במה אתם משחקים?

[kririn]

התחלתי לפני יומים את Star Wars: Squadrons
אני משחק על הxsx ,גרפית המשחק ניראה מאוד יפה
אני לא יודע עם המשחק מותאם לxsx או שרץ בהגדרות x1x
אבל גרפית מאוד יפה ולא ראיתי בעיות פרימים בכלל

משחקיות אני רק בהתחלה ,עברתי את השלב הראשון שאני טס בחללית t
והתחלתי טיפה אם הx- wing
המשחק פשוט מעביר את הסיפור בין האימפריה למורדים שיש 2 טיסים שונים ,בכל מקרה לפחות בהתחלה מאוד קל להבין איך לשלוט
התזוזה זה דרך 2 האנלוגיות
היתר זה נשק ונעילה ודברים כאלו
הd- pad משמש להעביר אנרגיה לאיפה שצריך
לדוגמה לנשק למנוע וכו ,בגדול קל להבין את השליטה ,אבל צריך
לזכור שלפעמים מתמרנים במקומות צרים או שיורים על אויב וצריך לימנע מליתרסק אליו

הבנתי שהמשחק הכי טוב אם vr ,לי אין אפשרות כזאת היום
ולא מתכנן בקרוב ,אבל הוא עדין לפחות בהתחלה מרגיש טוב

[DrKeo]

התחלתי לפני יומים את Star Wars: Squadrons
אני משחק על הxsx ,גרפית המשחק ניראה מאוד יפה
אני לא יודע עם המשחק מותאם לxsx או שרץ בהגדרות x1x
אבל גרפית מאוד יפה ולא ראיתי בעיות פרימים בכלל

משחקיות אני רק בהתחלה ,עברתי את השלב הראשון שאני טס בחללית t
והתחלתי טיפה אם הx- wing
המשחק פשוט מעביר את הסיפור בין האימפריה למורדים שיש 2 טיסים שונים ,בכל מקרה לפחות בהתחלה מאוד קל להבין איך לשלוט
התזוזה זה דרך 2 האנלוגיות
היתר זה נשק ונעילה ודברים כאלו
הd- pad משמש להעביר אנרגיה לאיפה שצריך
לדוגמה לנשק למנוע וכו ,בגדול קל להבין את השליטה ,אבל צריך
לזכור שלפעמים מתמרנים במקומות צרים או שיורים על אויב וצריך לימנע מליתרסק אליו

הבנתי שהמשחק הכי טוב אם vr ,לי אין אפשרות כזאת היום
ולא מתכנן בקרוב ,אבל הוא עדין לפחות בהתחלה מרגיש טוב

יש למשחק פאטצ' XSX בסיסי, הוא כולל שיפורים בתאורה ו-4K טבעי ב-60FPS או 1440p ב-120FPS.

[swym]

ואם אני צריך לשים אצבע על מה בדיוק הפריע בספיידרמן מול ארקאם (הדברים העיקריים, כי יש עוד):
1) בבטמן כל לחיצה על הכפתור אגרוף הבסיסי (שהוא מן הסתם הלחם והחמאה של המערכת קרב, הדבר שאתה משתמש בו לתחזק את הקומבו) הרגישה כמו הדבר הכי עוצמתי בעולם, אבל אגרוף של ספיידרמן מרגיש כמו גבינה צהובה. אני לא חושב שקיים במערכת קרב של ספיידרמן תחום שבו הוא מצליח להגיע לרמת של ה״צ׳נקיות״ של ארקאם. אני אקביל את זה לfps שבו כל רובה מרגיש כמו תותח אדיר וfps שהרובים בו מרגישים כמו אקדחי קפצונים.

2) בבטמן יש כפתור קאונטר שהוא אופנסיבי. כלומר אוייב תוקף, אתה לוחץ Y ובטמן תופס לו את הזרוע בזמן התקיפה ומטיח את הראש שלו בארגז. אם שלושה אוייבים תוקפים, אתה לוחץ על Y שלוש פעמים בהתאם לתזמון תקיפה של השלושה ולבטמן יש מהלך מאןד ספציפי שנעשה בדיוק למיקום של השלושה הללו ובאנימציה מטורפת ויעודית ומלאת כוח הוא מרסק אותם. כלומר הקאונטר הוא גם אופנסיבי וגם stacks לעד 3 אוייבים. והמשחק מפוצץ באנימציות כאלה, אתה מגלה חדשות שעות לתוך המשחק. בספיידרמן הקאונטר עושה תמיד בדיוק אותו דבר, גלגלון התחמקום ויורה קורים על הפנים של האוייב התוקף, פעולה שמנטרלת אותו לכמה שניות טובות. זה ממש אבל ממש לא מספק כמן בבטמן, לא מספק מבחינת אנימציה, לא מספק כי זה דפנסיבי ולא אופנסיבי ולא מספק כי זה פועל רק על אוייב אחד בודד במקום עד שלושה מה שמרדד את זה טיפה. הרידוד גם מגיע מזה שבספיידרמן כשאתה מתחמק, אתה בלתי פגיע. בבטמן כשאתה עושה קאונטר, אתה פגיע ואוייבים ממשיכים לתקוף ושם מרגישים את המערכת של הstacking של הקאונטרים מה שלא קיים בספיידרמן.

