הודעהעל ידי bozeman » 28 ינואר 2021, 13:35
אז הנה הסיכום שלי לACV.
(אין ספויילרים)
התחלה.
אני חובב של סדרת AC. אני לא מסתיר את זה. הקונספט של אירועים היסטוריים ואזורים היסטוריים, מדבר אלי בכובעי כהיסטוריון. אני חושב שלמעט המשחק הראשון, קניתי את כל המשחקים ביום היציאה ובגרסאות האספנים. המשחק הזה היה שונה. לא היה לי ספק שאני הולך לקנות אותו כמובן, אבל האם מייד ביום הראשון? הדיבורים על גיימפאס, דחיה ועוד משכו אותי מהזמנה מוקדמת. אבל בסופו של דבר, יחד עם זה שהגיע הXSX החדשה ביחד עם תאריך יציאת המשחק – קניתי. זה אמור היה להיות המשחק שייתן לי את מנת הדור הבא הראשונה.
הוא לא עמד בזה בכבוד.
ההתחלה הייתה מקרטעת. מילולית. המשחק פשוט קרטע. קריעות מסך, גימגומים, פופאפים. הוא גם לא היה מרהיב בצורה מדהימה כמשחק דור הבא. לא נפלתי מהרגליים ב"הנה סוף סוף גרפיקת הדור הבא". הוא לא היה נראה רע כמובן, אבל מכיוון שהייתה לי X1X, ההבדל לא היה משמעותי. יחד עם הבעיות הטכניות – היה מעט מאכזב.
אי אפשר להאשים משחק עולם פתוח בכך שיש בו באגים. בתחום הזה ACV לא היה יוצא דופן לרעה בתחום העולם והקווסטים. כן יצא לי להתקע והייתי צריך להתחיל את המשחק פעמיים. כן היו גליצים, אבל לא משהו נורא. למעשה הבעיות ה"אמיתיות" התחילו אחרי העדכון הראשון יחד עם "איזון העולם". העדכון הזה מצד אחד סידר את הבעיות הביצועים וגם שיפר את הגראפיקה – אבל שבר במשחק דברים חשובים. כתבתי על הדברים האלו בזמן אמת – החל מהתלבושות שנתקעו עליך אבל בעיקר הגבלה מלאכותית של כמות החיצים, דבר משמעותי ביותר במשחק. דברים אלו נפתרו בעדכון הגדול הבא – אבל בשלב הזה כבר הייתי כמעט בסוף המשחק (כשאני אחד שמושך את הזמן). גם העדכון הזה לא פתר את כל הבעיות, ונפלתי בעוד באג (ידוע) שאחת מתת המשימות בסיום המשחק לא עושה טריגר למשימה הבאה. ככה מצאתי את עצמי בסשן האחרון במשחק – פשוט בלי סוף. חשבתי שאסיים את המשחק באותו יום, אז אפשר להבין את רמת התסכול. בסופו של דבר אחרי שני סשנים שונים המשחק איפס את עצמו – ואז המשימה הופיעה ויכולתי לסיים את המשחק. עוד באג בעייתי הוא למעשה תכונת הQR של XSX. כל פעם שהמשחק החליט כן להיות בQR, דבר נהדר לביצועי עלית המשחק – הוא גם היה מתנתק מהשרתים של יוביסופט, ואי אפשר היה לקבל את "המשימות של רדה". נכון שמדובר בתת משמימות רפטטביות, אבל הן יומיות ונותנות לך את ה"אופלים" שהם המטבע לקנות בחנות שלו – ומדובר בתכונה חשובה לקבלת כלי נשק, שריונות ועוד בלי לשלם עליהם כסף אמיתי. הפתרון הוא כמובן להתחיל את המשחק מחדש – מה שהורג את כל הייתרון של QR.
איפה המשחק כן הצטיין?
