ת'רד נינטנדו 3.0: Once more with feeling

[kririn]

היה איזה שלב שטיפה הזכיר אותו באודיסי, לא?

כן, היה שלב חוף ים באודסי. בכלליות אודסי הוא ההמשך לסאנשיין, סוג של טרילוגית מריו 64, מריו סאנשיין ומריו אודסי.

אני לא יהיה מופתע עם יצא רימיק לשאנסיין
המישחק המקורי היה טוב ,אבל הרבה היו מאוכזבים
כי לא היה קפיצה ענקית בתחום כמו מאריו 64
וגם בגלל השליטה השונה

אבל בגדול הוא היה הבסיס לשני משחקי מאריו גלקסי
פשוט בגלקסי חזרו לכיוון של מאריו 64

השלבי void של סאנשיין היו הבסיס שממנו נולד מריו גלקסי אבל מריו סאנשיין בכלליות הוא המקדים של מריו אודסי, לא של גלקסי.

לאנשים היה מוזר כל הקטע של הג׳ט פאק מים בזמנו כי לא ציפו ממריו ללכת לכיוון השטיקים כל כך מהר, הוא רק עבר לתלת מימד וציפו להמשך יותר ישיר למריו 64 (לפני שהוא יצא כולם דברו על ״מריו 128״ וגם היה את הדמו הטכני של הגיימקיוב עם 128 מודלים של מריו 64 רצים על המסך) ולסטנשיין הייתה הרגשה קצת של ספינאוף עם הצבע, הג׳ט-פאק והsettings. אם להיות כנה הוא לדעתי גם לא בדיוק ממשחקי המריו היותר טובים, כלומר הוא טוב אבל לא בסטנדרט של 64, גלקסי ואודסי.

חלק ממשחקי הגימקיוב ,התחילו פיתוח כמישחקי n64
ויש בהם פגמים מסוימים בגלל זה
לא ידוע לי על שאנסיין,אבל עברתי אותו בעבר והוא גם מרגיש ככה
חלק מהדברים מעולים יחסית לתקופה ,כמו המיים לדוגמה
גם פיזיקה וגם גרפית

אבל חלק מהדברים ניראים כמו מישחק n64

וצריך לזכור ,נינטנדו קפצה מוקלטות מישחק
לדיסק של 1.5 ג'יגה
ואז האכסון בקלטות היה ממש קטן

[bling]

לא רוצה רימייק... רוצה סאנשיין חדש...
למריו 64 היה אפקט של וואו, כמי שיצר את הז'אנר מאפס. גלקסי 1 ו2 היו meh - לא מקוריים ובעלי שליטה גרועה ומסורבלת אבל הם נהנו מההצלחה הפסיכית של הWII ולכן מכרו כמו לחמניות חמות.
מבחינתי, סאנשיין היה המאוזן והמוצלח מהמריואים ההם של ההתקופה ההיא, הוא פשוט סבל מחוסר ההצלחה הכללית של הגיימקיוב.
אודיסי היה הליכה חזקה בחזרה לכיוון של סאנשיין אבל נשאר בו גם לא מעט גלקסי ואני הייתי שמח לקבל סאנשיין 2, נטול חלליות וכוכבים דביליים.

בחיים לא שיחקתי במריו תלת מימד אבל אני חייב להודות שזו דיעה מקורית, בכל מקום אני שומע עד כמה סאנשיין הוא הכבשה השחורה של המשפחה ועד כמה גלאקסי החזיר את התהילה למותג הזה, כמובן שגם הביקורות תואמות את זה.

אני מאוד אתפלא אם נינטנדו תעשה רימייק לסאנשיין, זה לא נשמע כמו משהו שיש כלפיו דרישה באמת.

[DrKeo]

אני לא חושב שאפשר להגיד שמריו גלקסי לא היה מקורי.. אמנם לא שיחקתי בו אבל ממה שראיתי הוא כן היה נראה מקורי בקונספט שלו.

תודה על העזרה עם הסוויץ׳, אתם חושבים שזה נמצא כבר בחנות בדיזינגוף?

בספק, רק שבוע שעבר הן התחילו להופיע באירופה ורק השבוע בארה״ב. כנראה יקח כמה שבועות אלה אם חנות קבלה משלוח ממש לאחרונה. אני משער שצריך להתקשר ולשאול

לא רוצה רימייק... רוצה סאנשיין חדש...
למריו 64 היה אפקט של וואו, כמי שיצר את הז'אנר מאפס. גלקסי 1 ו2 היו meh - לא מקוריים ובעלי שליטה גרועה ומסורבלת אבל הם נהנו מההצלחה הפסיכית של הWII ולכן מכרו כמו לחמניות חמות.
מבחינתי, סאנשיין היה המאוזן והמוצלח מהמריואים ההם של ההתקופה ההיא, הוא פשוט סבל מחוסר ההצלחה הכללית של הגיימקיוב.
אודיסי היה הליכה חזקה בחזרה לכיוון של סאנשיין אבל נשאר בו גם לא מעט גלקסי ואני הייתי שמח לקבל סאנשיין 2, נטול חלליות וכוכבים דביליים.

בחיים לא שיחקתי במריו תלת מימד אבל אני חייב להודות שזו דיעה מקורית, בכל מקום אני שומע עד כמה סאנשיין הוא הכבשה השחורה של המשפחה ועד כמה גלאקסי החזיר את התהילה למותג הזה, כמובן שגם הביקורות תואמות את זה.

אני מאוד אתפלא אם נינטנדו תעשה רימייק לסאנשיין, זה לא נשמע כמו משהו שיש כלפיו דרישה באמת.

אני חושב שסאנשיין סבל מציפיה מול תוצאה. הוא משחק טוב אבל אחרי מריו 64 שעשה אולי את המהפכה הכי גדולה במשחקי הוידאו עד היום, מריו סאנשיין היה פתאום צעד הצידה סופר מוזר עם מריו על אי טרופי ו-jet pack שמשפריץ מים כשמריו נשלח למשימות ניקוי האי מצבע. אנשים ציפו למריו 128, שש שנים אנשים דברו על המשך אמיתי למריו 64 ואחרי 5 שנים שלמות של שקט תעשיתי, סאנשיין נחשף ואנשים היו קצת בשוק.

אני חושב שאם סאנשיין היה יוצא בסוף חיי הn64 כמריו המוזר אחרי 64, כמו שזלדה mm יצא כאח החורג של זלדה oot, הוא היה מתקבל אחרת. הוא משחק טוב, פחות ממריו 64 לדעתי, אבל עדין טוב.

