נושא הספרים הרשמי

[DrKeo]

אני חושב שמד"ב הוא הז'אנר ששם פגות תוקף ומיושנות בולטות באופן מיוחד לעומת ז'אנרים אחרים, מעצם העיסוק בעתיד. הרבה מהתחזיות הטכנולוגיות (וגם בתחום החברתי) בספרים של תור הזהב התבררו כטעות ונראות היום מיושנות ומגוחכות.

בניגוד לזה, הספרים של דיקנס למשל, מתארים את התקופה בה נכתבו. ומהבחינה הזו לעולם לא יתישנו. מצד שני הם מתארים התפתחות של דמויות, מאבקים ורגשות אוניברסליים ולכן הפכו לקלאסיקות במקום להתיישן. אבל זה גם נכון שיש אלמנטים מיושנים בספרים שלו (למשל איזכורים אנטישמיים). גם סרטים יש שהפכו לקלאסיקות (למשל צ'ארלי צ'אפלין) ואחרים שהפכו מיושנים מבחינת המוסכמות והמסרים כמו למשל בלאק פייס בסרטים של פעם.

אותו דבר חל על סרטי מד״ב. ראיתי שוב את אודיסאה 2001 לפני כמה חודשים והוא דווקא מחזיק לא רע בצורה מפתיעה, אפילו שהוא משנות ה-60.

[Stick]

ראיתי אותו לפני שנה בפעם הראשונה אחרי יותר מעשור, וזה פשוט סרט מצוין גם היום. הוא אומנם איטי ממה שרגילים היום, אבל זה לא מפריע לי וחוץ מזה שום דבר בו כמעט לא נראה מיושן (אם מתעלמים מהקופים בהתחלה ).

[InterAl]

אני חושב שמד"ב הוא הז'אנר ששם פגות תוקף ומיושנות בולטות באופן מיוחד לעומת ז'אנרים אחרים, מעצם העיסוק בעתיד. הרבה מהתחזיות הטכנולוגיות (וגם בתחום החברתי) בספרים של תור הזהב התבררו כטעות ונראות היום מיושנות ומגוחכות.

בניגוד לזה, הספרים של דיקנס למשל, מתארים את התקופה בה נכתבו. ומהבחינה הזו לעולם לא יתישנו. מצד שני הם מתארים התפתחות של דמויות, מאבקים ורגשות אוניברסליים ולכן הפכו לקלאסיקות במקום להתיישן. אבל זה גם נכון שיש אלמנטים מיושנים בספרים שלו (למשל איזכורים אנטישמיים). גם סרטים יש שהפכו לקלאסיקות (למשל צ'ארלי צ'אפלין) ואחרים שהפכו מיושנים מבחינת המוסכמות והמסרים כמו למשל בלאק פייס בסרטים של פעם.

רוב הקלאסיקות הן מד״ב רך, העיסוק הוא פחות בטכנולוגיה ויותר בדמויות. הן גם לרוב בעתיד הרחוק (נגיד חולית) או נוגעות בטכנולוגיות שעדיין רחוקות מלהתממש (נגיד טיסה במהירות האור), כך שאני לא חושב שמהבחינה הזאת יש התיישנות. וכמובן שעל כל דיקנס אפשר להביא ענק אחר, שייקספיר למשל. נסה לקרוא כמה מהקומדיות שלו היום, מצחיקות הן לא. גם עלילות הפיקוויקים של דיקנס התיישן לא משהו בכלל לדעתי.

[DrKeo]

ראיתי אותו לפני שנה בפעם הראשונה אחרי יותר מעשור, וזה פשוט סרט מצוין גם היום. הוא אומנם איטי ממה שרגילים היום, אבל זה לא מפריע לי וחוץ מזה שום דבר בו כמעט לא נראה מיושן (אם מתעלמים מהקופים בהתחלה ).

ויש את הקטע עם ה-facetime, ב-1968, שזה די מטורף

רוב הקלאסיקות הן מד״ב רך, העיסוק הוא פחות בטכנולוגיה ויותר בדמויות. הן גם לרוב בעתיד הרחוק (נגיד חולית) או נוגעות בטכנולוגיות שעדיין רחוקות מלהתממש (נגיד טיסה במהירות האור), כך שאני לא חושב שמהבחינה הזאת יש התיישנות. וכמובן שעל כל דיקנס אפשר להביא ענק אחר, שייקספיר למשל. נסה לקרוא כמה מהקומדיות שלו היום, מצחיקות הן לא. גם עלילות הפיקוויקים של דיקנס התיישן לא משהו בכלל לדעתי.

גם בחולית, למרות כל הקטע של הג׳יהאד הבטלרי, זה עדין מרגיש קצת מגוחך הקטע של ההקלטות הסטוריה ומדע שפול שומע. כשמתארים טכנולוגיות בספרים משנות ה-60 וה-70 שהן מאוד נפוצות היום או אפילו כבר מיושנות כיום זה מרגיש די מעפן.

[sharonbn]

סיימתי לשמוע את חולית באודיו.
במילה אחת: אכזבה.
אני בהחלט התרשמתי מההיקף והרעיונות והשאפתנות של הספר. הבניית העולם זה כנראה החלק הכי טוב, התנאים המיוחדים על אראקיס ואיך הם יוצרים תרבות אנושית מיוחדת. מצד שני כל הקטע העל טבעי והפנטסטי זה לא הכוס קפה שלי. כל החלק האמצעי בספר - המסע של פול ואמא שלו במדבר והפגישה עם הילידים היה ארוווווווך מידי. כמעט שנשברתי והפסקתי. יכלו לקחת את ה21 שעות ולקצץ בחצי בלי להחסיר שום דבר בעלילה. והיה יוצא סיפור יותר מהודק ויותר זורם.
סה"כ חולית זה ספייס אופרה. ולפי דעתי כבר עשו בסוגה הזו סיפורים יותר טובים.
מה שכן, אחרי הספר, הסרט נראה יותר ברור ויותר מעניין.

מישהו קרא ג'ון סקאלזי? הוא עשה טרילוגיה ספייס אופרה נחמדה the Interdependency בכלל כל הספרים שלו מצוינים

[DrKeo]

דיון די משעמם, אבל העולם שלו מדהים. סיימת את הספר הכי טוב בהפרש אדיר, הספרים הבאים משעממים משמעותית והם בעיקר דיונים פילוסופים ולאט לאט מגיעים למחוזות הביזאר.

אגב, אני לא חושב שיש שם באמת על טבעי, אולי חוץ מהקטע שהספייס נותן יכולות ראיית עתיד. למרות שגם לזה יש סוג של הסבר מדעי, היכולות החישוביות שהספייס מספק לצרכנים כמו המנטאטים לכאורה נותן להם את היכולת לחשב הסתברויות. זה לא שונה מדי מאחאב ב-westworld או המחשב הקוואנטי ב-devs.

[Laskin]

אני ראיתי תקצירים של כל הספרים והסופר הלך ממש רחוק ובעיקר… משונה? לקראת הסוף

אני רוצה בקרוב לחדש את המנוי של אפל ולצפות בעונה השנייה של the foundation, העונה הראשונה הייתה מעולה לטעמי והעולם ממש מעניין. מישהו פה צפה בשנייה?
חבר שלי שקרא את הספר (או ספרים?) הוא ממש מטורף על זה, אולי אם לא קראת תנסה גם אותו

[sharonbn]

את סדרת המוסד קראתי כשהייתי נער לפני 40 שנה. אני אוהב את אסימוב כי הסיפורים שלו ברורים ולעניין בלי שום תיאורים ארכאיים או בבלת על טבעי.
אני זוכר שהטרילוגיה הראשונה של המוסד היתה הכי טובה ואחכ זה קצת התדרדר. כנראה דפוס חוזר של רצון לשחזר הצלחה.

אני חושב שספרי הפנטסיה היחידים שאהבתי היו של זילאזני. אה והוביט גם. שר הטבעות היה ארוך מידי...

[Death_119]

בעקבות הסדרה משנה שעברה בAmazon התחלתי לקרוא את Wheel of time, כרגע בספר השמיני בגרסה העברית או לחילופין החצי השני של ספר 4 בגרסה האמריקאית. ממש נהנה נכון לעכשיו, אבל אני מניח שמתי שהוא הסדרה הופכת להיות הזוייה (בכל זאת 26 ספרים בגרסה העברית).

קצת מצחיק אותי איך בספרים כולם לבנים, בלונדיניים ואין יצוג לשום גזע אנושי אחר (מלבד לאן שהוא באמת אסייתי), אבל בתקופת הPC של ימינו ניאניב אינדיאנית, אגווין הודית, מוריין דרם מזרח אסיה וכו...

[Laskin]

אני לא שרדתי את הפרק הראשון של הסדרה, הרגיש לי כמו סדרת נוער כזו… חבל כי באמת הבנתי שיש סיפור לא רע בכלל שם (בספרים)

[Uncle Pey'j]

סיימתי לקרוא ספר די מעניין בשם The Race For A New Game Machine שנכתב על ידי הארכיטקט הראשי של מעבד ה-CELL וה-Xenon שפותחו ב-IBM ומנהלת הפרויקטים שלו, ולמי שמתעניין במאחורי הקלעים של מה התגלגל בתקופת ה-360/פס3 זו פשוט קריאה מרתקת, גם אם רמת הכתיבה לא מאוד גבוהה.
היו שם סיטואציות פשוט הזויות כמו פגישות קיקאוף לפרויקט של ה-360 שנערכו בקפיטריה בזמן שמהנדסים של סוני וטושיבה אכלו שם צהריים בכלל, שני הפרויקטים היו מאוד מאוד כאוטיים עם דדליינים כמעט בלתי אפשריים וציפיות בשמיים, בייחוד מכיוון ה-CELL.
יש שם גם הרבה דברים מאוד טכניים אבל שוב, מאוד מעניין ואני ממליץ- זו תקופה מאוד מעניינת בפיתוח חומרה של קונסולות שכנראה לא תחזור יותר.
https://www.amazon.com/Race-New-Game-Machine-Playstation-ebook/dp/B002ZFGJZS/ref=sr_1_1?crid=PMSGNDJZG8HD&keywords=the+race+for+a+new+game+machine&qid=1694515759&sprefix=THE+RACE+FOR+A+N%2Caps%2C212&sr=8-1

[DrKeo]

סיימתי לקרוא ספר די מעניין בשם The Race For A New Game Machine שנכתב על ידי הארכיטקט הראשי של מעבד ה-CELL וה-Xenon שפותחו ב-IBM ומנהלת הפרויקטים שלו, ולמי שמתעניין במאחורי הקלעים של מה התגלגל בתקופת ה-360/פס3 זו פשוט קריאה מרתקת, גם אם רמת הכתיבה לא מאוד גבוהה.
היו שם סיטואציות פשוט הזויות כמו פגישות קיקאוף לפרויקט של ה-360 שנערכו בקפיטריה בזמן שמהנדסים של סוני וטושיבה אכלו שם צהריים בכלל, שני הפרויקטים היו מאוד מאוד כאוטיים עם דדליינים כמעט בלתי אפשריים וציפיות בשמיים, בייחוד מכיוון ה-CELL.
יש שם גם הרבה דברים מאוד טכניים אבל שוב, מאוד מעניין ואני ממליץ- זו תקופה מאוד מעניינת בפיתוח חומרה של קונסולות שכנראה לא תחזור יותר.
https://www.amazon.com/Race-New-Game-Machine-Playstation-ebook/dp/B002ZFGJZS/ref=sr_1_1?crid=PMSGNDJZG8HD&keywords=the+race+for+a+new+game+machine&qid=1694515759&sprefix=THE+RACE+FOR+A+N%2Caps%2C212&sr=8-1

האמת שזה סיפור די מרתק, מה שמיקרוסופט עשו לסוני באותה תקופה.. היום ראשים היו עפים. היית ממליץ על הספר למי שמכיר את הסיפור בצורה שטחית?

[Uncle Pey'j]

סיימתי לקרוא ספר די מעניין בשם The Race For A New Game Machine שנכתב על ידי הארכיטקט הראשי של מעבד ה-CELL וה-Xenon שפותחו ב-IBM ומנהלת הפרויקטים שלו, ולמי שמתעניין במאחורי הקלעים של מה התגלגל בתקופת ה-360/פס3 זו פשוט קריאה מרתקת, גם אם רמת הכתיבה לא מאוד גבוהה.
היו שם סיטואציות פשוט הזויות כמו פגישות קיקאוף לפרויקט של ה-360 שנערכו בקפיטריה בזמן שמהנדסים של סוני וטושיבה אכלו שם צהריים בכלל, שני הפרויקטים היו מאוד מאוד כאוטיים עם דדליינים כמעט בלתי אפשריים וציפיות בשמיים, בייחוד מכיוון ה-CELL.
יש שם גם הרבה דברים מאוד טכניים אבל שוב, מאוד מעניין ואני ממליץ- זו תקופה מאוד מעניינת בפיתוח חומרה של קונסולות שכנראה לא תחזור יותר.
https://www.amazon.com/Race-New-Game-Machine-Playstation-ebook/dp/B002ZFGJZS/ref=sr_1_1?crid=PMSGNDJZG8HD&keywords=the+race+for+a+new+game+machine&qid=1694515759&sprefix=THE+RACE+FOR+A+N%2Caps%2C212&sr=8-1

האמת שזה סיפור די מרתק, מה שמיקרוסופט עשו לסוני באותה תקופה.. היום ראשים היו עפים. היית ממליץ על הספר למי שמכיר את הסיפור בצורה שטחית?

מאוד. יש שם ירידה לפרטים הכי קטנים של הדיזיין של שני המעבדים, של הפוליטיקה הארגונית הפנימית של IBM, של האנטי הגדול שהיה לחוזה של מיקרוסופט בהתחלה ועוד כל מיני דברים שהיום באמת נחשבים הזויים כמו מהנדס של טושיבה שתיקן בלי ידיעתו באג בליבת PPU שבכלל משפיע על מיקרוסופט.
הוא עושה שם לא מעט venting גם על קוטראגי, וכמה השטויות שלו והאמונות התפלות שלו הכניסו את הפיתוח להרבה מאוד בלגן

[DrKeo]

האמת שזה נשמע מדהים, שמתי את זה בליסט שלי, תודה

[Uncle Pey'j]

נתקלתי בטוויט הזה של סם לייק שהמליץ על ספרים מהמדף שלו, יש לו בהחלט טעם טוב עם מורקאמי ואוסטר ולגמרי אפשר להבין איך חלק מהם השפיעו ישירות על המשחקים של רמדי וזו עוד תזכורת לעצמי שאני חייב לקרוא את House of Leaves שיושב אצלי על המדף כבר שנתיים תמימות.

This is happening today. https://t.co/3ZtyGd4pwn

— Cliff Bleszinski (@therealcliffyb) June 6, 2015

[Baba Yaga]

עמנואל לוטם, המתרגם של ספרי חולית, שר הטבעות, המוסד ועוד רבים נפטר היום...

אני לא חושב שהיה עוד אדם בארץ שהצליח להנגיש כמוהו את הספרות של מדע בדיוני ופנטזיה.

[Death_119]

עמנואל לוטם, המתרגם של ספרי חולית, שר הטבעות, המוסד ועוד רבים נפטר היום...

אני לא חושב שהיה עוד אדם בארץ שהצליח להנגיש כמוהו את הספרות של מדע בדיוני ופנטזיה.

כמה פרטים מעניינים על ההשפעה שלו על הספרות בארץ, כשתרגם את חולית ניסה להתאים את שפת המקור האנגלית ולתרגמה נאמנה אבל מחדש לעברית, בעוד שכיום המגמה היא בכלל הפוכה - שומרים על שפת המקור כולל השמות והביטויים, מה שיוצר לא פעם תרגומים לא איכותיים, יותר מכן - הוא ניסה גם לתקן טעויות בערבית ועברית שפרנק הרברט הציג (בשל העובדה שללוטם היה יתרון בנושא על הרברט).

דוגמא לתרגום מופלא לעברית - Fremen שהוא שיבוש באנגלית ל-Freemen, קרי - אנשים חופשיים, תורגם בעברית לדררים, מהמילה דרור (חופש).
הוא טבה את המונח גמדאים בתרגום טולקין לעומת גמד (שהינה בעייה רפואית ולא דמות פנטסטית). אני אישית משתמש בו עד היום כי הוא פשוט מאוד הגיוני.

הוא גם בין המייסדים של האגודה הישראלית למדע בידיוני ופנטזיה שהולידו את אייקון ופנטזיה 2000. בכלל - האב המייסד של כל ז'אנר הערצה לפנטזיה ומדע בידיוני בארץ.

[Laskin]

עמנואל לוטם, המתרגם של ספרי חולית, שר הטבעות, המוסד ועוד רבים נפטר היום...

