omerkot כתב:InterAl כתב:הלינק שלך נוגע לנבחרים לרשויות המקומיות, לא לח״כים. ככל שזה נוגע לניגוד עניינים, לח״כים יש רק את כללי האתיקה ופסיקות בג״ץ. חוק אין.
בנוגע לתקנון - שוב, הערות שוליים הן לא חלק מלשון החוק.
ההקשר הוא סקירה שמתייחסת לרשויות מקומיות אבל הדברים שרשומים שם הם עקרוניים ונכונים לכל נבחרי הציבור. אני קצת מופתע מהטיפוס העצי הזה שלך, ברור לי שאם במקום אדלשטיין היה מדובר בדליה איציק או פואד בן אליעזר אז הפוזיציה שלך היתה משתנה ב180 מעלות.
פסיקות תקדימיות של בתי משפט הם חלק מהחוק. רשאי המחוקק להגיב להן ולחוקק חוקים שמבהירים או משנים נושאים שנראים להם רלוונטיים אבל בהעדר חקיקה אחרת, הם החוק. לביבי היה את כל הזמן שבעולם לטפל בדברים האלה והוא לא טיפל בהם משום שהוא הסכים עם לשון החוק והתקנון וכאמור, הדין הזה נכרת בזמן שאיש הימין הקיצוני, חנן פורת, ביקש מבג"צ שיפעל כנגד שבח וייס. חנן פורת לא סבר שיש בעיה כלשהי לבקש מבג"צ להתערב בסדר יומה של הכנסת.
לימין ולביבי לא היתה שום בעיה עם עצם האקטיביזם השיפוטי ובלבד שהוא משרת את המטרות שלו (ע"ע השופט אדמונד לוי ז"ל כדוגמא לאקטיביסט קיצוני מהצד הימני שביבי ידע לנצל לצרכיו).
איזה הקשר? על מה אתה מדבר? בוא תביא את לשון החוק שלפיו לחברי כנסת אסור להיות בניגוד עניינים. אם היה לך, היית פשוט מביא אותו. אבל אין לך, ולכן אתה נאלץ להתפתל עם הרבה מלל, אד הומינם ומסמכים לא רלוונטיים בני עשרות עמודים.
אם פסיקות תקדימיות של בתי המשפט הן חלק מהחוק, אז גם פסיקה תקדימית של בית משפט שמבטלת, למשל, את הבחירות לצמיתות היא חלק מהחוק. אבל היא לא. בג"ץ חייב לפסוק לפי החוק, אחרת הוא פועל בחוסר סמכות. פסיקה שניתנת בחוסר סמכות היא לא לגיטימית, והדבר נכון גם עבור כל פסיקה מאוחרת שנשענת עליה. בג"ץ לא נשען על החוק בפסיקה שלו נגד אדלשטיין, הוא נשען על דעות חבר שופטיו בנוגע למה "סביר" ומה לא, ועל פסיקות קודמות של בג"ץ שגם הן מאופיינות באותו אקטיביזם פיראטי בדיוק. על סמך מה בג"ץ קבע שאדלשטיין חייב לכנס את המליאה להצבעה ביום רביעי? למה דווקא יום רביעי ולא יום חמישי עוד שבועיים וחצי, למשל? על איזה חוק הצו הזה של בג"ץ נשען? על כלום. רק על סמך דוקטרינת הסבירות, כלומר על הנטיות הדיקטטוריות של חבר שופטיו, שבינן לבין "שלטון החוק" או משטר דמוקרטי תקין אין ולא כלום.