מריו גלקסי הרגיש לאנשים כמו ההמשך האמיתי של מריו 64 אבל לדעתי הוא היה ההפך, סוג של צעד לאחור ממריו 64. ממשחק שבו אתה נכנס לעולם פתוח יחסית וחוקר, עברנו למשחק לינארי. היה לו את הקטע שלו, העובדה שכל 5 דק׳ עשית משהו חדש לגמרי עם מכניקות חדשות, כאילו המוח היצירתי של 50 אנשים התפוצץ על המסך ביחד, אבל עם כמה שהוא היה מעולה הוא עדין היה לצעד לאחור במובנים מסויימים. הוא גם הרגיש קז׳ואלי יותר אבל העובדה שכל 5 דק׳ אתה עושה משהו אחר הייתה די מפוצצת שכל. כלומר כולנו שחקנו באיזה אינדי או כותר גדול שמביאים רעיון חכם עם כבידה שמשתנה או חידה חכמה מסויימת אבל אז המשחק טוחן אוצו עד אבק. במריו גלקסי היו מציגים לך מכניקה חדשה לגמרי, אחרי 2 דקות היית משתלט עליה ואחרי 5 דקות היא כבר נגמרה לעד ועוברים למכניקה המגניבה הבאה. זה היה מאוד כיף, אבל זה לא היה ״מריו 64״. אז הגיע גלקסי 2, אחריו 3d world שהוא באמת סוג של אח חורג ורק עכשיו, ב2017, קבלנו ממש המשך אמיתי לגמרי בצורה של אודסי. לקח להם 21 שנים, אבל הוא הגיע.

[omerkot]

לא רוצה רימייק... רוצה סאנשיין חדש...
למריו 64 היה אפקט של וואו, כמי שיצר את הז'אנר מאפס. גלקסי 1 ו2 היו meh - לא מקוריים ובעלי שליטה גרועה ומסורבלת אבל הם נהנו מההצלחה הפסיכית של הWII ולכן מכרו כמו לחמניות חמות.
מבחינתי, סאנשיין היה המאוזן והמוצלח מהמריואים ההם של ההתקופה ההיא, הוא פשוט סבל מחוסר ההצלחה הכללית של הגיימקיוב.
אודיסי היה הליכה חזקה בחזרה לכיוון של סאנשיין אבל נשאר בו גם לא מעט גלקסי ואני הייתי שמח לקבל סאנשיין 2, נטול חלליות וכוכבים דביליים.

בחיים לא שיחקתי במריו תלת מימד אבל אני חייב להודות שזו דיעה מקורית, בכל מקום אני שומע עד כמה סאנשיין הוא הכבשה השחורה של המשפחה ועד כמה גלאקסי החזיר את התהילה למותג הזה, כמובן שגם הביקורות תואמות את זה.

אני מאוד אתפלא אם נינטנדו תעשה רימייק לסאנשיין, זה לא נשמע כמו משהו שיש כלפיו דרישה באמת.

אני מניח שאתה מתכוון לאודיסי (של הסוויץ) ולא גלקסי (של הWII קפיצי דבילי).
ההבדל ביני לבין רוב האנשים ששמעת הוא שאני שיחקתי במריו 64 רק אחרי ששיחקתי בסאנשיין. עבורי, סאנשיין היה כרטיס הכניסה לעולם הזה ומולו, מריו 64 היה מיושן (משחקיות דומה אבל פחות עשירה ובודאי הרבה פחות מרשימה מבחינה טכנית/ויזואלית) וגלקסי נראו כמו הליכה אחורה עם משחקיות פגומה בגלל השלטים הנוראיים של הWII.

[bling]

אז מה אתם אומרים שכל הממוצעים על גבול השלמות וההשפרצות שהיו לכולם בזמנו כשיצא המשחק, הכל בדיעבד סתם הייפ ומדובר במשחק אוברייטד שלקח את הפרנצ׳ייז לאחור?

[DrKeo]

אז מה אתם אומרים שכל הממוצעים על גבול השלמות וההשפרצות שהיו לכולם בזמנו כשיצא המשחק, הכל בדיעבד סתם הייפ ומדובר במשחק אוברייטד שלקח את הפרנצ׳ייז לאחור?

אני חושב שהוא היה מצויין ומרענן אבל כשמסתכלים עלה תמונה הגדולה הוא היה בעייתי. זה לא GTA4, מגיע לו 90+, אני לא יודע אם ״omg המשחק הכי אוב בהסטוריה״, אבל בהחלט מגיע לו ציונים גבוהים.

[swym]

אז מה אתם אומרים שכל הממוצעים על גבול השלמות וההשפרצות שהיו לכולם בזמנו כשיצא המשחק, הכל בדיעבד סתם הייפ ומדובר במשחק אוברייטד שלקח את הפרנצ׳ייז לאחור?

זה משפט יחסית נכון לכל המשחקים בסדרה מאז מריו 64 כולל ועד לאודיסי האחרון
המעבר מפלטפורמר דו-מימדי חד לCollect-a-thon תלת מימדי די הרס את מריו. צעד קדימה, שניים אחורה.

[DrKeo]

אז מה אתם אומרים שכל הממוצעים על גבול השלמות וההשפרצות שהיו לכולם בזמנו כשיצא המשחק, הכל בדיעבד סתם הייפ ומדובר במשחק אוברייטד שלקח את הפרנצ׳ייז לאחור?

זה משפט יחסית נכון לכל המשחקים בסדרה מאז מריו 64 כולל ועד לאודיסי האחרון
המעבר מפלטפורמר דו-מימדי חד לCollect-a-thon תלת מימדי די הרס את מריו. צעד קדימה, שניים אחורה.

זאת אולי הטענה הכי הזויה ששמעתי לאחרונה. מריו 64, המהפכה הכי גדולה בתעשיה מאז לחם פרוס, הרס את מריו. זה חדש, הטיעון הזה מגיע גם בתצורת חולצה להיפסטרים?
כמובן שזה גם לא נכון מהבסיס, מריו הוא לא collect-a-thon, אפילו לא קרוב.

[idan]

גלקסי 2 (המשחק מריו הכי טוב בעיני) קיבל אותו ממוצע ציונים כמו הראשון, ומדובר בסוג של dlc מורחב לגלקסי תכלס. ככה שגם אם אני מנטרל את הדעה האישית שלי בעניין, נשמע לא סביר לטעון שהיה איזה הייפ לא מוצדק לגבי שני המשחקים שהחזיק מעמד במשך שלוש שנים לפחות.

