MagmaJet כתב:תודה רבה!
בקשר למנחה,
למעשה הגעתי למנחה דרך הסטודנטית שלו שפגשתי אותה באחד מהאירועים. דיברתי איתה על התזה שלה והיא התפעלה ממנו ממש, היא סיפרה שהוא נותן לה חופש עבודה ומספק לה תמיכה בכל מה שאפשר. היא המליצה לי לפנות אליו כי הוא חיפש בדיוק סטודנטים חדשים. פגשתי אותו אחרי כחודש, זה היה מעט שונה ממה שהיא תיארה, הוא היה נראה אדם קשוח והוא חושב ממש רחוק (חשבתי על איזה טיפוס חם...), הוא תיאר לי איך הוא רוצה שהשנתיים הקרובות יהיו אצלו, הוא רוצה שאפילו אוציא לפחות מאמר כבר השנה... אז חיבבתי אותו כי קיבלתי רושם שהוא מעוניין גם לקדם את הסטודנטים שלו. פגשתי את הסטודנטית שלו שוב והיא אמרה לי שאין לה מה לדאוג ממנו ושהיחסים "יתחממו" עם הזמן.
בקשר לאנגלית, בעקרון אין לי בעיה עם אנגלית, אני יודע אנגלית אבל אני לא יודע פשוט איך אתמודד עם כתיבה אקדמית בשפה אנגלית, אין לי מושג איך לכתוב בשפה מדעית על אף שקראתי מאות מאמרים מאז תחילת התואר.
בקשר למשחקים, אתמול דיברתי עם המנחה, ייתכן שהמחקר יתחיל באיחור כי אי אפשר לדעת מה עם החורף... אבל הוא הזמין אותי לעבוד אצלו בנתיים ובמקביל ללמוד בקורסים.
אני חושב שכן אוכל לשחק בזמן הקרוב, אבל לא יודע מה עם הלימודים כי בתואר ראשון (ברחובות) הייתה ממש תחרות בין הסטודנטים.
אני די מושפע מזה בקלות ואני קצת חושש שזה יפגע בעצמי שוב במיוחד שאולי אגיע שוב לקטע שאני לומד 12 שעות בספריה שוב פעם במקום לתת לעצמי מנוחה...
שוב תודה על המענה שלכם.
Nucleus_Dawn, מה אתה לומד? ויש לך כיוון מסוים בתחום שאתה לומד בו?
אני חייב לתת לך תשובה שנוגעת בכמה מהנושאים שהעלת. אני אולי לא ארחיב כמו שאתה רוצה - אבל הנקודות יהיה בה.
ראשית - ההתלבטויות וההתחבטויות שאתה מעלה - הן מנת חלקן של כל מי שעושה תואר מתקדם. בחירת המנחה, זמני עבודה, יחסים עם המנחה, זמן חופשי, בלוק בכתיבה ועוד. אז נכון שצרת רבים נחמת טיפשים. אולם כן יש איזו נחמה שאתה לא הראון שנתקל בבעיה. לכל אחד יש את השיטה שתעבוד בשבילו, אבל אלו כמה מנקודות הקושי ומצופה להתגבר עליהן במחקר.
נמשיך הלאה. בגדול בעיה אחת פתרת - יש לך מנחה. זה לא תמיד פשוט כמו שזה נשמע. לפעמים קשה לסטודנט להבין את הצד של המנחה. זה הרבה פעמים מאוד מקשה על המנחה בעבדתו הרגילה גם לתמוך בחוקר הצעיר. מנסיון של אשתי שעכשיו מתמודדת עם מונחה לתואר שני שלפעמים לא רוצה בטובתו שלו.
עכשיו - מצד שני - כן רצוי שתחשוב טוב על המנחה שיהיה לך הכי טוב. מה הכוונה? איך הכי נוח לך לעבוד - שיש מישהו שאומר לך מה לעשות כל הזמן ושהוא בשליטה? או מישהו שנותן לך לעשות מה שאתה רוצה ומקסימום עונה לשאלה פה ושם ורק בדוק בסוף. בנוסף זה גם תלוי תחום. יש תחומים (נניח ביולוגיה), שכל המחקר מוכתב מלמעלה, ויש תחומים (מדעי החברה והרוח בד"כ) שבהם כל המחקר צומח מהחוקר ולפעמים המנחה אפילו לא מכיר את האיזור של המחקר.
לגבי אנגלית, בגדול נכון, בהחלט קשה לכתוב מחקר. זה קשה גם בשפת אימך (עברית אני מניח...) ובטח בשפה זרה שאפילו סתם ככה קשה לנו לשלוט בה. בחלק הזה אין הרבה מה להגיד לך , יותר מאשר שזאת בעיה שניתן לפתור. כלומר - קראת הרבה מאמרים, ככה שהגע הזמן גם לשים לב לשפה ולצורת הכתיבה ולנסות להתחיל לעבוד כמו שקראת. במקרה הגרוע - זה פשוט יכול להפתר כספית. אתה תכתוב בעברית ותקח עורך לשוני ומתרגם מהתחום שלך (לכל תחום יש ייחודיות, ככה שלא סתם מתרגם), תשלום לו בכליה והנה לך מה שאתה צריך כתוב.
עכשיו לגבי ניהול הזמן - פה אתה צריך להכיר את עצמך. לדעת איך אתה מתנהל מלימודים קודמים. הכוונה האם אתה אתה שמתמכר לגירויים חיצוניים? האם אתה דחיין? האם אתה יודע להקצות זמן בצורה נכונה? לפי זה תבנה תוכנית כמו שצריך. בצורה כזאת מובטח לך שיהיה לך זמן למשחק וגם שהמחקר יתנהל כמו שצריך.
ועכשיו לעצה הכי חשובה - מחקר (כלומר כתיבת תזה ודיסרטציה) הוא עבודה לא קלה שדורשת חשיבה אולם גם לא מעט עבודה שחורה. זהו פרוייקט ארוך (אפילו שנתיים זה כבר לא עבודה סימנריונית) ולכן הבנייה של המחקר מאפילה על מה שעשית עד היום. מה אני מנסה לומר? שיהיה לך מנחה - אל תתבייש להתייעץ איתו. ונחזור לסעיף 1 - בחינה נכונה של מישהו שאכן יכול לעזור גם בקשיים האלו. אבל בעיקר שבחירה במסלול המחקרי צריכה להיות מתוך דחף פנימי ורצון אמיתי לחקור. כי רק הרצון היה יוכל לעזור לך בקטעים האפורים ובעבודה השחורה. כי רק הדחף הזה יוכל לעזור לך כפתאום תגלה שחודשיים עבודה ירדו לטמיון כי לא הצליח/לא מתאים/ לא עבדת נכון.
omerkot כתב:הקידום שלך הוא השם הטוב שלו ושוב, לגבי האנגלית, לא מצפים ממך לדעת ובשביל זה יש לך מנחה שיתקן וינסח מחדש את מה שצריך. עם הזמן אתה תלמד מהנסיון.
עזוב תחרות ועזוב 12 שעות בספריה, זה התואר שלך ואתה לא בשום תחרות עם אף אחד אחר. קח אותו בקצב שלך.
Nucleus_Dawn כתב:אני שואף לPHD, אז אני מקווה שזה נכון.
חנן, אנחנו מדרדרים אותם לתרבות רעה...
כפי שאנחנו יודעים - להשאיר אותו באקדמיה זאת הדרך הכי טובה להבטיח שהוא לא יגרום שום נזק לאנושות.