אני לא חושב שהיה עוד אדם בארץ שהצליח להנגיש כמוהו את הספרות של מדע בדיוני ופנטזיה.

כמה פרטים מעניינים על ההשפעה שלו על הספרות בארץ, כשתרגם את חולית ניסה להתאים את שפת המקור האנגלית ולתרגמה נאמנה אבל מחדש לעברית, בעוד שכיום המגמה היא בכלל הפוכה - שומרים על שפת המקור כולל השמות והביטויים, מה שיוצר לא פעם תרגומים לא איכותיים, יותר מכן - הוא ניסה גם לתקן טעויות בערבית ועברית שפרנק הרברט הציג (בשל העובדה שללוטם היה יתרון בנושא על הרברט).

דוגמא לתרגום מופלא לעברית - Fremen שהוא שיבוש באנגלית ל-Freemen, קרי - אנשים חופשיים, תורגם בעברית לדררים, מהמילה דרור (חופש).
הוא טבה את המונח גמדאים בתרגום טולקין לעומת גמד (שהינה בעייה רפואית ולא דמות פנטסטית). אני אישית משתמש בו עד היום כי הוא פשוט מאוד הגיוני.

הוא גם בין המייסדים של האגודה הישראלית למדע בידיוני ופנטזיה שהולידו את אייקון ופנטזיה 2000. בכלל - האב המייסד של כל ז'אנר הערצה לפנטזיה ומדע בידיוני בארץ.

אהבתי מאוד.
במיוחד "גמדאים". מעולה!

[DrKeo]

כמה פרטים מעניינים על ההשפעה שלו על הספרות בארץ, כשתרגם את חולית ניסה להתאים את שפת המקור האנגלית ולתרגמה נאמנה אבל מחדש לעברית, בעוד שכיום המגמה היא בכלל הפוכה - שומרים על שפת המקור כולל השמות והביטויים, מה שיוצר לא פעם תרגומים לא איכותיים, יותר מכן - הוא ניסה גם לתקן טעויות בערבית ועברית שפרנק הרברט הציג (בשל העובדה שללוטם היה יתרון בנושא על הרברט).

דוגמא לתרגום מופלא לעברית - Fremen שהוא שיבוש באנגלית ל-Freemen, קרי - אנשים חופשיים, תורגם בעברית לדררים, מהמילה דרור (חופש).
הוא טבה את המונח גמדאים בתרגום טולקין לעומת גמד (שהינה בעייה רפואית ולא דמות פנטסטית). אני אישית משתמש בו עד היום כי הוא פשוט מאוד הגיוני.

הוא גם בין המייסדים של האגודה הישראלית למדע בידיוני ופנטזיה שהולידו את אייקון ופנטזיה 2000. בכלל - האב המייסד של כל ז'אנר הערצה לפנטזיה ומדע בידיוני בארץ.

התיקון מספר אחת שלו לפרנק הרברט, לפחות לדעתי, היה "קפיצת הדרך". אני חושב ששמעתי מליון אמריקאים ובריטים מנסים להגיד Kwisats Haderach וקורסים בתהליך. אבל תמיד היה לי קשה עם "בנות גשרית".

אגב, בנושא הגמדאים, אני לגמרי הולך להשתמש בזה. יש לי ויכוח של שנים עם אשתי, בכל פעם שאנחנו רואים סרט שיש בו גמדי פנטזיה היא טוענת שצריכים לשחק אותם גמדים אמיתיים ואני מנסה להסביר לה שלא מדובר בטיריאן לאניסטר אלה ביצורי פנטזיה. המילה גמדאים הולכת להיות נשק שימושי לויכוח הבא

[Death_119]

כמה פרטים מעניינים על ההשפעה שלו על הספרות בארץ, כשתרגם את חולית ניסה להתאים את שפת המקור האנגלית ולתרגמה נאמנה אבל מחדש לעברית, בעוד שכיום המגמה היא בכלל הפוכה - שומרים על שפת המקור כולל השמות והביטויים, מה שיוצר לא פעם תרגומים לא איכותיים, יותר מכן - הוא ניסה גם לתקן טעויות בערבית ועברית שפרנק הרברט הציג (בשל העובדה שללוטם היה יתרון בנושא על הרברט).

