טוב, אני חושב שאפשר להחליף את שם הנושא ל'הנושא הרישמי למשחקי Dark Souls ו-BloodBorne ו-sekiro'. או פשוט למשחקי FS
.
אז אחרי שמתתי במשך שלוש שעות משחק בסאקירו בערך את אותו מספר הפעמים שמתתי בכל DS3 או BB, אני שמח להגיד שבינתיים אני מאוד נהנה ממנו
. זה באמת כמו לשחק במשחק סולס בפעם הראשונה.
בשניות הראשונות של המשחק עלה לי חיוך כמו בפגישה עם חבר ילדות - התפריטים, צורת הכתיבה של הlore על כל חפץ קיים, הפתיחה המסתורית של המשחק.. הכל ישר הכניס אותי לאווירה של משחק סולס חדש בתוך סטינג אחר.
אבל אז קרה דבר מוזר. הדבר הראשון שהמשחק לימד אותי לעשות זה, לקפוץ... ממתי קופצים במשחק סולס? נו טוב. ואז פתאום הוא לימד אותי להתכופף כדי להכנס בין מעברים צרים, ולהצמד לקיר כדי להתקדם מעל תהום, ולהאזין לאויבים כדי להבין את הפטרול שלהם.. להסתתר בעשב גבוה, להתלות על צוקים ולטפס עליהם, וכמובן להרוג אויבים מהצללים.
ואז נפתח לי קצת שטח, והבנתי שכדי להתקדם אני יכול להגיע מלמעלה או מלטה, מצד ימין או משמאל, ללכת ישירות אל הקרב או לדלל קודם את ההגנה, ורק אז הבנתי. הבנתי שזה בכלל לא משחק סולס (אה, וגם יש סיפור, גם זה מוזר. הדמות שלך ממש מדברת והשפתיים של כולם זזות! 2019 רבותיי).
עכשיו אי מאוד אוהב את משחקי סולס, אפילו מאוד מאוד אוהב אותם ואני מניח שכל מי שפה בפורום כבר שמע את זה פעם או פעמיים. אבל כשאני ניגש למשחק סולס אני יודע בדיוק למה לצפות ולמה לא.
אני כן אצפה לעיצוב שלבים מצויין, מערכת קרב מהנה, אויבים מאתגרים ובוסים מטורפים. אני לא אצפה למערכות תנועה מהודקות, לAI שעובד כמו שאתה יכול לצפות ממנו, לסיקוונס מתוסרט ועוצר נשימה שבו אתה מתחבא ממפלצת (לא אספיילר, אבל בחיי איך שזה תפס אותי בהפתעה..), לאפשרות לתקוף כל שלב מכל אופציה שתבחר. אז סאקירו מספק בינתיים את הכל, מה שציפיתי ומה שהכלל לא חשבתי שיהיה פה.
ורק בסוף כל הישיבה אני הצלחתי להבין באמת מה המשחק הזה. זה בדיוק מה שתמיד רציתי שAC יהיה
.
כלומר, מה שרציתי שמשחק התגנבות שבו אתה משחק דמות פרקוריסטית, זריזה וגמשיה יהיה. אתה שולט במפה, קופץ ממקום למקום, נטלה פה ומסתתר שם וכל הזמן מחפש את הפרצה ואת השנייה הנכונה כדי לתקוף. ולמה שכל זה יהיה חשוב? הרי הבעיה הכי גדולה שלי עם משחקי התגנבות היא או שבאיזשהו שלב זה הפוך להיות עניין של ניסוי וטעיה - להבין לאן כל אויב הולך מתי, מה קורה מכל מקום שדרכו אתה מגיע וכו', או שאין באמת סיבה להתגנב וכשמוצאים אותך אתה פשוט הורג את כולם ואומר 'טוב לפחות ניסיתי'.
אז סאקירו הוא קשה מאוד, ולכן אתה תרצה להתגנב. ולסאקירו יש עונש על כל מוות שלך, ולכן אתה לא תהפוך את זה למשחק של ניסוי וטעייה.
ולפחות כרגע הוא נותן לך את כל הכלים כדי להרגיש כמו נינג'ה אמיתי ולהתמודד עם כל אתגר שהוא מציב. הוא מאוד מאתגר אבל נותן תמיד תחושה שהיכולת לעבור את האתגר היא פשוט ביכולת לשלוט במכניקות המשחק.
ואגב, הוא עובד נהדר על הPC. נעול ב60FPS על ההגדרות הגבוהות ביותר עם GTX 970 מיושן. הוא גם נראה נהדר, המנוע הוא אותו אחד של בלאדבורן וDS3 (אם כי כמובן נקי יותר במחשב מבחינת AA וכל זה) אבל העיצוב באמת נהדר, משתמש בהמון צבעים.. מאוד נעים לעין.