במה אתם משחקים?

[glass man]

אני מתכוון, כשמומחה הIT התשתיות והשרתים של סקוור הוא שחקן Street fighter מקצועי, ושGreg Kasavin .. מ Supergaints שחקן SF 30 שנה וגם מפתח בכיר בRIOT ועוד איזה 40000 מפתחים שהיד כבר תתעייף מלרשום... וכולם גם שחקני רזידנט איוול מושבעים וסוגדים לקאמיה ומיקאמי ושות'... קפקום היתה המגדולר של התעשיה ביחד עם נינטנדו... כשהם הכניסו לעצמם לראש שהם צריכים לעשות להכל COD הם שכחו למה ככ אוהבים אותם, טוב שהם נזכרו.

מניח שקפקום הבינו שאף אחד לא צריך להעתיק מאף אחד וכולם יכולים להצליח בנישה שלהם ועם הייחודיות שלהם. הרווחנו.

נדב, רק שבאמת לא תעייף את עצמך עם הRE6 כמו שאינטר אמר! תכף 9 מגיע בסוף הוא יוציא לך תחשק.
אני גם ניסיתי לחזור אליו על הסוויץ לאחרונה וברחתי.
וניסיתי בהשקה על ה360 אחר כך על הPS4 ויחסית לאחרונה על הסוויץ, זה לא אנחנו זה הם תברח אחי תברח.

[DrKeo]

הקשר בין RE 6 ל-RE9 כל כך תלוש. RE6 ממש מנסה להיות COVER SHOOTER קלאסי של דור הפס3. יש מערכת COVER, לזומבים יש רובים והם יורים עליך, נשק ותחמושת בכל מקום, אין חקירה אלה מסדרון אחד ארוך ומתוסרט... נלחמתי בפאקינג מסוק! אני משער שלאון ב-RE9 הולך להיות בערך RE4 בזמן שגרייס תהיה בערך RE2 רימייק? אני לא בטוח לגמרי מה RE9 הולך להיות, אבל פאקינג RE6 הוא לא הולך להיות.

אני 70% לתוך הקמפיין של כריס, להבנתי לאון קצת יותר RE קלאסי ממנו. אז אני מקווה ממש מהר לסיים את האשפה שהיא הקמפיין של כריס ב-RE6 ומחזיק אצבעות לאיזו תגלית מרעישה שהקמפיין של לאון או עדה הם RE מעולה שמעולם לא שחקתי. האמת שקצת מבאס שנראה שהוא מתקשר ישירות לקוד ורוניקה שעדין לא הספקתי לשחק בשלמותו.

[glass man]

אחי המשחק הזה זה כמו לשכוח אוכל בתנור בטעות ולקוות שנשאר משהו אכיל שלא נשרף והתפחם.. לא הגעתי רחוק באף אחת מהפעמים. מה שכן אני יכול להגיד זה שבשנים האחרונות אני מוצף בנוסטלגיה לימי הCOVER Shooter ובכלל לימים ההם, של הPS360 פתאום אני מוצא את עצמי מתגעגע לשם ובכל זאת למרות כל זה לא שרדתי את RE6.

מקווה שתחזור לספר איך היה אבל בוא נגיד אופטיימי אני לא

[DrKeo]

אחרי 10 שעות בno rest for the wicked אני חושב שאני יכול להגיד שהוא משחק שמשלב בין דיאבלו לסולס, והוא גם טוב מכל דיאבלו מאז דיאבלו 2 וגם מכל משחק סולס ששחקתי.

אני יודע שסטיק ועידן יראו את מה שאמרתי כשיקוץ, אבל תצטרכו לעכל את זה, כן, יותר טוב מהמשחקים של מיאזאקי. הבוסים פחות טובים מבמשחק סולס, אבל המבנה של משחק דיאבלו + כתיבה טובה + סיגנון אומנותי מעולה + גיימפליי לופ ממכר + עיצוב שלבים מצויין עושים אותו משחק הרבה יותר טוב מהמשחקים של מיאזאקי. לדעתי כמובן

[Uncle Pey'j]

הוא אצלי בספרייה והוא על הרדאר שלי המון, המון זמן אבל התאפקתי לא לקפוץ אליו כי חיכיתי ל-1.0.
אני מעריץ ענק של Ori אז היה לי ברור שאגיע גם אליו, השאלה אם יש שם מספיק תוכן לדעתך ששווה להיכנס עכשיו?

[Laskin]

אני במפתיע מאוד - ממתין עד 1.0 אם לא 1.5
אבל אין לי ספק שהוא ממש בשבילי… דיאבלו נחמד אבל הקרבות בו תמיד גורמים לי לנטוש אחרי הרבה זמן. אם יש פה מספיק תוכן אני רואה את עצמי משחק פה לפחות 400 שעות

[glass man]

אני מן הסתם לא יכול להסביר במילים כמה אני מצפה למשחק הזה בגרסה המלאה שלו זה מה שאמרו היוצרים שלו.
With the upcoming Jobs System in Wicked, your character’s class adapts dynamically based on how you actually play. If you spend a lot of time swinging swords, you’ll naturally become a better swordsman. If you switch to wands or staves, you’ll start progressing as a mage

This system is clearly inspired by Final Fantasy Tactics, and we genuinely believe it could change how players - and even other developers - think

I really think Yasumi Matsuno had figured out the proper answer 30 years ago already and most western developers just haven’t paid enough attention.

https://x.com/thomasmahler/status/2019351344566436196

המשחק הזה כל כך נוטף הערצה למאטסונו וליצירותת שלו ולוגרנט סטורי בפרט שאני לא יודע להסביר אפילו כמה אני מאושר.
השאלה היא רק אם הם יודעים לכתוב טוב כמו המאסטרו..... אבל ממה שאני קורא באינטרנט אומרים שהכתיבה בNo Rest for the Wicked אכן מעולה.
אני ליטרלי קם כל בוקר לשמוע שיצאה הגרסה הסופית, ליטרלי, 100% אמיתי.
לשמוע שנדב עף עליו רק מעלה הייפ שגם ככה היה על 8000 ל9000
נדב תספר איך הכתיבה אם יהיה לך זמן וחשק לעשות את זה.
עריכה: אני כל כך עיוור רשמית, נדב אמר כבר שיש כתיבה טובה.כל כך הייפ

[DrKeo]

הוא אצלי בספרייה והוא על הרדאר שלי המון, המון זמן אבל התאפקתי לא לקפוץ אליו כי חיכיתי ל-1.0.
אני מעריץ ענק של Ori אז היה לי ברור שאגיע גם אליו, השאלה אם יש שם מספיק תוכן לדעתך ששווה להיכנס עכשיו?

בנתיים אין בו שום דבר שגורם לו להראות או להתנהג כמו משחק EA. הוא מרגיש משחק גמור לגמרי. בהחלט ממליץ בחום, כרגע משחק השנה שלי. הוא כאילו לקחו משחק דיאבלו והזריקו לתוכו כל מה שטוב במשחק סולס ואני נהנה מכל שניה. השילוב הזה פתר גם את הרע בדיאבלו (צריך סקיל, יש אשכר גיימפליי!) וגם את הרע בסולס ושלב אותם לחתיכת ממתק.

הבעיה העיקרית לדעתי היא העובדה שאין לוט עצמאי לכל שחקן בco op. כלומר כשנופל לוט, אתה מתחרה עליו עם חברים שלך.

ומשהו ממש מעניין שהם עשו, הם פתרו את הבעיה העתיקה ביותר במשחקי הוידאו - ״מה עושה הידית הזאת?״. במשחקי וידאו יש שתי אפשרויות, או שמורידים ידית ואז המשחק קופא והמצלמה עפה להראות לך מה הידית עשתה, או שקורה משהו בעולם ואין לך שמץ מה קרה או איפה. בNRFTW כל הדברים המכנים עובדים בלחץ מים וברגע שאתה מוריד ידית, לחץ נוצר בצינורות ומתחילים להשפריץ מים לאורך הצינור עד המנגנון שהידית הפעילה. זה מגניב ממש וסופר אפקטיבי. מרשים.

[Stick]

אחרי 10 שעות בno rest for the wicked אני חושב שאני יכול להגיד שהוא משחק שמשלב בין דיאבלו לסולס, והוא גם טוב מכל דיאבלו מאז דיאבלו 2 וגם מכל משחק סולס ששחקתי.

אני יודע שסטיק ועידן יראו את מה שאמרתי כשיקוץ, אבל תצטרכו לעכל את זה, כן, יותר טוב מהמשחקים של מיאזאקי. הבוסים פחות טובים מבמשחק סולס, אבל המבנה של משחק דיאבלו + כתיבה טובה + סיגנון אומנותי מעולה + גיימפליי לופ ממכר + עיצוב שלבים מצויין עושים אותו משחק הרבה יותר טוב מהמשחקים של מיאזאקי. לדעתי כמובן

זה באמת נראה כמו משחק מצויין, גם אני שיחקתי בו משהו כמו 7-8 שעות וזה היה לי מספיק כדי להחליט לחכות ליציאה הרשמית מרוב שאהבתי אותו. דווקא אגב אני חשבתי שמשחקי ori היו אוברייטדים רציניים, אז הייתי סקפטי למחצה אבל לא, המשחק עושה רושם ראשוני יוצא מן הכלל ואני עכשיו מאוד מחכה ליציאה שלו.

יותר טוב מכל משחק דיאבלו? בהחלט. יותר טוב מכל מה שמיאזאקי עשה... לא . אבל בסדר, מדינה חופשית .

[glass man]

מיזאקי היה המפתח הכי טוב מכולם אם למשחקים שלו אשכרה היתה עלילה לדעתי דמיינו משחק סולס עם עלילה טובה כמו the wheel of time, היינו יכולים להיות בגן עדן.
מיזאקי מתעניין יותר בלהביא מכניקות וסקיל מאשר לספר סיפור. סטיק, אוהב את המשחקים האלה של הסקיל הגבוה כמו nioh רונין, ומשחקי הסולס אז זה ברור למה הוא עף על מיאזאקי...

אבל תארו לכם שלא היינו צריכים לבחור והיה לנו מיזאקי שגם תותח כמו שהוא וגם מביא עלילה לפרצוף? העולם היה מושלם אם זה היה קורה
(זה מה שחלמתי שאלדן רינג יהיה עד, שסטיק פיצץ לי את הבועה והסביר לי שזה לא יהיה

[Stick]

זה מעבר למשחקים של הסקיל, לnioh יש תקרת סקיל גבוהה בהרבה מכל משחק של FS ומערכת קרב טובה בהרבה מכל משחק של FS למעט סקירו (וגם שם, של סקירו פשוט מושלמת בפשטות וההידוק שלה אבל של nioh מושלמת לכיוון ההפוך). אלו באמת דוגמאות למשחקים שאני מאוד אוהב וזה אך ורק בגלל מערכת הקרב והקרבות שלהם. ה"סקיל" כביכול. ועדיין, הייתי שם חמישה משחקים של מיאזאקי לפני nioh, רובם משמעותית לפני, אם אני סתם זורק ככה מהראש.

מיאזאקי יודע גם לבנות עולם, ונכון, אין שם סיפור קלאסי או עלילתי כמעט בכלל אז זה לגמרי יכול להפריע למי שמחפש את זה, ועדיין - בלאדבורן לדוגמה זו חוויה שאין שנייה לה וזה הכל בניית עולם, עיצוב, אווירה וכן... סיפור (לא עלילתי, אבל המשחק בהחלט מספר לך "סיפור", כלומר יש ממש טוויסטים והכל). זה הרבה לפני הגיימפלי, הקרבות, ה"סקיל". הבאתי אותו כדוגמה כי לדעתי זה המשחק הכי חלש באספקט הגיימפלי מכל מה שבא אחריו, ועדיין יש לבלאדבורן איכויות שאין בשום מקום אחר.

לא נכנס לענייני טעם ומי אוהב יותר מה! רשאים לאהוב יותר או פחות כל משחק, רק מתייחס לזה שבעיניי בלבד הגדולה של רוב המשחקים שמיאזאקי יצר היא הרבה מעבר ל"סקיל".

[ShiTDemoN]

היו שני שלבים ממש לא פשוטים אבל זהו, סיימתי את כל השלבים גם ב'הרחבות' של אסטרו בוט. אחלה משחק. הייתי עליו 37 שעות!

[glass man]

זה מעבר למשחקים של הסקיל, לnioh יש תקרת סקיל גבוהה בהרבה מכל משחק של FS ומערכת קרב טובה בהרבה מכל משחק של FS למעט סקירו (וגם שם, של סקירו פשוט מושלמת בפשטות וההידוק שלה אבל של nioh מושלמת לכיוון ההפוך). אלו באמת דוגמאות למשחקים שאני מאוד אוהב וזה אך ורק בגלל מערכת הקרב והקרבות שלהם. ה"סקיל" כביכול. ועדיין, הייתי שם חמישה משחקים של מיאזאקי לפני nioh, רובם משמעותית לפני, אם אני סתם זורק ככה מהראש.

מיאזאקי יודע גם לבנות עולם, ונכון, אין שם סיפור קלאסי או עלילתי כמעט בכלל אז זה לגמרי יכול להפריע למי שמחפש את זה, ועדיין - בלאדבורן לדוגמה זו חוויה שאין שנייה לה וזה הכל בניית עולם, עיצוב, אווירה וכן... סיפור (לא עלילתי, אבל המשחק בהחלט מספר לך "סיפור", כלומר יש ממש טוויסטים והכל). זה הרבה לפני הגיימפלי, הקרבות, ה"סקיל". הבאתי אותו כדוגמה כי לדעתי זה המשחק הכי חלש באספקט הגיימפלי מכל מה שבא אחריו, ועדיין יש לבלאדבורן איכויות שאין בשום מקום אחר.

לא נכנס לענייני טעם ומי אוהב יותר מה! רשאים לאהוב יותר או פחות כל משחק, רק מתייחס לזה שבעיניי בלבד הגדולה של רוב המשחקים שמיאזאקי יצר היא הרבה מעבר ל"סקיל".

אבל אפילו הסיפור של shadow of the colossus יותר מובן משל בלאדבורן .
כאילו אני לגמרי מרגיש כמוך שיש למיאזאקי בניית עולם מדהימה ואווירה מדהימה שאין שנייה לה אבל דווקא בגלל זה אני כל כך מתוסכל ממנו כי הוא כל כך קרוב לנקודה שהוא יכול לספר עלילה מדהימה ולא עושה את זה.

כאילו אני יודע שקרה "משהו מחורבן" בעולם של BB לא צריך להתאמץ להבין את זה והאווירה המדהימה המפחידה הקריפית הכמעט רזי 4 שלו עוברת במלואה, אבל... העלילה של המשחק הזה היא כמו ארכיאולוגיה. אתה צריך להרכיב אותה כמו שאיזה ארכיאולוג צריך להרכיב סיפור שלם מכד שבור עם שתי אותיות שני שלדים ושני גרעינים שרופים של זיתים שהוא מצא .

יש בזה יופי גדול, אבל אני בטוח שכשנראה את הסרט של Bloodborne בקולנוע, הוא יהיה הרבה יותר talkative וחפרני מהמשחק בעלילה שלו ואישית חבל לי שמיאזאקי לא מושלם כמו שהוא יכל להיות, אוף.

[Laskin]

הייתי שמח לשחק בבלאדבורן, מזל שבלופוינט ביטלו את משחק GOW מולטיפלייר, כך שסביר שנקבל את הרימייק בשיגור של הPS6.
(אלא אם הם מתכננים להביא את הרימייקים של GOW1-3 בסמוך לשיגור של סדרת הטלויזיה)

[kririn]

שלום לכולם
קצת התקדמות במצבי

ובמה שאני משחק כרגע

אז רוב הסיכויים שהסרטן חזר , עיפות וכו
עשיתי בדיקה במיון , עזבו את המצב במיון שזה גרוע
אבל הגילוי לא היה טוב , ויש לי ב26 mri החודש

הפרופסורית נתנה לי סטרואידים שמאוד מקלים עלי

עכשיו משחקים , בגלל החזרה לבית האמא
אני עושה 2 דברים

1 מארגן את כל מה שאפשרי כרגע

2 דילגתי ישר לfinal fantsy 16
ככה לפחות זה חוסך לי זמן

לא סיום של 13
X2
את הרגיל סימתי

ולא סיום של של ליטנינג ריטורן

היום התחלתי את 16 ומתקדם

[Stick]

זה מעבר למשחקים של הסקיל, לnioh יש תקרת סקיל גבוהה בהרבה מכל משחק של FS ומערכת קרב טובה בהרבה מכל משחק של FS למעט סקירו (וגם שם, של סקירו פשוט מושלמת בפשטות וההידוק שלה אבל של nioh מושלמת לכיוון ההפוך). אלו באמת דוגמאות למשחקים שאני מאוד אוהב וזה אך ורק בגלל מערכת הקרב והקרבות שלהם. ה"סקיל" כביכול. ועדיין, הייתי שם חמישה משחקים של מיאזאקי לפני nioh, רובם משמעותית לפני, אם אני סתם זורק ככה מהראש.

מיאזאקי יודע גם לבנות עולם, ונכון, אין שם סיפור קלאסי או עלילתי כמעט בכלל אז זה לגמרי יכול להפריע למי שמחפש את זה, ועדיין - בלאדבורן לדוגמה זו חוויה שאין שנייה לה וזה הכל בניית עולם, עיצוב, אווירה וכן... סיפור (לא עלילתי, אבל המשחק בהחלט מספר לך "סיפור", כלומר יש ממש טוויסטים והכל). זה הרבה לפני הגיימפלי, הקרבות, ה"סקיל". הבאתי אותו כדוגמה כי לדעתי זה המשחק הכי חלש באספקט הגיימפלי מכל מה שבא אחריו, ועדיין יש לבלאדבורן איכויות שאין בשום מקום אחר.

לא נכנס לענייני טעם ומי אוהב יותר מה! רשאים לאהוב יותר או פחות כל משחק, רק מתייחס לזה שבעיניי בלבד הגדולה של רוב המשחקים שמיאזאקי יצר היא הרבה מעבר ל"סקיל".

אבל אפילו הסיפור של shadow of the colossus יותר מובן משל בלאדבורן .
כאילו אני לגמרי מרגיש כמוך שיש למיאזאקי בניית עולם מדהימה ואווירה מדהימה שאין שנייה לה אבל דווקא בגלל זה אני כל כך מתוסכל ממנו כי הוא כל כך קרוב לנקודה שהוא יכול לספר עלילה מדהימה ולא עושה את זה.

כאילו אני יודע שקרה "משהו מחורבן" בעולם של BB לא צריך להתאמץ להבין את זה והאווירה המדהימה המפחידה הקריפית הכמעט רזי 4 שלו עוברת במלואה, אבל... העלילה של המשחק הזה היא כמו ארכיאולוגיה. אתה צריך להרכיב אותה כמו שאיזה ארכיאולוג צריך להרכיב סיפור שלם מכד שבור עם שתי אותיות שני שלדים ושני גרעינים שרופים של זיתים שהוא מצא .

יש בזה יופי גדול, אבל אני בטוח שכשנראה את הסרט של Bloodborne בקולנוע, הוא יהיה הרבה יותר talkative וחפרני מהמשחק בעלילה שלו ואישית חבל לי שמיאזאקי לא מושלם כמו שהוא יכל להיות, אוף.

אלו שני דברים שונים, כלומר אתה מבקש משחק וחוויה אחרת לגמרי ממה שמיאזאקי עושה ולא רק תוספת של "עלילה" על גבי מה שיש. אני לא רוצה שזה יהפוך סתם לדיון סמנטי, אני משתמש במילה "סיפור" מול "סיפור עלילתי" כי אין לי מילה אחרת לתאר את זה, אבל אם נקח את בלאדבורן שוב כדוגמה כי זו הדוגמה הכי טובה, אתה ממש לא תהנה מהסיפור שלו יותר בקולנוע כי זה משהו אחר לגמרי.
כן, יש שם הרים של lore בטקסטים וחיבורים שאתה כשחקן יכול לעשות בעצמך כדי להבין את העולם ואת הדמויות והמקומות ברמה מלאה יותר. זה עניין של טעם אישי, אני מאוד נהנה מזה, ושחקן אחר כמוך יכול למול זה להגיד שאת הlore והדמויות היה אפשר להעביר בצורה יותר סטנדרטית וברורה וזה היה עדיף ואין לי בעיה עם זה. אבל לא על זה אני מדבר בכלל.

כשתאה מתחיל את בלאדבורן אז "משהו מחורבן" קרה בעולם והאווירה הכמעט רזי 4 שלו עוברת במלואה, כמו שאתה אומר. אבל כשהמשחק עובר לאט לאט מאימה של סיפורי עם על אנשי זאב, ערפדים וכדורי כסף - לאימה קוסמית על חייזרים/אלים/כוחות מעבר לתפיסה האנשוית, זה משהו שאתה חווה גם בלי לקרוא שורת טקסט אחת.

בערך באמצע המשחק כשאתה מגיע לunseen village והוילון יורד ואתה רואה את העולם הזה כמו שהוא באמת, זה לא עניין של דמויות או עלילה או טקסטים שאתה יכול גם לא לקרוא בכלל, זה שינוי שאתה חווה עם המשחק וכל העיצוב שלו והוייב שלו משתנה לגמרי.
ואז אתה מבין כמה זה לא נעשה בבת אחת, כמה הרמזים היו שם לכל אורך הדרך מהשנייה הראשונה. הכל סביבתי, הדברים שאתה רואה לאורך המשחק והשימוש הפנטסטסי שלהם בעיצוב אומנותי שמספר סיפור. ספציפית בלאדבורן זו שוב כנראה הדוגמה הכי טובה לצורה הזו, כי לא רק אתה לא מבין מה קורה בעולם הזה, אלא לאף אחד במשחק גם אין באמת מושג מה קורה בעולם הזה - זה סיפור לאבקראפטי.
המשחק לא באמת מספר לך סיפור לאבקרפטי, הוא ממש מעביר אותך "חוייה לאבקרפטית" וסליחה על הפלצנות כי אין לי דרך אחרת לתאר את זה. ברגע שתקח את זה לקולנוע ותנסה להעביר את אותה החוויה בצורה עלילתית - לחלוטין איבדת את כל הקסם במלואו. זה אקטיבית היה פוגע במשחק.
ואז אתה מכניס את מערכת ה insight שנותנת לך את האפשרות "לשבור" את הוילון הזה ולראות דברים בעולם "לפני הזמן" שהם נחשפים בהתקדמות הלינארית, את השינויים באוייבים ובמקומות שכבר היית בהם וראית לאורך התקדמות המשחק ו/או עלייה אקטיבית שלך ברמת ה insight. אלו דברים שאין להם שום קשר לסיפור עלילתי כי הם נשענים בדיוק על בניית העולם והמסתורין שהמשחק יוצר מהשנייה הראשונה ועד האחרונה. שוב, כמו שאמרתי, המשחק לא סתם מתחיל בקאטסין חסרת הגיון ומבלבלת, אתה לא סתם מתחיל ישר בתוך האקשן בלי חצי מושג מי אתה ואיפה אתה ולמה אתה, המשחק במודע מעביר אותך חוויה לאבקרפטית מהשנייה הראשונה עד האחרונה.

לצד זה יש כמובן "סיפורים קטנים" ושוב סליחה על המוגבלות הסמנטית שלי. יש שלבים שלמים עם סיפור קטן ועצמאי, כשאתה מגיע ל - Research Hall ול - Astral Clocktower אתה לא צריך לקרוא טקטסים ולזכור את השמות של הדמויות ששמעת כמה פעמים לפני 20 שעות משחק כדי להבין את הניסויים שעושים שם בבני אדם.
כן יש lore שמוסיף עומק מסויים ודמויות על גבי מה שאתה רואה, אבל בבסיס זה הכל דברים שאתה רואה. כשאתה מגיע לבוס (ה - Living Failures) אתה לא צריך דף ועט כדי להבין מה זה, אתה מבין הכל רק מאיך שהוא נראה ומהשם שלו, אפילו מההתקפות והצורה שהוא נלחם.
אם המשחק כולו היה עם NPC לצידך והייתם מדברים על כל מה שאתם רואים, כמה הכל מוזר ולא ברור, ואז היא הייתה אומרת משהו כמו "הם לא באמת הצליחו! כל הניסויים שלהם נכשלו ובנסיון שלהם ליצור קשר עם האלים החיצוניים הם לא הרוויחו כלום ורק אבדו משהו שכן היה להם לפני כן, את צלם האנוש שלהם!" זה באמת היה משפר במשהו את המשחק? לדעתי להיפך, כי המשחק עושה עבודה כל כך פנטסטית בלהעביר את הכל בלי שום שורת דיאלוג או טקסט שאתה חייב לקרוא, או עם דיאלוגים מאוד מינימליים בדרך כלל, וזו בדיוק ה"אווירה" שאני מדבר עליה וצורת הסיפור הייחודית שהייתה נאבדת ישר. אתה רואה הכל.

עזוב, לא תשכנע אותי אחרת, זה משחק גאוני ואני רק נזכר כמה ככל שאני מדבר עליו .
הסיבה היחידה שבלאדבורן הוא לא המשחק האהוב עלי שלהם היא כנראה בדיוק בגלל שבגיימפלי, בבוסים, במערכת הקרב וב"סקיל" הוא נמוך יותר ממה שבא אחריו, וזה בכל זאת עדיין אכן חלק משמעותי מהמשחקים.
ועדיין, ברמת ה"סיפור", כן הסיפור! ובניית העולם והאווירה והעיצוב והמבנה שלו, החוויה השלמה שהמשחק מעביר אותך לינארית מתחילתו לסופו, זה לגמרי מאסטרפיס. ולא סתם זה עדיין נחשב ליצירה הכי גדולה של FS בעיני רבים בכת של מיאזאקי גם אם אני לא שותף לתחושה הזאת.

כלומר, אני רק מדגיש כמי שכן מתחבר ואוהב מאוד את הסגנון של מיאזאקי - זה ממש לא רק סקיל וגיימפלי. מי שאוהב את מיאזאקי יגיד לך ש"הגדולה" שלו כביכול נמצאת הרבה מעל זה וזו הסיבה שnioh הוא משחק מצויין עם גיימפלי מושלם וטוב משמעותית מרוב משחקי FS, ועדיין רוב משחקי FS הם יצירות מופת שנמצאות הרבה מעליו.

[InterAl]

המעבר שהוא עשה ללאבקראפט הרס את המשחק מבחינתי. הפך אותו מסטינג מרתק ומקורי לסתם קשקוש דריבטיבי.
חוץ מזה, אין שם באמת עלילה. כל מי שאומר אחרת כמעט בוודאות פשוט למד אותה מ-vaati ביוטיוב.

[Stick]

אין שם עלילה בכלל. יש הרים של lore שצריך לבנות בעצמך מהרים של טקסט ומחיבורים חצי רשמיים חצי מונפצים לגבי מיקומים של חפצים ואיזה אסט שנראה לא שייך.
זה לא מה שאני מדבר עליו, אבל זה באמת ה"סיפור" שvaati מספר. הוא עושה עבודה מרתקת ובעצמו ניחן ביכולת סיפור סיפורים טובה אז זה בהחלט מעניין, אבל הכל מגיע מתוך המשחק, ובכל מקרה לא על זה אני מדבר. ה"פאזל" של הlore זה דבר אחד, אני מדבר על המשחק כמו שהוא גם בלי לקרוא שורת טקסט אחת.
החוויה האמיתית היא כנראה פחות קיצונית, אתה כן תקרא טקסט מסויים ואתה כן תעשה חיבורים אינטואיטיבים בעצמך תוך כדי המשחק, אבל אני לא מדבר על החוויה של הרכבת הפאזל בצורה אקטיבית ומחשבה על המשחק, נטו מה שהמשחק מעביר אותך ומה שאתה רואה בלי לקחת דף ועט ולהתחיל לעשות טבלאות אקסל.

[InterAl]

בלי לקרוא שורת טקסט אחת, אתה לעולם לא תשמע על ה-great ones כי הם מוזכרים רק בתיאורי חפצים. אז בכלל לא תבין שמדובר בעלילה לאבקראפטית. כלומר בעצם לא תבין כמעט כלום מהלור או מהסיפור. הדרך היחידה להבין משהו היא לחפור בתיאור של כל חפץ ממאות החפצים במשחק או לחילופין לקרוא/לצפות במקורות חיצוניים (הרבה יותר סביר). וזה די גרוע. הסיבה שזה ככה היא כי מיאזאקי לא ידע אנגלית בתור נער, אז במקום לקרוא את הטקסט, הוא המציא סיפורים בדמיון מתוך האיורים בספרים. כלומר כל הרעיון לא נובע מגאונות אלא מטמטום. ואנחנו צריכים לסבול בגלל זה.

[glass man]

סטיק אני לא מנסה לשכנע אותך שזה לא משחק גאוני להפך אני נהנה מאוד לשמוע דעה מנוגדת לשלי זה הייחוד של הפורום שלנו.

אני פשוט חושב שיש אנשים כמוני וכמו נדב שמחפשים במשחקים של פנטזיה אפלה כזו/דאנג'ן קרולרס כאלה עלילה "רגילה" ושאנחנו מוצאים אחת כזו זה מעלה את המשחק בכמה דרגות. כלומר אני לא יכול לדבר בשם של נדב רק בשמי אבל ממה שהוא כתב זה מה שמעלה גם לו את המשחק מעל המשחקים של מיאזאקי.


אני מבין שאתה אומר שהקסם של BB הוא כזה שאתה צריך לחוות אותו דרך המשחק, אבל כמו שאמרת אני מחפש משהו אחר ממיאזאקי אין טעות בהעדפה שלך או בשלי.
אני פשוט מחפש לראות אמן מתפתח במהלך הקריירה שלו, ואני רוצה לראות את מיאזאקי מתפתח וכותב עלילה סטנדרטית ולא משחק שהוא "חוויה" שאני צריך להבין בלי מילים שעברתי חוויה לאבקרפטית.

שאני מסתכל על יוצר כמו אנסל, אתה רואה את ההתבגרות וההתפתחות שלו, הוא התחיל מריימן ושהוא התבגר כיוצר וגדל הוא עשה משהו עם דמויות בלתי נשכחות Beyond Good and Evil כנל דרוקמן וקורי, זה מה שאני רוצה לראות כל כך אצל מיאזאקי את "ההבשלה" שלו כאמן שלם שמספר סיפור סטנדרטי וטוב.

בעיני גם לODDWORLD יש סיפור מקסים שהוא מספר בעיקר (אבל לא רק ) דרך הגיימפלי שלו וגם בלי לראות 300 סרטוני קישור דרמטיים אני יודע שאני משחק משהו שעושה HOMAGE ליציאת מצריים ו"משה רבנו" ושזו ביקורת על העבדות והקפיטליזם ומה לא" ולא לחינם זה אחד המשחקים הכי אהובים עלי אי פעם כי גיימפלי לפעמים מספר סיפור טוב לא פחות מעלילה רגילה, אבל מבחינתי האישית לפחות, אין יותר "אמנות" מעלילה שבה יש לך דמויות דיאלוגים ברורים, עלילה ברורה שקל לעקוב אחריה וכו'.

[Stick]

בלי לקרוא שורת טקסט אחת, אתה לעולם לא תשמע על ה-great ones כי הם מוזכרים רק בתיאורי חפצים. אז בכלל לא תבין שמדובר בעלילה לאבקראפטית. כלומר בעצם לא תבין כמעט כלום מהלור או מהסיפור. הדרך היחידה להבין משהו היא לחפור בתיאור של כל חפץ ממאות החפצים במשחק או לחילופין לקרוא/לצפות במקורות חיצוניים (הרבה יותר סביר). וזה די גרוע. הסיבה שזה ככה היא כי מיאזאקי לא ידע אנגלית בתור נער, אז במקום לקרוא את הטקסט, הוא המציא סיפורים בדמיון מתוך האיורים בספרים. כלומר כל הרעיון לא נובע מגאונות אלא מטמטום. ואנחנו צריכים לסבול בגלל זה.

חחחחחחח, בסדר גמור. לא מסכים איתך בשום דבר אבל הדיון היה שווה את זה בשביל התגובה הזאת .
ח"ח, החוויות שלנו היו שונות כנראה.

גלאס, אין לי בעיה עם זה שזה עניין של העדפה וטעם אישי. הכל בסדר. תאהב יותר או פחות כל יצירה שבא לך.
פשוט אמרת - "סטיק, אוהב את המשחקים האלה של הסקיל הגבוה כמו nioh רונין, ומשחקי הסולס אז זה ברור למה הוא עף על מיאזאקי...", אז אני אומר - זה ממש לא זה.
אני שם את המשחקים של מיאזאקי כל כך גבוה מעל nioh בגלל אלמנטים אחרים לגמרי.
זה שהם פחות לטעמך זה עניין אחר ואין שום בעיה, אבל הסברתי את עצמי.

[glass man]

חחחח אפשר רגע להסכים כמה זה מצחיק שהיפנים אוכלים ירידות והשפלות בוקסלים כל שני וחמשי? .אין על הפורום שלנו.
זה נכון שהמערב טוב מ99.9% מהיפנים בכתיבה אבל לפחות לדעתי יש 0.1% יפנים ששווה להחריג אותם ולמיזאקי יש פוטנציאל שאולי נראה יום אחד ממומש (ואולי לא)

סטיק ברור אני מבין למה אתה מתכוון זה הרגיש כאילו אני "מקטין" או מצמצם את האהבה שלך למיאזאקי רק לסקיל, אבל זו לא באמת היתה הכוונה שלי אני יודע שאתה מבין את העלילה והLORE ויודע עליהם פי מאה ממה שאני או רוב הפורום יודעים עליהם.

אני יודע שלפעמים יש קליק עם יוצר מסוים שפשוט משדר איתך על אותו גל ואני יודע שיש לך את זה עם מיאזאקי, אני פשוט יודע שאתה מכיר ומוקיר את כל הרבדים שלו, לא רק הסטינג או הלור, אלא גם יורד לעומק של הגיימפלי ברמת שאני לפחות לא אבין, אז ההבנה שלך וההנאה שלך מהמשחקים שלו יותר שלמה, זו היתה הכוונה שלי.

[DrKeo]

לכל משחק גדול כמו GOW יש ספר lore גדול, סוג של תנ״ך שיושב בסטודיו. למשחקים של מיאזאקי יש תנ״ך עמוק ומעניין, אבל בניגוד למשחק כמו GOW שיש לו תנך בכדי שכל הצוות יהיה מיושר והעלילה תהיה קוהרנטית, במשחקם של מיאזאקי התנ״ך הוא ה״עלילה״. התנך מכתיב את הקצב למעצבי השלבים, האמנים והכותבים של טקסטים שונים בעולם (שלטים, תאורים של חפצים וכו׳). אין במשחקים של מיאזאקי עלילה, יש להם הסטוריה ואם תחפור מספיק תגלה אותה. אבל עלילתית הם כמו סופר מריו, דמות גיבורה מסתובבת בעולם ומביסה את כולם עד הבוס הסופי. אין קוי עלילה, אין פיתוח דמויות (בקושי יש דמויות) וכו׳. המשחקים האלה הם עולמות הרוסים שמזמינים אותך לחקור מה קרה בהם והעלילה היא לא באמת עלילה אלה הסטוריה.

ואם נקח את הדיון בחזרה לNRFTW, הוא משחק עם עלילת ARPG קלאסית שכתובה טוב בsetting מעניין ולכן לדעתי זה כבר עולמות מעבר למה שכל משחק מיאזאקי הציג עד היום בתחום. ומעבר לזה קשה לי לחשוב על משהו שמשחקי מיאזאקי עושים יותר טוב מNRFTW. לא שאני בא לעשות פה ריב מיאזאקי, כל מה שאני אומר הוא שNRFTW עושה דיאבלו-סולס שהוא (לדעתי) יותר טוב מדיאבלו ויותר טוב מסולס. סך החלקים עולה על השלם, הדברים שנלקחים מז׳אנר א׳ מפצים על מה שמשעמם בז׳אנר ב׳ ולהפך.

[InterAl]

מה שכן, אני מאוד נהנה להקשיב לדיאלוגים/מונולוגים של ה-npcs במשחקים שלו. הם כתובים טוב (מבחינת איכות המשפטים והאווירה שהם יוצרים, פחות בפואנטה), בכמה רמות מעל כמעט כל המשחקים בתעשייה. זה אחד הדברים שיותר נהניתי מהם באלדן רינג.

[DrKeo]

לא מכחיש, למרות ש80% מהזמן אין לי מושג על מה הם מדברים או מה הם רוצים, אבל הvibe של הדיכאון עובר ממש טוב.