מריו סאנשיין 2? זה יכול להיות די מגניב, אבל נשמע לא הגיוני בעליל. אם הם באמת מנסים לרמוז משהו אז יותר הגיוני בעיני שמדובר באודיסי 2 ואחד מהשלבים הוא של סאנשיין, או אפילו סתם רימאסטר של סאנשיין.

אגב, שנה שעברה הייתה את "הדליפה" האמיתית או מזוייפת הזאת:


ההנחה בזמנו הייתה שמדובר בהרחבה כמו שלזלדה הייתה הרחבה אבל בשלב הזה זה כבר לא נראה סביר, עבר יותר מידי זמן. המשך ישיר לאודיסי, שגם מכר מדהים, נראית כמו אפשרות סבירה יותר. גם יש לזה תקדים.

[DrKeo]

גלקסי 2 (המשחק מריו הכי טוב בעיני) קיבל אותו ממוצע ציונים כמו הראשון, ומדובר בסוג של dlc מורחב לגלקסי תכלס. ככה שגם אם אני מנטרל את הדעה האישית שלי בעניין, נשמע לא סביר לטעון שהיה איזה הייפ לא מוצדק לגבי שני המשחקים שהחזיק מעמד במשך שלוש שנים לפחות.

מריו סאנשיין 2? נשמע לא הגיוני בעליל לדעתי. יותר הגיוני שמדובר באודיסי 2 ואחד מהשלבים הוא של סאנשיין, או אפילו סתם רימאסטר של סאנשיין.

אגב, שנה שעברה הייתה את "הדליפה" האמיתית או מזוייפת הזאת:


ההנחה בזמנו הייתה שמדובר בהרחבה כמו שלזלדה הייתה הרחבה אבל בשלב הזה זה כבר לא נראה סביר, עבר יותר מידי זמן. המשך ישיר לאודיסי, שגם מכר מדהים, נראית כמו אפשרות סבירה יותר. גם יש לזה תקדים.

אני לא חושב שהיה הייפ לא מוצדק, זה מהמשחקים האלה שלדעתי היו אמורים לקבל 93 במקום 98, לא 75 או משהו כזה. משחק מצויין שרענן מאוד את הנוסחה של הפלטפורמרים (לא שהיו יותר מדי מריו תלת מימדיים בנקודה הזאת, סך הכל המריו התלת מימדי השלישי) אבל כן לקח צעד לאחור באלמנט הרמת קושי, העולמות הפתוחים והחקירה.

בנוגע למה הדליפה/טיזר מתכוונים, אני חושב שב-2019 אנחנו כבר מעבר למשחק שיהיה בו את השטיק של התותח מים וזהו. יכול להיות שזה באמת אודסי 2 עם זיקה מסויימת לעולם של סאנשיין. וכן, אם זה משחק המשכי שכזה, כמו גלקסי 2, אין סיבה שהוא לא יצא בנניח חגים 2020, גלקסי 2 יצא שנתיים וחצי אחרי גלקסי. אם חשפו כבר את BOTW2, יש מצב טוב לחשיפה של המשחק מריו הבא בקרוב. יש מצב שב-2020-2021 נראה זלדה חדש, מריו חדש ומטרוייד פריים 4.

[idan]

זלדה ומריו אני מאמין שכן, מטרויד פחות.

[DrKeo]

זלדה ומריו אני מאמין שכן, מטרויד פחות.

כן, מטרויד סיכוי יותר קטן להתחשב בזה שהוא התחיל פיתוח מחדש לפני פחות משנה.

[swym]

אז מה אתם אומרים שכל הממוצעים על גבול השלמות וההשפרצות שהיו לכולם בזמנו כשיצא המשחק, הכל בדיעבד סתם הייפ ומדובר במשחק אוברייטד שלקח את הפרנצ׳ייז לאחור?

זה משפט יחסית נכון לכל המשחקים בסדרה מאז מריו 64 כולל ועד לאודיסי האחרון
המעבר מפלטפורמר דו-מימדי חד לCollect-a-thon תלת מימדי די הרס את מריו. צעד קדימה, שניים אחורה.

זאת אולי הטענה הכי הזויה ששמעתי לאחרונה. מריו 64, המהפכה הכי גדולה בתעשיה מאז לחם פרוס, הרס את מריו. זה חדש, הטיעון הזה מגיע גם בתצורת חולצה להיפסטרים?
כמובן שזה גם לא נכון מהבסיס, מריו הוא לא collect-a-thon, אפילו לא קרוב.

נתחיל בזה שלא רק שמריו 64 הוא collect-a-thon, הוא האמ-אמא של הביטוי. הTrope Codifier: https://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/ ... Platformer

הבעיה היא שכל תת הז'אנר הזה נבנה על מגבלות התלת-מימד המוקדמות של שנות ה-90: במקום השלבים הארוכים והמסתעפים עם תנועה מתמדת ימינה שסופר מריו וסוניק שכללו כמעט ולדרגת שלמות, קיבלנו פתאום שלבים קטנים וסגורים כי קשה לרנדר משהו גדול מידי בתלת מימד. במקום אתגר של פלטפורמינג מדוייק (שהיה קשה עד בלתי אפשרי בצורת השליטה החדשה), קיבלנו אתגר של איסוף כל מיני שטויות בשלב, וחזרה רפטיטיבית על אותו השלב על שנקבל את כל הכוכבים.
יש משחקים כמו באנג'ו שלקחו את הcollect-a-thon לכיוון עוד יותר קיצוני, אבל מריו 64 היה שם ראשון: אני עדיין זוכר בגוף ראשון את האכזבה לגלות כמה חסר אתגר היה המשחק, וכמה קל ומהר לקח לי להגיע לבאוזר בהשוואה למשחקים קודמים בסדרה, רק בשביל לגלות שעכשיו רוצים שאני אחזור שוב על אותם השלבים כדי לאסוף עוד כל מיני כוכבים...