המשחק הוא בהחלט סיכום של כל המכניקות הטובות של המשחקים הקודמים. מיני גיימים מהודקים מצד אחד, לא חובה מהצד השני, ויש להם הטבות למי שכן משקיע. תצוד ותדוג – ותוכל לקבל דברים לעיר שלך (סתם דקורציה) אבל גם משאבים יקרים לשדרות כלי נשק ושריונות ורונות איכותיות. למעשה בשלבים מוקדמים של המשחק, יש ייתרון עוד יותר גדול להשקיע בכך, כי ניתן לקבל שיפורים משמעותיים ככה. (להצליח לקבל רונה של רמה עליונה כשבמשחק אתה עדיין ברמה הראשונה, זה שיפור. להצליח לקבל מספיק משאבים לשדרג נשק לאפי (הרמה העליונה) עם משאבים שנמצאים ככה סתם באיזור של רמה 340 ואתה רק ברמות הראשונות, זה משמעותי). אהבתי גם את שדרוג העיר שלך. יש פה בהחלט הרגשה של בית. כבר מAC2 הרי היה לך את הבית/מערה שלך, ויכולת לשדרג אותה (למשל לאסוף תמונות של ציירים אצל איציו), ופה לא רק שיכולת לשדרג עיצובית, אלא מבחינת המחשק עצמו. ניתן לקבל באפים חשובים לדמות, וזה מתחבר בצורה טובה למשימות שלך בעולם, למשל הפשיטות על מנזרים. מצד שני עדיין לדעתי לא הביאו את זה לכדי הרמה העליונה שניתן. כן ניתן קצת לדבר עם חברי הכפר שלך. כן לחלק יש כמה קווסטים לתת לך, אבל זה עדיין מאוד רדוד. ההרגשה בהתחלה שנותנים לך היה "חשוב מאוד להיות באינטרקציה עם חברי הכפר" אבל בפועל – אין לזה הרבה משמעות. האינטרקציה בסוף היא רק בקווסטים הראשיים שמכריחים אותך ובסתם שימוש בחנויות השונות. זה נחמד אם ממש בא לחפור בכל מני מכתבים. אבל משמעותי זה לא, ולכן חבל על הציפיה שהם עושים.
המשחק גם הצטיין בלוט, האיזון שכלי נשק ושריון זה לא דרופ רנדומאלי, אלא מיקום מדוייק ומצריך או פתירת חידה (לא משמעותית כמו "מאיפה לתקוע את החץ לפתוח את הדלת") או חיסול אויב משמעותי (בין אם בקרב או התנקשות). הלוט עצמו היתרגם למשאבי שדרוג וקניה. סה"כ הרעיון היה טוב, אבל לדעתי יצא שהאיזון בכמות המשאבים הנדרשים לשדרוג בצורה טובה מעטים מדי. וככה אם אתה מתחיל להשקיע בסט של כלי נשק ושריון – זה פשוט לא משתלם להחליף סט. אולי הפוטנציאלי שלו יהיה גדול יותר כששניהם משודרגים עד הסוף – אבל בגלל מיעוט המשאבים, אין סיכוי שזה יקרה בחלק מהמשחק "הראשי". כלומר אם סתם ממשיכים לשחק, בסוף אוספים מספיק משאבים, אבל אז כבר סיימת את המשחק ממזמן... אני הצלחתי לשדרג רק סט אחד של דברים עד הסוף, ואני עוד הצלחתי לקנות כמה דברים שכבר היו משודרגים בחלקם. וכן, היו דברים שרציתי להחליף, ורק בגלל חוסר שדרוג לא עשיתי את זה וזה קצת היה לי חבל. מנגנון שלפחות היה נותן לך לאפס חלק מהשדרוגים ולקבל קצת משאבים בחזרה היה בהחלט מתבקש (אם היו יותר משאבים בעולם, כנראה זה היה פוגע באיזון כי יהיה לך נשק חזק מדי בשלבים מוקדמים מדי).
גם המיני קווסטים היו חמודים, כל מני אירועים קטנים ששברו שגרה של סתם שוטטות. הם אומנם היו מילוי סטנדרטי של עולם פתוח, אבל היו נחמדים. הם לא היו הוויצ'ר – ששם זה נעשה בצורה מבריקה, עם המשכיות וסיפור טוב, אבל אף אחד כרגע לא היה הוויצ'ר...
בינוניות:
אבל המשחק עצמו היה בינוני בעיני בנקודות החשובות לי. בנקודות ההיסטוריות. הן מבחינת העלילה. והן מבחינת העולם. אני חושב שכתבתי על זה במשחקים הקודמים, בעיקר אוריגין, כי אודיסי דווקא השתפר בתחום הזה. היה קשה להכיר את ההיסטוריה של התקופה. אפילו אני, שלמדתי על ימי הביניים, מכיר את האנשים החשובים של התקופה, פשוט איבדתי את המשחק. יותר מזה, המשחק משך כ"כ לכיוון סוג של פוליטיקה של זמננו (ואני עוד לא מדבר על PC), שאפילו כשכבר כן היו אירועים אמתיים הם לא היו אמינים בכלל. זה יצר מישמש של חוסר אמינות היסטורית ובת ימינו.
גם העולם, היה חסר היסטורית. בנקודה הזאת אפשר להבין – ימי הביניים המוקדמים לא היו מראה של ערי ענק. אבל סה"כ שוב העולם יחסית דל. כפרים לא מפותחים וערים לא מעניינות. לא הייתה הרשה של ראיה היסטורית פה. רק כדי להסביר למה הכוונה, ב3AC , למרות העלילה, מבחינת המקומות ההיסטוריים – הם היו שחזור מצוין ונתנו הרגשה טובה של "אני הולך בתקופה הנכונה". זה היה נכון גם למשחקים הקודמים הראשונים. ההבדלים בין יישובי ספר, כפרים וערים מרכזיות. פה? פה לא היה ייחוד בכלל. לפחות לא כזה שאני יכול לעלות על דעתי.
אם נחזור להתמקד בעלילה. אני יודע שהרבה מהלור של AC הוא היסטורי – אבל עם הטוויסט של עולם מודרני, קצת חייזרים וטכנולוגיה מתקדמת. במשחקים הראשונים – החיבור הזה היה מבחינתי עשוי היטב. לא הזניחו אחד על חשבון השני. נכון שזה היה ממבו ג'אמבו, אבל הוא היה תפור היטב לעולם. הכניסה והיציאה מהאנימוס הייתה משמעותית לסיפור. הפעם – פשוט לא היה כלום. המון פעמים "חיכיתי" שיוציאו אותי לאנימוס, שתהיה איזו משמעות לכל הלור שהיה עד כה, שיחברו את ההיסטוריה האמיתית לכל דברי המדע בדיוני – ויוק. פשוט כלום. זה הרגיש שזרקו את כל מה שהיה טוב במשחקים הקודמים – אבל עשו את זה בצורה גרועה, ויצרו מצב של לא לבלוע ולא להקיא. זה גרם גם לציפיה אבל היא לא ממומשת. וזה הוביל אותי לתסכול וקצת עצבים ש"גזלו" ממני את ההבנה וההשקעה בעולם הזה במשחקים הקודמים.
כאן אנחנו מגיעים לעלילה עצמה. היא לדעתי חסרת מעוף, לא קוהרנטית והמבנה של המשחק רק מדגיש את זה. העלילה בעצם בנויה לאיזורים ש"נפתחים" כעלילה (בניגוד לזה שניתן תמיד לטייל בהם עוד הרבה לפני) ככל שאתה מתקדם ומסיים איזורים קודמים. ברוב המקרים זה גם די תואם את הרמה שלך, ככה שלמרות שנראה כאילו אתה בוחר את הכיוון שלך, למעשה זה די לינארי (מקסימום ביחרה אם לעשות 1לפני 2 או 2 לפני 1 ורק אח"כ עוד בחירה בין ה-2 הבאים). רוב קווי העלילות האלו היו לא מספקים, לא עמוקים, ובנאלים. היה נראה שפשוט מושכים את הזמן בשביל שיהיה לך "זמן משחק". היו כמובן גם כמה קווסטים טובים, אבל המבנה הזה של קשת עלילתית של כמה שעות כל פעם, מצד אחד משקיעה אותך כמה שעות בכמה דמויות ספציפיות, אבל מצד שני זה רק כמה שעות ואי אפשר באמת ללמוד עליהן כמעט כלום, אין לך באמת קשר אליהן והרבה פעמים הרגשתי שבא לי לחסל אותם כבר עכשיו ונגמור עם זה. כל זה נעשה בשביל דמות אחת בכל איזור שעלולה להיות איתך בקשר אח"כ. לעיתים זה היה נחמד, לעיתים זה לא באמת שינה, ובכל מקרה לא היה פה השקעה רגשית בדמויות כדי שיהיה לי אכפת. (ובתחום הזה במשחקים קודמים, בעצם העובדה שזאת דמות היסטורית, כבר הפכה אותה לכזאת שאכפת לך ממנה).
לסיכום
אז מה בעצם אני יכול להגיד על המשחק? במשחקיות – כיף לשחק בו. כיף בגדול להסתובב בעולם ולמצוא ולהיות באינטרקציה איתו, ברמה הזאת – אני בהחלט יכול להיות אחזור אליו כל פעם לאיזה סשן של חיסול קצר של משימה יומית, קצת חיפוש אוצרות וכמה משימות צד קטנות. אולם מהצג ההיסטורי והעלילתי, כנראה לא אזכור הרבה ממנו (ואני לא זוכר גם חלק מהקודמים לדורותיהם) אבל בניגוד לזה הוא כן השאיר טעם שאני אזכור שהוא היה פושר.