3) הפינישרים בבטמן הם חבל הצלה וגם אותם אפשר לעשות עם stack של עד שלושה אוייבים. לא רק שהם מרגישים הרבה יותר טוב מבספיידרמן, הם גם דורשים יותר אסטרטגיה של לעשות line up של האוייבים, יש חשיבות גדולה למיקום שלך. אם לא תצליח לצבור קומבו, לא תוכל לעשות פינישרים מה שאומר שבכל פעם שתחטוף יהרס לך הקומבו, גם הפינישרים מתרחקים ממך. בספיידרמן לא רק שהאלמנטים האלה חסרים, האוייבים בספיידרמן כל כך חלשים והאנימציות פינשרים כל כך ארוכות שאין להם באמת מטרה, הם היו לי כמעט מטרד כי מה המטרה בלהתקע באנימציית פינישר שמשתלטת לי על המצלמה ל-6 שניות כשאני יכול להרוג את האוייב המסכן הזה ב2 שניות בלי הפינישר? וכמובן שהFOCUS לא נמחק לך לעולם, אין לך איך לאבד אותו ולכן שוב, גרסה רדודה יותר של אותה מערכת. אין את ה-risk reward שיש בבטמן.

4) ספיידרמן כל הזמן, פשוט כל הזמן, משתלט לך על המצלמה באמצע הקרב. זה איום ונורא, למה לעזאזל כל פינישר מצמיד לך את המצלמה בסופר זום ומתחיל לעשות סיבובי 360 מעלות סביב ספיידרמן? שבירת flow ממש בוטא במשחק גוף שלישי שבו אמורה להיות לך התמצאות מרחבית בכל רגע נתון. זה ממש הטריף אותי, גם בזמן קרב וגם בהתגנבות (שהיא באמת לא עשויה טוב).

5) בטמן מתגמל אותך על גיוון במהלכים, כמו DMC. ספיידרמן לא, אתה יכול לעשות בדיוק את אותם 3 מהלכים שוב ושוב, למשחק לא ממש אכפת.

אני גם לא בטוח ב100% מה אני חושב על שיטת הגאדג׳טים של ארקאם מול ספיידרמן. יש להם גישות מאוד שונות, בבטמן הגאדג׳טים עובדים כמו קומבו במשחק מכות, כלומר אתה יכול להוציא לפועל כמה גאדג׳טים אחד אחרי השני ברצף ובזרימה. מצד שני זה דורש הרבה מאסטרינג. בספיידרמן יש כפתור אחב בודד ואתה בוחר את הגאדג׳ט בגלגלת. מצד אחד זה קל לשימוש, מצד שני זה משמיד flow, עוד משהו שמפריע מהקרב לזרום. אני לא יודע איזו שיטה אני מעדיף כי למרות שאני אוהב את הזרימה של ארקאם, בספיידרמן ללא ספק השתמשתי יותר כי זה היה כל כך פשוט. אבל גם פה אין לי ספק שהשיטה של ספיידרמן "קז'ואלית" יותר, בזמן שאצל בטמן הגאדג'טים נועדו לנטרל יכולות ספציפיות של אוייבים ואפשר בכל רגע נתון להוציא אחד לפועל מידית בלי שה-flow נשבר, בספיידרמן כל אחד יכול להוציא לפועל כל יכולת של גאדג'ט אבל מצד שני הם שוברים את ה-flow ולא ממש נדרשים לאף אוייב בשום מצב, הם סתם "quick kill" או AOE ולספיידרמן יש כל כך הרבה יכולות AOE שהמשחק נעשה קל בצורה מגוחכת.

בכל מקרה, ברור שיש לספיידרמן את היתרונות שלו כי הוא דמות יותר מרחפת ואג׳ילית, אבל לדעתי ספיידרמן משתמש במערכת של ארקאם בלי להבין את המערכת של ארקאם. המערכת של ארקאם מבוססת על קצב, עוצמה, קאונטרים וניהול ערימות של אוייבים סביבך. ספיידרמן לא מצליח באף אחד מהצדדים הללו - אין עוצמה, הקצב נהרס שוב ושוב בגלל המערכת גאדג׳טים וההשתלטות על המצלמה והאוייבים סביבך מנוהלים כמעט בצורה אוטומטית כי כל מהלך שני של ספיידרמן יוצר AOE. רוב המערכות שספיידרמן לקח מארקאם הוא רדד, וזה לא שארקאם היה כזה עמוד מלכתחילה כן? וכן, ספיידרמן גם יכול להיות מאוד סינמטי אם רק תבחר לשחק ככה "בשביל הכיף", אבל ספיידרמן סינמטי כשאתה כופה עליו להיות סינמטי בזמן שארקאם סינמטי כשאתה משחק ממש טוב. אז כן, לדעתי המערכת קרב היא פספוס ולדעתי היא בהחלט לא ברמה של ארקאם, בעיקר כי היא מחקה אותה אבל לא מבינה אותה.

ניתוח מעולה, ואם כבר הזכרת את הקאונטר האופנסיבי בבאטמן - זו לדעתי בדיוק הגדולה של מערכת הקרב ש-Dead or Alive המציא, וחבל שאין יותר משחקי brawler שמאמצים אותה (Sleeping Dogs עשה משהו דומה).
הקרבות הקרקעיים בארקהם בנויים כולם על הflow של הקרב - והשילוב הזה בין קאונטר אופנסיבי, קומבואים פשוטים לגאדג'טים שלא מצריכים לעצור את המשחק כדי להחליף ביניהם, ותמהיל אויבים שלא מאפשר לך (בדרך כלל) להשתמש בטכניקה אחת רפטטיבית - כל אלו יחד מכתיבים את הקצב המהיר של הקרב. בתור אחד שמד קומבואים מלאכותי במשחקים מעולם לא עניין אותו, בארקהם היה את כל מה שצריך בשביל שהמשחק עצמו יתגמל אותך, ולא איזה ציון מטופש שאתה מקבל אחר כך.
במורדור לדעתי כל הקטע של הslow-mo עם הקשת קצת פגע בקצב ועשה אותו "פחות ארקהמי", אבל שם זה היה סוג של בונוס מוגבל בזמן, והיו מכניקות אחרות שהוסיפו גיוון משמעותי מהצד השני - בדגש על followers, התגנבות משופרת ושליטה בחיות (ולפחות את מערכת הגאדג'טים הם השאירו).

בספיידמן לעומת זאת לקחו את זה שני צעדים אחורה, ובמקום מערכת גאדג'טים אינטואיטיבת ומיידית אתה נכנס לסלוא-מו מסורבל בכל פעם שאתה רוצה להחליף גאדג'ט (שרובם הגדול גם ככה הרגיש קצת אותו הדבר), כשבמקביל הקאונטר במקום להיות התקפי הפך לסוג של parry שרק שורף עוד זמן על פריימים של אנימציה.
כשמוסיפים לזה את העובדה שבסופו של דבר אותם הקומבואים עבדו נגד הרוב הגדול של האויבים בלי מגבלה, בכל זירה יש המון אובייקטים להטלה מרחוק, אפשר לברוח מכמעט כל קרב תוך כדי סטלות באוויר שמטעינות את מד הפוקוס ואיתו את הבריאות שלך, הפינישרים רק מאטים את הקצב ברוב המקרים, וה-powerup הראשון נותן לך טעינה אוטומטית של מד הפוקוס שהוא בעצם שימושי יותר מכל חליפה שתפתח בהמשך... כל הflow של הקרבות נפגע והמשחק פשוט נהיה קל מידי. אני חושב שהקרב מול פיסק בהתחלה הוא כנראה החלק הכי קשה במשחק, וגם זה רק כי עוד אין לך את הmuscle memory של הכפתורים.
ואפילו כשזה מגיע לחידוש המהותי במערכת הקרב של ספיידרמן על ארקהם - ג'אגלינג של אויבים באוויר סטייל DMC - זה לא מפצה על אבדן הקצב הזה בשום צורה. למעשה זה אולי אפילו פוגע בו עוד יותר, כי דווקא כשאתה באוויר אז אתה יחסית קפוא במקום ולא זז במרחב.

[DrKeo]

ואם אני צריך לשים אצבע על מה בדיוק הפריע בספיידרמן מול ארקאם (הדברים העיקריים, כי יש עוד):
1) בבטמן כל לחיצה על הכפתור אגרוף הבסיסי (שהוא מן הסתם הלחם והחמאה של המערכת קרב, הדבר שאתה משתמש בו לתחזק את הקומבו) הרגישה כמו הדבר הכי עוצמתי בעולם, אבל אגרוף של ספיידרמן מרגיש כמו גבינה צהובה. אני לא חושב שקיים במערכת קרב של ספיידרמן תחום שבו הוא מצליח להגיע לרמת של ה״צ׳נקיות״ של ארקאם. אני אקביל את זה לfps שבו כל רובה מרגיש כמו תותח אדיר וfps שהרובים בו מרגישים כמו אקדחי קפצונים.

2) בבטמן יש כפתור קאונטר שהוא אופנסיבי. כלומר אוייב תוקף, אתה לוחץ Y ובטמן תופס לו את הזרוע בזמן התקיפה ומטיח את הראש שלו בארגז. אם שלושה אוייבים תוקפים, אתה לוחץ על Y שלוש פעמים בהתאם לתזמון תקיפה של השלושה ולבטמן יש מהלך מאןד ספציפי שנעשה בדיוק למיקום של השלושה הללו ובאנימציה מטורפת ויעודית ומלאת כוח הוא מרסק אותם. כלומר הקאונטר הוא גם אופנסיבי וגם stacks לעד 3 אוייבים. והמשחק מפוצץ באנימציות כאלה, אתה מגלה חדשות שעות לתוך המשחק. בספיידרמן הקאונטר עושה תמיד בדיוק אותו דבר, גלגלון התחמקום ויורה קורים על הפנים של האוייב התוקף, פעולה שמנטרלת אותו לכמה שניות טובות. זה ממש אבל ממש לא מספק כמן בבטמן, לא מספק מבחינת אנימציה, לא מספק כי זה דפנסיבי ולא אופנסיבי ולא מספק כי זה פועל רק על אוייב אחד בודד במקום עד שלושה מה שמרדד את זה טיפה. הרידוד גם מגיע מזה שבספיידרמן כשאתה מתחמק, אתה בלתי פגיע. בבטמן כשאתה עושה קאונטר, אתה פגיע ואוייבים ממשיכים לתקוף ושם מרגישים את המערכת של הstacking של הקאונטרים מה שלא קיים בספיידרמן.