האם זו היתה מהפכה בז'אנר הפלטפורמינג? כן. אבל כמו הרבה מהפכות (ע"ע איראן או ונצואלה), זו היתה מהפכה שנבעה מאילוצים ולא כל כך בטוח שהתוצאות שלה היו חיוביות. זה לא שונה בהרבה מכך שמשחקים כמו מיסט היו סוג של מהפכה בז'אנר ההרפתקה הגרפית/קווסטים, אבל מבחינה פונקציונלית לקחו את כל הז'אנר צעד אחורה (עד היום יש אנשים שמתו על מיסט בין אם הם הכירו או לא הכירו שום דבר שבא לפניו, ויש כאלו שחושבים שזה היה זבל עופות שרידד את הז'אנר). טעם וריח כנראה, אבל מפתיע אותי שזו הפעם הראשונה שאתה שומע ביקורת על הז'אנר או על מריו בפרט.
לשמחתי דווקא בימינו, למעט כמה מקרים בודדים של פלטפורמרים תלת מימדיים שלצערי רובם נופלים לאותה נוסחה של collect-a-thon, רוב סיפורי ההצלחה בימינו הם דווקא של פלטפורמרים דו-מימדיים "קלאסים" שזוכים לעדנה מחודשת.

[DrKeo]

ההודעה הזאת נכתבה בהומור ואמורה להיות סוג של סטירה לא ברורה?

לא, מריו הוא לא ה״אמאמא״ של הביטוי, במריו 64 יש פחות איסוף דברים מבערך כל משחק שנמצא היום בשוק. במריו עושים משימות, דבר די מהפכני בזמנו, והפרס הוא כוכב. זה ממש אבל ממש לא משחק איסוף כמו דונקי קונג 64 או רוב הפלטפורמרים של התקופה. מדובר במשחק שבו אתה נכנס לעולם פתוח שהיה ענקי לזמנו (ולא שלב קטן כמו שאתה טוען בצורה לא נכונה) ועושה אחת מחמש משימות ואם אתה מצליח במשימה אתה מקבל כוכב. כשיש לך מספיק כוכבים אתה יכול לפתוח דלת לעולם חדש. זה היה עיצוב מהפכני, לא לינארי וכזה שמחקים אותו עד היום במשחקים.

להביס בוס בשביל כוכב זה לא קולקטאת׳ון, לנצח במירוץ כדי לקבל כוכב זה לא קולקטאת׳ון ולעשות אתגר פלטפורמה בכדי לקבל בסופו כוכב זה לא קולקטאת׳ון. בקולקטאת׳ון סורקים שלבים בכדי למצא collectibles, משם מגיע השם. במריו אין בכלל collectables מעבר לכוכבים שאפילו להם לא הייתי קורא ככה להתחשב בזה שלא מחפשים אותם בשלב אלה זוכים בהם בהשלמת משימות. באותה מידה אם היו מחליפים את המילה כוכב במילה xp שום דבר לא היה משתנה במריו 64.

אז בתור אחד שאשכרה היה לו N64 ובאמת שחק בכל המשחקים של הפלטפורמה בזמן אמיתי, מריו 64 אפילו לא מתקרב לקצה הזרת של ההגדרה של קולקטאת׳ון. מי שבאמת התחיל את הטרוף היו Rare שהגיע לקיצון כמעט הזוי בדונקי קונג 64.

[InterAl]

זה לא ממש משנה אם הוא קולקטאת׳ון או לא, הנקודה שלו היא שהשליטה, המכניקות, האתגר ועיצוב השלבים במריו 64 היו פחות טובים ביחס לדו מימדיים. יש בזה אמת. ונכון שמריו 64 הוא לא משחק איסוף קיצוני כמו אלה של רייר, אבל הנקודה היא שהכוכבים הוסיפו מימד של רפטטיביות למשחק שלא היתה קודם (עד כדי secret exits, אבל זה לא בדיוק אותו דבר).

[DrKeo]

זה לא ממש משנה אם הוא קולקטאת׳ון או לא, הנקודה שלו היא שהשליטה, המכניקות, האתגר ועיצוב השלבים במריו 64 היו פחות טובים ביחס לדו מימדיים. יש בזה אמת. ונכון שמריו 64 הוא לא משחק איסוף קיצוני כמו אלה של רייר, אבל הנקודה היא שהכוכבים הוסיפו מימד של רפטטיביות למשחק שלא היתה קודם (עד כדי secret exits, אבל זה לא בדיוק אותו דבר).

דבר ראשון זה הדבר היחיד שחשוב, כי על זה הדיון, והוא לא קולקטאת'ון כי זה לא משחק שסורקים את השלבים שלו בציד אחרי קולקטבלס. כלומר הוא לא קולקטאת'ון, נקודה.

ובנוגע למשחק עצמו, די נו, באמת. מריו 64 רפטטיבי? עיצוב שלבים לא טוב? זה כמו להגיד DARK SOULS רפטטיבי כי אתה עובר במסדרונות כמה פעמים. זה משחק עמוק פי כמה ממשחקי המריו הישנים, לא רק שהוא שומר על המכניקות של המשחקים המקוריים, הוא הוסיף את אלמנט התלת מימד, אלמנט החקירה של העולם הפתוח וכו'. ואפשר לחשוב איזה אתגר היה במריו 1-3 וב-WORLD לעומת מריו 64, סיימתי את WORLD כשהייתי בכיתה ב'. וסוניק? את סוניק 3 סיימתי בישיבה אחת בכיתה ד'. רק מריו 2 היה באמת קשה והוא בכלל לא שוחרר במערב.

בו נגיד את זה ככה, לך שחק NSMB במקום מריו אודסי, תוכל להנות מכככככל העומק של המריו הדו מימדי ושיהיה לך לבריאות.

[InterAl]

מי דיבר על עומק? הפלטפורמינג והשליטה במריו 64 הם תת רמה ביחס למריו וורלד. וזה העיקר במריו, לא שלבים פתוחים ואי לינאריים. וורלד היה משחק קשה, עד היום אני מתקשה לסיים אותו. מריו 64 ואילך הם בדיחה ביחס אליו. גם nsmb.

[DrKeo]

כן, השליטה במריו 64 תת רמה, צודק

[InterAl]

ביחס לוורלד? כן, לגמרי. לוורלד יש שליטה מושלמת.

[DrKeo]

ביחס לוורלד? כן, לגמרי. לוורלד יש שליטה מושלמת.

