Laskin כתב:sharonbn כתב:אני יכול להבין אם חברות המשחקים מנסות להגיע לקהל יעד שונה. זה כנראה לא נובע מאג'נדה כלשהיא (החברות עצמן עדיין מאוישות ע"י אותם גברים מקבלי החלטות) ועדיין אני חושב שזה כיוון מבורך. זה יכול להביא לגיוון בפיתוח משחקי מחשב שונים ממה שהורגלנו לראות עד היום.
אבל נראה לי שהם לא פוגעים במטרה. לקחת את משחקי היריות מלאי האלימות כמו GOW או וולפנשטיין ולשים דמות ראשית נשית - זה מה שיגרום לנשים לשחק במשחק??
לא נראה לי
ותתארו לכם משחק כמו Carmageddon . או Hatred מה, גם שם אם יחליפו לדמות נשית אז נשים יתחילו לשחק בזה??
ממש לא נראה לי. אפילו אני, גבר, לא רציתי לשחק במשחקים האיומים האלה.
נשים משחקות במשחקים שונים מגברים. זה ד"א נכון גם מחוץ לעולם משחקי הוידיאו. יום בילוי לנשים כנראה לא יהיה במתחם פיינטבול.
ויש למשל את Tomb Raider הרי כבר למעלה מ20 שנה שהדמות הראשית היא נשית. ויש את Blood Rayne וגם שם הדמות הראשית היא נשית. ואם זכרוני אינו מטעני גם המשחק Sin היה FPS עם דמות ראשית נשית. האם באמת נשים שיחקו במשחקים האלה בגלל הדמות הראשית??
משחקים כמו Life Is Strange וכמובן Sims הם לפי דעתי התשובה הנכונה אם רוצים לגוון את ההיצע של משחקים לקהלי יעד שונים/חדשים.
אני מודה, בתור גבר, ייתכן שנקודת ההשקפה שלי סטראוטיפית (בנים נהנים לשחק במשחקים אלימים ובנות במשחקים לא אלימים) חבל שכאן בפורום אין יותר נשים שיכולות לספר את דעתן.
למה העובדה שמישהו הוא גבר (או מזדהה ככזה) משנה משהו לגבי האג'נדה שלו? גבר לא יכול להיות פמיניסט ולוחם למען שילובן של נשים גיימריות וכדמויות במשחקים שהוא יוצר, כחלק מהאג'נדה שלו? אשה לא יכולה לעשות משחק שיותר פונה לגברים ועם דמות גברית מפוצצת בטסטוסטרון? ג'סטין טרודו לא יכול לאמץ אג'נדה של מאבק למען נשים וברני סנדרס לא יכול להאבק למען עניים?
לא ממש ברורה לי התגובה שלך מכיון שהיא לא מתייחסת בכלל לנקודה המרכזית של הפוסט שלי. אתה (ככל הנראה) מתייחס להערה שלי בסוגריים.
אז אני ממש לא חושב שחברות ההפצה של משחקי וידיאו פועלות לפי איזה אג'נדה כלשהיא חוץ מאשר לקלוע לטעמם של כמה שיותר לקוחות וזה כולל לנסות לרכוב על כל טרנד שנהיה פתאום אופנתי. ואני לא היחיד שחושב פה ככה (גם בלינג הביע דיעה דומה)
לגבי ההערה בסוגריים: טוב, בעיניי זה מובן מאליו. הרי איך הגענו למצב שרוב רובם של משחקי היריות נוצרו עם דמויות ראשיות גבריות והמשחקים כל הזמן עלו ברמת האלימות שלהם? זה קרה בגלל הסביבה הגברית ברובה המוחלט. המפתחים הגברים ברובם (וזה ככה עד היום, לא רק בעולם המשחקים אלא בעולם התוכנה וההיי טק בכלל) יצרו משחקים שהם היו מעוניינים לשחק בעצמם. זה לא נובע מאג'נדה מוצהרת במובן שהם רצו שלא יהיו נשים גיימריות, אבל זה כן אומר שהם לא פמיניסטים ולא חשבו בכלל שיש בעיה עם המשחקים שלהם ועם קהל נשי.