3) הפינישרים בבטמן הם חבל הצלה וגם אותם אפשר לעשות עם stack של עד שלושה אוייבים. לא רק שהם מרגישים הרבה יותר טוב מבספיידרמן, הם גם דורשים יותר אסטרטגיה של לעשות line up של האוייבים, יש חשיבות גדולה למיקום שלך. אם לא תצליח לצבור קומבו, לא תוכל לעשות פינישרים מה שאומר שבכל פעם שתחטוף יהרס לך הקומבו, גם הפינישרים מתרחקים ממך. בספיידרמן לא רק שהאלמנטים האלה חסרים, האוייבים בספיידרמן כל כך חלשים והאנימציות פינשרים כל כך ארוכות שאין להם באמת מטרה, הם היו לי כמעט מטרד כי מה המטרה בלהתקע באנימציית פינישר שמשתלטת לי על המצלמה ל-6 שניות כשאני יכול להרוג את האוייב המסכן הזה ב2 שניות בלי הפינישר? וכמובן שהFOCUS לא נמחק לך לעולם, אין לך איך לאבד אותו ולכן שוב, גרסה רדודה יותר של אותה מערכת. אין את ה-risk reward שיש בבטמן.

4) ספיידרמן כל הזמן, פשוט כל הזמן, משתלט לך על המצלמה באמצע הקרב. זה איום ונורא, למה לעזאזל כל פינישר מצמיד לך את המצלמה בסופר זום ומתחיל לעשות סיבובי 360 מעלות סביב ספיידרמן? שבירת flow ממש בוטא במשחק גוף שלישי שבו אמורה להיות לך התמצאות מרחבית בכל רגע נתון. זה ממש הטריף אותי, גם בזמן קרב וגם בהתגנבות (שהיא באמת לא עשויה טוב).

5) בטמן מתגמל אותך על גיוון במהלכים, כמו DMC. ספיידרמן לא, אתה יכול לעשות בדיוק את אותם 3 מהלכים שוב ושוב, למשחק לא ממש אכפת.

אני גם לא בטוח ב100% מה אני חושב על שיטת הגאדג׳טים של ארקאם מול ספיידרמן. יש להם גישות מאוד שונות, בבטמן הגאדג׳טים עובדים כמו קומבו במשחק מכות, כלומר אתה יכול להוציא לפועל כמה גאדג׳טים אחד אחרי השני ברצף ובזרימה. מצד שני זה דורש הרבה מאסטרינג. בספיידרמן יש כפתור אחב בודד ואתה בוחר את הגאדג׳ט בגלגלת. מצד אחד זה קל לשימוש, מצד שני זה משמיד flow, עוד משהו שמפריע מהקרב לזרום. אני לא יודע איזו שיטה אני מעדיף כי למרות שאני אוהב את הזרימה של ארקאם, בספיידרמן ללא ספק השתמשתי יותר כי זה היה כל כך פשוט. אבל גם פה אין לי ספק שהשיטה של ספיידרמן "קז'ואלית" יותר, בזמן שאצל בטמן הגאדג'טים נועדו לנטרל יכולות ספציפיות של אוייבים ואפשר בכל רגע נתון להוציא אחד לפועל מידית בלי שה-flow נשבר, בספיידרמן כל אחד יכול להוציא לפועל כל יכולת של גאדג'ט אבל מצד שני הם שוברים את ה-flow ולא ממש נדרשים לאף אוייב בשום מצב, הם סתם "quick kill" או AOE ולספיידרמן יש כל כך הרבה יכולות AOE שהמשחק נעשה קל בצורה מגוחכת.

בכל מקרה, ברור שיש לספיידרמן את היתרונות שלו כי הוא דמות יותר מרחפת ואג׳ילית, אבל לדעתי ספיידרמן משתמש במערכת של ארקאם בלי להבין את המערכת של ארקאם. המערכת של ארקאם מבוססת על קצב, עוצמה, קאונטרים וניהול ערימות של אוייבים סביבך. ספיידרמן לא מצליח באף אחד מהצדדים הללו - אין עוצמה, הקצב נהרס שוב ושוב בגלל המערכת גאדג׳טים וההשתלטות על המצלמה והאוייבים סביבך מנוהלים כמעט בצורה אוטומטית כי כל מהלך שני של ספיידרמן יוצר AOE. רוב המערכות שספיידרמן לקח מארקאם הוא רדד, וזה לא שארקאם היה כזה עמוד מלכתחילה כן? וכן, ספיידרמן גם יכול להיות מאוד סינמטי אם רק תבחר לשחק ככה "בשביל הכיף", אבל ספיידרמן סינמטי כשאתה כופה עליו להיות סינמטי בזמן שארקאם סינמטי כשאתה משחק ממש טוב. אז כן, לדעתי המערכת קרב היא פספוס ולדעתי היא בהחלט לא ברמה של ארקאם, בעיקר כי היא מחקה אותה אבל לא מבינה אותה.

