במה אתם משחקים?

[DrKeo]

אין מה לעשות בוויצ'ר יותר מ90 שעות, כמעט כל השחקנים פה בפורום גמרו את המשחק אחרי 90 שעות. לא ברור לי איך שחקת כל כך הרבה דודי אלה אם החלטת ללכת ברגל ממקום למקום ולא השתמשת במסע המהיר.

[Klayman]

זה בדיוק מה שהוא עשה... אין לי כח לחפש את ההודעה ההיא, אבל היא שם בפורום..

[InterAl]

הוא ציטט אותה בדיוק בהודעה האחרונה שלו...

[Kazz]

סיימתי את rise of the tomb raider.

אני בספק אם בכלל אפשר להגיד שהוא יותר טוב מהקודם. הדיבורים על התמקדות גדולה יותר על 'קברים' היו חרטא ברטה. המשחק לא מגיע כלל לקרסוליים של משחק TR קלאסי. 8-9 חדרים שהתגובה לכל אחד מהם זה 'אוקיי, התחלה לא רעה - רגע זה הסוף, פחח'.

לא יודע אם בכלל אפשר להגיד שמדובר להמשך למשחק 2013. כאילו עשו ריבוט לריבוט. צריך ללמוד כישורים מחדש שכבר למדנו אז, אין שום זכר לצמד האקדחים האייקוני. כזו עצלות של המפתחים. שוב לארה נקלעת למצב בו היא מאבדת את הנשקים שלה, אבל כל שאר הציוד נשאר בסדר גמור. שתתחיל את המשחק עם ציוד? השתגעתם? אנחנו צריכים לתת לאנשים משהו לפתוח ולשדרג ותחושת התקדמות כי זה הרבה יותר קל לנו לעצב את המשחק כשאין לך כלום מאשר אם לארה תהיה מצויידת כפי שצריך לעבודתה.

כמו במשחק הקודם, שוב מערכת השדרוגים ופתחית יכולות על הפנים ומיותרת. סימן למערכת שדרוג רעה: הדבר הראשון שמציעים לשדרוג זה לספוג פחות נזק. כאילו בחייאת. אולי תבחרו ערכים מסויימים ותאזנו את המשחק לפיהם? אתה רוצה לפסוג פחות נזק? בשביל זה יש דרגות קושי במשחק. אז מי יודע כמה שדרוגים סביב ספיגת פחות נזק, עוד כמה שדרוגים פתטיים ל detective vision, עוד שדרוגים מטומטמים של 'יותר סיכוי לקבל אלמנט X בלוטינג' וכו' וכו'. מערכות שדרוגים ממשיכות להיות מחלה פושה במשחקים המודרניים שמנסים בכל הכח כאילו לתת ערך מוסף או יותר סיבות לשחק או פרסים לשחקן.

אותו הדבר לגבי שדרוגי נשקים. יותר נזק, פחות ריקויל, יותר תחמושת *פיהוק*. שוב, תברו ערכים ותאזנו את המשחק. למה שאשתמש בנשקים אחרים אם אני יכול לשדרג אחד? לנשקים צריכים להיות יתרונות וחסרונות וכך להשתמש בהם בהתאם. ברגע שאני יכול לבטל חסרונות אז הנשקים אחרים מיותרים ובקושי משתמשים בהם. למה לעזאזל שאשתמש במטול הרימונים ב SMG שלי אם יש לי חץ פיצוץ בקשת שלי שעדיף בהרבה?

מערכת קרב מניחה את הדעת - יותר בהיבט ההתגנבותי ואלתור רימונים אבל פשוט יש יותר מדי מזה. זה צריך להיות 80% אחוז חקירה ופאזלים ב20% קרבות ולא ההיפך. מערכות מפותחות יותר של ה grappling hook וחצי-הטיפוס יכולות אולי להיות בסיס לא רע של משחק TR מבוסס פאזלים ופלטפורמה. כרגע כמעט כל המשחק מתנקז לחץ-חבל כפיתרון הברור (כי הכל עטוף בחבלים) לכל פזאל או מכשול.

ולמה אין לארה טלפון לווייני? ולמה בתור חוקרת וארכיאולוגית היא לא מתעדת שום דבר? כאילו, אולי תוציאו טלפון ותצלמי תגליות? מבחינתי שתלבש גו פרו כל הזמן ותקליט הכל. וכל השטות של 'למידת שפות' - אולי תרימי טלפון למומחה הבלשנות שלך בלונדון וכך תלמדי. בתור אישה עשירה כקורח לא רואים זאת בכלל. שיעשו מזה אלמנט צילום כמו ב DR: תצלם תמונות של כל התגליות באיזור הזה. עדיף מבערך כל ה collectibles שיש במשחק.

[Klayman]

הוא ציטט אותה בדיוק בהודעה האחרונה שלו...

זה העונש שלי על שלא חזרתי לעמוד הקודם .

[InterAl]

סיימתי את rise of the tomb raider.

אני בספק אם בכלל אפשר להגיד שהוא יותר טוב מהקודם. הדיבורים על התמקדות גדולה יותר על 'קברים' היו חרטא ברטה. המשחק לא מגיע כלל לקרסוליים של משחק TR קלאסי. 8-9 חדרים שהתגובה לכל אחד מהם זה 'אוקיי, התחלה לא רעה - רגע זה הסוף, פחח'.

לא יודע אם בכלל אפשר להגיד שמדובר להמשך למשחק 2013. כאילו עשו ריבוט לריבוט. צריך ללמוד כישורים מחדש שכבר למדנו אז, אין שום זכר לצמד האקדחים האייקוני. כזו עצלות של המפתחים. שוב לארה נקלעת למצב בו היא מאבדת את הנשקים שלה, אבל כל שאר הציוד נשאר בסדר גמור. שתתחיל את המשחק עם ציוד? השתגעתם? אנחנו צריכים לתת לאנשים משהו לפתוח ולשדרג ותחושת התקדמות כי זה הרבה יותר קל לנו לעצב את המשחק כשאין לך כלום מאשר אם לארה תהיה מצויידת כפי שצריך לעבודתה.

כמו במשחק הקודם, שוב מערכת השדרוגים ופתחית יכולות על הפנים ומיותרת. סימן למערכת שדרוג רעה: הדבר הראשון שמציעים לשדרוג זה לספוג פחות נזק. כאילו בחייאת. אולי תבחרו ערכים מסויימים ותאזנו את המשחק לפיהם? אתה רוצה לפסוג פחות נזק? בשביל זה יש דרגות קושי במשחק. אז מי יודע כמה שדרוגים סביב ספיגת פחות נזק, עוד כמה שדרוגים פתטיים ל detective vision, עוד שדרוגים מטומטמים של 'יותר סיכוי לקבל אלמנט X בלוטינג' וכו' וכו'. מערכות שדרוגים ממשיכות להיות מחלה פושה במשחקים המודרניים שמנסים בכל הכח כאילו לתת ערך מוסף או יותר סיבות לשחק או פרסים לשחקן.

אותו הדבר לגבי שדרוגי נשקים. יותר נזק, פחות ריקויל, יותר תחמושת *פיהוק*. שוב, תברו ערכים ותאזנו את המשחק. למה שאשתמש בנשקים אחרים אם אני יכול לשדרג אחד? לנשקים צריכים להיות יתרונות וחסרונות וכך להשתמש בהם בהתאם. ברגע שאני יכול לבטל חסרונות אז הנשקים אחרים מיותרים ובקושי משתמשים בהם. למה לעזאזל שאשתמש במטול הרימונים ב SMG שלי אם יש לי חץ פיצוץ בקשת שלי שעדיף בהרבה?

