הודעהעל ידי Stick » 26 פברואר 2024, 13:44
אלדן רינג הוא חיה אחרת מהבחינה הזאת. קודם כל כי כמו שאתה אומר זה בכלל לא גריינד, זה פשוט היכולת בכל שלב (למעט הבוס ראש של הסוף ממש) ללכת למקומות קלים יותר ולהתחזק, בכל פעם שאתה נתקע. גריינד זה כשאתה חוזר על אותו קטע שוב ושוב רק כדי להתחזק, פה אתה פשוט מתקדם במקומות אחרים.
לצד זה המבנה של הקמפיין אומר שחייבים לעבור רק 40% ממנו בערך בשביל לסיים את המשחק ולקבל את הסוף הפשוט ביותר. ככה שאם סיימת אזור מסוים ואז חזרת אחורה לאזור קל יותר, זה רק כי אתה רוצה לראות את אותם אזורים למרות שאתה לא חייב, או שאתה רוצה לקדם קווסטים צדדיים שנמצאים שם כדי להגיע לסופים אחרים.
מעבר לה בכלל המשחק מאפשר OPיות באופן מובנה הרבה יותר בקלות. אני לא מדבר רק על ללכת מראש לאיזה אזור מתקדם כדי לקחת ממנו נשק חזק ואז להתחיל את המשחק, אלא בכלל.
כשאני משחק בו עכשיו פעם שנייה במבט הרבה יותר רגוע, אני שם לב כמה שינויים קטנים שהם עשו למערכת הקרב ולעיצוב הבוסים משפיעים משמעותית על הכל.
לדוגמה, יש דגש הרבה יותר גדול על מכות מיוחדות, ארוכות יותר, שעושות המון נזק בבת אחת ושוברות את העמדה של האויב ומאפשרות עוד יותר נזק. דברים שאי אפשר לעשות במשחקי סולס.
יש דגש הרבה יותר גדול על בניית סטטוס אפקטס שמייצרים נזק תמידי או, שוב פעם, מכה גדולה מאוד של נזק בבת אחת אם הצלחת להשאר אגרסיבי ולתת כמו קומבו מתישהו במהלך הקרב.
הנשקים הרבה יותר חזקים ממשחקי סולס גם כשאתה "ברמה המתאימה", עם היכולות האלו לעשות מכות מיוחדות (ולהחליף ולבחור מכות מיוחדות כמה שאתה רוצה), או מכות סביבתיות שתוקפות שטח גדול ולא אויב ספציפי.
הבוסים הראשיים בתגובה אגרסיבים יותר ומאפשרים פחות מקומות להתקפת נגד, אבל הרעיון הוא למצוא את הנקודות שבהן יש פתח ל"התקפות הגדולות" האלה שלך, ואם אתה שולט מספיק במוב סט של הבוס כדי להיות צמוד אליו ולהשאר אגרסיבי, היציבות שלו תשבר והם כולם ימותו מאוד מהר, ללא קשר לרמה שלך.
כלומר, רק כדי לוודא שהנקודה שלי מובנת, ברור שלרמה שלך יש חשיבות אדירה ואלדן רינג נותן לך את היכולת לעלות המון רמות מעל למה ש"צריך" בשביל כל שלב כמעט, אבל זה בעיקר בשביל הסיבולת של הדמות שלך. כשאתה לומד בוס במשחק סולס ומגיע אליו ברמה נמוכה מאוד, אתה פשוט צריך "לשרוד" אותו הרבה זמן עד שתעשה מספיק נזק. באלדן רינג אם אתה לומד בוס ומגיע אליו ברמה נמוכה מאוד, אתה צריך ללמוד את הקצב שלו כדי להיות אגרסיבי ולשבור לו את העמידה, והוא ימות מהר מאוד ברגע שתדע אותו בלי קשר לרמה שלך.
אבל כמובן שכשאתה מגיע ברמה נמוכה מאוד הוא יהרוג אותך גם כן מאוד מהר. פשוט במשחק סולס בוס יהרוג אותך מהר פלוס הקרב יהיה ארוך כשאתה ברמה נמוכה מאוד, באלדן רינג אתה תמות מהר ותהרוג מהר ברמה נמוכה, אבל כדי להצליח לעשות את זה צריך באמת להכיר את כל התנועות של הבוס והקצב שלו.
אני חושב שסך הכל זאת המערכת קרב שאני הכי פחות אוהב בסדרה. יש בה הרבה יותר מקום לפנטזיית כוח, וכאמור לOP מובנה ורציני כשאתה לא מגיע לבוסים ברמה נמוכה משמעותית משצפוי. זה נחמד, וזה כיף מאוד כן? אבל לא מה שאני מחפש ממשחק סולס.
יש לי מקום חם בלב למערכת הקלאנקית והמאוד איטית של המשחקים הראשונים, הייתי שמח לראות את FS חוזרים לנסות מערכת כזאת עם כל הפוליש והאיכות שהם השיגו עם השנים.
דארק סולס 3 הוא איזה מקום טוב באמצע מול כל מה שהם עשו, וסקירו, טוב, לא חושב שאי פעם נהנתי ממערכת קרב יותר מאשר בסקירו.
אני כן אוהב את השינוי שהם עשו לבוסים באלדן רינג כתוצאה מהטוויקים למערכת הקרב, מלבד סקירו אלו כנראה הבוסים שהכי כיף לי ללמוד. ואז באמת נכנסת פנטזיית הכוח כשאתה מצליח בסוף ומנצח אותם בצורה משפילה עם מכות שגורמות לך להראות כמו הבוס.
לא שיש הבדל כל כך מהותי בשורה התחתונה ממשהו כמו דארק סולס 3, ואני עדיין נהנה מכל מה שקשור לקרבות במשחק הזה, אבל הטוויקים שהם עשו והכוונה שלהם ברורים לי עכשיו, וזה בהחלט עובד, רק שזה הלך לכיוון שהוא פחות הטעם שלי.
אבל אני נהנה בטירוף בינתיים גם מהריצה השנייה והאיטית שלי. לשמחתי שכחתי כבר המון בשנתיים האלה אז אני "מגלה" לא מעט שוב, ובכל מה שקשור לעולם, לעיצוב, ולשלבים, כבר אין לי ספק שזה מקום ראשון מבין המשחקים של FS.