ניתוח מעולה, ואם כבר הזכרת את הקאונטר האופנסיבי בבאטמן - זו לדעתי בדיוק הגדולה של מערכת הקרב ש-Dead or Alive המציא, וחבל שאין יותר משחקי brawler שמאמצים אותה (Sleeping Dogs עשה משהו דומה).
הקרבות הקרקעיים בארקהם בנויים כולם על הflow של הקרב - והשילוב הזה בין קאונטר אופנסיבי, קומבואים פשוטים לגאדג'טים שלא מצריכים לעצור את המשחק כדי להחליף ביניהם, ותמהיל אויבים שלא מאפשר לך (בדרך כלל) להשתמש בטכניקה אחת רפטטיבית - כל אלו יחד מכתיבים את הקצב המהיר של הקרב. בתור אחד שמד קומבואים מלאכותי במשחקים מעולם לא עניין אותו, בארקהם היה את כל מה שצריך בשביל שהמשחק עצמו יתגמל אותך, ולא איזה ציון מטופש שאתה מקבל אחר כך.
במורדור לדעתי כל הקטע של הslow-mo עם הקשת קצת פגע בקצב ועשה אותו "פחות ארקהמי", אבל שם זה היה סוג של בונוס מוגבל בזמן, והיו מכניקות אחרות שהוסיפו גיוון משמעותי מהצד השני - בדגש על followers, התגנבות משופרת ושליטה בחיות (ולפחות את מערכת הגאדג'טים הם השאירו).

בספיידמן לעומת זאת לקחו את זה שני צעדים אחורה, ובמקום מערכת גאדג'טים אינטואיטיבת ומיידית אתה נכנס לסלוא-מו מסורבל בכל פעם שאתה רוצה להחליף גאדג'ט (שרובם הגדול גם ככה הרגיש קצת אותו הדבר), כשבמקביל הקאונטר במקום להיות התקפי הפך לסוג של parry שרק שורף עוד זמן על פריימים של אנימציה.
כשמוסיפים לזה את העובדה שבסופו של דבר אותם הקומבואים עבדו נגד הרוב הגדול של האויבים בלי מגבלה, בכל זירה יש המון אובייקטים להטלה מרחוק, אפשר לברוח מכמעט כל קרב תוך כדי סטלות באוויר שמטעינות את מד הפוקוס ואיתו את הבריאות שלך, הפינישרים רק מאטים את הקצב ברוב המקרים, וה-powerup הראשון נותן לך טעינה אוטומטית של מד הפוקוס שהוא בעצם שימושי יותר מכל חליפה שתפתח בהמשך... כל הflow של הקרבות נפגע והמשחק פשוט נהיה קל מידי. אני חושב שהקרב מול פיסק בהתחלה הוא כנראה החלק הכי קשה במשחק, וגם זה רק כי עוד אין לך את הmuscle memory של הכפתורים.
ואפילו כשזה מגיע לחידוש המהותי במערכת הקרב של ספיידרמן על ארקהם - ג'אגלינג של אויבים באוויר סטייל DMC - זה לא מפצה על אבדן הקצב הזה בשום צורה. למעשה זה אולי אפילו פוגע בו עוד יותר, כי דווקא כשאתה באוויר אז אתה יחסית קפוא במקום ולא זז במרחב.

כן, אני סה״כ מסכים. אני מת על המערכת של ארקאם אבל אין לי יותר מדי נסיון עם DOA בכדי לבצע השוואות

[Death_119]

אני בהלם מכמה Outer World נראה מדהים בשיא ההגדרות שלו (גרסאת הקונסולות היא בערך בVery high לעומת Ultra בפיסי), זה פשוט Fallout killer. כתיבה סבירה, גאן פליי מעולה לצד עולמות מדהימים, מעניין שהמשחק דיי עבר להרבה אנשים מעל הראש. אני ממש נהנה.

[BiA]

היה משחק די בינוני לדעתי. לא רע, אבל רחוק מפולאאוט קילר. מאמין שההמשך יהיה כבר קפיצת מדרגה.

[glass man]

ממה שהבנתי הפולאאוט קילר האמיתי במייקרוסופט כרגע זה wasteland 3 אם אתם מבינים למה אני מתכוון

[swiss-the-engine]

אני ממשיך במאס אפקט הראשון.
עכשיו אני שם לב ללא מעט דברים שכן היו בראשון כלפי השני. בהחלט אני שם לב יותר לסרברוס כארגון בראשון. בפעמים הראשונות ששחקתי בו, זה היה נראה כאילו מדובר במשהו קיקיוני לגמרי שאולי הזכירו בחצי משפט, עכשיו זה עדיין במסגרת קווסטי צד, אבל בהחלט זה לא נשמע כ"כ מנותק וקיקיוני.
אני שם לב יותר לכמה המשחק יחסית קטן למה שזכרתי אותו. בפעם הראשונה כל עולם היה נראה לי גדול, אבל סה"כ מדובר במסגרונות די צרים ודי קטנים. נראה שזכרתי אותו גדול כי שיחקתי בו נורא לאט ובצורה של גילוי וסיפור מאשר עכשיו שאני קצת יותר זורם את הקרבות. (אין מה לעשות הראשון הוא לא מאתגר בקרבות יותר מדי, בטח כשאתה מתחזק יותר)
אני שוב מתפעל מחדש מכל העולם העצום והלור שהם הביאו לעולם, וכיף לנבור בכל הדברים. אני גם נהנה לי לפעמים במשימות הצד הכי פשוטות.

https://www.eurogamer.net/articles/2021 ... easter-egg

[Death_119]

היה משחק די בינוני לדעתי. לא רע, אבל רחוק מפולאאוט קילר. מאמין שההמשך יהיה כבר קפיצת מדרגה.

