נושא הסרטים והסדרות הרשמי

[bozeman]

קרב אחד, מתוך 7 עונות, שגם בתיאור שלו אתה מגזים. DS) הייתה סדרת דרמה הרבה יותר מכל סדרת אקשן. הכותבים המעולים שלה יצרו הרבה יותר סיפורים מקרבות.

[DrKeo]

DS9 הייתה סדרת דרמה עם קצת פלפל של קרבות חלל פה ושם בעונה, זה ממש לא מייקל ביי. DS9 הייתה סטאר טרק בכל רמ"ח איבריה, אפילו אם הוא הייתה יותר עלילתית (כלומר עלילה נמשכת מפרק לפרק) ויותר מודרנית מקודמותיה.

ובנושא אחר, ראיתי אתמול את בלייד ראנר. אוי כמה שהסרט הזה טוב, נהנתי מכל שניה. הוא מאוד איטי (כמובן), להתחשב בזה שדני וילנוב מאוד אוהב איטיות (ראיתם סיקריו והמפגש? אז אני משער שהבנתם), אבל זה משחק בצורה מושלמת לעולם של בלייד ראנר ולהתחשב בכמה שהסרט המקורי איטי. כן, הרבה ראיין גוסלין בוהה דרך חלון של אוטו מרחף, בדיוק כמו שלפני 35 שנים האריסון פורד בהה הרבה דרך חלון של אוטו מרחף; אבל אם נתעלם מהאיטיות הלפעמים מוגזמת (דמיינו את ראיין גוסלין חוקר חדר במשך 3 דקות בלי שום דיאלוג, רק הליכה איטית לכיוון משהו שכולם בקהל כבר יודעים מה הוא), הסרט פשוט מדהים. הוא לא מנסה לענות על שאלות פתוחות מלפני 35 שזה נהדר כי התשובות הן תמיד לא מספקות, הוא מעלה שאלות חדשות לגמרי והעלילה שלו היא נהדרת ובנויה נהדר. אין התרפקות על נוסטלגיה, זה לא הכוח מתעורר, ההפך, הסרט הוא 95% חדש כשדמויות ולוקיישנים מהסרט המקורי רק מפולפלות פנימה בטעם מאוד עדין. הסרט מאוד מקושר למקורי ובו בזמן לגמרי עומד בפני עצמו, לא מפספסים כמעט דבר אם לא צפיתם במקורי.

בלייד ראנר החדש לא משמים כמו המקורי, אולי ביחס לסרט של 2017 הוא איטי כמעט כמו המקורי אבל ממש לא משמים כמוהו. המשך פשוט מושלם לבלייד ראנר שביננו הוא לא באמת סרט משהו. המוסיקה של האנס זימר דופקת עם פטיש ישר לתוך הלב וזה אולי הסרט הכי יפה ויזואלית שראיתי שנים, רק באיימקס.

[Laskin]

כיף לשמוע, מקווה שאספיק לראות אותו בסופ"ש הבא, צריך קודם לראות את בלייד ראנר המקורי, פעם אחרונה שראיתי אותו הייתי קטין

[DrKeo]

בהצלחה עם זה, ראיתי בשישי ובאמת שקשה לשרוד את הסרט הזה.

[MGS FREAK]

כנ"ל, לגמרי. ויזואלית הסרט עדיין יפהפה, כך גם רוב הסאונדטראק. כל השאר, שילוב של לא משהו והתיישן-לא-משהו.
שמח לשמוע שהחדש באמת טוב, אז אפשר לסמוך על וילנוב עם חולית ?

[Stick]

ראיתי אותו גם כן לפני כמה ימים, סרט מדהים בהמון מובנים.
קודם כל ויזואלית, ולא רק ברמה של הפריים הבודד ו"תמונות לתלות על הקיר", גם ברמת הסצינות השלמות שעושות משחקים ויזואלים משגעים תוך כדי תנועה.
וגם ברמה העלילתית, הסרט מעלה הרבה שאלות מעניינות, ומצליח לענות על רובן בצורה מספקת. הסרט עושה בחוכמה שהוא לא מנסה לפתור את השאלות הפתוחות של הסרט הקודם, כי זה לא יכל להיות לא מאכזב, הוא משאיר אותן במקומן ובמקום זה מוצא כיוונים חדשים לפתח אליהם את אותם הרעיונות.

אבל אני לא מסכים איתך קאו בשתי נקודות בנוגע לסרט הראשון.
קודם כל אני חושב שחייב לראות את הסרט הראשון כדי לראות את הסרט הזה, גם אם הוא ישעמם אתכם בעיניי זו חובה וזה שווה את זה. אמנם הדמות הראשית היא חדשה ואפשר להבין ולעקוב אחרי העלילה בצורה "נקייה", אבל הסרט הוא המשך ישיר של הסרט הקודם. המשך שמתרחש 30 שנה אחר כך, כן, אבל זה לגמרי "מה שקורה אחרי" הסרט הראשון.
הנקודה השנייה היא איכותו של הסרט, אני מניח שטעם וריח וזה ככה שבאמת אין מה להתווכח אבל בעיניי גם אם הוא איטי ומרגיש מיושן, עדיין הויזואליה המדהימה שלו והשאלות המרתקות שעולות ממנו הם עדיין כמה רמות מעל הממוצע היום, 30 שנה אחרי.

[DrKeo]

כנראה שנצטרך להסכים שלא להסכים כי בלייד ראנר המקורי הוא סרט כמעט לא צפי היום לדעתי מעבר ליופי הויזואלי והסאונדי. כנ"ל על הסרט החדש, להכיר את הסרט המקורי זה בונוס אבל ממש לא נחוץ. הדבר היחידי שצריך לדעת על המקורי הוא שיש את דקרד ואת רייצ'ל והם מאוהבים, עובדה שממילא מועברת בסרט החדש לפחות פעמיים. זה כמעט הרגיש כמו בMGS2, אלה שידעו מי זה סנייק פליסקין ואלה שלא ידעו וכל אחד קבל חוויה קצת שונה אבל שלמה ׁ(לא שאני מנסה לרמז שיש מצב שכזה בסרט, רק הקונספט של מי שמכיר את המקור ומי שלא יחווה את הסרט טיפה אחרת אבל שניהם יהנו ממנו מאוד).

[Stick]

אני פשוט חושב שהסרט המקורי נוגע בנושאים מאוד מעניינים, וכך למרות שהוא איטי ומיושן, אבל "לספוג" את זה כי הוא באמת עדיין מצליח לפגוע לפעמים.

בקשר לסרט החדש אני לעולם לא אראה אותו בלי לצפות בראשון, ככה שאני לא יודע עד כמה הייתי מבין, אבל הסרט לא עוצר לספר יותר מדי דברים על העולם, ולי נראה שכל המוטיב המרכזי של הסרט יהיה מאוד מבולבל בלי להכיר את הסיפור והדמויות של הראשון, שלא לדבר על כמה סצינות שלמות שיהפכו סתמיות.
כמו שאמרתי יהיה אפשר לעקוב אחרי הסיפור, אבל בזה זה מסתכם. הייתי ממליץ לפחות לראות תקציר ביוטיוב.

[DrKeo]

העולם מבוסס בכתוביות בהתחלה בדיוק כמו בסרט הראשון. ברור שאם תראה את הסרט המקורי אתה תכיר את העולם בצורה עמוקה יותר אבל מאוד קל לצפות בו בלי לראות את המקורי כמו שתעיד אשתי שמעולם לא ראתה את המקורי, ביום שישי היא נרדמה 25 דקות לתוכו, ונהנתה מאוד מהחדש. צפית בסרט אנימה שהבאתי בעמוד הקודם? ומה עם שני הסרטים הקצרים של הבן של רידלי סקוט? הרי בלי לצפות בהם אתה יודע הרבה פחות על הדמות של דייב בטיסטה ובלי לצפות באנימה אין לך את כל הידע על ה-blackout שהיא חלק די אנטגראלי בעלילה של הסרט. לא צריך לראות אותם, אפשר להנות בלעדיהם, אבל הם מוסיפים עוד רובד.

