swym כתב:קודם כל, אני איפשהו הבעתי התנגדות לתת לפוליגמיים להתחתן? למעשה גם החוק הישראלי לא אוסר עליהם להתחתן, אלא רק מעניש את מי שעשה זו בתקופת מאסר שבתומה הסכם הנישואין הפוליגמי עדיין נותר בתוקף.
חוסר הרלוונטיות הוא מסיבה אחרת: כרגע הבעיה היא שנישואים הם גם מפלים וגם מאפשרים הטבות מדינה שמגיעות מכספי ציבור, ופוליגמיים שמעוניינים להתחתן גם ככה יכולים לקבל את ההטבות האלו כבר בחתונה הראשונה שלהם.
פוליגמיה אסורה ע"פ הדין הפלילי במדינה. אבל זה לא רק פוליגמיים אלא גם א-מיניים או סתם אנשים שלא רוצים להתחתן. גם הם מופלים ולא מקבלים את אותן הטבות. הפיתרון הוא לבטל את ההטבות או לתת אותן לכולם, בלי התניה של נישואין.
swym כתב:זה שוב היגיון מעגלי: אתה טוען שהמנהגים היהודים והחגים היהודיים מבוססים על הדת היהודית, אבל ברגע שתקרא להם חגים ישראלים אז המצב משתנה.
יום העצמאות למשל הוא מן הסתם לא חג יהודי, ל"ג בעומר תוקנן כחג רק לפני כמה מאות שנים, מנהגים של פורים הושרשו בתקופה שבה הקהילה היהודית היתה מפוזרת בעולם, והמימונה ואפילו נובי גוד הם ימי חג עדתיים שהושרשו לשאר האוכלוסיה בארץ רק אחרי קום המדינה. המנהגים שאתה מייחס ליהדות הם מנהגים ישראלים ועבריים, שהיו תקפים גם בזמן שאותם בני ישראל / עברים היו מפוזרים בתפוצות. למה שמדינת ישראל לא תהיה מדינת הלאום של העם העברי?
לא הבנתי את ההגיון המעגלי. אתה יכול לקרוא לחגים איך שתרצה, זה לא משנה את העובדה שהם מבוססים על הדת היהודית. נכון, לא כולם, אבל ודאי החשובים שבהם. והמנהגים היהודיים היו נפוצים גם בתפוצות וגם היום, לא הבנתי איך זה הופך אותם לפחות יהודיים. הרי חלקם הגדול מגיע מההלכה היהודית. ומדינת ישראל לא תהיה מדינת הלאום של העם העברי, כי לא ברור מיהו אותו עם עברי. הקמת המדינה היתה שאיפה יהודית להקמת מדינה למען היהודים, לא למען העברים.
swym כתב:לא כל עוד הרמה המקומית נתמכת ע"י כספי ציבור מהרמה הלאומית. הטיעון הזה תקף במקרה הטוב רק לרשויות איתנות שלא מסתמכות על כספים שמועברים דרך המדינה מתושבי רשויות אחרות, ורק על בסיס חברות פרטיות שלא מקבלות סבסוד מהמדינה (וכמובן שרק על בסיס של מנהל ציבורי תקין - נושא בעייתי משהו ברשויות מקומיות אפילו יותר מברמת המדינה). כל עוד זה לא מתקיים אז לא מדובר בהפרטה אלא בסבסוד צולב ברמת המדינה.
לא אמרתי שמדובר בהפרטה. אמרתי שמדובר בפיתרון הקרוב יותר להפרטה מהפיתרון שאתה מציע. נכון, יש מימון ציבורי. אבל האם עצם קיומו מצדיק את העמקת המעורבות הממשלתית והרחבת הכפייה? ע"פ ההגיון שלך, אם המדינה מממנת שירות, יש לה הצדקה להעמיק את המעורבות שלה באותו שירות. בלי שאתה שם לב, אתה בעצם נותן למדינה יד חופשית להפוך לסוציאליסטית.
swym כתב:אם דן ואגד רוצים לספק ללקוחות שירות פרטי - שקודם כל יהיו חברה פרטית. ברגע שהם מתפעלים קווים ציבוריים עם מונופול של המדינה שאוסר על חברות אחרות להתחרות בהן (ואפילו לא משלמים למדינה את הכסף הנדרש לתפעול קו כזה), אין שום סיבה שתהיה להם אוטונומיה לשירות מפלה.