בסופו של היום, Fallout בפני עצמו הוא משחק דיי בינוני, הרביעי לבטח . עניין של טעם, אבל הוא מרגיש לי כיורש רוחני הרבה יותר מוצלח ממה שFallout 4 הצליח לעשות. אני מאוד אוהב את הרעיון שהמשחק בנוי מעולמות קטנים שנבדלים מאוד בעיצוב שלהם ובמה מאכלס אותם. גם הגודל של העולמות משנה קצת את סגנון המשחק, עולמות גדולים כמו Monarch מעודדים Exploration וCombat, קטנים מעודדים אותך להתמקד בקווסטים. משנה קצת את הPace במשחק.

[Laskin]

בתור מישהו שבעיקר מסתכל על זה מהצד - אין ספק שOW נראה הרבה יותר מעניין מFO. ההומור בולט יותר, הדמיון מפותח יותר, והכל לא כזה... אפור.
יכול להיות שהעלילה לא טובה יותר או שהLORE פחות מעניין כי הוא הומוריסטי יותר, אבל לי זה נראה הרבה יותר מגניב.

[Death_119]

בתור מישהו שבעיקר מסתכל על זה מהצד - אין ספק שOW נראה הרבה יותר מעניין מFO. ההומור בולט יותר, הדמיון מפותח יותר, והכל לא כזה... אפור.
יכול להיות שהעלילה לא טובה יותר או שהLORE פחות מעניין כי הוא הומוריסטי יותר, אבל לי זה נראה הרבה יותר מגניב.

אני מאוד אוהב את הכתיבה של Obsidian, הם עשו עבודה נהדרת בPillars וגם פה, הם מנסים להצחיק, זה לפעמים עובד, אבל הקווסטים נהדרים, אני לא מרגיש שאני מבזבז את זמני כמו שמרגישים במקבילהם של Bioware וסדרת Elder Scrolls שמתנזקים לא פעם לFetch quests ברמה הכי מעליבה שיש (תאסוף חמישה פרחים פה ושש מגילות שם).

אבל הכוכב האמיתי זה שהגאנפליי, זה אשכרה עובד, הם עשו גאנפליי כיפי לעומת מה שהולך במשחקי Fallout. זה שוטר לא רע בכלל. מאוד בסיסי, אבל לא רע. הוא לא מאתגר, ועדיין מידי פעם אני מצליח למות. גם המגוון של הנשקים הוא מגניב, אני כל היום רץ אחרי השדרוג הבא והScience weapons נהדרים (יש נשק לדוגמא שמקבץ אנשים בסגנון Duke nukem, ממש כיף).

גם הצד הויזואלי מרשים, באמת הRPG היפה ביותר שראיתי עד היום, אולי מלבד Cyberpunk שרק נחשפתי איליו בגרסאות הקונוסולות הקודמות אז זה לא נחשב. הם גם הלכו על Art style מאוד צבעוני ופנטסטי למרות שמדובר בScience fiction, זה כמו Firefly גרסאת צבעי הפסטל, ממש מגניב.

לטעמי הם דיי רוצחים את Bioware כיום שהיא ממש הצל של עצמה כבר קרוב ל-15 שנה. הם יצרני הRPG הטובים שיש ויודעים לעשות זאת בכל הסגנונות של הז'אנר, החל מClassic take כמו Pillar ועד לסגנון של Bethesda.

יסלחו לי Lairian שהם One trick pony וכל המשחקים שלהם נראים כמו עוד Divinity (כולל Baldur's Gate 3).

[swym]

אני ממשיך במאס אפקט הראשון.
עכשיו אני שם לב ללא מעט דברים שכן היו בראשון כלפי השני. בהחלט אני שם לב יותר לסרברוס כארגון בראשון. בפעמים הראשונות ששחקתי בו, זה היה נראה כאילו מדובר במשהו קיקיוני לגמרי שאולי הזכירו בחצי משפט, עכשיו זה עדיין במסגרת קווסטי צד, אבל בהחלט זה לא נשמע כ"כ מנותק וקיקיוני.

אני חושב שזה עדיין היה קיקיוני לחלוטין בהשוואה לנפח שהם פתאום תפסו במאס אפקט 2. אם אני זוכר נכון אז במשחק הראשון היתה אפס אינטראקציה איתם (יורים בחיילים שלהם וקוראים כל מיני datapads עם רקע, אבל לא מצליח להיזכר באפילו דמות אחת שאפשר לדבר איתה).
אני זוכר שגם חיפשתי את זה כשחזרתי למשחק הראשון שוב אחרי השני, אבל בתכלס הם סתם היו ארגון טרור קיקיוני גנרי שנמצא ברקע של כל מיני דברים, ואין לכל מה שאתה עושה איתם שום השפעה על המשחק השני: ההוא שנחטף ונהרג? הניסויים שהם עשו? הבחירה שלך אם להעביר את המידע לשאדו ברוקר? פשוט כלום.
כל זה, בנוסף לעובדה שביוור לא סיפקו שמץ של foreshadowing למה שהארגון הזה הולך להיות במשחק השני, פשוט יצרת את ההבנה שהם לא באמת תכננו מראש את כל העסק כטרילוגיה.

