דברים מגניבים מהאינטרנט שאנחנו מחבבים

[MGS FREAK]

כל הנ"ל ויותר מזה עוד כנראה יגיעו אבל בטווח הקרוב מאוד של (זורק מספר) חמש שנים, אחד התחומים המרכזיים שבאופן ריאלי אני רואה משתנים לחלוטין הוא כל עולם שירות הלקוחות בדגש על מוקדי שירות טלפוניים.

במקום מוקד של כמה עשרות בודדות של עובדים ממורמרים עם שכר זעום וניהול בסגנון מפעל במאה ה-19, שצריכים כל אחד להתמודד עם עשרות לקוחות ממורמרים אף יותר - יהיו בפוטנציה אינסוף בוטים סופר חכמים ויעילים (אין יותר המתנה ארוכה על הקו לנציג) שכבר עיבדו בזמן אמת את כל ההיסטוריה המתועדת של הלקוח וזמינים 24 שעות ביממה, בלי הפסקות מחלות חופשות ושאר זכויות עובד וזכויות אדם מציקות ומיותרות כאלה.

מחכה ליום שבמקום "השיחה מוקלטת לצורך בקרה ושיפור השירות" יהיה "השיחה נלמדת ומעובדת בזמן אמת לצורך שיפור הAI"

[omerkot]

מוקדי שירות לקוחות יכולים להיות מוחלפים בזמן הדי מיידי (להשאיר גרעין רק לצרכי טיפול במקרים של בעיות מסובכות) אבל מה שמייחד את העדכון הזה הוא היכולת להתבונן ולהבין את מה שהוא רואה ואת זה לא ראינו עד היום בצורה כל כך אינטגרטיבית.
עשיתי אתמול קצת משחקים עם הצ׳אט המעודכן וכישורי התקשורת וההבנה שלו בהחלט מטרידים מאוד. האנגלית מאוד משכנעת אבל גם העברית שלו די טובה. מבין היטב את מה שאתה אומר אבל הוא נשמע קצת כמו אמריקאי (אינטונציה ומבטא) ויש לו קושי להתמודד עם הטיות של זכר/נקבה במקומות שבהן הן לא קיימות באנגלית.

[DrKeo]

ויש לו קושי להתמודד עם הטיות של זכר/נקבה במקומות שבהן הן לא קיימות באנגלית.

נו, אז כמו ישראלי ממוצע.

[bozeman]

מה שמזכיר לי את זה

IMG-20240513-WA0004.jpg (110.57 KiB) נצפה 4234 פעמים

[Laskin]

אין דבר כזה ״זכר/נקבה״, תתקדמו דינוזאורים

[sharonbn]

האתר "האם אסמאעיל הנייה כבר מת.קום" התעדכן לראשונה ולאחרונה בתולדותיו

This is happening today. https://t.co/3ZtyGd4pwn

— Cliff Bleszinski (@therealcliffyb) June 6, 2015

[swiss-the-engine]

ישראלים מגוגל דיפמיינד
https://gamengen.github.io/

[DrKeo]

נראה לי ש-NV נמצאת במקום כל כך הרבה יותר מתקדם בתחום של רינדור משחק מאפס בAI בלבד. מראיונות עם אנשים טכנים שראיתי בשנים האחרונות זה לגמרי הכיוון שהם דוחפים אליו כרגע מאחורי הקלעים.

[sharonbn]

עדות לרמת הטרלול של העת הנוכחית:

This is happening today. https://t.co/3ZtyGd4pwn

— Cliff Bleszinski (@therealcliffyb) June 6, 2015

ד"ר אמיליה "אלי" לוקס, העלתה תמונת סלפי שבה היא אוחזת בגאווה בעבודת הדוקטורט המודפסת שלה, כפי שהוגשה לאוניברסיטת קיימברידג'. המחקר זכה בשם האקדמי המרשים "Olfactory Ethics: The Politics of Smell in Modern and Contemporary Prose" — מחקר על תיאורי ריח בספרות ואיך הם משפיעים בעיצוב החברה.

הפוסט התמים זכה ל120 מליון צפיות ו-12 אלף תגובות נזעמות: החל מלעג על נושא המחקר ועד ביטויי שנאה ואלימות של ממש. וגם פה ושם קצת תמיכה.
למשל, תגובה אחת: "איך את מתמודדת עם זה שהדוקטורט ותשלומי הלימודים שלך מומנו מכספי משלם המיסים האמריקאי?"
התשובה: ״הדוקטורט הוגש באוניברסיטת קיימברידג׳ שבאנגליה ובעלת התואר היא בריטית״

ככל הנראה אין גבול למה שטרול יכול להגיב עליו. לפחות היה הסחת דעת של כמה שניות משנאת יהודים....

[DrKeo]

האמת שזה די מדהים שיש ד״ר שזה מה שהביא להם את התואר. בזבוז משווע של זמן ומשאבים. מן הסתם לא צריך להרוס את החיים של המסכנה הזאת.

[bozeman]

דווקא כמישהו שמבין למה הכוונה של הכותרת - זה דווקא ממש לא נשמע מחקר מופרך - ויותר מזה לא כזה חסר ערך.
האם הוא טוב או לא? זאת שאלה אחרת.
אבל במחינה עניינית, זה דווקא מחקר שיכול לתרום להבנת החברה שלנו וההתפחות של החברה האנושית. למשל תחשבו על מחקר כזה:
"תיאורי מחשופי נשים במשחקי מחשב, וכיצד הם נתפסים במידה הציבורית והציבור הרחב" - זה נשמע לכם מחקר מופרך? או מחקר לא ראוי?

[glass man]

יש לך ספרים שהשפיעו המון על החברה האנושית, התנך, הברית החדשה וכו' אבל תיאורי ריחות בספרות? אני בקושי זוכר תיאורי נוף בספרות או תיאורי פנים, אז תיאורי ריח? ושאלה ישפיעו על החברה בצורה כל כך מערכתית ורבת היקף?

[sharonbn]

מהכתבה המקורית:
לוקס קיוותה להציג ניתוח רחב של דיכוי והתייחסות חברתית באמצעות מנגנוני הריח, שבתורם מחזקים ומעצבים מבני מגדר, מעמד וגזע. בין היתר, חקרה לוקס ספרות קלאסית כמו יצירות של ג'ורג' אורוול, נעמי וולף וולדימיר נבוקוב, ובדקה כיצד תיאורי הריח בספרים הללו משחקים תפקיד חשוב בעיצוב ומסגור של דמויות.

אני יכול לדמיין שיש דוגמאות של תיאורים של יהודים בספרות אירופאית קלאסית כמסריחים ואיך זה השפיע על התדמית של כל הגזע ...

[glass man]

אבל אז אתה נכנס לשאלה הנצחית של הביצה או התרנגולת, תיאורים של יהודים בספרות קלאסית כמסריחים השפיעו על התדמית של כל הגזע? או מראש החברה האירופית ראתה ככה יהודים ולכן היא תוארו ככה. בהמון ספרים של דוסטוייבסקי הוא קורא ליהודים "יהודונים" אבל האם הוא יצר את האנטישמיות או שהוא בסך הכל תיעוד של מה שחשבה חלק מהחברה ברוסיה במאה ה19?

עד שלא יהיו תשובות לשאלות האלה אי אפשר לומר שיש ערך במחקרים האלה לדעתי.

[bozeman]

מה שאתם בעצם שואלים זאת השאלה המרכזית של כל התחום של זיכרון קולקטיבי. ובסופו של דבר - הדברים הם אכן שלובים אחד בשני, החברה משפיעה על מה שכתוב ומה שכתוב משפיע על החברה. ובהחלט יש תשובות לשאלות שלך.
המחקר עצמו, בא לנסות לברר ולסדר את הדברים. כשבודקים את הדברים מנסים לעשות את זה בניתוח שיהיה בדיוק זה, ייקח בחשבון את ההשפעה פנימה והחוצה. תקופה, תיאור, הכותב, תפוצה כולם צריכים להילקח בחשבון. לבנות על איזה תיאור מוזר בספר שמכר 100 עותקים ונמצא כרגע אולי ב2 ספריות כשהיו לו אולי 20 קוראים, זה מחקר רע. אבל זה לא אומר שהקונספט של המחקר לא ראוי, ושבוודאי שלמחקרים הללו יש ערך (שוב, כמו לכל מחקר מכל תחום, תלוי איך נעשה)

[glass man]

אני מבין מה אתה אומר חנן אבל עדיין לך תדע עד כמה גדולה ההשפעה של הכתיבה על החברה, כלומר חוץ מספרים כמו התנך שנתפסו כדברי אלוהים ולכן כחוק מחייב בלתי ניתן לערעור מאות שנים.

זה רק ניחוש אבל יש לי רק הרגשה שההמון שהשתתף בפרעות קישנב,לא בדיוק היו אנשי ספר שקראו את ההסתה המרומזת של דוסטוייבסקי בספרים שלו נגד יהודים כנראה שהיה מדובר בהמון מטומטם ונבער הם האמינו לאיזו עלילת דם מדומינת שסיפרו להם, מנגד גם לא הזיז להם גינוי של סופר כמו טולסטוי לפרעות האלה כי הם חזרו לעשות את אותם פרעות ב1905.

[sharonbn]

אבל אנחנו גם יודעים האנטישמיות באירופה לא היתה רק נחלת האספסוף הנבער. בשכבות הכי גבוהות ובמוסדות ההשכלה הכי מפוארים ובכל מוסדות המדינה היתה אנטישמיות בוטה וככל הנראה יש מוסתרת עד היום. אז הדוגמה שלך באמת לא מורידה את ערך המחקר. ואחרי מאות שנים של התופעה אפשר לבוא ולשאול על ביצה ותרנגולת אבל עדיין יש ערך בלחקור את השורשים ההיסטוריים של דיעות קדומות וסטראוטיפים פופולאריים.

חוץ מזה שאני סתם הבאתי דוגמה על נושא קרוב לליבנו. העבודה יכולה להראות קשר בנוגע לאוכלוסיות אחרות, כמו דיעות קדומות על צוענים, נשים, שחורים, מפגרים ...

[sharonbn]

בבקשה מוזמנים לקרוא את השורות הראשונות של abstract
https://www.tandfonline.com/doi/pdf/10. ... 16.1202008

[glass man]

קח לדוגמא את dragon age the veilguard אתה רואה את הייצוג של הטרנסים בו משפיע על החברה האנושית? אתה רואה את Dragon age משנה למישהו את הדעה מקצה לקצה? אני לא רואה ולכן אני לא רואה ערך במחקר כזה.
המשחק הוא לכל היותר תמונת מראה טובה למה נחשבה הדעה ה"נכונה" וה"תקינה פוליטית" של 2024"

אפשר להגיד באופן כללי ששום דבר בעולם הוא לא חסר ערך כי הרבה תחומים במתמטיקה למשל נחקרו גם שלא היה שום יישום או "ערך" ואחרי מאות שנים גילו שהם מאוד שימושים, אז לך תדע איזה שימוש ימצאו למחקר שהבחורה הזו הביאה ואיזו תובנה אזוטרית היא תתרום,אבל אני אישית מאמין גדול שהספרות לא יוצרת מציאות אלא משקפת אותה.

ברור לי שיש הרבה במה שחנן אמר, ברור שאין את אותה השפעה ליצירות מופת כמו של דוסטוייבסקי שאנשים קוראים כבר כמעט 200 שנה, לאיזה ספר שקראו אותו 20 אנשים
ברור שדוסטוייבסקי השפיע יותר למשל על האנושות ועובדה שאני מזכיר אותו אז היה אימפקט ולא קטן מהכתיבה שלו אבל עדיין אם יצירות מופת בקושי השפיעו ולא יצרו את האנטישמיות כמה ישפיעו ספרים חסרי משמעות או משחקים?

מחר אני אקרא את המאמר שהבאת עייף.

[Laskin]

לא כל כך הבנתי, מה הסיפור כאן? שזה נהיה ויראלי ואנשים הגיבו לא יפה?

