מתנגדי ה Motion Blur ברברים בעיני
אז פפ16.. לא מהגדולים, אבל כן מהטובים סה"כ. אבל גם קצת המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד.
כבר דיברנו על זה כאן ברמת הערכי הפקה של הקאטסינס הראשיים והפחות ראשיים, הפער בין פריימים שממש מרגישים את כמות הכסף שזרקו עליהם לכאלה שהם כמעט לא אפויים, כאילו שני צוותים שונים עבדו על המשחק ואחד מהם עבד עם קונבנציות של MMO. אבל מבחינתי גם ברמת התוכן, ההבדל בין השיאים הגבוהים של המשחק, דברים ששואבים אותך לגמרי, למה שקורה בינהם, מגלה פער לא קטן. וזה לא שאין חשיבות גם לרגעים השקטים, לסיפורים הקטנים, לבניית עולם, אני פשוט חושב שבממוצע הם נוטים להיות די יבשים במשחק הזה. בקשר לסייד קווסטים, הם יכולים לייגע, יש הרבה יותר מידי מהם וזה לגמרי פוגע בפייסינג. לפחות אם אתה מרגיש צורך לעשות הכל, הרבה יעדיפו לדלג ולא יפסידו יותר מידי, אולי חוץ מכמה בודדים בעיקר לקראת הסוף או כאלה שמביאים משהו חיוני (בעיקר הצ'וקובו). לא רעיון רע לבדוק באינטרנט מה מומלץ לעשות ולדלג על כל השאר. חוץ מזה הוא די עף עם הסיפור הראשי שלו למחוזות הקישקושיאדה והייתי מעדיף שישאר במסלול אחר שהיה מבטיח יותר כי וואלה זה פחות עובר שהפפ שלך לא מהסוג המוזר והקליל והולך על טון מאוד רציני. אבל אהבתי איך שהוא משתמש במוטיבים פפ מסורתיים ואת חלקם הופך על הראש. חוץ מזה ה active time lore, במיוחד בסיפור מהסוג הזה, הוא אחלה פטנט.
אהבתי את הגיימפלי יותר ממה שחשבתי שאני יאהב. הוא אמנם קצת בייבי-DMC, אבל עדיין משחק אקשן מהסוג שנותן מקום לביטוי עצמי. הוא גם פשוט מרגיש טוב, לעשות התחמקות מרגיש אחלה באופן מוזר, כמו גם כמה קאונטרים מספקים וקומבואים אוויריים שאתה יכול למשוך ובכלל עוד ועוד יכולות שאתה פותח לאורך המשחק ומגוונות את העסק. הוא אכן לא מאתגר במיוחד וחבל שהרמה הקשה יותר נפתחת רק ב NGּּ+, כי זה הרגיש שיש פוטנציאל למשהו אפילו יותר טוב וראו את זה בכמה קרבות אופציונלים שקצת הרימו את הרף. אבל מה שאני ממש אוהב זה איך שהוא בונה קרבות בוסים ראשיים. ההקדמה, הארנה, הספקטקל, המוזיקה (!), ואיך שהכל משתלב כל כך טוב ביחד, זה מעולה. ובלי קשר לקרבות summons שהם בכלל חוויה אודיו-ויזואלית פסיכית, גם אם על הצד הגימיקי יותר.
כאמור האקשן טוב, אבל זה גם מגיע עם מחירים. המשחק לא בדיוק שופע במערכות RPG ואין המון משמעות לציוד שאתה קונה או בונה חוץ מסטט בוסט פשוט, יש בדיוק טבעת אחת שמשנה את האנימציה של ה dodge שלך והופכת אותו ל dodge המוגזם ביקום וזה נהדר, אבל חוץ מזה כל העניין של קרפטינג, ציוד ולוט מרגיש כמו משהו שהיה ניתן בקלות לוותר עליו וזה לא ממש היה מורגש. בכלל לפתוח תיבה בפפ16 זה אי-אירוע מבחינתי, אין שום דבר מעניין שיכול לצוץ שם.
גם אין המון משמעות לחקירה אחרי שהמשחק נפתח קצת והסביבות מתחברות למשהו גדול יותר. חוץ מ Hunts שהם סבבה אין הרבה מה למצוא בעולם בצורה אורגנית, רק לתת לסימני שאלה הירוקים לנווט אותך. הוא אגב, למרות שלא באמת נותן לך גישה מלאה לערים הגדולות אלא יותר משתמש מהם בתור רקע או מבוך, כן מצליח להרגיש כמו עולם גדול בסוף המסע, גם אם הוא תכלס נותן לך רק טעימות קטנות ממנו. במובן הזה אני מעדיף בתיאוריה את המבנה השאפתני יותר של פפ15 אם היה לו עוד איזה שנתיים-שלוש שנות פיתוח להשלים את הבנייה של העולם, אבל בפועל פפ16 משחק שלם יותר עם שאיפות שמסונכרנות יותר עם המציאות, שיודע מה הוא רוצה מעצמו ומצליח להוציא את זה לפועל בצורה טובה יותר, גם אם משהו בעיצוב שלו מרגיש קצת ארכאי. אבל לי זה לא הפריע, הקטעים שהכי נהנתי מהם היו השלבי DMC הלינארים עם הקאטסינס הארוכים ממשחק של קוג'ימה. אבל גם אם יש העדפות כאלה ואחרות, ופפ16 הוא ממש לא הפפ האידיאלי שלי קונספטואלית, אי אפשר לא להעריך פרנצ'ייז שמתעקש להמציא את עצמו כל משחק מחדש.
זהו, אחרי שהם הוציאו את הפנטזיה ימי בניים מהמערכת, אני רוצה לחזור לעולמות יותר ייחודיים. אולי משהו בחלל לפפ17? הגיוני שהם כבר התחילו לעבוד עליו, אבל אתה מסתכל על סקוור וכל החשודים המיידים עסוקים במשהו אחר לשנים הקרובות, ממש תעלומה בעיני מי הם שמו עליו.