ואם מה שאני אומר לא מספיק לך אז יש סימוכין גם במאמר שהבאתי (הדגשות לא במקור):
צריך לזכור שלא מדובר בגל שצמח יש מאין, ולחברות המשחקים עצמן יש חלק מהותי בו. דוקטור מייגן קונדיס מאוניברסיטת סטיבן אוסטין בטקסס, חוקרת של תרבות המשחקים שכתבה את הספר "Gaming Masculinity: Trolls, Fake Geeks, and the Gendered Battle for Online Culture", טוענת כי השורשים של מועדון הבנים נעוצים עמוק במאה הקודמת. "יש לזה קשר רב למעבר של משחקי וידאו ממחלקת האלקטרוניקה (שם שווקו למשפחות) למחלקת הצעצועים (שם יש הפרדה מגדרית מאוד חדה)" היא מסבירה. "אחרי הקריסה של משחקי אטארי בתחילת שנות ה-80, נינטנדו החליטו לשווק את הקונסולה החדשה שלהם כצעצוע לילדים, וכשאתה נכנס למחלקת הצעצועים אתה חייב לבחור אם אתה בצד של הבנים או של הבנות - נינטנדו בחרה ללכת על "בנים". חברות אחרות הלכו בעקבותיה, וכך דור של גיימרים שצמח מאז שנות ה-80 גדל על דיאטה קבועה של רטוריקת 'משחקי וידיאו נועדו לבנים".
אך זה רק חלק מהסיפור, ולמעשה אפשר למצוא שורשים נוספים בתהליך ההשתלטות הגברית על תחום התכנות, שנחשב תחום נשי בשנות ה-40 עד שנות ה-60. השינוי אירע כשקרנו של התחום עלתה בסוף הסיקסטיז ותחילת הסבנטיז - ימי צמיחת "הנדסת מחשבים" כפרופסיה. דחיקת רגליהן של הנשים מהתחום הובילה לכך שכאשר פיתוח המשחקים צמח הוא עשה זאת בסביבה גברית ברובה. "אני לא חושבת שזה מפני שהיה להם משהו נגד נשים, אלא פשוט מפני שהם הסתכלו מסביב ולא ראו אף אשה, אז הם הניחו שנשים לא יתעניינו במשחקים", אומרת קונדיס. השיווק שהכוון אך ורק לבנים, רק נתן דחיפה נוספת לעניין.
אז אפשר לדוג בפינצטה איזה אשה שעשתה "משחק שיותר פונה לגברים ועם דמות גברית מפוצצת בטסטוסטרון" (למשל עלתה לי בראש הבת זוג של ג'ון רומרו) אבל זה באמת היוצא מהכלל שמעיד על הכלל. הכלל הוא שהנשים המעטות שמפתחות משחקי וידיאו לא עושות משחקים כאלה. הכלל הוא שגברים ברובם הם שובינסטים. בגלל זה פתאום יוצא לאור כל מיני סקנדלים על הטרדות מיניות שהיו הנורמה בהרבה תחומים. כל הוליווד ידעה כבר שנים על הארווי ווינשטיין וכולם שתקו כי האווירה היתה שזה הנורמה גם על משה קצב ידעו שנים וכולם שתקו. גם על גנדי וגם על משה דיין.
וגם בתעשיית משחקי הוידיאו יש סיפורים על אווירה שובינסטית ועל הטרדות מיניות כנורמה.
שאני אמשיך??
אז כן, גברים הם ברובם שובינסטים. זה כבר יצא לאור וידוע ואין שום ביסוס להיתממות הזו של "גבר לא יכול להיות פמיניסט?"