המנהלים: bozeman, erezronen, swym, omerkot
bozeman כתב:
זה שאתה לא מכיר, זה חבל, אבל יש המון פוסקים ופסקים בנושא. וזה בוודאי לא "קצת לא מצאתי מה שאני רוצה אז אני ממציא לי הלכות שנוחות לי" כפי שאתה עושה.
המחיר, בצורה ברורה הוא המחיר באותו זמן. אם אתה רוצה לשאול ומה המחיר באותו זמן? נפתח ספר היסטוריה של התקופה שאתה מחפש ונמצא מחיר של עבד +/-. לתורה גם יש מחירים כללים לאנשים - מה קורה אם אדם מקדיש את עצמו לבית המקדש למשל? כלומר נניח אומר "הרי אני הקדש", כמה הוא משלם? אז יש מחירון כללי גם לזה.
בהמשך, יש כמובן גם דיונים של הגמרא מה עומד מאחורי לא פודים יותר המחיר - האם זה בגלל שלא לעודד חטיפות (כמו שעומר כותב) או כדי לא לרושש את הציבור. אגב, יש תקנה נוספת שגם אין לחלץ אותם בכוח! אלו תקנות שנכתבו על בסיס חטיפות "על רקע פלילי" (כלומר כמו בדרום אמריקה למשל).
שני התקנות האלו נפסקו להלכה גם בשולחן ערוך.
נמשיך לשאלה הבאה שלך - האם יש מצב כמו של החוקרת -כן! למעשה המצב שלה הרבה יותר גרוע מסתם חטיפה כללית, כי היא נכנסה תחת גדר של "המכניס את עצמו לסכנה". כך גם פוסק הרמב"ם (הלכות מתנות עניים, פ"ח, ה"יג): "מי שמכר עצמו ובניו לגויים או שלווה מהן ושבו אותן או אסרוהו בהלוואתן - פעם ראשונה ושנייה מצוה לפדותן, שלישית - אין פודין אותן." כלומר מי שמתעסק בצורה לא בטוחה - פעם ראשנה עוד פודים אותו (עד כדי מחירו, ברור שלא יותר! כפי ההלכה הכללית!) אבל אח"כ אפילו זה לא.
יותר מזה, רבי שלמה לוריא ('ים של שלמה', גיטין ד סי' עב) צמצם עוד יותר את ההלכה, באומרו שאין צורך בכך שאדם זה ייפול בשבי פעמיים כדי לפטור את הציבור מלפדותו, ודי בכך שהוא היה מודע לסכנה והתעלם ממנה!
כלומר שבמקרה שאדם שהכניס את עצמו במודע לסכנה וגרם לנפילתו בשבי, ודאי שהחובה לפדותו פחותה מהחובה לפדות אדם שפעל כדין. וודאי שהיא פחותה מהחובה לפדות את מי שנפל בשבי בעת מילוי תפקידו.
בקיצור - אנא ממך, אם אתה חושב שתמיד צריך לעשות הכל לשחחר ולשלם כל מחיר - סבבה - אבל *זאת לא ההלכה* זה ההפך מההלכה.
DrKeo כתב:bozeman כתב:
זה שאתה לא מכיר, זה חבל, אבל יש המון פוסקים ופסקים בנושא. וזה בוודאי לא "קצת לא מצאתי מה שאני רוצה אז אני ממציא לי הלכות שנוחות לי" כפי שאתה עושה.
המחיר, בצורה ברורה הוא המחיר באותו זמן. אם אתה רוצה לשאול ומה המחיר באותו זמן? נפתח ספר היסטוריה של התקופה שאתה מחפש ונמצא מחיר של עבד +/-. לתורה גם יש מחירים כללים לאנשים - מה קורה אם אדם מקדיש את עצמו לבית המקדש למשל? כלומר נניח אומר "הרי אני הקדש", כמה הוא משלם? אז יש מחירון כללי גם לזה.
בהמשך, יש כמובן גם דיונים של הגמרא מה עומד מאחורי לא פודים יותר המחיר - האם זה בגלל שלא לעודד חטיפות (כמו שעומר כותב) או כדי לא לרושש את הציבור. אגב, יש תקנה נוספת שגם אין לחלץ אותם בכוח! אלו תקנות שנכתבו על בסיס חטיפות "על רקע פלילי" (כלומר כמו בדרום אמריקה למשל).
שני התקנות האלו נפסקו להלכה גם בשולחן ערוך.
נמשיך לשאלה הבאה שלך - האם יש מצב כמו של החוקרת -כן! למעשה המצב שלה הרבה יותר גרוע מסתם חטיפה כללית, כי היא נכנסה תחת גדר של "המכניס את עצמו לסכנה". כך גם פוסק הרמב"ם (הלכות מתנות עניים, פ"ח, ה"יג): "מי שמכר עצמו ובניו לגויים או שלווה מהן ושבו אותן או אסרוהו בהלוואתן - פעם ראשונה ושנייה מצוה לפדותן, שלישית - אין פודין אותן." כלומר מי שמתעסק בצורה לא בטוחה - פעם ראשנה עוד פודים אותו (עד כדי מחירו, ברור שלא יותר! כפי ההלכה הכללית!) אבל אח"כ אפילו זה לא.
יותר מזה, רבי שלמה לוריא ('ים של שלמה', גיטין ד סי' עב) צמצם עוד יותר את ההלכה, באומרו שאין צורך בכך שאדם זה ייפול בשבי פעמיים כדי לפטור את הציבור מלפדותו, ודי בכך שהוא היה מודע לסכנה והתעלם ממנה!
כלומר שבמקרה שאדם שהכניס את עצמו במודע לסכנה וגרם לנפילתו בשבי, ודאי שהחובה לפדותו פחותה מהחובה לפדות אדם שפעל כדין. וודאי שהיא פחותה מהחובה לפדות את מי שנפל בשבי בעת מילוי תפקידו.
בקיצור - אנא ממך, אם אתה חושב שתמיד צריך לעשות הכל לשחחר ולשלם כל מחיר - סבבה - אבל *זאת לא ההלכה* זה ההפך מההלכה.
עכשיו תכתוב את הפוסט הזה שוב, אבל תהוון את כל הסכומים של הפידיון על פי האנפלציה של 2023.
glass man כתב:חנן: אז אוקיי הבאת לנו כמה כופר אדם שווה לפי ההלכה, אבל החוטפים האלה לא מבקשים כופר...אלא חילופי אסירים אז איך אתה מחשב את המחיר לפי ההלכה?
שוב, אין לי בעיה להתקפל כמו גבר בפני ההלכה ולרדת מהעץ (גם אז אני לא אוהב את זה אבל מה נעשה)
ולכל היתר? אוקיי אז אתה מביא שחייל בהכרח שווה יותר מיהודי רגיל לפי ההלכה? התקפלתי. אני לא אוהב את זה וקשה לי לקבל את זה וזה מנוגד לכל האתוס היהודי של "נפש אחת מישראל עולם ומלואו" והייתי רוצה לראות מה כל הקנייבסקים או ההוא עם השמלה היה אומר על הטיעונים פה. אבל יאללה נקבל את זה.
על זה שלא מגיע לה לפי ההלכה שישחררו אותה? מקבל ברצון הרי ברור שהיא 10 פעמים היתה שם, עשתה שם ניתוח גב, השכירה דירה... ובנוסף לכל זה היתה אנטי ישראלית ותוקפת אותנו בפהרסיה ומי יודע בכלל אם עשתה צבא? לאור כל זה במקרה הפרטי שלה ברור שהיא לא ראויה לשום עסקה.
אפילו עסקה שלה, תמורת שבוי איראני לא הייתי מאשר במקרה שלה אבל שוב דיברנו בכלליות.
glass man כתב:לפי מה שאני יודע היא ועוד איך עברה על יציאה מהארץ. הרמב'ם אומר שאם אתה יוצא מהארץלצמיתות לצורך העבודה שלך אז זו יציאה פסולה, ואם היא גרה בארצות הברית/או רוסיה/השכירה דירה בעירק ובשום מצב לא חוזרת לארץ אז היא בהחלט עברה על איסור חמור. יש לי חברים רוסים שנוסעים לרוסיה פעם בכמה זמן לבקר את המשפחות שלהם אבל הם חוזרים תמיד לארץ, אבל אם הם היו עוזבים לרוסיה לצורך הקמת עסק וזה היה גורר השתקעות קבע? זו בהחלט עבירה על האיסור.מסה לומר עבודתה הביאה אותה לידי כך שבמבחן התוצאה היא עזבה את הארץ לצמיתות ולכן זו יציאה פסולה מההלכה.
אז בוא נסכים שגם אתה מעלים עין ממה שההלכה אומרת כשזה לא נוח לך
ועוד לא דיברנו על הבוגדנות שלה.
על היתר אין כל כך מה להתווכח אם אמרו שאיש צבא בא קודם ליהודי רגיל, אז קבעו וזהו אני מן הסתם לא אתווכח עם דוקטור למשפטים. עוד אפשר להכיל את זה בטענה שאיש צבא חיוני יותר לקיום המדינה או אם כמו במקרה של טננבוים יש לו עבר צבאי עשיר וידע אז הגיוני לשחרר אחד שיודע דברים מן הסתם גם כדי לדעת מה סיפר לאויב אם סיפר .זה עדיין גועל נפש שיהודי X שווה יותר מיהודי Y אבל יאללה נבליג.
בגדול עכשיו הפלסטינים האלה עכשיו מנסים לשכנע את העיראקים לדחוף לעסקת שבויים פלסטינים תמורתה, נגיד שהיא לא היתה בוגדת בנו ומשומדת אלא אוהבת ישראל, עדיין אנשים פה היו אומרים לא לשלם תמורתה מעבר לאסיר אחד? כמובן כל אחד לדעתו אבל אם היא היתה "יהודיה נורמטיבית" הזוי לי איך אנשים היו יכולים להשאיר בחורה אומללה ככה בשבי שם, אבל זו רק דעתי כמובן.
Laskin כתב:אז איזה כיף זה שעכשיו כל קבוצה שתתעצבן על משהו, אפילו אם מדובר ככל הנראה בפייק ניוז מוחלט - תחסום כבישים ראשיים מתי שבא לה…
Laskin כתב:אני מן הסתם יודע שזה לא המקרה הראשון של חסימת כביש בישראל, אבל עכשיו יש תחושה שזה לגמרי לגיטימי ולמשטרה אסור לפנות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 7 אורחים