למה זה דומה? לזה שיו"ר מפעל הפיס שמקבל כיום מונופול על הימורים מהמדינה ולא משלם עליו יחליט שהוא מקצה את כל הרווחים העודפים לרשות המקומית שבה הוא גר, ולבניית מבני ציבור לבית ספר הפרטי של הבן שלו. הוא מעוניין הרי לספק שירות מסוים ללקוחות, אבל זכותו להפלות את מי שבא לו וכמה שבא לו?
שוב, עצם קיומו של מימון ציבורי לגוף פלוני לא מצדיק את הגברת המעורבות הממשלתית על אותו גוף. זאת בדיוק הדרך לסוציאליזם: בצורה עקיפה, אתה נותן הכשר למדינה להעמיק את מעורבותה, רק בגלל שהיא כבר מעורבת במידה כלשהי. חוץ מזה, אתה מעוות את הדברים. דן ואגד לא הפלו אף אחד. 99.9% מהקווים היו רגילים, 0.01% היו קווי מהדרין. מאחר וגם חרדים משתתפים במימון הציבורי, הגיוני שגם רצונותיהם יכובדו. אז 0.01% מהקווים יהיו קווי מהדרין, מה הבעיה פה?
swym כתב:לגבי הסובסידיה: החרדים נהנים מהסובסידיה יותר ממה שהם משלמים ברגע שהקווים נשענים על כספי ציבור. זה דומה למשל לטענה שחרדים גם משלמים מיסים שאחר כך חוזרים אליהם כקצבאות ילדים, אבל עדיין כמגזר מקבלים יותר ממה שהם שילמו. זה תקף במיוחד במקומות שבהם אפילו עלות הכרטיס מסובסדת (למשל בשטחים, שם יש קווים לא משתלמים לאגד והם בכל זאת מפעילים אותם - למרות שהכרטיס לנוסע זול יותר ולמרות שעלויות הנסיעה לאגד עצמה גבוהות יותר). אם הקווים האלו היו לא משתלמים לחרדים כלכלית אז כציבור מאוגד היה להם מאד פשוט להתאגד ולהפעיל שירות הסעות פרטי זול יותר שמתאים לצרכים שלהם בדיוק (כמו שקיים במקומות אחרים).
מאיפה לך שהם נהנים יותר ממה שהם משלמים? אם זה המצב, אני מסכים שצריך לבטל. אבל לא נראה לי שאתה יכול לבסס את זה.
swym כתב:יותר מזה, אתה עוסק כאן בטיעון אי סימטרי: הדרישה לכך שנשים ישבו מאחור לא מקבילה לדרישה שנשים ישבו איפה שבא להן, אלא לדרישה ההפוכה שגברים ישבו מאחור - שתי הדרישות האלו מיטיבות עם רצון של קבוצה מסוימת על חשבון פגיעה בחופש התנועה של קבוצה אחרת. לכן הפיתרון היחיד שלא זורק את הדרישות האלו לפח הוא הפעלת שלושה מערכי קווים נפרדים, כאשר את שני המערכים שבהן מתקיימת דרישה שפוגעת בחופש של אדם אחר (נשים מאחור או גברים מאחור) יממנו רק אותם אנשים שמעוניינים לפגוע בחופש התנועה של אדם אחר.
לא, העמדה הליברטריאנית הנכונה היא כזאת: אסור לך לקחת ממני כסף בכוח. אם כבר לקחת, עליך לצמצם את הנזק שנגרם לי. מה זה אומר? שתיתן לי שליטה כלשהי על ההוצאות. בשבילך, כחילוני, השליטה עשויה להיות בקווים רגילים או בתחבורה ציבורית בשבת. עבור חרדים, השליטה עשויה להיות בהפעלתם של קווי מהדרין.
