ראיתי את מלך האריות, ולדעתי הוא היה לא פחות ממדהים
.
אני אקדים ואומר שמלך האריות היה ה-סרט של הילדות שלי. אהבתי עוד סרטים כמובן, בכלל הייתי רואה הרבה סרטים כילד, אבל זה היה בפער גדול ה-סרט שהכי אהבתי כילד, שראיתי הכי הרבה פעמים.
ככה שאני קהל היעד האידאלי של הסרט הזה, יליד תחילת שנות ה-90 שבא לקבל מנה מכובדת של נוסטלגיה ישר לתוך הוריד. אבל זה עבד, זה *ממש* עבד.
קודם כל כן - הסרט הוא כמעט 1 ל-1 העתק מודרני של הסרט המצויר. זה משהו שצריך לדעת מראש ואם זה מבחינתכם דיל ברייקר אז אין לכם מה לחפש פה, זה אותו סרט בצורה כמעט הכי בוטה שאפשר.
הייתי אומר ש50% מהסרט זה ממש העתק זהה של אותם השוטים בדיוק, עם אותם משפטים בדיוק. 35% זה 'אותו דבר', דברים שקורים או מובילים לאותו דבר אבל עם שינויים מינוריים באפיון של הדמויות או של הסצנה. ו15% אלו תוספות די שוליות לסיפור הגדול, אבל רובן מוצלחות ומוסיפות להנאה מהסרט באותו הרגע (רוב הרגעים האלו הם טימון ופומבה החדשים, שהם בדיוק כמו שהביקורות אמרו - בקלות גונבים את ההצגה ובגדול).
מבחינה טכנית הסרט מדהים. כלומר, פוטוריאליסטי לגמרי. לא הייתה שנייה אחת שלא הרגשתי שאני צופה בטבע ובחיות אמיתיים. כמובן שמעבר לזה זה טעם אישי, אפשר לאהוב את הכיוון הזה ואפשר לא. אבל אי אפשר להתווכח שמבחינה טכנית בלבד הם הצליחו בענק עם הכיוון שאליו הם הלכו.
אז אין יותר מדי מה להתבלבל מבחינתי, הסרט עצמו הוא אותו סרט: לרע, אם חיפשתם כל דבר אחר או מינימום של חדשנות עלילתית מסוימת. אבל בהחלט גם לטוב, כי לא סתם הסרט היה כל כך אהוב עלי כילד והפך לכזו קלאסיקה של דור שלם - זה פשוט סרט טוב. ומבחינה טכנית הוא עוצר נשימה, ככה שממש נהנתי.
אבל הנקודה טמונה בעיניי בקשר לביקורת המרכזית על הסרט, החוסר באופי... אחרי צפייה אני מבין לגמרי על מה דיברו בביקורות. מבין לגמרי, אבל לא לחלוטין מסכים. זה נכון שהאנימציה הפוטוריאליסטית גורמת להרבה מהאופי של הסרט המצויר ללכת לאיבוד, אבל היא גם נותנת לסרט הזה המון אופי אחר. וכשהסיפור הוא אותו סיפור, כשחצי מהשוטים והמשפטים הם אותו דבר, זה בדיוק הייחוד של הסרט. זה מה שגרם לי להרגיש בסופו של דבר שאני רואה סרט אחר, לא גרסאת רימאסטר של אותו הסרט כמו שהוא היה עשוי להיות עם כל הדמיון שהזכרתי.
עם כל זה, ובזכות השינוי הדרסטי בכיוון האומנותי של הסרט שהפך את הדמויות והסוואנה לריאליסטים לגמרי, מתקבל סרט שהוא בעל אופי אחר לגרמי מכל הבחינות. רגשית, זה לא אותו הסרט בדיוק בזכות השינוי הזה, גם אם עלילתית זה בדיוק אותו דבר. והעובדה שעלילתית ואפילו שוט ביי שוט הוא אותו דבר הרבה מאוד מהזמן, נתנה לי את מנת הנוסטלגיה שחיפשתי כשבאתי לסרט, שהרי זאת בסופו של דבר הסיבה שבגללה באתי מלכתחילה
.
לא יודע, אולי אני גם סתם מדבר שטויות... מאוד נהנתי.