[InterAl]

זה עוד קשקוש שמאלני רדיקלי על אינטרסקציונליות. לא שווה את הדיו שבוזבז עליו.

[bozeman]

אני מבין מה אתה אומר חנן אבל עדיין לך תדע עד כמה גדולה ההשפעה של הכתיבה על החברה, כלומר חוץ מספרים כמו התנך שנתפסו כדברי אלוהים ולכן כחוק מחייב בלתי ניתן לערעור מאות שנים.

זה רק ניחוש אבל יש לי רק הרגשה שההמון שהשתתף בפרעות קישנב,לא בדיוק היו אנשי ספר שקראו את ההסתה המרומזת של דוסטוייבסקי בספרים שלו נגד יהודים כנראה שהיה מדובר בהמון מטומטם ונבער הם האמינו לאיזו עלילת דם מדומינת שסיפרו להם, מנגד גם לא הזיז להם גינוי של סופר כמו טולסטוי לפרעות האלה כי הם חזרו לעשות את אותם פרעות ב1905.

בהחלט הרוב והחלק הקל הוא להבין מה החברה "חושבת" דרך השיקוף בדברים החברתיים: ספרים, אנדרטאות, מוזיאונים, ואחכ גם סרטים ושאר המדיה.
מהצד השני, בוודאי שיש השפעה חברתית מהדברים האלו. בין אם השפעה מתמשכת, של חשיפה לאורך זמן ובין אם השפעה ישירה על אנשים שאחכ יהיו בעלי השפעה.
אתה לא חושב שסטודנט בליגה הקיסוס האמריקאית, שנחשף לתעמולה אנטישמית ואחכ יהיה מושל, מחוקק או סתם בעל חברת ענק לא ישפיע? האם זה רק הוא או הדברים שנחשף אליהם?

בכל מקרה, אני לא צריך לשכנע אותך, אני רק צריך להגיד שהנושא נחקר ואתה מוזמן לא לנחש, אלא ללמוד ואז להחליט בעצמך.
(גם במחקר יש מגוון דעות כמה השפעה ואיך)

[omerkot]

ראיתי את הפוסט המדובר לפני כמה ימים...
עצבן אותי השימוש במילה olfactory, שמשמשת כמעט תמיד בהקשר רפואי אבל לא במקומות אחרים. כשהמשכתי וקראתי את כל הכותרת אז הגבתי קצת כמו חנן ועברתי הלאה.

חזרתי לזה אחרי שראיתי את הפוסטים כאן אתמול וניסיתי לחפש פרסומים של הגברת כדי לתהות קצת יותר על קנקנה. הדבר היחיד שמצאתי היה את עבודת הדוקטורט הזו שלה (לא אינדיקציה לרצינות יתרה של חוקרת), וגם היא הוסרה מהרשת (גוגל סקולר סיפק קישור לדף לא קיים) אבל שוין, אני יכול להבין את זה בהנתן הרעש שנוצר סביבה.
בהמשך ראיתי שהיא פירסמה את האבסטרקט של הדוקטורט שלה ובקיצור אפשר להגיד שמדובר ביציקה של חרא טהור. הפוסטמה עוברת על פרוזה משנות השלושים של המאה הקודמת ומה שמעניין אותה זה ניחוחות של intersectionality, queerness ומיזוגניה של נשים שחורות. וגם זה כשאני נותן לה קרדיט שהיא באמת עברה על הספרות המדוברת ושלא מדובר ביצירת AI, למרות שהעסק מעלה תחושות אולפקטוריות כבדות שדווקא זה המצב.
https://x.com/DrAllyLouks/status/186245 ... 22/photo/1

[bozeman]

מסכים כמובן.
הקונספט של המחקר, הוא הגיוני, וראוי לכשעצמו. (יותר או פחות ממחקרים באשר הם כמובן) ולתקוף אותו מהכיוון הזה, זה לא נכון.
המחקר הספציפי הזה עצמו, בוודאי שיכול להיות צואה מחקרית...