דוגמא לתרגום מופלא לעברית - Fremen שהוא שיבוש באנגלית ל-Freemen, קרי - אנשים חופשיים, תורגם בעברית לדררים, מהמילה דרור (חופש).
הוא טבה את המונח גמדאים בתרגום טולקין לעומת גמד (שהינה בעייה רפואית ולא דמות פנטסטית). אני אישית משתמש בו עד היום כי הוא פשוט מאוד הגיוני.

הוא גם בין המייסדים של האגודה הישראלית למדע בידיוני ופנטזיה שהולידו את אייקון ופנטזיה 2000. בכלל - האב המייסד של כל ז'אנר הערצה לפנטזיה ומדע בידיוני בארץ.

התיקון מספר אחת שלו לפרנק הרברט, לפחות לדעתי, היה "קפיצת הדרך". אני חושב ששמעתי מליון אמריקאים ובריטים מנסים להגיד Kwisats Haderach וקורסים בתהליך. אבל תמיד היה לי קשה עם "בנות גשרית".

אגב, בנושא הגמדאים, אני לגמרי הולך להשתמש בזה. יש לי ויכוח של שנים עם אשתי, בכל פעם שאנחנו רואים סרט שיש בו גמדי פנטזיה היא טוענת שצריכים לשחק אותם גמדים אמיתיים ואני מנסה להסביר לה שלא מדובר בטיריאן לאניסטר אלה ביצורי פנטזיה. המילה גמדאים הולכת להיות נשק שימושי לויכוח הבא

שזה פרט מדהים, כי קפיצת דרך היא מונח מהאגדה היהודית על מעבר מהיר ממקום למקום. עוד דוגמא ליכולת שלו לחדש על המקור בצורה חכמה.

לגבי גמדאים:
ההערה שלך היא כמובן במקום כי ישנם גזעים רבים שהם נמוכי קומה מגובלינים, גמדאים, הוביטים ועוד... דווקא הגמדאים הם הגבוהים מבין החבורות הללו.

[DrKeo]

שזה פרט מדהים, כי קפיצת דרך היא מונח מהאגדה היהודית על מעבר מהיר ממקום למקום. עוד דוגמא ליכולת שלו לחדש על המקור בצורה חכמה.

לגבי גמדאים:
ההערה שלך היא כמובן במקום כי ישנם גזעים רבים שהם נמוכי קומה מגובלינים, גמדאים, הוביטים ועוד... דווקא הגמדאים הם הגבוהים מבין החבורות הללו.

קפיצת הדרך היה גם במקור קפיצת הדרך, אבל הרברט כתב את זה בצורה מאוד מוזרה. אולי זה כי ביקום של דיון השפה שעליה מבוססים ביטויים כמו קפיצת הדרך, ניסן אל גאיב או מואדיב הייתה השפה של המתנקשים כך שאולי היא הייתה אמורה להתעוות עם השנים, ביחוד להתחשב בזה שעברו בספר אלפי שנים מאז העברית.

ואני אעביר לאשתי את מה שאמרת יחד עם תעודת אסמכתא רשמית מדודי.

[InterAl]

לגבי גמדאים, זה לא באמת קשור לבעיה הרפואית כי ביחיד הוא תרגם "גמד", תרגום ישיר של dwarf ושניהם מציינים את הבעיה הרפואית. הסיבה לגמדאים היא שטולקין כתב dwarves במקום dwarfs, שזאת טעות כתיב שבדיעבד הוא הצדיק מטעמים אמנותיים, אבל היום יודעים שהוא פשוט טעה במקור.

לוטם מתרגם חשוב אבל אני לא אוהב את התרגומים שלו בכלל. בטח לא של טולקין, גם לא של הרברט. חובה לקרוא אותם באנגלית לדעתי, אלא אם אין ברירה.

[swiss-the-engine]

בואנה חידשתם לי פה! אף פעם לא עלה לי בראש הקטע עם ״קפיצת הדרך״!!! ממש תגלית בשבילי!

[sharonbn]

גם אני לא אהבתי את התרגום של לוטם. אני זוכר שקראתי את מבחר הסיפורת הבדיונית ובסיפור אחד צוינו מרחקים ביחידות המקור (מיילים, יארדים וכו) וזה היה נראה לי מאד מוזר למה לא לתרגם ליחידות שאנחנו מכירים בארץ