DrKeo כתב:לא שחקתי עדין בTLOU אבל אם העלילה שלו מדגדגת את קצה האצבע של אינפנט אז אני משתחווה מול נוטי דוג.
היא ממש לא. היא הרבה יותר בנאלית. היא מלאה בקלישאות והם לא עושים שום דבר חדש, בכלום (בסיפור עצמו ובמשחקיות).
עם זאת, מה שעושה את המשחק לאחד הטובים בהיסטוריה, לדעתי, זה שכל מה שנעשה שם, גם אם לא חדש, נעשה ברמה גבוהה במיוחד. העלילה באמת נכנסת לכל קלישאה אפשרית של סיפור זומבים (זה לא סיפור על זומבים, אלא על אנשים שחיים בסיטואציה קיצונית ועל מערכות היחסים שלהם, הפכה לאחת הקלישאות הגדולות של ז'אנר הזומבים, למשל), אבל הוא לא עושה את זה באופן טרחני וצפוי.
הכל כתוב פשוט מאוד נהדר. השימוש ביתרונות של המדיום מדהימים. למשל, בסרט יש בעיה של זמן, שאין במשחק ובטח לא משחק ארוך כמו TLOU. יש שם המון רגעים קטנים וסצינות שבסרט היו נשארות על רצפת חדר העריכה, אבל כאן לא וויתרו עליהן וזה מוסיף המון עומק לדמויות ועוזר מאוד לחיבור של השחקן איתן.
יש כל מיני מקומות שבהם מתעכבים על דברים שפשוט אי אפשר להתעכב עליהם במדיום אחר, כי אין זמן, או כי זה לא מספיק חשוב, או סתם בגלל שזה שונה לגמרי לחוות את אותם הרגעים, כאשר אתה צופה במישהו חווה אותם, לעומת, כאשר אתה משחק מישהו שחווה אותם.
המשחק גם עושה שימוש נהדר בשינוי זוויות ראייה ומעבר בין דמויות.
בכל הנוגע למשחקיות, הוא יותר טוב מביושוק אינפיניט, לפי דעתי. הכל מאוזן ומלוטש ברמה הגבוהה ביותר. כל מפגש עם אויבים מרגיש שונה ומיוחד. הכניסו אלמנטים של רנדומליות לאזורים (אתה מוצא נשקים ומשאבים שונים, בכל פעם שאתה משחק, בעצם), שהוסיף לכל קרב/חידה המון גיוון ומרגישים כמעט בכל רגע במשחק, שהמכאניקות והסיפור נוצרו ביחד ולא בנפרד (היה אזור אחד יוצא מן הכלל, אבל הוא היה קצר מספיק בשביל שזה לא יפריע כל כך).
בביושוק, לעומת זאת, היו המון מכאניקות שפשוט לא התאימו לסיפור ולעולם שנבנה סביבן. נראה שהשאירו אותן שם אך ורק כדי שיוכלו להגיד שזה דומה לביושוק. למשל, ברפטור, היה הגיוני לגמרי לחפש בכל מיני פחי זבל אחר פריטים שונים, כי שיחקנו בעיר הרוסה לחלוטין, שנמצאת בדרכה להבלע ע"י האוקיינוס שסביבה. באינפיניט, לא היה הגיוני בכלל לחפש אחר עגבניות בזבל, ליד אזרחי קולומביה הסופר-סנובים-שמרנים.
דוגמא נוספת בביושוק היא הוויגורס, שהקיום שלהם לא באמת מוסבר בעולם המשחק. הם מוצגים כמוצר שכולם יכולים לקנות, אבל אף אחד לא משתמש בהם. יש פה ושם דמויות עם כוחות דומים לוויגורס, אבל זה שונה לחלוטין ממה שראינו בביושוק הראשון, שבו היה הגיוני שלכולם יהיו כוחות ואכן היו כל מיני סוגים שונים של אויבים, שיכלו להשתמש בכוחות מיוחדים.
הבדל נוסף בין שני המשחקים, שנראה לי מעניין, זה השימוש שלהם באלימות. שניהם אלימים באופן קיצוני למדי, אבל בTLOU האלימות ממש זעזעה אותי (וזה המשחק הראשון שבו זה קרה לי). יש בה משהו low-key, או "דרך אגבי", שעושה אותה ברוטאלית יותר מכל ראש מתפצפץ שראיתי בביושוק אינפיניט. הם הצליחו לגרום לי להיות אלים לעיתים קרובות, אבל לא הרגשתי טוב עם זה, לרגע (טוב... אולי כן, בכמה מקרים ספציפיים).
הסיכום של ההתרשמות שלי, היא שTLOU הרבה יותר טוב בכל הנוגע למכאניקות המשחק ולכמה שהן מחוברות לנרטיב, אבל למרות כל החסרונות של ביושוק אינפיניט, הסיפור שלו פשוט הרבה יותר מוצלח והטוויסט בסוף הרבה יותר משמעותי, מכל מה שראיתי בסיפור של TLOU.
בקרב ביניהם למשחק השנה, הייתי בוחר בTLOU, כי הדיסוננס באינפיניט באמת הפריע והמשחקיות שם לא היתה מוצלחת במיוחד.
TLOU לא עושה שום דבר חדש, אבל הוא עושה כל כך הרבה דברים, יותר טוב מכל כך הרבה משחקים, שלדעתי מדובר במשחק טוב יותר ובחוויה עדיפה.