למשחק דו מימדי.
במשחק תלת מימדי זה קשה אקספוננציאלית, היום כל אינדי דביל מצליח לעשות שליטת דו מימד טובה, בתלת מימד אולפני AAA עצומים לרוב לא מצליחים לעשות שליטה כמו שצריך, אפילו מפלצות כמו אנצ'רטד עם שליטה די MEH. מריו עשה שליטה תלת מימדית מ-ו-ש-ל-מ-ת, בטוח שביחס ל-1996 כשמשחקי תלת מימד נשלטו עם פאקינג DPAD. כשהוא היה בפיתוח מעולם לא היה פלטפורמר תלת מימדי בשוק, פשוט לא היה דבר כזה, הוא כתב את הספר. כמה פלטפורמרים הספיקו לצאת חודשים לפניו, אבל הם היו תת רמה כשהתלת מימד היה רק ה-NOVELTY שלהם כי חוץ מ-3D לא היה בהם כלום. רק צריך להסתכל על משחקים מפורסמים מאותה תקופה כמו GEX או קראש בנדיקוט כדי להבין שבינם לבין מריו 64 יש הבדל של דורות. שמעת פה סיפורים של עובדי נוטידוג כשהם עבדו על קראש וראו את החשיפה הראשונה של מריו 64 והסטודיו נפל לדיכאון עמוק? יש לזה סיבה, מריו 64 היה משחק שבגרפיקה יפה יכל להיות אחד המשחקים הטובים על הפס3 בתקופה שמשחקים לא הצליחו להבין איך לעשות בכלל גיימפליי בתלת מימד ואפילו משחקים טובים מאותה תקופה מרגישים חרא היום, מריו 64 עדין מרגיש טוב. כלומר פאק, המשחק הזה המציא את הסטיק האנלוגי בשלט קונסולה.

לא רק שמריו 64 כתב את הספר על פלטפורמר תלת מימדי, הוא המציא דברים שהם הבסיס לחצי ממשחקי ה-AAA ב-2019 כמו עולמות פתוחים עם משימות, תצורת השליטה במצלמה, צל ישיר מתחת לדמות כדי לעזור לך באוראינטציה כשאתה באויר וכדומה. מריו 64 הוא הפלטפורמר התלת מימדי הכי טוב שיכל לצאת בערך בכל תצורה אפשרית באותה תקופה, גם 10 שנים אחריו לא היו בשוק פלטפורמרים תלת מימדיים ברמה שלו.

אה סליחה, אבל במריו 64 יש שליטה תת רמה. כן, בטח.

[InterAl]

אתה כל כך דפנסיבי לגבי המשחק, עד שאתה בכלל לא שם לב שאתה תוקף איש קש. אף אחד לא הכחיש את המהפכנות של מריו 64 ושלעשות פלטפורמר 3d זה קשה מעריכית ביחס לדו מימד. הטענה היתה שביחס לפלטפורמרים הדו מימדיים שבאו לפניו, הגיימפליי של מריו 64 היה תת רמה. זה כל מה שנאמר. וגם בוא נגיד את האמת, מריו 64 הוא המריו שהכי פחות עומד במבחן הזמן ביחס להיום. לשחק בו היום זה לא מאוד כיף. לשחק בכל מריו אחר זה עדיין כיף. זה אומר הרבה, וזה עדיין לא לוקח גרם אחד מהמהפכנות שלו.

[DrKeo]

אתה כל כך דפנסיבי לגבי המשחק, עד שאתה בכלל לא שם לב שאתה תוקף איש קש. אף אחד לא הכחיש את המהפכנות של מריו 64 ושלעשות פלטפורמר 3d זה קשה מעריכית ביחס לדו מימד. הטענה היתה שביחס לפלטפורמרים הדו מימדיים שבאו לפניו, הגיימפליי של מריו 64 היה תת רמה. זה כל מה שנאמר. וגם בוא נגיד את האמת, מריו 64 הוא המריו שהכי פחות עומד במבחן הזמן ביחס להיום. לשחק בו היום זה לא מאוד כיף. לשחק בכל מריו אחר זה עדיין כיף. זה אומר הרבה, וזה עדיין לא לוקח גרם אחד מהמהפכנות שלו.

אולי המבנה שלבים של מריו 64 פשטני היום מה שהופך אותו לפחות אטרקטיבי ב-2019, מגבלות של הקונסולת 3D הראשונה והכל, אבל השליטה שלו נשארה מצויינת עד היום. בעצם השליטה של מריו אודסי לא כל כך שונה משל מריו 64. אני גם אחלוק על הרמה של השליטה ביחס למשחקים הדו מימדיים, השליטה במריו 64 פשוט מצויינת ואני לא חושב שיש משחק פלטפורמה תלת מימדי אחד בשוק, מ-1996 ועד 2019, שיש לו שליטה טובה ממריו 64 חוץ מאשר ההמשכים של מריו 64.

[InterAl]

השליטה ב-64 חלקלקה מדי, המצלמה קרובה מדי למריו, הרבה פעמים נמוכה מדי ועם fov ממש נמוך - קשה לראות קדימה, קשה לכוון קפיצות וגם קשה לשנות זוויות. לא היה סטיק אנלוגי נוסף, רק 4 כפתורי פנים לשינוי זויות, ובד״כ לא יכולת למקם את המצלמה בדיוק מאחורי מריו אלא רק באלכסון. היתה מצלמת רדיפה שמוקמה בדיוק מאחוריו, אבל היא היתה בזום אין גבוה מדי, כוונה בדיוק מאחורי הגב שלו ולכן לא היתה שימושית בעליל. רוב הבעיות האלה תוקנו במידה מסוימת במשחקים הבאים, אבל השליטה בפלטפורמרים תלת מימדיים היא אף פעם לא מושלמת. קשה להעריך מרחקים ב-3d כי אין עומק במסך דו מימדי. יש את הצל של הדמות, אבל זה רחוק מלהספיק (זה עוזר רק בנחיתה, לא בכיוון הראשוני, ולא תמיד יש צל). בכל מקרה, במשחקים כמו R&C, J&D ואחרים יכולת לשלוט על המצלמה עם הסטיק האנלוגי, ורק זה בלבד משפר פלאים את השליטה במשחק.

[swym]

ההודעה הזאת נכתבה בהומור ואמורה להיות סוג של סטירה לא ברורה?

לא, מריו הוא לא ה״אמאמא״ של הביטוי, במריו 64 יש פחות איסוף דברים מבערך כל משחק שנמצא היום בשוק. במריו עושים משימות, דבר די מהפכני בזמנו, והפרס הוא כוכב. זה ממש אבל ממש לא משחק איסוף כמו דונקי קונג 64 או רוב הפלטפורמרים של התקופה. מדובר במשחק שבו אתה נכנס לעולם פתוח שהיה ענקי לזמנו (ולא שלב קטן כמו שאתה טוען בצורה לא נכונה) ועושה אחת מחמש משימות ואם אתה מצליח במשימה אתה מקבל כוכב. כשיש לך מספיק כוכבים אתה יכול לפתוח דלת לעולם חדש. זה היה עיצוב מהפכני, לא לינארי וכזה שמחקים אותו עד היום במשחקים.

