טוב אולי לא לקח חודשיים אבל גם חודש שלם זה מכובד
.
אז סיימתי עכשיו את ההרחבה השנייה, blood and wine, ומה אפשר להגיד.. היה תענוג.
הדבר הראשון ששמים לב כשנכנסים להרחבה הזאת זה שהיא פשוט אדירה בגודלה. זה לא רק קווסט ראשי חדש, זה המון משימות צד, חוזים, דמויות שאתה נתקל בהם, המון שדרוגים חדשים למצוא בעולם, אפילו חבילת גוונט חדשה, וכמובן המפה החדשה.
באשר למפה החדשה, הם הצליחו לא רק ליצור אזורים חדשים ונוף שונה, מדובר בעולם אחר לגמרי. האנשים מדברים אחרת (אם במבטא ואם בצורת ההתבטאות), העיצוב שונה לגמרי, ומהשנייה הראשונה ברור שאנחנו כבר לא בצפון מוכה המלחמה.
העולם הזה אגב הוא פשוט מדהים ביופיו, שאלתי את עצמי לא פעם האם הם שיפרו את המנוע הגרפי בהרחבה הזאת או שסתם מדובר בעיצוב נהדר ופלטת צבעים שונה..
באשר לתוכן והמשימות עצמן, אי אפשר לבקש יותר. משימות הצד מגוונות, מעניינות ומרעננות, והקווסט הראשי עצמו הוא אחד מהטובים במשחק (אם כי לטעמי הוא נופל במעט מאוד מהקווסט של ההרחבה הראשונה, שנשאר בעיניי הטוב במשחק).
הקווסט עצמו כולל רק דמויות חדשות (ומצוינות) ומתנהל תחילה כסוג של משימת חקירה (על גארלד למצוא את היצור המסתורי שרוצח אנשים מאוד ספציפיים בדיקנות מדהימה) אבל הוא הולך ומסתבך ככל שהסיפור ממשיך, וללא ספק מגיע לשיא הראוי ולא מאכזב במאני טיים שלו.
הבחירות שהוא מציב לקראת סופו בנויות בצורה מעניינת ומשפיעות על הסוף בצורה קיצונית (ויש כמה וכמה סופים), וכמובן שבוויצר כמו בוויצר שום דבר הוא לא שחור ולבן וזה נהדר לראות איך כל החלטה קטנה משפיעה מאוחר יותר על כל הדמויות.
אז זהו, כנראה שסיימתי סופית את הוויצר 3, שאני יכול כבר להגיד בפה מלא יותר משנה אחרי שיצא שהוא אחד המשחקים האהובים עלי אי פעם.
אני לא יודע אם מתישהו יצא עוד משחק וויצר, ואם זו באמת הפרידה הסופית מגארלד, אז היא נעשתה בצורה הטובה ביותר שניתן עם ההרחבה הזאת, ובכלל עם כל הסיפור של הקווסט הזה.
במבט משותף על שתי ההרחבות, אותן שיחקתי ברצף, אני יכול להגיד שהן ללא ספק שמרו על הרמה של המשחק הראשי, ובעזרת הסיפורים הסגורים והקצב המהיר יותר שלהם, אפילו מתעלים עליו. לכל מי שאהב את המשחק, לא צריכה להיות בכלל התלבטות.
אגב, אחת המשימות בקווסט הראשי היא המשימה הכי הזויה, מטורפת ומצחיקה שהייתה במשחק הזה, בפער. אפשר לראות כמה המפתחים נהנו.