מערכת קרב מניחה את הדעת - יותר בהיבט ההתגנבותי ואלתור רימונים אבל פשוט יש יותר מדי מזה. זה צריך להיות 80% אחוז חקירה ופאזלים ב20% קרבות ולא ההיפך. מערכות מפותחות יותר של ה grappling hook וחצי-הטיפוס יכולות אולי להיות בסיס לא רע של משחק TR מבוסס פאזלים ופלטפורמה. כרגע כמעט כל המשחק מתנקז לחץ-חבל כפיתרון הברור (כי הכל עטוף בחבלים) לכל פזאל או מכשול.

ולמה אין לארה טלפון לווייני? ולמה בתור חוקרת וארכיאולוגית היא לא מתעדת שום דבר? כאילו, אולי תוציאו טלפון ותצלמי תגליות? מבחינתי שתלבש גו פרו כל הזמן ותקליט הכל. וכל השטות של 'למידת שפות' - אולי תרימי טלפון למומחה הבלשנות שלך בלונדון וכך תלמדי. בתור אישה עשירה כקורח לא רואים זאת בכלל. שיעשו מזה אלמנט צילום כמו ב DR: תצלם תמונות של כל התגליות באיזור הזה. עדיף מבערך כל ה collectibles שיש במשחק.

ככה זה במשחקי מטרוידואניה, תמיד מאבדים את כל היכולות בהתחלה וצוברים אותם מחדש במהלך המשחק. לגבי שאר הדברים - היו יותר קברים במשחק הזה ביחס לקודם, ולדעתי הם מעוצבים טוב יותר וחלקם גם די מאתגרים. אין ספק שהם יצירתיים יותר מעיצוב השלבים המזעזע של TR1/2, שאולי הדהימו לזמנם אבל היום הם די מבחילים. לא רק מבחינה גרפית אלא מבחינת ה"פאזלים" והגיימפליי שהיה שם. סה"כ rise רחוק מלהיות משחק מצוין אבל הוא בהחלט טוב ומהנה.

[kririn]

כמה דברים,קודם כל המשחק בכלל בכלל לא בסגנון מטרווניה
שלמי שלא יודע את המונח, זה חיבור של מטרויד וקסטליווניה
אבל מהתקופה של סימפוניה אוף דניט, ולא מהמשחקים המודרנים

אין חובה לחפור בה tr האחרון, וכמו הקודם,הוא קלון אנצארטד
ולא קשור במשחקיות למקורים
זה בעיקר משחק אקשן ואפקטים

בתקופת הps1 היו הגבלות חומרה,וידע של מפתחות
למעשה ההתחלה של משחקי 3d כמינסטרים, ופיתחו משחקים אחרת
Tr המקורים, הרבה יותר קשים,יש הרבה חקירת עולם להתקדם
זה לאומת אנצארטד, ודומיהם לו, שהרוב אקשן
מבחינתי זה אפילו לא אותו הז'אנר

ואני אהבתי את tr האחרון,אבל כמה שהוא
משחק בעיקר אקשן אפקטים,ולא חקירה

[Kazz]

ככה זה במשחקי מטרוידואניה, תמיד מאבדים את כל היכולות בהתחלה וצוברים אותם מחדש במהלך המשחק. לגבי שאר הדברים - היו יותר קברים במשחק הזה ביחס לקודם, ולדעתי הם מעוצבים טוב יותר וחלקם גם די מאתגרים. אין ספק שהם יצירתיים יותר מעיצוב השלבים המזעזע של TR1/2, שאולי הדהימו לזמנם אבל היום הם די מבחילים. לא רק מבחינה גרפית אלא מבחינת ה"פאזלים" והגיימפליי שהיה שם. סה"כ rise רחוק מלהיות משחק מצוין אבל הוא בהחלט טוב ומהנה.