[swym]

יותר מצחיקה אותי אישית מבוג'אק הורסמן

הקטע הוא שלמעט האבסורד שבחיות מדברות והבדיחות שנלוות לזה, בוג'אק היא לא קומדיה. יש בה פחות בדיחות לפרק מאשר בדרמה ממוצעת, ובשלבים מסוימים היא על גבול הדכאונית-אובדנית (ובקטעים האלו היא גם הכי טובה). משום מה הוא מזכיר לי דווקא את Hotline Miami.
אני לא אגיד לאנשים "חכו לעונה השלישית, שם זה משתפר", אבל אחד הפרקים שם (Fish out of Water) הוא ללא ספק יצירת מופת - ומה שיפה הוא שאפשר לראות אותו גם בלי הקונטקסט לשאר הסדרה.ש

לגבי סרטים:
- ראיתי את קינגסמן. פחות מוצלח מהראשון, אבל זה היה סרט מדהים שקשה להתעלות עליו. עדיין פסיכי לחלוטין ויותר מוצלח משאר ה99% דברים לראות בקולנוע.
- ראיתי את בייבי דרייבר. יותר מוצלח מסקוט פילגרים, אבל זה היה סרט סתמי שקשה להיות יותר בינוני ממנו ממנו. עדיין לא מתקרב לטרילוגיית הקורנטו, וגורם לי לחשוב שסיימון פג הוא כנראה החצי המוצלח יותר בצד של הכתיבה מהצמד פג-רייט. סצינות האקשן עדיין טובות, אבל לא קינגסמן טובות.

[Laskin]

אני ממש אהבתי את בייבי דרייבר... וש-נ-א-ת-י את סקוט פילגרים, בקטע שיצאתי מהקולנוע לפני שנגמר, היה סיוט מביך מבחינתי, לא פחות

[DrKeo]

[InterAl]

ראיתי את בלייד ראנר באיימקס 3D, והוא סרט באמת מצוין. הסאונד באיימקס (ראשון) הוא מדהים. הסרט עצמו לא חדשני כמו המקורי (הגיוני, מדובר על המשך), אבל הוא עשוי נהדר מכל בחינה. הוא לא שעמם אותי לרגע, למרות שהיה ניתן לקצר אותו בכיף ב-20-30% אם הסגנון של הבמאי היה קצת יותר קצבי.

[DrKeo]

מסכים ב-100%, גם אני בהחלט הייתי מסיר ממנו איזה 15 דקות, יש גבול כמה לאט ראיין גוסלין יכול ללכת במפעל נטוש.

[Death_119]

DS9 הייתה סדרת דרמה עם קצת פלפל של קרבות חלל פה ושם בעונה, זה ממש לא מייקל ביי. DS9 הייתה סטאר טרק בכל רמ"ח איבריה, אפילו אם הוא הייתה יותר עלילתית (כלומר עלילה נמשכת מפרק לפרק) ויותר מודרנית מקודמותיה.

ובנושא אחר, ראיתי אתמול את בלייד ראנר. אוי כמה שהסרט הזה טוב, נהנתי מכל שניה. הוא מאוד איטי (כמובן), להתחשב בזה שדני וילנוב מאוד אוהב איטיות (ראיתם סיקריו והמפגש? אז אני משער שהבנתם), אבל זה משחק בצורה מושלמת לעולם של בלייד ראנר ולהתחשב בכמה שהסרט המקורי איטי. כן, הרבה ראיין גוסלין בוהה דרך חלון של אוטו מרחף, בדיוק כמו שלפני 35 שנים האריסון פורד בהה הרבה דרך חלון של אוטו מרחף; אבל אם נתעלם מהאיטיות הלפעמים מוגזמת (דמיינו את ראיין גוסלין חוקר חדר במשך 3 דקות בלי שום דיאלוג, רק הליכה איטית לכיוון משהו שכולם בקהל כבר יודעים מה הוא), הסרט פשוט מדהים. הוא לא מנסה לענות על שאלות פתוחות מלפני 35 שזה נהדר כי התשובות הן תמיד לא מספקות, הוא מעלה שאלות חדשות לגמרי והעלילה שלו היא נהדרת ובנויה נהדר. אין התרפקות על נוסטלגיה, זה לא הכוח מתעורר, ההפך, הסרט הוא 95% חדש כשדמויות ולוקיישנים מהסרט המקורי רק מפולפלות פנימה בטעם מאוד עדין. הסרט מאוד מקושר למקורי ובו בזמן לגמרי עומד בפני עצמו, לא מפספסים כמעט דבר אם לא צפיתם במקורי.

בלייד ראנר החדש לא משמים כמו המקורי, אולי ביחס לסרט של 2017 הוא איטי כמעט כמו המקורי אבל ממש לא משמים כמוהו. המשך פשוט מושלם לבלייד ראנר שביננו הוא לא באמת סרט משהו. המוסיקה של האנס זימר דופקת עם פטיש ישר לתוך הלב וזה אולי הסרט הכי יפה ויזואלית שראיתי שנים, רק באיימקס.

מהרגע שעירבו את הרביע אלפא הסדרה הזאת הפכה להיות רובוטריקים, חנן כרגיל טועה, יש המון קרבות מלאי פיצוצים שחורגים מכל הנורמה בעולם Startrek ומהחוקים הפיסיאקאלים של העולם המדובר, איך מתנהג מגן של ספינה, כמה קשה לפגוע בספינה (אלא אם כן אתה הבורג שיודעים לאפנן את הכלי נשק שלהם כדי לחדור מגינים).

קח חנן, כי כנראה אני היחיד כאן שממש ראה את הסדרה, בקלות אני זוכר עוד קרבות מהסוג המדובר:
https://www.youtube.com/watch?v=9ealMflBsOI
אני יכל להנפיק עוד רבים.

אני אפילו מסוגל נחש שהם ניסו להתאים את עצמם לבאבילון 5 (מלחמת הצללים שודרה במקביל לעונות המדוברות), מה שגרם לה להיות הכל חוץ מStar trek:
https://www.youtube.com/watch?v=zcFL5YZxWNA&t=24s

[DrKeo]

לא, אתה לא היחיד שראה את הסדרה ולא, זה לא מיצג אותה. יש ל-DS9 כמעט 200 פרקים, אתה יכול להפיק אינסוף סרטוני יוטיוב של קטעי אקשן ממנה, אפילו אם היו רק שניים בעונה (26 פרקים בעונה) עדין היו לך בערך 15 כאלה להביא לפה, אבל זה עדין לא יסתור את העובדה ש-95% ממנה היה walk and talk בתחנת חלל. זאת לא התוכנית החדשה, התוכנית החדשה היא STAR TREKשל JJ אברמס הסדרה (או לפחות השני פרקים הראשונים).

[bozeman]

דודי, אני זוכר את הסדרה יותר טוב ממה שאתה חושב... קרבות חלל היה רק התיבול שהגיע רק כקינוח.

[DrKeo]

דודי, אני זוכר את הסדרה יותר טוב ממה שאתה חושב... קרבות חלל היה רק התיבול שהגיע רק כקינוח.

ואם אני זוכר נכון, הקטע שדודי הביא היה השיא של build up של עונה שלמה.

[bozeman]

כן, בד"כ היה איזה קרב בתחילת סיום עונה, אגב לא מעט עם צילום ממוחזר.
חלל הצטיינה בסיפורים בכתיבה, לא לחינם הכותבים גם היו אלו של באטלסטאר אח"כ

[DrKeo]

עם כל הקטע של "אלוהים חיי בחור תולעת" אף אחד לא מופתע שזה הם

[DrKeo]

וסדרה על ג'ק ראיין של אמזון:

[BiA]

בדיוק צפיתי ב-BR2049. אהבתי מאוד, למרות שהוא פחות טוב מהראשון לדעתי וחוזר על כמה מהמוטיבים והשאלות שכבר נשאלו בו בצורה נהדרת. עדיין מחזה מרהיב טכנית (הלכתי על גרסת ה-2D) ועלילה שהפתיעה לטובה בהתחשב בקלף הלא פשוט שהסיקוול הזה קיבל.