[bozeman]

בגדול - ברור שזה לא אותו היקף.
אבל בהחלט לא קיקיוני. אני כאמור ממשיך להתקדם במשחק - ושוב ושוב מוצא את ההתייחסות אליהם. יש למעשה המון מידע מפוזר. יש לא מעט כאלו שאתה נפגש איתם ומדבר איתם. ומכמה כיוונים ולומד כמה הארגון הוא למעשה מושרש ושולח זרועות לכל מני מקומות.
אז חשבתי - למה אני לא זוכר את זה? ועניתי (לעצמי, ככה זה הרי כשיש ילדים, אתה היחיד שמקשיב לעצמך) כי המשחק היה כ"כ מפוצץ בחומרים אחרים שכן היו בליבת הסיפור, שהיה כ"כ סוחף, שפשוט זה עבר מתחת לרדאר. מעין המשחק היה האויב של עצמו מרוב שהעלילה הראשית הייתה סוחפת וכתובה טוב.
במעבר שני ושלישי - אז ניתן לראות את כל מה שמפוזר וכמה וכמה נכנס על סרברס. למרות שאכן הוא בצל הגדול של העלילה הראשית.

[DrKeo]

סיימתי בפעם השניה את tlou ואני לא מצטער ששחקתי בו שוב. איזה משחק נהדר, אבל השליש הראשון עדין צולע

עובר ל-DLC, עדין לא ״הותשתי״. בעצם המשחק לא מתיש בכלל, אני משער שזאת מחלה של השני. אני ממשיך בעולם המדכא הזה עד שאני ארגיש שזה יותר מדי (בסוף הDLC או אולי באמצע השני) וברגע שזה יהיה יותר מדי אני אעשה הפסקה עם הDLC של ספיידרמן.

[Uncle Pey'j]

הוייב המדכא של העולם של TLOU קופץ ל-11 בשני,תהיה מוכן.

[DrKeo]

הוייב המדכא של העולם של TLOU קופץ ל-11 בשני,תהיה מוכן.

אני מרגיש שיש לי קליף האנגר של 8 שנים עם ״השקר״ ואני רוצה לראות לאיפה זה הולך. והאמת שלא אכפת לי קצת דיכאון. אני פשוט לא בטוח שאני אשרוד 30+ שעות של דיכאון בלי שום נקודת אור. נגלה בקרוב, אני משער שהDLC לא ארוך מדי ואני בטח אכנס לשני לכל המאוחר מחר.

בסוגריים אני גם חייב לציין שtlou1 היה קשה לי אקספוננציאלית עכשיו, 8 שנים מאוחר יותר, כשיש לי ילד.

[Uncle Pey'j]

אני מתאר לעצמי שיש שם כמה סצינות שמכות אחרת כשיש ילדים.
אני חייב להודות שעבורי לפחות היה הרבה פחות מהסצינות האלה בשני,למעט אחת שהייתה די קשה לצפייה ואני מניח שכל מי ששיחק יודע על מה אני מדבר.
ברמת הסיפור לפחות,העדפתי את 1 על 2 די בפער אבל גיימפליי,בניית עולם,ופרזנטציה? פשוט עולם אחר,TLOU2 הוא מאסטרפיס,אבל הוא מאסטרפיס שאני פשוט לא רוצה לשחק שוב,לפחות לא בקרוב,מצחיק לחשוב שעברה שנה ועדיין זה מרגיש לי מוקדם מדי להפעיל אותו שוב.

[glass man]

המשחק הראשון הוא לטעמי הmagnum opus של נוטי דוג, עלילה מרגשת והביצוע הכי טוב של הרעיון שלו לדעתי.הרעיון מסע של "אבא ובת" או במקרה הזה אבא ובת חורגים או איך שלא נגדיר את הקשר בן אלי לג'ול. אפילו ספרים כמו The Road של מקארתי לא הגיעו לרמת הביצוע של TLOU לטעמי (ובואו, מקארתי לחלוטין היה ההשפעה פה) למרות שזה אותו רעיון בתכלס.

אני כמובן מנוע מלהתייחס לגיימפלי של TLOU2 כי לא חוויתי אותו בעצמי ובהחלט ייתכן שהוא שמימי ומתנת אלוהים, על הפס4 אבל בלי להרוס כלום, מכל מה שראיתי ההבדל ברמה בין TLOU1 ל2 הוא שמים וארץ.

[Stick]

מסכים עקרונית. מה שבאמת מפתיע ומיוחד בTLOU 2 זה שלראשונה הגיימפלי במשחק של ND באמת מוצלח.
לצד זה אני גם חושב שזה הפיק הנוכחי של משחקים סינמטיים, הצורה שבה הסט פיסס והסיפור מתחברים לגיימפלי היא יוצאת דופן. יותר מהמשחק הראשון ויותר מאנצ'רטד 4 או GOW אפילו.

לעומת זאת הסיפור והמבנה של המשחק הם דווקא מה שעומד לרעתו. זה לא שזה נוראי או משהו, סך הכל כתוב טוב ומבוצע מדהים כמובן... אבל אם הוא נכשל במבחן ה'מאסטרפיס' זה בגלל זה בסוף.
עד עכשיו אני לא יודע בוודאות מוחלטת להצביע על הסיבה, אבל בגדול אני חושב שהוא היה קצת גימיקי מדי.
בסוף לדעתי הם לא הצליחו לייצר רצף שתהיה מספיק מושקע בו כדי שהסיפור יחלחל כמו שצריך, הפרמיס טוב והרעיון שלהם יכל היה להיות מעניין ולעבוד אם היה מהודק יותר. אבל בעוד שאני זוכר את ההתפתחויות הדרמטיות בכל סיפור המסע שהיה שם, אני כבר לא חושב שאוכל לציין את כל הדברים שקרו בין לבין. התחושה של הרבה מהאירועים גם בזמן אמת היא שהם קצת תוכן פילר.
אמנם כזה שאפשר למצוא לו משמעות בתור נסיון למלא את העולם ולתת לאווירה ולרעיון שלו לשקוע, אבל זה לא בהכרח מתחבר.

