הודעהעל ידי Klayman » 03 מרץ 2020, 10:57
ברור שכולם באופן רוחבי שקרנים. אבל ליברמן לא מנסה להשיג שום תוצאות ל"ציבור שלו" (לא חושב שקיים כזה ספציפית, זה משתנה ממערכת למערכת) כבר המון זמן. כל "מסע הצלב" שלו נגד החרדים, שעד לפני חמש דקות היו החברים הכי טובים שלו (רק לפני שנה הוא המליך איתם את דון משה קורליאון בירושלים), נועד נטו להחזיר אותו לרלוונטיות אחרי שהוא ראה שהוא מתרסק. הוא התחיל לרכב על שנאת הדת והחרדים כמו שעשו לפיד האב והבן, כי זה תמיד שווה כמה מנדטים, ונושאי דת ומדינה זו הנקודה הכי קשה לביבי (מהלך פוליטי לגיטימי, אבל בואו לא נעמיד פנים שיש אידאולוגיה מאחורי הדברים).
בנוגע לחורים שנפערו וכו' - הכל טוב ויפה. כך מפלגה שרוצה להיות בממשלה באה בדרישות למרכיב, זה חלק מהדרך שהדברים מתנהלים. אבל יש הבדל בין דרישות במשא ומתן (שגם נושאים וגם נותנים) לבין "אני עומד פה, מי שרוצה שיבוא עד אלי, כי אני לא מתכוון לזוז ס"מ". ההתנהלות הזו מצביעה באופן ברור על אסטרטגיה של" בוא נמשיך בבחירות עד שאני אקבל מה שאני רוצה, ולעזאזל כולם ".
Now, a question of etiquette - as I pass, do I give you the ass or the crotch
?