Laskin כתב:ואגב, אמנם לא כתבת ״אני משוכנע״ אבל כן כתבת בבטחון מלא את הקטע הבא:
״הקטע הוא שמה שאתה מתאר הוא מצב טוב יותר מהמציאות בפער גדול. זה אפילו יותר טוב ממה שלבנים מקבלים מהמשטרה. אם נגיע לזה שרק 10% מהמקרים שהתקלות בין כוחות החוק ואנשים בכלל מנוהלת לא כראוי - אני חותם על זה בשתי ידיים. כשזה יגיע - אפשר יהיה להצהיר שיש לנו משטרה מקצועית והוגנת.״
איפה ההוכחות שלך? ״לך תשאל כל אתיופי״? זו ההוכחה הסטטיסטית?
סתם בשביל שתבין איך מצויירים דברים בתקשורת לעומת המציאות - תזרוק מספר - כמה שחורים בלתי חמושים נהרגו על ידי שוטרים בכל השנה שעברה שם? מבלי לבדוק... זרוק מספר
וכן - תשאל עורך דין אקראי, אני משוכנע שלא תמצא אדיוט אחד שיגיד לך בסיטואציה הזו לערב את המשטרה. אלא אם יש לך הוכחות חד משמעיות שמתעדות את כל האירוע המדובר, כמובן.
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1000916635במאי 2012 אב לילדה בת 4, שחי בנפרד מאימה, הגיש תביעה להעברת המשמורת של הילדה אליו, בטענה כי האם מזניחה את הילדה. לאחר מספר שבועות האם פנתה לבית המשפט ובקשה להוציא צו הגנה שירחיק את האב ממנה ומהילדה, בטענה כי האב מטריד אותה, מאיים עליה ועוקב אחריה.
בית המשפט, אשר חשד שהאם הגישה את הבקשה רק כדי לסכל את האפשרות שהילדה תעבור לחזקת האב, שלח את הצדדים לפוליגרף. האם התחמקה מביצוע בדיקת הפוליגרף בתירוצים שונים במשך חצי שנה, אך
לבסוף נאלצה לעבור את הבדיקה, אשר העלתה כי היא דוברת שקר, בעוד שהאב דובר אמת.https://www.mako.co.il/weekend-articles ... f41006.htmב-16 בספטמבר 2011 התייצבה גלינה וויט, צעירה מהקריות, בתחנת משטרת חיפה והגישה תלונה. על פי התלונה, בחור בשם ויטלי כלא אותה בחדר במלון במשך שלושה ימים, ובמהלכם אנס אותה לא פחות מעשר פעמים. רק בתום שלושה ימים מסויטים, בזמן שישן, הצליחה לגנוב את המפתחות ולהימלט מדירתו. ויטלי נעצר באותו יום ונחקר. לאחר שני לילות במעצר, שבה גלינה לאותה התחנה, הפעם עם וידוי: "שיקרתי".
סוליציאנו מדגישה שהגשת תלונת שווא במטרה לנקום או לסחוט יכולה להיות עניין מסובך גם עבור המתלוננת. "תלונת שווא היא תלונה שבה מישהי שיקרה והמציאה", מדגישה סוליציאנו. "היא אמרה שאדם אנס אותה, אבל בפועל האדם לא עשה כלום.
כדי להגיש תלונה כזאת את צריכה להיות נורא מתוחכמת ולדעת לעבור חקירות ועימותים לא פשוטים".לגבי איך המשטרה מתייחסת כאשר זה "מילה מול מילה"
תיקים של הטרדה ופגיעה מינית מתאפיינים לעתים קרובות בהעדר ראיות: מילה שלו מול מילה שלה.
שבעים אחוז מתיקי עבירות המין נסגרים בגלל חוסר ראיות. במקרה כזה, שבו אין ראיות כלל ובין העדויות של שני הצדדים יש פער עצום,
מחליטים במשטרה או בפרקליטות שגם אם המתלוננת מדברת אמת, אין סיכוי להגיע להרשעה - וסוגרים את התיק. שווה להתעכב על הנושא הזה: העובדה שהתיק נסגר לא אומרת שהמתלוננת שיקרה. זה לא אומר שזו היתה תלונת שווא. היא גם לא אומרת ההפך; כל מה שהיא אומרת זה שהעריכו שלא ניתן להגיע להכרעה. ואם לא היה משפט, אי אפשר לקבוע מי אשם.
היא מזכירה מקרים כמו של יואב אבן, לירן חג'בי ואחרים, שהכריזו שהתלונה נגדם היתה תלונת שווא – עובדה, התיק נסגר. "אבל זו לא המשמעות. יש מקרים שבהם המתלוננת פשוט לא הצליחה לשכנע את בית המשפט 'מעבר לכל ספק סביר'".
העובדות שסוליציאנו מציגה והנתונים שנמסרו מהפרקליטות מציירים ביחד תמונה די ברורה:
יש תלונות שווא, אבל ככל שניתן לדעת, הן מועטות מאוד. למרות זאת, נדמה שהמידע לא מחלחל, ו
אנשים רבים מאמינים שהמציאות אחרת לגמרי - שתלונות שווא הן מכת מדינה. לפי הסקר שערכנו, 44.3% מהציבור מאמינים שנשים מגישות תלונות שווא מדי פעם או יותר – האוכלוסיה שמשוכנעת בקיומן יותר מכל קבוצה אחרת, אגב, היא של גברים מעל גיל 40.