[glass man]

אני מבין מה אתה אומר חנן אבל עדיין לך תדע עד כמה גדולה ההשפעה של הכתיבה על החברה, כלומר חוץ מספרים כמו התנך שנתפסו כדברי אלוהים ולכן כחוק מחייב בלתי ניתן לערעור מאות שנים.

זה רק ניחוש אבל יש לי רק הרגשה שההמון שהשתתף בפרעות קישנב,לא בדיוק היו אנשי ספר שקראו את ההסתה המרומזת של דוסטוייבסקי בספרים שלו נגד יהודים כנראה שהיה מדובר בהמון מטומטם ונבער הם האמינו לאיזו עלילת דם מדומינת שסיפרו להם, מנגד גם לא הזיז להם גינוי של סופר כמו טולסטוי לפרעות האלה כי הם חזרו לעשות את אותם פרעות ב1905.

בהחלט הרוב והחלק הקל הוא להבין מה החברה "חושבת" דרך השיקוף בדברים החברתיים: ספרים, אנדרטאות, מוזיאונים, ואחכ גם סרטים ושאר המדיה.
מהצד השני, בוודאי שיש השפעה חברתית מהדברים האלו. בין אם השפעה מתמשכת, של חשיפה לאורך זמן ובין אם השפעה ישירה על אנשים שאחכ יהיו בעלי השפעה.
אתה לא חושב שסטודנט בליגה הקיסוס האמריקאית, שנחשף לתעמולה אנטישמית ואחכ יהיה מושל, מחוקק או סתם בעל חברת ענק לא ישפיע? האם זה רק הוא או הדברים שנחשף אליהם?

בכל מקרה, אני לא צריך לשכנע אותך, אני רק צריך להגיד שהנושא נחקר ואתה מוזמן לא לנחש, אלא ללמוד ואז להחליט בעצמך.
(גם במחקר יש מגוון דעות כמה השפעה ואיך)

לא יזיק לקרוא מחקרים, אבל בטח תסכים איתי שרוב האנשים שקוראים ספרות הם אנשים שכבר גיבשו דעה בשלל נושאים, אני בתור מעריץ של דוסטוייבסקי
יכול להעריץ את הכתיבה אבל להסתייג מהדעות שלו (במקרה הזה אנטישמיות) כי באתי בתור אדם עם דעות משלו, ועדיין להסכים עם דוסטוייבסקי על נושאים אחרים למשל זה שככל שאתה יותר בור, ככה אתה צריך יותר דת שתשמור עליך מעצמך"

אם תטען שספרים/מדיה יכולים להשפיע על קוראים צעירים יותר שיותר נוחים להשפעה, נגיד קוראים לפני גיל 16 אני עוד יכול עם הסתייגות יותר לקבל
(כי גם אז אני חושב שהבית והתרבות שאתה גודל בהם הם הרבה יותר מכריעים על דעה של אדם)

המושל שהבאת, זה שקרא ספרים אנטישמים? יותר סיכוי שאני אאמין שהוא הגיע לספרים האנטישמים האלה כי הוא מראש גדל בסביבה שמעודדת אנטישמיות וקריאה בהם, אנשים בגרמניה הנאצית שהיו אנטישמים לא הפכו לאנטישמים כי קראו תיאורים אנטישמים בספרים של צ'ארלס דיקנס, הם הפכו לאנטישמים כי המשפחה והחברים שלהם עודדו אותם להיות כאלה.

והחוקרת הזאת? בכלל חקרה משהו כל כך אזוטרי כאילו, פאקינג תיאורי ריח? מכל אינסוף הספרים שקראתי, אולי יש רק תיאור ריח אחד שאני זוכר, אצל קפקא של איזו בירה שנשפכה על הריצפה, וגם אז כי הדיון הזה גרם לי להתאמץ להיזכר באיזשהו תיאור ריח שזכור לי מספר, מעולם התיאור הזה לא גרם לי לאיזו דעה קדומה לגבי צ'כים כי קפקא התעכב על תיאור ריח של בירה

בכל מקרה אם יש לך קישור למחקר שאתה חושב ששווה קריאה, אשמח.