להביס בוס בשביל כוכב זה לא קולקטאת׳ון, לנצח במירוץ כדי לקבל כוכב זה לא קולקטאת׳ון ולעשות אתגר פלטפורמה בכדי לקבל בסופו כוכב זה לא קולקטאת׳ון. בקולקטאת׳ון סורקים שלבים בכדי למצא collectibles, משם מגיע השם. במריו אין בכלל collectables מעבר לכוכבים שאפילו להם לא הייתי קורא ככה להתחשב בזה שלא מחפשים אותם בשלב אלה זוכים בהם בהשלמת משימות. באותה מידה אם היו מחליפים את המילה כוכב במילה xp שום דבר לא היה משתנה במריו 64.

אז בתור אחד שאשכרה היה לו N64 ובאמת שחק בכל המשחקים של הפלטפורמה בזמן אמיתי, מריו 64 אפילו לא מתקרב לקצה הזרת של ההגדרה של קולקטאת׳ון. מי שבאמת התחיל את הטרוף היו Rare שהגיע לקיצון כמעט הזוי בדונקי קונג 64.

כמו שאינטר כתב: אתה ממשיך להתווכח עם איש קש. מריו 64 הוא קולקטאתון, לטוב ולרע, וכנראה שהראשון. לטעון שהוא לא כזה, זה בערך כמו לטעון שבגלל שב-Dune 2 יש פחות אסטרטגיה בזמן אמת מכמעט כל משחק RTS שבא אחריו אז הוא לא באמת משחק RTS, או לטעון שWolfenstein 3D הוא לא FPS כי אפילו mouse-aim לא היה לו.

גם זה שהאלמנט של איסוף הכוכבים במריו 64 לא הלך לכיוון קיצוני כמו משחקים שבאו אחריו (וכן, מן הסתם משחקי רייר לקחו את זה לקיצון יותר), לא משנה את העובדה שהוא עדיין קולקטאתון ושבעקבותיו המונח הזה נטמע. המטרה במריו היא לא סתם לסיים את השלבים אלא לחזור על אותם שלבים שוב ושוב ושוב כדי לאסוף עוד כוכבים, ובסופו של דבר אתה צריך את הכוכבים (קצת יותר מחצי) בשביל לסיים את המשחק - ככה שהמבנה הוא לא לינארי וכמעט כל השלבים במשחק הם אופציונליים (וכמובן שקיימת האופציה להיות collectionist).
משחקיות לא לינארית היתה כבר הרבה לפני מריו 64, אבל התקדמות במשחק שכולה מבוססת חיפוש ואיסוף של אובייקטים - כנראה שלא. זו ההגדרה דה-פקטו לקולקטאתון, והמבנה הזה שונה לחלוטין גם מהפלטפורמרים (הלינאריים פחות ולינאריים יותר) שבאו לפניו, וגם נניח ממשחקי N64 אחרים כמו סטארפוקס 64 או גולדנאיי שבהן המדליות הן אופציונליות ומוצעות בתור אתגר נוסף, ולא כחלק מהמשחק עצמו שנדרש להתקדמות במשחק. מריו 64 מחייב אותך לאסוף כוכבים כדי להתקדם.

אז כן. זה מבנה משחק שמריו 64 המציא, ומאז הגיח לכמעט כל פינה בתעשייה, כולל עד למשחקי המובייל המסורתיים עם ה-3 כוכבים שאפשר לקבל בכל שלב. אתה לא חייב להסכים שזה כיוון רע, אבל אני חושב שה-collectathon הוא פשוט מבנה משחק לא מוצלח ומייגע גם בהשוואה לפלטפורמרים דו-מימדיים שבאו לפניו ואחריו, וגם בהשוואה לכיוונים אחרים שהפלטפורמים התלת-מימדיים לקחו כמו למשל משחקי ה-platformer-shooter. אפילו במשחקים מודרניים יותר כמו מריו אודיסי (שכבר לא סובלים מהשלבים הקטנים והשליטה הפרימיטיבית של מריו 64) אפשר לראות את הבעיות של המבנה הזה.

וכן, השלבים במריו 64 היו קטנטנים. הנה התוצאה הראשונה שמראה שלב שלם כשמחפשים בגוגל תמונות mario 64 level
http://3dwarehouse.sketchup.com/warehou ... b1776e4cda
הנה לעומת זאת התוצאה הראשונה שמראה שלב שלם כשמחפשים sonic 2 level:
http://qntm.org/files/maps/casinonight2.png

השלב במריו (וזה עוד Whomp's Fortress שאמור להיות יחסית גדול) הוא שלב פצפון, וזו פונקציה של מגבלות החומרה בתלת-מימד בזמנו בהשוואה למה שהיה ניתן לעשות בדו-מימד עם שלבים גדולים הרבה יותר. אין פה קסמים.

[DrKeo]

השליטה ב-64 חלקלקה מדי, המצלמה קרובה מדי למריו, הרבה פעמים נמוכה מדי ועם fov ממש נמוך - קשה לראות קדימה, קשה לכוון קפיצות וגם קשה לשנות זוויות. לא היה סטיק אנלוגי נוסף, רק 4 כפתורי פנים לשינוי זויות, ובד״כ לא יכולת למקם את המצלמה בדיוק מאחורי מריו אלא רק באלכסון. היתה מצלמת רדיפה שמוקמה בדיוק מאחוריו, אבל היא היתה בזום אין גבוה מדי, כוונה בדיוק מאחורי הגב שלו ולכן לא היתה שימושית בעליל. רוב הבעיות האלה תוקנו במידה מסוימת במשחקים הבאים, אבל השליטה בפלטפורמרים תלת מימדיים היא אף פעם לא מושלמת. קשה להעריך מרחקים ב-3d כי אין עומק במסך דו מימדי. יש את הצל של הדמות, אבל זה רחוק מלהספיק (זה עוזר רק בנחיתה, לא בכיוון הראשוני, ולא תמיד יש צל). בכל מקרה, במשחקים כמו R&C, J&D ואחרים יכולת לשלוט על המצלמה עם הסטיק האנלוגי, ורק זה בלבד משפר פלאים את השליטה במשחק.