RotTR הוא לא משחק מטרוידואניה. הדרך אף פעם לא חסומה לך, אתה תמיד מקבל את מה שצריך כדי להמשיך באופן לינארי. האיבזרים שאתה משיג במהלך הדרך פותחים לך גישה עבור כל התכנים הצדדיים והאיסופיים ולא המעניינים במשחק. אין לזה שום השפעה על קו העלילה והמשחק הראשי. רק ב2 קברים צדדים נתקלתי במצב שנכנסתי אליהם בלי שהיה לי את הציוד הנדרש.

חוץ מזה, זה עדיין עיצוב עצל.

בתור מי שאין לו זיקה מיוחדת למשחקי TR וששיחק באניברסי ובאנדרוורלד ב2013, המשחקים האלה שמים בכיס הקטן את הריבוטים מבחינת פאזלים ואתגר וגיוון. אל תבואו לחפש את זה ב RotTR. תבואו לגרפיקה ולמראות (חרף shimmering\aliasing מבחיל) ולתת הדשוטים עם החץ והקשת.

[DrKeo]

אנברסרי ואנדרוורלד משחקים ממש חמודים אבל הם לא בקרסוליים של הריבוט. הריבוט הוא המשחק AAA הראשון בסדרה מאז TR2 (אם אתה ממש נדיב TR3) בשנות ה90.

[InterAl]

RotTR הוא לא משחק מטרוידואניה. הדרך אף פעם לא חסומה לך, אתה תמיד מקבל את מה שצריך כדי להמשיך באופן לינארי. האיבזרים שאתה משיג במהלך הדרך פותחים לך גישה עבור כל התכנים הצדדיים והאיסופיים ולא המעניינים במשחק. אין לזה שום השפעה על קו העלילה והמשחק הראשי. רק ב2 קברים צדדים נתקלתי במצב שנכנסתי אליהם בלי שהיה לי את הציוד הנדרש.

חוץ מזה, זה עדיין עיצוב עצל.

בתור מי שאין לו זיקה מיוחדת למשחקי TR וששיחק באניברסי ובאנדרוורלד ב2013, המשחקים האלה שמים בכיס הקטן את הריבוטים מבחינת פאזלים ואתגר וגיוון. אל תבואו לחפש את זה ב RotTR. תבואו לגרפיקה ולמראות (חרף shimmering\aliasing מבחיל) ולתת הדשוטים עם החץ והקשת.

המטרוידואניה בא לידי ביטוי בתכנים האופציונליים, ובראשם הקברים. בשביל חלקם אתה חייב לחזור אחורה ולהשתמש בציוד מתקדם יותר. אין ספק שזה מטרוידואניה סופר לייט. הקברים היו נחמדים לטעמי, אלה לא חידות מבריקות ברמה של פורטל או זלדה, אבל עדיין עיצוב די טוב. לגבי אניברסרי/אנדרוורלד - אני בספק שהם טובים יותר, אבל אולי. לא שיחקתי בהם איזה עשור.

[erezronen]

מעתיק את עצמי מפייסבוק:

אתמול קיבלתי סוף סוף את ה-PSVR שלי. איחור של שבוע בלבד מתאריך המשלוח שנקבע ע"י אמזון! יאי דואר ישראל! הנה כל מיני מחשבות שעלו לי בראש מהבערך-שעתיים שהשתעשעתי איתו אתמול (תשובה לשאלה "כמה עלה לך" בסעיף האחרון):

1. זוכרים את התקופה הפרהיסטורית הזאת בהסטוריה של הקונסולות, שבקרי המשחק היו חוטיים ואם מישהו היה עובר בינכם לבין הטלוויזיה היה לו סיכוי ממש טוב למעוד על הכבל ולנתק את הכל? אז זה חזר. כמות הכבלים שה-VR הזה דורש היא אסטרונומית. סוני ניסו לעשות כל מה שאפשר בשביל לגרום לזה להיות נוח, אבל זה עדיין מרגיש ממש ממש מוזר לחזור לעולם חוטי אחרי שהרגילו אותנו שכבר לא צריך כבלים.