[DrKeo]

באמת שלא ברור לי איך אפשר להגיד שהסרט פחות טוב מהראשון, הראשון בקושי בר צפיה היום. אולי פחות טוב ביחס למה שהראשון היה ב1982 וגם אז הוא היה סרט קצת MEH. להגיד את האמת, בלייד ראנר קבל את השם שלו בעיקר על בסיס האפקטים והביסוס של הלוק סייברפאנק המודרני, יש סיבה למה מבקרים קטלו אותו כשהוא יצא. הדיאלוג ברובו שטחי עד מטומטם, המשחק סוג ב' ואין יותר מדי עלילה מעבר ל"יש 4 רובוטים, תהרוג את כולם". זה הסיפור הכי פילים נוארי נדוש שקיים, הרע הוא דמות מוגזמת שמשוחקת ב-over acting כמעט הזוי (מעבר לדמעות בגשם שממילא היה של השחקן, לא בתסריט). באמת שהסרט תפס את השם על בסיס בנית עולם מטורפת ואפקטים.

[BiA]

לא יודע מה לא בר צפיה בראשון, הוא טיפה איטי אבל לא משעמם לרגע, במיוחד שהויזואליה שלו מהפנטת. יש בו גם המון סצינות זכורות כולל סצינת הפתיחה וכל החצי שעה האחרונה שלו. הוא הפך לקלסיקה לא רק בגלל ביסוס הסייברפאנק, העלילה הבסיסית שלו היא אולי שיש 4 רובוטים (זה לא שהעלילה הבסיסית של השני היא איזו מאסטרפיס שלא ראינו) אבל ברור שכל הפוקוס הוא על התהליך שעובר על דקארד ועל רייצ'ל הרבה יותר מאשר אם הוא יתפוס או לא יתפוס את רוי או ווטאבר, זה שולי לגמרי. בדיוק כמו שב-2049 הדגש הוא על מה שעובר על K,

ספויילר: הצג

אף אחד לא יזכור את סצנת הפעולה שלו עם פורד ואת הקרב עם Luv אלא בדיוק את כל הקטעים עם חברת ה-AI שלו, את הקטע ברחוב עם הפרסומת ל-JOI ואת זה שהוא בחר להציל את דקארד בסוף ומת אחרי שהוא החליט החלטה שהיא הכי "אנושית" שאפשר לקבל.

למעשה הסרט הראשון כבר נגע ברוב הסוגיות המעניינות בעולם הזה בצורה יפה ומעולם לא היה זקוק להמשך, אבל אני בהחלט נהניתי מהחדש.

[DrKeo]

ראיתי את הראשון שוב ביום שישי ובאמת שלא ברור לי איזה הליך עובד על דקארד ורייצ'ל. אין שום חיבור בין דקארד לרצ'ייל, דקארד מדבר אליה בקלישאות של סרטי פילים נואר והיא עונה בקלישאות של פילים נואר ובשלב מסויים הוא מחליט שהוא אונס אותה וברגע שהוא אונס אותה הם מאוהבים. זה כמעט בינארי ומגוחך, ביחוד שהסוויטצ' מתרחש כשהוא כופה את עצמו עליה. הם לא הופכים למאוהבים כי הם עברו הליך, הם הופכים למאוהבים כי התסריט אומר "עכשיו אתם מאוהבים".

ספויילר: הצג

הלוואי והיה 10% במערכת יחסים של רייצ'ל ודקארד בבליידראנר ממה שהיה בסצנה האחת הבודדת שהייתה להם יחד ב2049.

ספויילר: הצג

הסצנה שדקארד פוגש את הכפילה של רייצ'ל, הסצנת לידה של האנדרואידית וג'ראד לטו, הסצנה שבה K מבין שהוא לא הילד

- אלה סצנות שלא קיימות ברמתן בסרט המקורי. אפילו הסצנות סנכרון, יש בהן משהו מהפנט לעומת השיממון של הצנות וייט-קאמף.