אני ממש לא מסכים. ל-1996 השליטה הייתה מדהימה ברמות אחרות, אף משחק לאורך כל הדור הזה לא הגיע לקצה הזרת של מריו 64 ולהגיד את האמת, אין בשוק אף פלטפורמר שלא נעשה על ידי נינטנדו שנשלט יותר טוב ממריו 64. כמובן שהמריו התלת מימדיים שיפרו קלות את השליטה מגרסה לגרסה, אבל חוץ ממריו? אין. אתה מדבר בפרספקטיבה של מישהו צעיר מדי ללשחק מריו ב-1996, אתה לא יודע מה זה לשחק משחק תלת מימד בפעם הראשונה בחיים (או לפחות אחת הפעמים הראשונות כי זה התחיל להתפוצץ בערך בזמנו של מריו). המצלמה בסטנדרטים של 2019 קרובה מדי ואין סטיק אנלוגי ימני? בסטנדרטים של 1996, שאכן כללו כל משחק מריו דו מימד עד אותה שנה, זה היה מפוצץ מוחות. מריו ב-2019 נשלט טוב יותר? לא הפתעה גדולה. אבל להתחשב ברמת הסיבוך המטורף של תלת מימד לעומת דו מימד, אי אפשר היה לקבל משהו יותר טוב ממריו 64. והאמת? כל מה שאתה אומר על השליטה לא ממש היה בעיה גדולה. השליטה של מריו "מחליקה", אבל גם של סופר מיטבוי, וזה מרגיש נהדר. הצל מתחת לדמות (שקיים 100% מהזמן אגב כהחלטת עיצוב של מיאמוטו) עוזר לעמוד את המיקום שלך כשאתה באויר ובאמת שאף פלטפורמר לא הצליח לעקוף את זה חוץ מאשר משחקי מריו אחרים וזה אומר המון על מריו 64.

ההודעה הזאת נכתבה בהומור ואמורה להיות סוג של סטירה לא ברורה?

לא, מריו הוא לא ה״אמאמא״ של הביטוי, במריו 64 יש פחות איסוף דברים מבערך כל משחק שנמצא היום בשוק. במריו עושים משימות, דבר די מהפכני בזמנו, והפרס הוא כוכב. זה ממש אבל ממש לא משחק איסוף כמו דונקי קונג 64 או רוב הפלטפורמרים של התקופה. מדובר במשחק שבו אתה נכנס לעולם פתוח שהיה ענקי לזמנו (ולא שלב קטן כמו שאתה טוען בצורה לא נכונה) ועושה אחת מחמש משימות ואם אתה מצליח במשימה אתה מקבל כוכב. כשיש לך מספיק כוכבים אתה יכול לפתוח דלת לעולם חדש. זה היה עיצוב מהפכני, לא לינארי וכזה שמחקים אותו עד היום במשחקים.

להביס בוס בשביל כוכב זה לא קולקטאת׳ון, לנצח במירוץ כדי לקבל כוכב זה לא קולקטאת׳ון ולעשות אתגר פלטפורמה בכדי לקבל בסופו כוכב זה לא קולקטאת׳ון. בקולקטאת׳ון סורקים שלבים בכדי למצא collectibles, משם מגיע השם. במריו אין בכלל collectables מעבר לכוכבים שאפילו להם לא הייתי קורא ככה להתחשב בזה שלא מחפשים אותם בשלב אלה זוכים בהם בהשלמת משימות. באותה מידה אם היו מחליפים את המילה כוכב במילה xp שום דבר לא היה משתנה במריו 64.

אז בתור אחד שאשכרה היה לו N64 ובאמת שחק בכל המשחקים של הפלטפורמה בזמן אמיתי, מריו 64 אפילו לא מתקרב לקצה הזרת של ההגדרה של קולקטאת׳ון. מי שבאמת התחיל את הטרוף היו Rare שהגיע לקיצון כמעט הזוי בדונקי קונג 64.

כמו שאינטר כתב: אתה ממשיך להתווכח עם איש קש. מריו 64 הוא קולקטאתון, לטוב ולרע, וכנראה שהראשון. לטעון שהוא לא כזה, זה בערך כמו לטעון שבגלל שב-Dune 2 יש פחות אסטרטגיה בזמן אמת מכמעט כל משחק RTS שבא אחריו אז הוא לא באמת משחק RTS, או לטעון שWolfenstein 3D הוא לא FPS כי אפילו mouse-aim לא היה לו.

גם זה שהאלמנט של איסוף הכוכבים במריו 64 לא הלך לכיוון קיצוני כמו משחקים שבאו אחריו (וכן, מן הסתם משחקי רייר לקחו את זה לקיצון יותר), לא משנה את העובדה שהוא עדיין קולקטאתון ושבעקבותיו המונח הזה נטמע. המטרה במריו היא לא סתם לסיים את השלבים אלא לחזור על אותם שלבים שוב ושוב ושוב כדי לאסוף עוד כוכבים, ובסופו של דבר אתה צריך את הכוכבים (קצת יותר מחצי) בשביל לסיים את המשחק - ככה שהמבנה הוא לא לינארי וכמעט כל השלבים במשחק הם אופציונליים (וכמובן שקיימת האופציה להיות collectionist).
משחקיות לא לינארית היתה כבר הרבה לפני מריו 64, אבל התקדמות במשחק שכולה מבוססת חיפוש ואיסוף של אובייקטים - כנראה שלא. זו ההגדרה דה-פקטו לקולקטאתון, והמבנה הזה שונה לחלוטין גם מהפלטפורמרים (הלינאריים פחות ולינאריים יותר) שבאו לפניו, וגם נניח ממשחקי N64 אחרים כמו סטארפוקס 64 או גולדנאיי שבהן המדליות הן אופציונליות ומוצעות בתור אתגר נוסף, ולא כחלק מהמשחק עצמו שנדרש להתקדמות במשחק. מריו 64 מחייב אותך לאסוף כוכבים כדי להתקדם.

אז כן. זה מבנה משחק שמריו 64 המציא, ומאז הגיח לכמעט כל פינה בתעשייה, כולל עד למשחקי המובייל המסורתיים עם ה-3 כוכבים שאפשר לקבל בכל שלב. אתה לא חייב להסכים שזה כיוון רע, אבל אני חושב שה-collectathon הוא פשוט מבנה משחק לא מוצלח ומייגע גם בהשוואה לפלטפורמרים דו-מימדיים שבאו לפניו ואחריו, וגם בהשוואה לכיוונים אחרים שהפלטפורמים התלת-מימדיים לקחו כמו למשל משחקי ה-platformer-shooter. אפילו במשחקים מודרניים יותר כמו מריו אודיסי (שכבר לא סובלים מהשלבים הקטנים והשליטה הפרימיטיבית של מריו 64) אפשר לראות את הבעיות של המבנה הזה.

