המנהלים: bozeman, erezronen, swym, omerkot
InterAl כתב:לא ממש, כי הסטגנציה שמדובר עליה במקרה הזה היא לא קיבעון בתקבולי המיסים אלא קיבעון בשיעורי המס. כלומר ההכנסות ממיסים עדיין יגדלו ביחס ישר לצמיחה במשק, כך שאין שום סיבה להניח שהשירותים הציבוריים יקרסו בתרחיש כזה לאורך זמן.
InterAl כתב:לא צריך להעביר תקציב, יש טייס אוטומטי שלפיו השירותים ממשיכים להיות מתוקצבים לפי התקציב האחרון שעבר + יתרת התקבולים שלא היתה כלולה באותו תקציב (סעיף 3 ב׳ בחוק יסוד משק המדינה).
InterAl כתב:שירותים סוציאליים כן, רק מטעם ארגוני צדקה. לא היה פה ביטוח לאומי עד שנות החמישים. בארה"ב רק החל משנות השלושים בעקבות הניו דיל. בעצם רוב מדינות העולם אימצו את גישת רשת הביטחון החברתית רק במהלך המאה העשרים, ולא היתה שום דיסטופיה לפני כן.
קיאו, אז לא. כספי מיסים ממשיכים להיות מוזרמים לקופת האוצר והם תמיד דואגים לבזבז אותם עד הגרוש האחרון, גם כשאין תקציב ויש ממשלת מעבר. למעשה הם שורפים עוד יותר מהגרוש האחרון כי כמעט תמיד גם יש גירעון.
InterAl כתב:הוא מחלק את הכספים שממילא נגבו ע״פ החוק הקיים. מה פתרנו פה? את זה שהמדינה לא יכולה להגדיל הוצאות ולהעלות את שיעורי המס. זה טוב כי המדינה לא יכולה ליטול על עצמה התחייבויות בזבזניות נוספות שידפקו את המשק. בנוסף, תשלומי העברה ישחקו לאורך זמן כי נדרשת חקיקה כדי להגדיל קצבאות.
כן, רמת החיים לפני 120 שנה היתה קטסטרופה בהשוואה להיום. אבל לא דיסטופיה. אתה באמת חושב שהביטוח הלאומי הוא איזשהו מושיע גדול שהציל אותנו מדיסטופיה? הוא זה שהעלה את רמת החיים של האזרחים? כלומר מה אתה טוען פה? שבשנת 1952 היתה בישראל דיסטופיה אבל בשנת 1955 הצלחנו למגר אותה בעקבות הקמת הביטוח הלאומי? או שבשנת 1925 ארה״ב היתה דיסטופיה ומה שהעביר אותה מהעולם היה הקמת ה-social security בשנת 1935 ע״י רוזוולט? זה חסר שחר לחלוטין, ואם כבר, נראה שההיפך הוא הנכון. שנות ה-20 נחשבות לתקופת השגשוג הכי גדולה בהיסטורית ארה״ב (the roaring twenties) בעוד ששנות השלושים היו מהשנים הקשות ביותר בהיסטוריה האמריקאית (השפל הגדול).
InterAl כתב:רוב שינויי המיסים דורשים שינויי חקיקה. כנ״ל לגבי רגולציה. לכן יכולת הממשלה לאנוס את המשק היא מוגבלת בזמן ממשלת מעבר. בנוסף, יש תקדימים של בג״ץ שאוסרים על ממשלת מעבר לקבל החלטות משמעותיות. לגבי דיקטטורה, אני לא חושב שאפשר לקרוא לזה ככה. הרי הבחירות עדיין מתקיימות, פשוט אין הסכמה בעם בנוגע להקמת ממשלה חדשה. או במילים אחרות, העם בעצם בחר להשאיר את הממשלה הקודמת כממשלת מעבר. לכן זאת עדיין דמוקרטיה.
InterAl כתב:לגבי רשת ביטחון, בשביל האחוז הבודד שנמצא במצוקה אמיתית (ואני מסכים שצריך לעזור במקרים כאלה) לא צריך מדינת רווחה שעולה מאות מיליארדים ואונסת את המשק. זאת הנקודה שכולם טועים בה כשמנסים להגן על מדינת רווחה. לעזור לאחוז מסכן של האוכלוסיה זאת משימה שארגוני צדקה יכולים לעשות בלי שום בעיה, זה נעשה גם היום וגם לאורך כל ההיסטוריה. 99% מהפעילות של מדינת הרווחה לא קשורה בכלל לעזרה לאנשים במצוקה אמיתית, היא קשורה לחלוקת העושר מחדש + סבסוד צולב בהתאם ללחצים פוליטיים. או במילים אחרות, חלוקת שלל במסגרת מלחמת כנופיות שלעולם לא נגמרת.
InterAl כתב:אין סיבה להעלות מיסים אם אין גידול בהתחייבויות הממשלה. לגבי מותח את הגבול, אולי, אבל לא ברור מה כן יכולה להיחשב דמוקרטיה במצב כזה שהעם לא מצליח להגיע להסכמה.
לגבי מה שהוא אמור להיות - אמור איפה ולדעת מי? לדעתך? יופי, לא אומר כלום. כל גוף חותר להגדיל את כוחו, תקציבו והשפעתו, ולכן תמיד יהיה מדובר במדרון חלקלק שסופו מדינת רווחה עצומה ומסואבת. זה בדיוק מה שקרה בכל העולם המערבי, אין פה שום תופעה ייחודית לישראל. הנקודה היא שאם אתה מאמין בממשלה מינימלית וחושב שצריך לעזור רק לאנשים במצוקה אמיתית, אז אתה אמור להתנגד למדינת רווחה, מהסיבה הפשוטה שאפשר לעזור לאותם אנשים גם בלי התערבות המדינה שבסופו של דבר תמיד גורמת לנזק יותר מתועלת.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים