Stick כתב:בשני המשחקים הראשונים המכניקה של הhollow היא בעצם מה שיש לך במשחק השלישי עם הembers. בכל משחק זה טיפונת שונה אבל בגדול המכניקה זהה, אתה הופך ל hollow כשאתה מת, ואז אה לא יכול לזמן אחרים או להזדמן לעולמות של שחקנים אחרים, חלק מהHP יורד (בהתאם למשחק), ואירועי קווסט או תסרוט מסוימים מתנהלים מעט אחרת.
בDS3 המכניקה הזו עברה שינוי סמנטי לEnkindled מטעמים עלילתייים (שאני בטוח שזה בערך הדבר האחרון שאתה מבין כרגע במשחק ), ומכניקת הhollow עברה מהפך (שוב מטעמים לילתים בעיקר) והפעם, מבחינת גיימפלי:
-אתה מקבל Dark Sigil מאחד הNPC שאני מניח שכבר שפגשת.
-כל Dark Sigil מעלה אותך רמה, אבל בכל פעם שאתה מת הוא יעלה לך את הhollow בהתאם לכמות הDark Sigils שיש לך.
-כשתגיע ל15 hollow אתה בעצם תהפוך למה שבסדרה הזו הוא hollow, מעין זומבי בן אלמוות שיכולת השליטה העצמית שלו מוטלת בספק.
-מעבר לזה הhollow מעלה לך את רמת האפקטיביות של stat הluck שלך.
בגדול זו מכניקה שהיא חלק משמעותי מקו קווסט ספציפי שכולל את הNPC שדיברת איתו כבר, ועוד כמה בהמשך (אני לא יודע עד לאן הגעת), ובגדול זה אחד הקווסטים האופציונליים המרכזיים בDS3 והוא מאוד משמעותי מבחינת הlore של הסדרה, אבל אני מניח שזה עובר לך מעל הראש לחלוטין. אם משלימים את הקווסט הזה אז מקבלים סוף אלטרנטיבי בסיום המשחק שבעיני רבים נחשב כסוף ה"אמיתי", לפחות עד שהגיעו הDLC.
יש איך להוריד את הDark Sigils, ויש גם איך לחזור ליות אנושי אם כבר הפכת לhollow גם ויזואלית. בשביל לחזור להיות אנושי אתה צריך להשתמש בחפץ שנקרא Purging Stone.
ובשביל להוריד את הDark Sigils אתה בעצם צריך לשלם ל Fire Keeper הרגילה על הרמות שקיבלת 'בחינם', והDark Sigils יוסרו. אבל בשביל זה אתה צריך למצוא קודם איזשהו חפץ מיוחד ולהביא לה אותו, וזה מעט יותר מורכב.
bling כתב:זה לא באמת צ'ק פוינט במובן הזה שאתה מתקדם במשחק וזה שומר, זה משהו בסגנון של נגיד הרגת אויב שניים ואז התגלית והרגו אותך, אז במקום שזה יתחיל מההתחלה זה מתחיל אחרי שהרגת את שניהם שוב ואז ככה אתה יכול לנסות שוב ושוב ואין באמת השלכות משמעותיות כי המשחק שומר לך על כל הריגה ולא באמת מעניש אותך על כל כישלון, בגלל זה התחושה היא זולה להתקדם ככה.
Kazz כתב:אני כבר בשלב שזה מייגע. עוד זירה עם אוייבים אנושיים. עוד זירה עם זומבים. עוד זירה עם אנשים. עוד זירה עם זומבים. הגיוון במשחק שואף לאפס. אני ממשיך להידהם כמה carbon copy ההמשך הזה. ככל שאני מתקדם יותר כך מתקבעת הרגשתי שזה משחק ההמשך הכי מאכזב ששיחקתי בחיי.
למשחק יש מערכת קרב טובה שדי מתפספסת בגלל טון המשחק של לחסוך במשאבים, אז הרצון הוא לצמצם את השימוש בתחמושת וכו'. אם המשחק היה בלי המגבלה הזו אז היה אפשר להנות ממנה יותר, אבל מצד שני לפעמים זה כיף להגיד 'חלאס, אני מתחיל להתחרע עם השאטגן'. אין 'קושי' אמיתי בקרבות. השאלה היא כמה סבלנות ומשאבים אתה רוצה להקצות כדי לעבור את זירת הקרב הנוכחית.
מערכת הצ'קפויינטים נדיבה, נדיבה מדי והופכת את השלכות המוות לשוליות. זה כמובן מצמצם את התסכול אבל גם את המתח והסכנה. מצד שלישי זה כן מעודד את השחקן להשתמש בטקטיקות ובאגריסביות שונות, בידיעה שלא תיענש ממש אם תמות באחד הנסיונות ההרפתקניים שלו.
glass man כתב:bling כתב:זה לא באמת צ'ק פוינט במובן הזה שאתה מתקדם במשחק וזה שומר, זה משהו בסגנון של נגיד הרגת אויב שניים ואז התגלית והרגו אותך, אז במקום שזה יתחיל מההתחלה זה מתחיל אחרי שהרגת את שניהם שוב ואז ככה אתה יכול לנסות שוב ושוב ואין באמת השלכות משמעותיות כי המשחק שומר לך על כל הריגה ולא באמת מעניש אותך על כל כישלון, בגלל זה התחושה היא זולה להתקדם ככה.
כן,אבל אם כבר נכנסים לדיון הזה תזכור שאתה מראש לא משחק ברמת קושי שעברה בדיקה קפדנית ונרחבת כמו זו שלאסקין.
