סיימתי את Hellblade: Senua's Sacrifice, ואני חייב לומר שממש אהבתי אותו. גרפית, הוא קיבל עדכון לפני איזה שנה, שממש הפך אותו למשחק שנראה מעולה, עם סביבות מעניינות, תחושה אמיתית של כל מקום שמגיעים אליו ועיצוב שלבים ועולם מאוד ייחודי. הסאונד, הוא כמובן גולת הכותרת. זה משחק שמוכרחים לעבור עם אוזניות, כי לSenua יש קולות בראש, ובאוזניות שומעים אותם, מכיוונים שונים, רבים אחד עם השני, מדרבנים, מייעצים, דוחפים בעדינות לכיוון הנכון.
העלילה סה''כ לא מורכבת, ומועברת ברובה המכריע בראש של Senua (ואולי כל המשחק מתרחש רק בראש שלה? לא ברור לגמרי, לדעתי). המשחק מתרחש סביב המיתולוגיה הנורדית, שאני לא הכרתי כ''כ לעומק לפני GOW של 2018, אז היה מעניין לשמוע את הסיפורים הנוספים שיש במשחק הזה - קצת כמו הסיפורים שהראש המדבר מספר בGOW על העולם, האלים, המפלצות וכו'. מיני ספוילר כאן שמחבר בין הלבלייד ל GOW2018:
גם Senua מסתובבת לאורך המשחק עם ראש על החגורה
ממש כמו קרייטוס
. זה שעשע אותי.
בפאן המשחקיות - מורכב בעיקר מזיהוי של אותיות/סמלים נורדיים במרחב (מעין 'פאזלים', אבל לא באמת), השלמת העולם (מעדיף לא להסביר מעבר) ולחימה מאוד מאוד פשוטה. אין מה לצפות לקרבות אפיים ואיזה סט פיסז משוגעים. זה לא האירוע. המשחק גם מאוווווד לינארי, ואין ממש מקום להסתובב/לטעות בדרך. יש דרך אחת, מאוד ברורה שבה מתקדמים, ואפילו מעל 'גבעות אבן קטנטנות' סנואה לא תתקדם, אם לא התכוונו שתלכו בשביל הזה.
אני חושב שבסוף, המשחק הוא חוויה מאוד ייחודית ומעניינת, שאני מרגיש שתישאר איתי לעוד לא מעט זמן (אני חושב עליה עוד מאז שסיימתי אותו אתמול). ממליץ בחום.