הודעהעל ידי Stick » 11 נובמבר 2022, 14:50
לגמרי. סוני עלתה על משהו ממש מגניב עם השלט הזה (כשהוא לא מתקלקל...), וגם אני התאכזבתי לגלות שראגנרוק די מתעלם ממנו בפועל.
בלי ספוילרים, מחשבה והשוואה מאמצע המשחק, כי נראה לי שאני בערך באמצע:
אני מניח שאני לא היחיד שחושב שרגע השיא של 2018, ובכלל אחד מרגעי השיא של הסגנון הנרטיבי הספציפי של סוני, היה סיקוונס החרבות באמצע המשחק. אטראס חולה, קריטוס והשחקן מרגישים בהילות, ואז כל הסיקוונס האיטי והומתח של ללכת להביא את החרבות, על כל הרגש והאלמנטים השונים שהמשחק שם סביב המהלך הזה, בעיקר בשביל שחקנים ששיחקו בטרילוגיה המקורית.
כבר בשלב מוקדם של הסיקוונס הזה אתה מקבל מטרה - ללכת לעולם המתים לראשונה ולהביא את הלב של "שומר הגשר". אין הרבה בוסים שמקבלים הכנה ב2018, אבל השומר הוא אחד מהם. ההייפ נבנה, הסיקוונס מדהים, ואתה מגיע לעולם המתים כדי למצוא אותו. ואז... המשחק קצת מפשל.
הסיקוונס הזה עדיין מדהים, אבל מהרגע שאתה מגיע לעולם המתים, הוא פתאום שלב מאוד סגור וקשה שלא לראות את העיצוב ה'קובייתי' של המשחק הזה. האויבים שם הם רק אל מתים רגילים וכמה נייטמרס, אויבים פשוטים שכבר יצאו מכל החורים בשלב הזה. ואז אתה מגיע אל "שומר הגשר", ו... הוא סתם עוד טרול עם מהלך אחד נוסף. לא אשכח את האכזבה שלי כשראיתי אותו לראשונה.
אני חושב שכל הסיקוונס הזה מתאר בדיוק את מה שאני מרגיש לגבי GOW 2018, שיא העיצוב הנרטיבי של סוני, משחק עם אשכרה משקל רגשי בבימוי, בסיפור, ובגיימפלי. ואז עוד שלב סגור ועוד אויבים ממוחזרים ועוד טרול ועוד דברים שלא ממש ממריאים.
אז ראגנרוק? הוא לא צריך את כל הסט אפ שנעשה ל"שומר הגשר", או טרול מספר 7. הוא זורק עליך בוסים גדולים יותר מכל מה שהיה ב2018 בערך פעם בשעה משלב מסוים, ומשום מקום, חלקם כמעט בג'אמפ סקר מרוב שהם מגיעים משום מקום. כל עולם שאתה מגיע אליו הוא חתיכת שלב פתוח ועצום עם המון, המון מה לעשות, ואויבים ופאזלים ייעודיים בשבילו. וזה נהדר. זה התיקון המושלם לבעיות שלי מ2018.
לא שהמשחק בהכל יותר טוב מ2018, תמונת המראה הזו עובדת כמעט באותה צורה גם מול החלק הראשון והמדהים של סיקוונס החרבות, כי ראגנרוק (בינתיים) לא מגיע למקומות האלה. ויש בו גם כמה סיקוונסים ספציפיים מגניבים, שאני לא חושב שהיה אפשר לוותר עליהם, אבל איך להגיד בעדינות? גם די משעממים. אבל זה דבר שאתייחס אליו יותר כשיגיעו הספוילרים, ובהנחה שלא אשנה את דעתי עד שאסיים את המשחק.
סך הכל? החוזקות שלו שונות מאלו של 2018, אבל אני חושב שאני יותר אוהב את ראגנרוק כמשחק. אני ממש נהנה ממנו.
ואגב, תעשו את הקווסטים הצדדיים הגדולים. מבחינת גיימפלי זה פשוט עוד תוכן כמו הקמפיין הראשי (עם מקומות חדשים, חידות ובוסים ייעודיים, וכו'), ומבחינה עלילתית אלו אומנם סיפורים 'לרוחב', בעיקר רקע ובניית דמויות, אבל הם מצוינים. משמעותית טוב יותר מ2018 בבחינה הזו.