טוב, עכשיו נפל לי האסימון. אתה פשוט לא מכיר את ההסטוריה של הקולקטאת'ון ולכן אתה עושה את הטעות הזאת שמבוססת על קריאה של וויקיז למינהן. קראת למריו 64 קול'טאת'ון ככינוי גנאי, אז חשבתי שאתה יודע, אבל אתה מבלבל בין כינוי הגנאי קולקטאת'ון (שמריו לא שייך אליו) והתת ז'אנר שרק המון שנים אחרי מריו 64 קבל את השם הזה על שם הקולקטאת'ונים של ה-N64. אתה חושב שמריו המציא את הקונספט, אבל בעצם הקונספט לא נמצא בו. קולקטאת'ון הוא היום שם של ז'אנר, אבל הכינוי קולקטאת'ון הוא במקור כינוי גנאי לחיקויי מריו 64 שכשלו בלעשות מריו 64 והחטא שלהם הוא קולקטאת'ונים.

הביטוי התחיל שנים אחרי מריו והוא התחיל בגלל החיקויים של מריו 64 שלא הבינו מה עשה את מריו 64 כל כך טוב. כשמשחקים כמו GEX או משחקי RARE מסויימים ניסו לעשות מריו 64, הם חשבו שאם הם יפציצו את העולם בשיט לאסיפה אז הם עושים "מריו 64". מה שהם לא הבינו הוא שבמריו 64 לא אוספים כלום, במריו 64 מבצעים משימות. זה בייסיקלי הקונספט של RPG, אתה פוגש דמות, היא אומרת לך "אוי לא, המפלצת הרעה השתלטה לי על הגבעה", אתה מבצע את קרב הבוס מול המפלצת ומקבל כפרס כוכב במקום נניח XP ב-RPG. כשמריו אוסף כוכבים, הוא לא אשכרה אוסף אותם, הוא מבצע משימות מהנות והפרס הוא כוכב. בדונקי קונג 64 אתה כן צריך להסתובב בשלבים ולסרוק אותם מכל פינה אפשרית בכדי למצא את כל הדברים שאפשר לאסוף. זה קולקטאת'ון. אתה לא חווית 3 שעות של סריקת שלב אחד בודד בדונקי קונג 64 עד דמעות בכדי למצא את רוב השיט שRARE פיזרו שם, זה היה סיוט.

כשהמשחקים האלה התחילו לצאת, אחרי כמה זמן ביקורות התחילו לקרא להם קולקטאת'ונים, ביחוד למשחקים של RARE, כי הם שלחו אותך לאסוף אינסוף שטויות בכל שלב (קולקט-את'ון, כן? מרתון איסוף. לא סתם איסוף, מרתון של איסוף, יעני כמויות אדירות של שיט לאסוף שזה מתיש כמו מרתון). זה היה כינוי גנאי בסוף שנות ה-90, ביחוד לדונקי קונג 64.

אז כן, היום יש שמשתמשים במילה קולקטאת'ון כסוג של תת ז'אנר שנמצא בתוכו כל פלטפורמר שהתקדמות בו מוטלת ב-X חפצים, אבל זה לא ממש קשור למילת הגנאי קולקטאת'ון שניסית להשתמש בה על מריו. מריו 64 היה עם שלבים מאוד מגוונים, חלקם היו ארוכים וסבוכים עם פלטפורמה מרובה (נניח השלב שמים), אחרים היו ממש עולם פתוח גדול שדרש ממך לחקור (נניח השלב פרמידה) ומבחינת איסוף דברים בשלב, הוא היה במצב הרבה יותר טוב מ-99% מהמשחקי וידאו של ה-NES וה-SNES. כאילו מריו המציא איסוף של דברים, לך תשחק דונקי קונג קאנטרי והמשכיו שבו, מעבר ל-3125029541 בננות ובלונים, היו בכל שלב 9 אותיות לאיסוף.

נורא קל להתבכיין על משחק ברטרופרספקטיבה של 23 שנים ולקחת דברים כמובן מאליו, אבל במציאות מריו 64 שבר את כל התעשיה הזאת והפיל אותה על הראש. ואולי להשיג 64 כוכבים ולהגיע לבאוזר לא היה הכי קשה בעולם, אבל לשיג 120 היה פאקינג קשה. כל כך קשה למען האמת שהייתה שמועה שכולם האמינו לה שאם אוספים את כל ה-120 כוכבים אז מקבלים את יושי. שמועה לא נכונה, אבל בגלל שמעט מאוד אנשים הצליחו לעשות את זה באותה תקופה, כולם האמינו לה.

וכן, השלבים במריו 64 היו קטנטנים. הנה התוצאה הראשונה שמראה שלב שלם כשמחפשים בגוגל תמונות mario 64 level

בצורה אירונית מריו היום הוא הרבה יותר קולקטאת'ון מאשר בתקופת מריו 64. עכשיו יש במריו כסף שצריך לאסוף בכדי לקנות דברים
http://3dwarehouse.sketchup.com/warehou ... b1776e4cda
הנה לעומת זאת התוצאה הראשונה שמראה שלב שלם כשמחפשים sonic 2 level:
http://qntm.org/files/maps/casinonight2.png

השלב במריו (וזה עוד Whomp's Fortress שאמור להיות יחסית גדול) הוא שלב פצפון, וזו פונקציה של מגבלות החומרה בתלת-מימד בזמנו בהשוואה למה שהיה ניתן לעשות בדו-מימד עם שלבים גדולים הרבה יותר. אין פה קסמים.

לול, את השלב סוניק הזה אני מסיים בערך דקה. למה בחרת בסוניק ולא במריו הדו מימדי? אולי כי סוניק דמות סופר מהירה והשלבים שלו מאוד וורטיקאלים אז כשמראים מפה שלו הוא נראה מאוד מרשים, אבל מצד שני כשכותבים super mario world level map התוצאה הראשונה בגוגל נראת די מעפנה ושטחית, ככה:


אבל עזוב את ההטעיה הזאת, בו נדבר על משהו אחר. מה יותר גדול ומסובך מהשניים?


ראית פעם שלב של מריו 64 (שכמובן כמוך, בחרתי סלקטיבית) מתורגם לדו מימד?


זה יותר טוב? נו באמת.