אתה משחק על רמה שהופכת חלק מתיש ומעצבן למתיש ומעצבן אקסטרא.
האויבים שנשארו עדיין קשים לך זה לא רזידנט איוול 4 או מקס פיין ששינו את עצמם לגמרי ברגע שאתה מת והפכו לקלים/או קשים יותר.
וחוץ מזה סיימת את tlou 1 על הארד בלי עזרים באמת שאתה לא צריך להוכיח משהו למישהו.
אבל כמובן אם זה פוגם לך בהנאה ברמה שלא בא לך לשחק בדרך אחרת אז תשחק איך שמתאים לך אחי .
אני אזכיר לך דבר אחד. כנראה שלא משנה כמה זמן תתקע על קטעים בTLOU2 כמעט ואין סיכוי שיש לך משחקים יותר טובים לשחק ששווים את המהירות.
אני חטפתי ספוילרים אחרת הייתי כבר בתוך TLOU2.
bling כתב:glass man כתב:bling כתב:זה לא באמת צ'ק פוינט במובן הזה שאתה מתקדם במשחק וזה שומר, זה משהו בסגנון של נגיד הרגת אויב שניים ואז התגלית והרגו אותך, אז במקום שזה יתחיל מההתחלה זה מתחיל אחרי שהרגת את שניהם שוב ואז ככה אתה יכול לנסות שוב ושוב ואין באמת השלכות משמעותיות כי המשחק שומר לך על כל הריגה ולא באמת מעניש אותך על כל כישלון, בגלל זה התחושה היא זולה להתקדם ככה.
כן,אבל אם כבר נכנסים לדיון הזה תזכור שאתה מראש לא משחק ברמת קושי שעברה בדיקה קפדנית ונרחבת כמו זו שלאסקין.
אתה משחק על רמה שהופכת חלק מתיש ומעצבן למתיש ומעצבן אקסטרא.
האויבים שנשארו עדיין קשים לך זה לא רזידנט איוול 4 או מקס פיין ששינו את עצמם לגמרי ברגע שאתה מת והפכו לקלים/או קשים יותר.
וחוץ מזה סיימת את tlou 1 על הארד בלי עזרים באמת שאתה לא צריך להוכיח משהו למישהו.
אבל כמובן אם זה פוגם לך בהנאה ברמה שלא בא לך לשחק בדרך אחרת אז תשחק איך שמתאים לך אחי .
אני אזכיר לך דבר אחד. כנראה שלא משנה כמה זמן תתקע על קטעים בTLOU2 כמעט ואין סיכוי שיש לך משחקים יותר טובים לשחק ששווים את המהירות.
אני חטפתי ספוילרים אחרת הייתי כבר בתוך TLOU2.
נכון את הראשון שיחקתי בלי מצב שמע על הרמה הקשה, כנראה היתה לי יותר סבלנות אז כי היום אני משתמש במצב שמע חופשי
בכל אופן אני לא שולל שכן אשתמש בצ'ק פוינט בעתיד, צריך למצוא את האיזון בין אתגר להתקדמות זורמת.
bling כתב:Kazz כתב:אני כבר בשלב שזה מייגע. עוד זירה עם אוייבים אנושיים. עוד זירה עם זומבים. עוד זירה עם אנשים. עוד זירה עם זומבים. הגיוון במשחק שואף לאפס. אני ממשיך להידהם כמה carbon copy ההמשך הזה. ככל שאני מתקדם יותר כך מתקבעת הרגשתי שזה משחק ההמשך הכי מאכזב ששיחקתי בחיי.
למשחק יש מערכת קרב טובה שדי מתפספסת בגלל טון המשחק של לחסוך במשאבים, אז הרצון הוא לצמצם את השימוש בתחמושת וכו'. אם המשחק היה בלי המגבלה הזו אז היה אפשר להנות ממנה יותר, אבל מצד שני לפעמים זה כיף להגיד 'חלאס, אני מתחיל להתחרע עם השאטגן'. אין 'קושי' אמיתי בקרבות. השאלה היא כמה סבלנות ומשאבים אתה רוצה להקצות כדי לעבור את זירת הקרב הנוכחית.
מערכת הצ'קפויינטים נדיבה, נדיבה מדי והופכת את השלכות המוות לשוליות. זה כמובן מצמצם את התסכול אבל גם את המתח והסכנה. מצד שלישי זה כן מעודד את השחקן להשתמש בטקטיקות ובאגריסביות שונות, בידיעה שלא תיענש ממש אם תמות באחד הנסיונות ההרפתקניים שלו.
אני לא מבין, את התיאור של עוד זירת קרב עוד זומבים וכו' אפשר גם לאמר על הראשון, אפילו מערכת הצ'ק פוינט דומה ותמיד אפשר לעשות ריסטארט לכל השלב אם אתה רוצה להרגיש את הסטרס שבהפסד (זה בדיוק מה שדיברתי עליו פה עם גלאס), מבחינת גיוון הוא לא נופל בכלום מהראשון, את האמת הוא רק עולה עליו ואני לא רואה איך בנאדם סביר יכול לטעון שהראשון מגוון יותר.
הקרבות והגיימפליי בכלל טובים משמעותית מהראשון (למרות שאני שונא את הכלבים), מבחינת משחק הוא יותר טוב מכל בחינה.
הדבר היחיד שאני מודע לעד כמה זה משמעותי במשחק כזה זה שהעלילה לא באותה הרמה, למרות שאני לא הגעתי לקטעים הבעייתיים (אני מנחש) זה כבר עכשיו ברור שהמסע של המשחק הראשון היה אומנם פשוט יותר עלילתית אבל יותר נוגע בסופו של דבר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים