במה אתם משחקים?

[Hypno]

זה ככה גם במשחק המקורי. ועדיין האייקון של השחקן גדול מדי ביחס למפה.
מעניין אם הבאג של ה pins ששמים על המפה שמשנים את מקומם ככל שאתה מרחיב את המפה עדיין קיים.

משעשע לראות את כל האינטרנט מבקר את החלטות העיצוב של ה runbacks, כאשר גלאס החזיק את זה כמשהו קדוש במשחק המקורי וחלילה שהשתמשתי בנקודות שמירה ידניות.

[Stick]

סיימתי את BMW. הסוף מעולה ממש, שני קרבות הבוסים האחרונים (הרגיל וה'סודי') מצוינים. הדרך לשם קצת פחות, שלב 4 הוא ללא ספק השיא של המשחק מכל בחינה שהיא ואחרי זה שלבים 5 ו6 די משמימים וכבר רציתי שהמשחק יגמר בשעות האחרונות, כמו שקורה לי עם לא מעט משחקים.
סך הכל אחלה משחק, יש בו בעיות ברורות אבל גם חוזקות שנמצאות שם מהרגע הראשון (בעיקר הפרזנטציה, ואני לא מדבר רק על הגרפיקה המעולה, אלא גם הסצנות מעבר והאפיות והסקייל של העולם שעשויים מבחינת פרזנטציה ברמה הכי גבוהה שיש).
זה לא סקירו ובטח שלא אלדן רינג מבחינת הרמה של המשחק הכולל, לא הייתי ממליץ עליו באותו אזור חיוג בכלל, אבל אם אהבתם את משחקי ג'דיי או את הקומבט במשחקי GOW האחרונים (כלומר מינוס הכתיבה המצויינת ובניית המסע) אז זה לחלוטין משחק מומלץ ומאוד מהנה.
אני חושב שה8 שהוא עומד עליו די משקף את החוויה שלי איתו, בשביל משחק ראשון למפתחת הזו הוא באמת מוצלח ברמת הדברים שהם הצליחו לעשות כמו שצריך, כי הסקייל שלו מאוד מרשים. מעניין לראות לאן הם יתפתחו עם המשחק הבא שלהם שהוכרז.
ברמת הקושי מה שאמרתי עליו בתחלה ממש לא השתנה, יש פה המון מכניקות של סולס וזה בהגדרה סולס-לייק ברמה הטכנית אם מסתכלים על זה ככה, אבל ממש לא מבחינת חווית המשחק. יש איזה 90 בוסים במשחק אבל כ-80 מהם הם לא בסגנון של למידת מוב סטס ואיפה להעניש, אלא קרבות ספקטקל מול אויב גדול עם מד חיים.
אני עדיין לא אומר את זה כביקורת, זה פשוט סגנון אחר, אבל בכל זאת הסיבה שאהבתי במיוחד את הבוסים האחרונים (ועוד כמה בודדים שפזורים לאורך המשחק) היא שאלו כן בוסים בסגנון סולס שצריך ללמוד את המוב סטס שלהם ולדעת איך להגיב בכל סיטואציה. גם פה הם לא קשים במיוחד, אין בוס במשחק שלקח לי יותר מ 4 נסיונות, אבל זה נותן למשחק לזרום ולהתקדם מהר והתחשב בעובדה שאני גם ככה חושב שהוא ארוך מדי, זה דווקא יתרון.
בכל מקרה מי שמפחד מהשחק כי הוא לא רוצה חווית סולס, אפשר להסיר דאגה, זה הרבה יותר דומה ללשחק את GOW על hard מאשר את סקירו. מי שמחפש משחק סולס בחוויה של התמקצעות במכניקות ולמידה של אויבים, ולא משחק אקשן זורם שבו אתה והאויב עושים מהלכים אפיים ולא ברורים על המסך עד שאתה מנצח, זה לא זה .

וזהו באמת אחלה משחק פשוט לקראת הסוף הלופ שלו לא משתנה מספיק, ואין לו את עיצוב השלבים של אלדן רינג שהופך כל מקום לחוויה בפני עצמה, ככה שקצת נמאס לי כבר. עדיין שווה לסיים כדי להגיע לשני הקרבות האחרונים, וסך הכל את ההמלצה שלי הוא מקבל.
עכשיו השאלה מה משחקים - MGS 3, סילקסונג, nine sols, סייברפאנק שכבר מסתכל עלי בצורה לא נעימה מתוך הספרייה תקופה... או סקירו בפעם ה759, כמובן.

[DrKeo]

MGS3!

[Laskin]

Nine sols!
אתה חייב לשחק בו כבר כחובב מושבע של סקירו

ואז סילקסונג, משחק ענק.

ורגע, הבוס האופציונלי בסוף (שפותח לך את הסוף ה״אמיתי״) לקח לך באמת רק 4 נסיונות?!

[Stick]

ורגע, הבוס האופציונלי בסוף (שפותח לך את הסוף ה״אמיתי״) לקח לך באמת רק 4 נסיונות?!

האמת שהוא לקח לי שלושה נסיונות , אבל הוא מהבוסים שניגשתי אליהם מראש כמו "בוס סולס", כלומר בנסיון הראשון לא ממש תקפתי ורק ריפאתי את עצמי והתחמקתי מכל המכות שלו עד שלמדתי לגמרי מה הוא עושה בכל מצב. בנסיון השני שיחקתי רגיל הופתעתי לגלות שיש לו סוג של שינויי פייז כל X נזק עם התקפות מיוחדות, בשינוי השלישי הוא הרג אותי, ובנסיון השלישי כבר הגעתי עד הסוף. ההמשך אחרי זה כבר לא היה קשה יותר וזה בעיקר כמו קרב גימיק, בהחלט חלק מהנה מאוד אבל כבר לא קשה.
דווקא 4 נסיונות לקחו לי בוסים פשוטים יותר ששיחקתי יותר סטנדרטי, הדרקונים של שלבים 3 ו4 או מלך העקרבים או איך שלא קראו לו באזור הסודי של שלב 4, אבל הוא ספציפית היה סתם בוס מעצבן של שני קומבואים ולא באמת קרב ששווה משהו.

אני כן חושב ששני הבוסים האחרונים (הסודי הזה והסטנדרטי אותם אני מחשיב כשני האחרונים למרות שהסודי אולי נפתח קודם) הם הכי קשים במשחק, אבל בוא, גם זה לא משהו שמזכיר את משחקי FS. כלומר - לא כביקורת או כשלון שלהם לעשות בוס 'טוב' כביכול כמו FS, אלא סגנון שונה. והדמות שלך כל כך יותר OP, בעיקר בהתחשב בהתחמקויות. הבוסים הקשים באלדן רינג לדוגמה הם כבר סוג של קושי כמעט מטא מבחינת ההתקפות שלהם, הroll catchers בתוך הקומבואים שמשנים את הקצב וחייבים ללמוד או להיות עם אינסטינקטים לא אנושיים כדי להגיב בזמן אמת (שממש אין לי), אפשר ממש להרגיש איך FS בונים את הבוסים הקשים במיוחד שמיועדים לאתגר גם שחקנים שמנוסים מאוד כבר עם הסגנון, בצורה כזאת שהזכרון שריר שלך יפעל דווקא נגדך, או פתאום באיזה שינוי פייז שמוסיף משהו קטן כביכול אבל משנה לך את כל הקצב כאילו נוסף לך צבע חדש בגיטר הירו שצריך להתרגל אליו.
לדוגמה בסקירו תראה עד כמה יותר קשה הגרסה של Owl (Father) מאשר הקרב של Great Shinobi Owl, למרות שבאופן עקרוני הם מאוד דומים והשנוי מינורי על הנייר. הקרב של (Father) בכוונה בונה על הזכרון שריר שלך מהקרב הקודם ומעניש אותך.
BMW פשוט לא הולך לכיוון הזה, והוא הרבה יותר מזכיר את המשחקים הראשונים של FS מבחינת פילוסופיית העיצוב אם כבר משווים, לפני שהם חשבו איך להיות מטא ולהקשות על השחקן שכבר יודע למה לצפות ולעשות בכוונה את ההיפך.
אבל מה שהכי שמתי לב אליו ברמה הכי כוללנית זה היחס ל"פאניקה" רגעית. כלומר אם בבוס של FS אתה "תצא מהקצב" פתאום ותלחץ ותתחיל לעשות roll spam אתה כנראה תמות ישר, כי הבוסים הקשים בנויים להעניש את זה אוטומטית. בBMW כמעט לא מענישים אותך, אולי תאבד את חלון התקיפה שלך בקומבו הנוכחי אבל להספים התחמקות בלי הבחנה זו דרך די מוצלחת להתחמק רוב הזמן.

[Laskin]

טוב אתה משמעותית טוב ממני כי לי לקח איזה 20 נסיונות איתו, וזה אחרי שצפיתי בטיפים ביוטיוב אחרי 10 נסיונות כושלים במיוחד

[Stick]

טוב זה נטו נסיון עם הסגנון, וסבלנות ללמוד מה הבוס עושה וקצת לפרק את זה בראש לשפה של מכניקות גיימינג (כלומר אני נהנה מזה, אבל יכול להבין את מי שאין לו סבלנות).
אם אני זוכר נכון, זה היה ה"סולס לייק" (יחסית) הראשון שלך? עוד לפני סקירו גם? אני בטוח שאם תנסה היום הוא יקח לך הרבה פחות.
סך הכל אני ממש לא גיימר על ואפשר למצוא שחקנים ברשת שמפוצצים לי את הראש באותה מידה מאיך שהם משחקים, ויש מספיק בוסים לאורך המשחקים שנתקעתי עליהם טוב טוב, אפרופו סקירו .

[Laskin]

לא, די בטוח שסקירו קדם לו… אבל זה רחוק מאוד מסקירו.
אני עדיין אף פעם לא עצרתי מבלי לתקוף ורק למדתי את האויב בשום משחק

[Stick]

מבחינת מערכת הקרב כמובן זה מאוד רחוק, התכוונתי ברמת ההתמודדות בסגנון הזה עם בוסים.
אבל בסוף אם נשים בצד את העובדה שההשוואה מיותרת, אם נרצה להשוות אולי יותר מתאים להגיד כמה זמן היית על הבוס ולא כמה פעמים מתת מהבוס. כי אם אתה "למדת" אותו במשך 4 נסיונות שנגמרו כולם במוות שלך, ואני למדתי אותו בנסיון אחד רק אבל אחד כזה שארך כמו ה4 שלך כי לא ניסיתי להלחם בו אקטיבית אלא רק לראות את התזמונים והמהלכים שלו - זה לא באמת משנה.
כלומר אם ניצחתי אותו בנסיון השלישי ואחרי חצי שעה (סתם זורק, אין לי מושג), ומישהו אחר ניצח אותו בנסיון ה11 ואחרי חצי שעה, אני יכול כביכול להתגאות שמתתי פחות, אבל בעיניי זה בדיוק אותו הדבר.
ויותר מזה זה גם לא שצורה אחת נכונה כי מתים בה פחות והשנייה לא, מה שעובד לכל אחד ואיך שהוא נהנה.

אגב אני גם לא יודע איך בדיוק שיחקת, אבל אני הבנתי שהצורה הכי יעילה מבחינתי לקראת הסוף זה פשוט להשתמש בspell binder משופר עד הסוף, הוא מחזק אותך משמעותית. גם ככה שאר הקסמים כבר פחות יעילים בשלב הזה והדבר היחיד שהיה חסר לי זה הrock solid (ובהערת אגב בתוך הערת אגב, הייתי שמח אם זו הייתה מכניקה יותר משמעותית של פרי, אולי עם חלון זמן יותר קצר, אבל שמנותקת מהמערכת של הקסמים עם הקולדאון), אבל זה טרייד אוף עדיף.
אה, והשינויי צורה... אבל זה תמיד הרגיש לי זול ולא מהנה, וה spell binder מספיק חזק כדי לפצות על זה.

[Laskin]

אני באמת שיחקתי עם כל מני בילדים… אהבתי את הclone כשהוא משופר עד הסוף וממש אהבתי גם את הrock solid.

[glass man]

זה ככה גם במשחק המקורי. ועדיין האייקון של השחקן גדול מדי ביחס למפה.
מעניין אם הבאג של ה pins ששמים על המפה שמשנים את מקומם ככל שאתה מרחיב את המפה עדיין קיים.

משעשע לראות את כל האינטרנט מבקר את החלטות העיצוב של ה runbacks, כאשר גלאס החזיק את זה כמשהו קדוש במשחק המקורי וחלילה שהשתמשתי בנקודות שמירה ידניות.

זה לגיטמי לבקר החלטות עיצוביות שלא נראות לך במשחק מסוים. זה לא לגיטימי להשתמש בציטים כדי לשנות את הקושי שאליו המפתחים התכוונו קשה לך משחק מסוים? תפרוש ממנו ושלום על ישראל.

אני אף פעם לא הולך להצליח לסיים את IKaruga עם 3 פסילות כמו שהמפתחים התכוונו, אתה לא תראה אותי משתמש בcontinue או בציטים.
המטרה של משחקם זה לגרום לך גאווה על זה שצלחת את הקושי שלהם ואת האתגרים שהמפתחים התכוונו לזרוק עליך. אם אתה רוצה להיות צרכן פאסיבי של תוכן, בבקשה יש סרטים, פורנו, שידורי ספורט, אבל אל תרמה, אתה לא סיימת את Hollow knight באמת, לא חווית אותו זה שיש מליונים כמוך שמשתמשים בציטים לעבור את ההמשך?
צרת רבים נחמת טיפשים. עדיף שהחבר'ה האלה יפסיקו לשחק משחקים וילמדו להשקיע כסף בשוק ההון, או יעשו משהו אחר פרודוקטיבי עם הזמן שלהם, כי הם מבזבזים את הזמן והחיים שלהם על תחביב שהם לא נהנהים ממנו.זה עצוב.

ובפעם המליוןן, זה ששילמת למפתחים 20$ לא נותן לך רשות לשחק את המשחק איך שאתה רוצה, אתה צריך לשחק אותו כמו שהם התכוונו, לא תשחק כמו שהתכוונו? לא תראה את התוכן ששילמת עליו, זה המקל והגזר של התעשייה הזו.

[Laskin]

ובפעם המליוןן, זה ששילמת למפתחים 20$ לא נותן לך רשות לשחק את המשחק איך שאתה רוצה

זה עובדתית לא נכון

[glass man]

עובדתית, בגלל שקנית ספר ב20 דולר אתה גם להתחיל לקרוא ספר מהסוף להתחלה, או להתחיל מאיזה פרק רנדומלי שבא לך, אבל אתה לא תוכל להגיד בפורומים שחווית את הספר כמו שהתכוון הכותב במובן הזה, זה ששילמת על הספר לא נותן לך זכות לעשות את זה ולבוא אח'כ לפורומים ולדבר כבעל דעה על הספר. שזה מה שקאז עשה בזמנו

כל אלה שמשחקים את Sliksong עם ציטים, נגיד עם המוד של No Double Damage או עם HealthBar מוד, הם לא משחקים את המשחק שאתה משחק לאסקין, אז איך יש להם זכות להשתתף בדיונים על המשחק? הם איבדו את הפריבלגיה הזו. אלה מודים שמשנים מהותית את המשחק ב180 מעלות. המוד של no double hit יכול להיות ההבדל בין ניצחון למוות. המוד של הHealthBar מפחית את הסטרס שהשחקן מרגיש מול כל אויב כי יש לו את ה"רשת ביטחון" או "כדור הרגעה" שהוא יודע כמה חיים נשארו לאויב שלו, וזה לא אמור ככה, הוא אמור להרגיש לחץ ולהיות באי ודאות, כי זו החוויה של המשחק זה מה שהמפתחים רצו.

כאילו, השחקנים האלה רוצים משחק בלי קושי ומאמץ? בבקשה, נינטנדו בדיוק משחררים את יושי החדש, לאנשים שאוהבים שהכל הולך להם בקלות בחיים, או את מריו טניס החדש... זה לא במקרה שיש תינוקות במריו טניס החדש הזה, נינטנדו בעצמם אומרים לך למי הוא מיועד... אבל בחייאת שיעזבו את Sliksong לא כל המשחקים נועדו לכולם, וזה פסדר. שישחקו במשחקים שמתאימים לרמת האתגר שהם רוצים.

[DrKeo]

שחקתי בסילקסונג בערך 10 שעות והחלטתי לפרוש. הבוסים שם פשוט מצויינים, הפלטפורה סבירה אבל כמטרוידווניה הוא די נוראי. הוא פשוט לא בשבילי, באתי בשביל מטרוידווניה טוב וסילקסונג הוא לא זה.

[Laskin]

שחקתי בסילקסונג בערך 10 שעות והחלטתי לפרוש. הבוסים שם פשוט מצויינים, הפלטפורה סבירה אבל כמטרוידווניה הוא די נוראי. הוא פשוט לא בשבילי, באתי בשביל מטרוידווניה טוב וסילקסונג הוא לא זה.

תסגביר

ולא שיחקת בהולונייט? זה בדיוק אותו דבר

[Klayman]

אני באמת חושב שדברים שפחות הפריעו לי בעבר, יותר מפריעים היום. מעבר לשינויים יותר מעצבנים כמו התקיפה למטה באלכסון, זה פשוט מרגיש יותר מדי "בדיוק אותו הדבר". אפילו מיאזקי ופרום הבינו שכדאי לשים מדורה/פסל חזרה לחיים ליד בוסים ולא לתת לך לרוץ חזרה במשך דקה או יותר. אם אתה מת מול בוס 20 פעם, זה עוד 20 דקות משחק של ריצה לבוס מיותרות. Lies of P שם לך את המטבע האבוד מחוץ לחדר הבוס( ולא, נגיד, על הקצה של הפלטפורמה ממנה נופלים ללבה ומתים). העובדה שהמצפן עדיין דורש את אחד הסלוטים? מציקה ברמות! נגיד ספסלים שעולה כסף לפתוח. בסדר. היו גם בקודם. אבל פה יש ספסלים, שכל שימוש בהם עולה כסף, וגם ככה הכלכלה שלו מוזרה ולא ממש מסתדרת כי רוב האויבים בקושי מפילים חרוזים, והכי מגעיל? בוסים לא מפילים כלום! אה כן, וגם אם מצאת איזה מערום חרוזים, אז תכה בו וכמה מהם ייפלו אל הקוצים/לבה כי יש להם פיזיקה מטומטמת. וכן, אני יודע שיש את הקמע שמושך אותם. כרגע המצפן יותר חשוב לי אישית.

ספוילר מינורי לקבלת אחת יכולות התנועה(בערך אחרי 4 שעות משחק):

ספויילר: הצג

נגיד אצל התופרת הזאת שנותנת את האפשרות לרחף. היא מבקשת ממך את ה Spines האלה. אחלה, המשכתי להסתובב. ראיתי את האויבים שיורים אותם ואז הם נתקעים ברצפה/קיר, אבל ואללה, אי אפשר לאסוף.... מוזר.. את כל מה שלא "מנצנץ", אוספים פשוט במגע. אז מסתבר שלא! המשחק לא שומר על "שפה עיצובית" אחידה. צריך להרביץ להם, אז הם הולכים למהבהבים, ואז צריך לאסוף אותם עם חץ למעלה...

למה ? מה זה נותן?

שיחקתי ב HK המקורי המון זמן אחרי שהוא יצא במקור. יתכן והרבה דברים שוייפו עד אז. או שהייתי צעיר יותר וזה פחות הפריע לי. או שבתכלס שיחקתי בסוויצ' בזמן נסיעות "מת" מבחינתי וכו'. אבל כאן אני ממש מרגיש שהם מנסים להיכנס בי בכל הזדמנות. כלומר, סבבה, זכותם והכל, אבל זה מרגיש הרבה פחות כיף מהאביר המקורי. פחות כיף לי לטייל וללכת לאיבוד פה, שזה חלק מהכיף בעיניי בז'אנר. אז כן, אפשר בהחלט להגיד לי git gud וכו'. לא מכחיש שאני שחקן טוב במיוחד. אבל מהראשון נהניתי מאוד, וכאן הרבה מהדברים מרגישים ארכאיים או סתם mean spirited בצורה שהולכת נגד רוח הז'אנר בכוח.

[Laskin]

לגבי התקיפה למטה באלכסון - יש 2 CRESTS שמאפשרים לך לעשות את זה אחרת, כמו במשחק הקודם, וזה באמת משפר את החוויה משמעותית.
אני אישית משתמש באחד מהם, ממליץ בחום. אני לא מבין איך אפשר אחרת. בחירה הזויה של המעצבים, זה ברור שכולם יעדיפו להחליף במשחק כזה שזו תקיפה מאוד מאוד הכרחית.

לגבי הSPINES - אתה אמור לאסוף אותם אחרי שהם יורים אותם, ולא צריך תקיפה למטה, אלא פשוט להרביץ להם. זה לא מוסבר באמת בשום מקום אבל זה די אינטואיטיבי לדעתי, וזה מלמד אותך שאת רוב הPROJECTABLES של האוייבים אתה יכול להעיף או להכות בהם בחזרה לאוייב או להעלים אותם מוקדם יותר.

לגבי הסלוט של המצפן - אני נוטה להסכים. עם הזמן זו תהיה פחות בעייה כי יש אפשרות להוסיף עוד סלוטים די מהר, והסלוטים הצהובים הכי פחות קריטיים לקרבות. הם כן רוצים שתשחק עם זה יותר ממשחקים קודמים, בהתאם לסיטואציה/בוס... כשאני רוצה לעשות FARM באיזור מסויים אני משנה, כשאני נלחם בבוס אני משנה, כשאני חוקר אני משנה. אני אישית לא אוהב את זה, אבל זה לא באמת מפריע לחוויה שלי כי 90% מהזמן אני במצב "חקירה", ואחרי שאני לומד בוס אני משנה... FARMING אני לא עושה כמעט, אני סימנתי לעצמי במפה דברים שאני רוצה לרכוש וכשאני ממש אזדקק לאייטמים מסויימים אני אעשה FARM אחד גדול ואקנה הכל ביחד. אני כן מסכים שהכלכלה מוזרה, מעצבנת וכן - מיותרת לחלוטין אפילו, והמשחק היה זורם הרבה יותר בכיף בלעדיה.

לגבי הצ'קפויינטס הרחוקים - בינתיים זה עיצבן אותי רק ב-2 מקומות ספציפיים, אבל אני כן מוכרח להודות שזה עבד להם - בזכות 2 הקטעים האלה אני שחקן הרבה יותר טוב עכשיו

יש לי תלונות על המשחק, אבל אני מוצא את עצמי כן נהנה ממנו למרות זאת עוד יותר מהראשון. בינתיים זה משחק של 93 אצלי. בתכל'ס יכולתי כבר לסיים אותו אבל אני מתעקש לעשות *כל* מה שאפשר לפני שאני ממשיך.

[DrKeo]

אני באמת חושב שדברים שפחות הפריעו לי בעבר, יותר מפריעים היום. מעבר לשינויים יותר מעצבנים כמו התקיפה למטה באלכסון, זה פשוט מרגיש יותר מדי "בדיוק אותו הדבר". אפילו מיאזקי ופרום הבינו שכדאי לשים מדורה/פסל חזרה לחיים ליד בוסים ולא לתת לך לרוץ חזרה במשך דקה או יותר. אם אתה מת מול בוס 20 פעם, זה עוד 20 דקות משחק של ריצה לבוס מיותרות. Lies of P שם לך את המטבע האבוד מחוץ לחדר הבוס( ולא, נגיד, על הקצה של הפלטפורמה ממנה נופלים ללבה ומתים). העובדה שהמצפן עדיין דורש את אחד הסלוטים? מציקה ברמות! נגיד ספסלים שעולה כסף לפתוח. בסדר. היו גם בקודם. אבל פה יש ספסלים, שכל שימוש בהם עולה כסף, וגם ככה הכלכלה שלו מוזרה ולא ממש מסתדרת כי רוב האויבים בקושי מפילים חרוזים, והכי מגעיל? בוסים לא מפילים כלום! אה כן, וגם אם מצאת איזה מערום חרוזים, אז תכה בו וכמה מהם ייפלו אל הקוצים/לבה כי יש להם פיזיקה מטומטמת. וכן, אני יודע שיש את הקמע שמושך אותם. כרגע המצפן יותר חשוב לי אישית.

ספוילר מינורי לקבלת אחת יכולות התנועה(בערך אחרי 4 שעות משחק):

ספויילר: הצג

נגיד אצל התופרת הזאת שנותנת את האפשרות לרחף. היא מבקשת ממך את ה Spines האלה. אחלה, המשכתי להסתובב. ראיתי את האויבים שיורים אותם ואז הם נתקעים ברצפה/קיר, אבל ואללה, אי אפשר לאסוף.... מוזר.. את כל מה שלא "מנצנץ", אוספים פשוט במגע. אז מסתבר שלא! המשחק לא שומר על "שפה עיצובית" אחידה. צריך להרביץ להם, אז הם הולכים למהבהבים, ואז צריך לאסוף אותם עם חץ למעלה...

למה ? מה זה נותן?

שיחקתי ב HK המקורי המון זמן אחרי שהוא יצא במקור. יתכן והרבה דברים שוייפו עד אז. או שהייתי צעיר יותר וזה פחות הפריע לי. או שבתכלס שיחקתי בסוויצ' בזמן נסיעות "מת" מבחינתי וכו'. אבל כאן אני ממש מרגיש שהם מנסים להיכנס בי בכל הזדמנות. כלומר, סבבה, זכותם והכל, אבל זה מרגיש הרבה פחות כיף מהאביר המקורי. פחות כיף לי לטייל וללכת לאיבוד פה, שזה חלק מהכיף בעיניי בז'אנר. אז כן, אפשר בהחלט להגיד לי git gud וכו'. לא מכחיש שאני שחקן טוב במיוחד. אבל מהראשון נהניתי מאוד, וכאן הרבה מהדברים מרגישים ארכאיים או סתם mean spirited בצורה שהולכת נגד רוח הז'אנר בכוח.

מסכים כמעט עם כל מה שאמרת. הצ׳קפויינטס מתסכלים, החקירה של אזורים חדשים לא מהנה עד שאתה לא משיג מפה (וגם כשאתה משיג אותה היא המפה הכי נוראית שחוויתי במשחק וידאו), שימוש בסלוטים וסקילים להחלפה זה חטא קרדינלי במשחק מטרוידווניה (שגם הרס את אורי 2), ואין מספיק reward על הצלחה (הבוסים לא נותנים כלום וגם כשמשיגים חפץ הוא לרוב לא מעניין במיוחד).

פשוט יותר מדי במשחק הזה מעוצב לא טוב ואבדתי את החשק להמשיך לשחק בו. אולי יחזור אלי עוד כמה ימים, אבל כרגע אני מניח אותו בצד.

[Klayman]

ואני גם לא מרגיש שהתחזקתי/התקדמתי במיוחד ב6-8 שעות ששמתי עד עכשיו. לא יודע.... אולי הייתי צריך לקנות סוויצ' 2 ולשחק אותו שם בנסיעות וזהו..

[Laskin]

לדעתי אורי 2 היה טוב יותר מהראשון, גם שם - למרות המגרעות שלו.
אני אישית לא יכול להניח את המכשיר ומשתדל לשחק בסילקסונג בכל רגע פנוי שיש לי.
וכן קליימן - העובדה שרכשתי אותו לסוויץ' 2 ממש עזרה לי לנצל את הרגעים האלה. סשן בשירותים, סשן באוטו כשאני ממתין לילד שהקפצתי לחוג, ובעיקר - בטיסות שהיו לי ולפני השינה בחופשה.

אגב, יצא היום משחק הלגו קו אופ הזה - LEGO VOYAGERS. יושב על ממוצע 80, אומרים שהוא ממש ממש קצר, ולכן הציון הנמוך יותר, אבל עולה 80 ש"ח בסטים, והילד יעוף עליו לדעתי, אז אני רכשתי כבר ואני מתכנן לשחק אותו ביחד איתו בסופ"ש, בתקווה אולי גם לסיים אותו בישיבה או שתיים.
אולי גם עד הסופ"ש אסיים את סילקסונג.
אומרים שהבוסים האחרונים קשים ברמה קיצונית, שאנשים פורשים שם למרות שסיימו 95%. אני מקווה שאצליח בכלל לעבור אותם. אם לא זה יהיה מבאס במיוחד, אבל אני לא אוותר בקלות עם משחק שאני כל כך אוהב. גם בNINE SOLS יש בוסית אחרנה כזו, והתמודדתי. גם בסקירו הבוס האחרון לקח לי המון זמן (יומיים נדמה לי).

[Klayman]

יש מצב שאחזור ל Nine Sols. נהנתי ממנו יותר ועצרתי מסיבות לא קשורות אליו... אולי טים צ'רי ישייפו קצת מה rough edges עד אז.. אולי לא... בכל מקרה, גם אם אי פעם אסיים את סילקסונג, זה ייקח לי on and off של איזה שנה..

[Hypno]

זה לגיטמי לבקר החלטות עיצוביות שלא נראות לך במשחק מסוים. זה לא לגיטימי להשתמש בציטים כדי לשנות את הקושי שאליו המפתחים התכוונו קשה לך משחק מסוים? תפרוש ממנו ושלום על ישראל.

אתה מדבר על צ'יטים מובהקים. נקודת שמירה היא לא כזו. זה לא קושי, זה מטרד. אחרי שאני מגיע באופן עקבי בחזרה לבוס אז זה סתם נהפך לטרחנות.

האם אנשים שמשחקים במשחקים בסגנון MYST וכותבים לעצמם הערות במחברת חוטאים למשחק כי המשחק עצמו לא מציע דבר כזה מובנה במשחק?
האם משחק ששם צ'קפוינט לפני קאטסין של לפני קרב בוס, ואי אפשר לדלג על הקאטסין, זה מבחן מחושב של קור ואריכות רוח?
אם אני שם PINS במפה של סילקסונג, לוקח תמונה ואז כותב מלל ליד כל PIN כדי לזכור במדויק מה עניין אותי שם, זה אומר שאני חוטא למשחק?

כמו במשחק הראשון, וכמו כל משחק שנותן לסמן סימונים במפה - אי היכולת להוסיף תיאור חופשי לסימונים האלה זה טמטום לשמו של המפתחים.

המשחק מאפשר לך לעשות פארמינג באופן קל (ומונוטוני) בשלב מוקדם של המשחק. ספסל קרוב ומסך אחד-שניים אחרי אוייבים שמספקים חרוזים. אפשר לחרוש על זה ולקנות את כל מה שמוצע בכפר הפתיחה של המשחק. האם זו הייתה הכוונה של טים צ'רי בעיצוב המשחק והתאמת הקושי שלו?

אם תגיד לי שלמפתחת יש עקרונות לא מתפשרים וככה בדיוק היא רוצה את האיזון של המשחק, אז אני יכול להעריך את הקשיחות.
אבל שבוע אחרי, המפתחת הוציאה עדכון שמקל בקרבות בוסים מסויימים ומול אוייבים מסויימים. אז מה זה אומר? כן אכפת להם מהחווייה של השחקן הממוצע?

מה זה אומר? עשו משחק 7 שנים עם הראש באדמה וכשלו בפלייטסטינג אם הם כבר משנים את הבלאנס? עדיף שמפתחת תגיד take it or leave it על פני שינוי בלאנס שאומר
א. אנחנו דווקא לא קשיחים לגבי 'איך המשחק צריך להיות' ו-ב. לא עשינו פלייטסטינג כהלכה.

אז באיזה עוד החלטות עיצוביות הם יכולים להיות גמישים?

מה הבעיה בלתת לי לרשום טקסט ליד PIN שאני שם על מפה? יכלו גם לעשות ש PINS (שאתה קונה בחרוזים) שאתה שם על המפה מוצגים על גבי עולם המשחק עצמו כשאתה במרחק מסויים, ואז זה יכול לספק התמצאות בלי לתפוס סלוט של מצפן.
במשחק עמוס באייטמים, יכולים לעשות אייטם בשביל אנשים שיודעים שעכשיו שעה אני מנסה את הקרב בוס הזה. אייטם שעושה לך respawn מסך אחד לפני מסך הבוס.

בכל אופן, אני עדיין בחיתולים של המשחק אז נראה מה קורה.

[DrKeo]

אחרי הפרישה מסילקסונג עברתי לdonut county, חיקוי קטמרי שקשה לי להמליץ עליו. סיימתי אותו והגיימפליי חמוד מינוס, מאוד דומה לקטמרי, אבל כמות הטקסט במשחק היא פשוט הזויה. בשלב מסויים ויתרתי על לקרא את העלילה ופשוט התחלתי להריץ את טקסט ואני יכול להשבע שרק להריץ את הטקסט בסיום שלב לוקח כמעט אותו זמן כמו לשחק את השלב. גיימפליי מאוד חמוד אבל הרגשתי בכלא של דיאלוג.

אחריו עברתי לABZU שגם אותו סיימתי, משחק אוירה ממש חמוד, שעה+ של זן.

[kririn]

אני כבר כמה שעות בSonic Frontiers

המשחק הזה קצת מוזר
הגרפיקה דומה ל2 זלדות האחרונות
ולוקח קצת זמן להבין שזה לא " זלדהסוניק "

זה בפועל סוניק שהוסיפו לו כמה דברים
העולם שדומה לזלדה זה בעצם עולם ראשי
יש לו משימות פשוטות ויש בוסים ולאסוף דברים
אפשר גם לפתוח את המפה
שלא נעולה בכלל , אבל זה לפי חלקים שרוצים לראות דברים
יש משימות לפתוח
בלי זה זה לבן

חוץ מזה יש גם שלבים , צבעונים שמרגישים כמו הסוניקים 3d
בכל שלב כזה יש 5 דברים לאסוף
ובנוסף עוד משימה שלא חובה

לדוגמה לעבור במהירות מסוימת דברים כאלו
זה כן נותן מפתחות אבל אפשר לאסוף מפתחות אחרים
(לא מדבר על ה5 דברים )

מבחינת איכות עד עכשיו ולקח לי קצת זמן ללמוד את המשחק
הייתי אומר 70
זה לא רע , המשחק נחמד אבל לא מעבר

חוץ מזה יש גם שדרוגים לדמות

[Hypno]

בנתיים הבולשיט הכי גדול בסילקסונג זה ששכחתי שנהרגתי שוב לפני שלקחתי את הקוקון, וחשבתי שבאג שדד אותי מ ~450 חרוזים.

אחרי 3 בוסים אני חייב להגיד שהדיבורים על הקושי של המשחק מופרזים. כן, צריך להיזהר בחקירה (במיוחד ללא מפה) אבל זהו פחות או יותר. לא ממש שונה מהמשחק הראשון.
ב 3 בוסים הנ"ל הספסל היה קרוב וזה לא היה issue.
אפשר לעשות פארמינג לחרוזים בקלות. השאלה אם הסתמכות כלשהי על פארמינג זה עיצוב משחק לא טוב.

חוץ מכל הסיכות לסימונים במפה (חרטה ברטה שנועדה לרפד ולהצדיק את כלכלת החרוזים שהייתה גם במשחק הראשון), קניתי את כל מה שהיה אפשר לקנות אני חושב.
חלק אחד של מסיכה (חלק שני מצאתי בחקירה), ה TOOL הראשון מה blacksmith הראשון שפוגשים (ואת השני מצאתי בחקירה), את הצ'ארם שהוא מציע. אפילו את המפתח של הסוחר ב mosshome בהתחלה קניתי. שדרוג אחד של החרב (2 פיסות) מצאתי בחקירה. את המתכת שצריך כדי לקנות מהblacksmith קניתי מהסוחר של mosshome, והשנייה מצאתי בחקירה.

בעצם נשאר לי רק ערכת קרפטינג שעולה רק חרוזים שלא קניתי ואת כל הסיכות הטפשיות שאי אפשר להוסיף להם מלל בסימון למפה.