אבל זה כן משחק שחייבים לפחות לנסות לשחק לדעתי. הוא כן מוצלח בסך הכל שלו, פשוט לא חוויה זורמת ומהודקת כמו המשחק הראשון.

[DrKeo]

סלחו לי שאני מדלג על ההודעות האחרונות שלכם, אני פשוט נכנס לtlou2 מחר ואני מנסה להיות יחסית בלי דיעות קדומות (עם כמה שאני יודע שהוא מעורר מחלוקת).

אגב, אני חייב לציין לגבי tlou1, שחקתי אותו בצורה הכי מתודית שיכלתי, הייתי בכל פינה אפשרית, ועדין סיימתי את המשחק עם חוסרים אדירים ב״איסוף״. מצאתי רק שני שליש מחוברות הקומיקס, לא הייתי קרוב לשדרג את ג׳ואל עד הסוף (היו חסרים לי לפחות 250 כדורים), לא מצאתי את כל הדיסקיות וכו׳. למרות ששחקתי בסופר יסודיות לא השגתי אפילו אצ׳יוומנט אחד מעבר ללסיים את המשחק ולעשות קראפטינג לכל חפץ. אחרי זה הסתכלתי ברשימת האצ׳יוומנטים וראיתי שחוץ משני אלה שקבלתי, כל האצ׳יוומנטים נעים בין 1%-3% השלמה כשרק ל0.3% מהשחקנים יש פלטיניום. להשוואה יש לריטרנל 1.3% פלטיניום, לDS יש 5.8% ולספיידרמן יש 15.5%. איזה הזוי, נראה לי שזה הפלטיניום הכי הארד קור בPSN.

בדקתי את רשימת האצ׳יוומנטים שלי מ2013, היא הייתה זהה רק שאז השגתי גם על לסיים את המשחק על hard.

[glass man]

אני חושב שלסיים את TLOU1 במטרה לעשות לו 100% זה קצת להרוס את החוויה, אני מכיר אנשים שחרשו עליו במטרה לעשות את זה, ובצורה לא מפתיעה הותשו ואהבו פחות את המשחק כתוצאה מזה. אני שיחקתי אותו רק פעם אחת על Hard בהשקה שלו ולא חזרתי אליו מאז מעולם והוא עדיין מושלם בעיני.

[DrKeo]

שעה לתוך TLOU2 והמוח שלי נמס.

[bozeman]

סיימתי אתמול את ME1. מתברר שכמשימות סתם ככה הוא לא "ארוך". לא שלא ידעתי את זה, אבל ההרגשה אחרי כל השנים משתנה. כשהוא יצא הייתה הרגשה שזה משחק יחסית ארוך, עכשיו הוא הרגיש מאוד מסדרוני יחסית. מצד שני אם יושבים לבחון את כל הCODEX יש המון תוכן מעניין ועמוק. מאוד נהנתי הפעם לצלול שוב לעולם ולנתח את מה שהם כתבו בו. ואני מעריך שאוכל אפילו לעשות עליו עוד ריצה בהמשך.
עברתי בינתיים כבר לתחילת השני - בשביל רצף ההמשכיות...

[Laskin]

שעה לתוך TLOU2 והמוח שלי נמס.

תעדכן הלילה שוב...
אבל כן, רמות הפקה חסרות תקדים. ב-60 פריימים אולי זה טיפה מאבד מאפקט ה"סרט" בקטעי הקישור, מעניין איך זה נראה באמת... עוד לא הפעלתי אותו מאז הפאץ'.

[DrKeo]

שעה לתוך TLOU2 והמוח שלי נמס.

תעדכן הלילה שוב...
אבל כן, רמות הפקה חסרות תקדים. ב-60 פריימים אולי זה טיפה מאבד מאפקט ה"סרט" בקטעי הקישור, מעניין איך זה נראה באמת... עוד לא הפעלתי אותו מאז הפאץ'.

ב-60 פריימים זה נראה מטורף לגמרי. הפרש אדיר מכל משחק אחר שראיתי עד עכשיו, כלל בלעדיים לפס5. אז כן, ב-DS יש טקסטורות חדות יותר או יותר חלקיקים באש, אבל TLOU2 נראה הרבה יותר "דור הבא" ממנו (ואני אפילו לא מזכיר את ריטרנל כי אין סיבה להזכיר אותו, אבל מצד שני הוא משחק של צוות קטנטן שעשה משחקי אינדי עד עכשיו אז זאת לא בדיוק אשמתם). עד עכשיו GOW היה ההיילייט שלי, אבל לפחות בתחילת המשחק TLOU לוקח את GOW די בקלות. וכן, לא מכחיש שלא מעט מזה זה "ההפקה" ולא הכוח עיבוד או מספר החלקיקים על המסך. אנחנו כבר בנקודת זמן בטכנולוגיה שבה משחק ברמה כזאת מדור קודם נראה הרבה יותר טוב ממשחק בינוני של הדור הבא (למרות שטכנית עדין לא ראינו "משחק דור הבא" מפיל עדין).