ואני ראיתי אתמול את אופנהיימר באיימקס וזאת הייתה חתיכת חוויה. בקלות בטופ 5 של נואלן בשבילי, אני עדין צריך לחשוב אם הוא נכנס לטופ 3

ובנוסף ראיתי לאחרונה את:
ד״ר סטריינג׳לוב - הסרט בן כמעט 60 אבל הוא מחזיק בצורה מפתיעה. מן הסתם low tier של קובריק והוא גם נעשה בתקציב דל יחסית, אבל יש משהו בסרט הזה שמרגיש מורדני והדמות של ד״ר סטריינג׳לב היא פשוט מעולה. קשה לדמיין את קובריק עושה אוסטין פאוורס, אבל אם הוא היה עושה אוסטין פאוורס אז זה יהיה זה.
the man from earth - תמיד רציתי לראות אותו, סרט בן 15 עם ציון IMDB גבוה ומעל ל-200K דרוגים. הוא שם ששמעתי שוב ושוב בכל מני מקומות אז הייתי בטוח שאני הולך ליפול פה על חתיכת master peice. ואו, לא, ממש לא. משחק, צילום, מוסיקה וכתיבה פשוט נוראיים. בדקות הראשונות חשבתי שעובדים עלי וזה אמור להיות ״הנאה״ סטייל סרטים כמו החדר או קורבן האהבה של אבי ביטר שהם כל כך רעים וחובבניים שזה משעשע. אבל לא, זה סרט רציני לגמרי והקונספט שלו בהחלט מעניין - פרופסור באקדמיה עוזב את העיר, אבל לפני שהוא עוזב הוא נפרד מחברים שלו שהם פרופסורים בתחומים מגוונים וטוען לפניהם שהוא בעצם איש מערות שחיי כבר 14K שנים וכל עשור הוא נודד למקום חדש כדי שלא ישימו לב שהוא לא מזדקן. כל הסרט מתרחש בחדר אחד שבו הוא ופרופסורים סקפטים מנסים לדלות ממנו מידע ולהפיל אותו בשקר. קונספטואלית הסרט מצויין, אפשר להגיד שהוא בונה סוג של lore מדעי סביב מה היה אם באמת היה אדם כזה שחיי 14,000 שנים. הסרט מלא ברעיונות מעניינים ורגעים של ״כן, באמת זה היה ככה אם אדם חיי 14 אלף שנים״ אבל הוא עשוי בצורה כל כך חובבנית והמשחק כל כך רע שזה מרגיש כמו פרוייקט תיכון חצי אפוי של בני 14. אני ממש לא יכול להמליץ עליו, לא ברור לי סרט שעשוי כל כך רע קבל מעמד כל גך גבוה.
ברבי - הוא מאוד חמוד, אבל עשו ממנו יותר ממה שהוא. צחקתי כמה פעמים, הסטים בו די מטורפים, אבל הרגשתי רוב הזמן מחוץ ללופ. אני משער שזה מה שאשתי מרגישה כשאני לוקח אותה לאחד הסרטים שלי, יש שם המון ״זוכר את זה?״ אבל הרפרנסים עברו לי מעל הראש כי הפעם לא הייתי קהל היעד. אין ספק שהמסר של הסרט יחסית קיצוני עם איך שהוא מציג את כל הגברים כיצורים מרושעים שרק רוצים לשלוט בנשים, אבל רוב הזמן זה נעשה בטעם. הייתה רק סצנה אחת בסיום שהפריעה לי אבל נמנע מספויילרים.
שבעת השנואים - החור היחיד שלי בסרטים של טרנטינו וסופסוף השלמתי אותו. סרט טוב כי כל סרט של טרנטינו הוא טוב, אבל בהחלט בתחתית של טרנטינו.
only lovers left alive - די נהנתי ממנו, מזמן לא ראיתי סרט של ג׳ים ג׳רמוש (מאז the dead don't die) והיה לי חשק והוא בהחלט סרט לא רע. אם הוא היה מעל לשעתיים כנראה שהוא היה משעמם למדי אבל הוא קצרצר ולעניין, הוא לא מורח אף רעיון יותר מכמה דקות והקונספט של סרט ערפדים שבו כל הדמויות חיו מאות אם לא אלפי שנים והעובדה שערפדים שם לא ממש רוצים להרוג אנשים אלה הם סופר מתורבתים ומחפשים דרכים אלטרנטיביות לאכול בהחלט מעניין.
Beau is afraid - אני חולה על ארי אסטר, מידסומר ותורשתי הם סרטים פשוט מעולים לדעתי, ביחוד מידסומר. אני חושב שזה הסרט הכי פחות טוב שלו, אבל גם הכי פריקי ומוזר. מדובר בסוג של אודיסאה מודרנית דפוקה על כל הראש כשכל הסרט מסופר מנקודת מבט של אדם חרדתי שרואה את העולם כסוג של סרט אימה. כל סצנה וסצנה בו מדהימה, אבל הן לא ממש מתחברות לסיפור אחד קוהרנטי. כלומר, הן כן, אבל כמעט בתצורה של פנטזיה. זה סרט שקשה להמליץ עליו לאנשים בערך כמו המגדלור, מסוג הסרטים שצריך ממש לאהוב קולנוע בשביל לאהוב אותו וגם אז לאו דווקא אוהבים אותו. אבל פיניקס מדהים, יש כמה שוטים מדהימים וארי אסטר באמת במאי מעולה שיודע את העבודה.
.I am tired of Earth, these people. I am tired of being caught in the tangle of their lives