2. מציאותי זה עדיין לא. רבות דובר על כך שהפלייסטיישן 4 אינה חזקה מספיק בשביל להריץ משחקים פוטוריאליסטים ב-VR, אבל זו לא הבעיה שלי עם הטכנולוגיה. הבעיה היא חדות המסך ו"אפקט הרשת", שנמצא גם ב-Vive ובאוקולוס. כשמרכיבים את הקסדה רואים "רשת" של פיקסלים, ונוצר אפקט כאילו מסתכלים על העולם דרך מסך רשת כזה כמו שיש בחלונות בבית. בפלייסטיישן VR זה הכי בולט משום מה כשהמסך כהה. זאת ועוד: הרזולוציה לא מספיק חדה והכל די מטושטש, במיוחד טקסטים. על AA אין על מה לדבר.
זה לא נורא ובסופו של דבר אפקט ה"וואו" עדיין קיים (עוד על כך עוד מעט), אבל זה כן קצת מרגיז. מסך ה-50 אינץ' שלי הוא אפילו לא 4K אבל כל סרט שאני רואה בו חד לאללה. כשניסיתי לראות פרק של איזו סדרה בנטפליקס דרך ה-VR זה הרגיש כאילו אני רואה משהו על מוניטור טלוויזיה ישן ונחות.

3. ועדיין, בפעם הראשונה שנכנסים למשחק שמציב את השחקן בחלל גדול זה עושה וואו. תחושת ה"נוכחות" במרחב אמיתית, ועם כל הטישטוש אפשר להרגיש שנמצאים בעולם אחר.

4. ניסיתי את PlayStation VR Worlds, אוסף של 4 משחקונים שמהווה סוג של דמו טכנולוגי. הם מנצלים טוב את המציאות המדומה, עם שלל טריקים של פרספקטיבה וזוויות ראייה רחבות. אין בהם יותר מדי מבחינת גיימפליי, אבל כהדגמת יכולות זה יופי של דבר.

5. ניסיתי גם את Wayward Sky, משחק הרפתקאות (סוג של קווסט / פאזל גיים) חמוד לאללה. הוא לא מנקר עיניים כמו VR Worlds, אבל יש בתוכו הרבה יותר "משחק", וממש ממש נהנתי מהקצת שהספקתי לשחק בו.

6. ולסיום שיחקתי ב-Thumper, משחק קצב שעובד לא רע גם לא ב-VR, אבל כשמשחקים אותו במציאות מדומה זה פשוט עולם אחר. וואו. זו ללא ספק היתה החוויה הכי מספקת עד כה.

7. על המדף הוירטואלי ממתינים לי גם Rez Infinite ו-The Playroom VR. מתפתה ממש לקנות גם את Tethered. מקווה להספיק לבדוק אותם היום.

8. ונחזור קצת לביקורת פחות חיובית: הפלייסטיישן VR מזכיר את המפלצת של פרנקינשטיין. סוני לקחו כל מיני טכנולוגיות קיימות ושילבו אותן במוצר חדש. יחסית למגבלות יצא להם לא רע בכלל. ולמרות זאת, הבעיה הגדולה ביותר של המוצר הזה נעוצה במעקב המיקום שלו. הוא משתמש ב-PlayStation Camera הקיימת ושלטי ה-Move הוותיקים בשביל לנסות להבין איפה נמצא הראש של השחקן, וזה לא תמיד עובד טוב. במשחקים עם שליטת תנועה חוויתי לא אחת "קפיצות" של השלטים בלי שהזזתי אותם באמת. פה ושם העולם כולו זז לי מול הפנים כי הפלייסטיישן החליט שאני מזיז את הפנים למרות שאני לא.
זה... לא נעים. התקווה שלי היא שעם הזמן ישפרו את העניינים האלה בעדכוני תוכנה. כרגע זה קצת מוריד.

9. אבל, שוב - כל זה שווה את אפקט ה"וואו" כשזה כן עובד כמו שצריך.

10. כשסיימתי את סשן המשחק השני שלי כיביתי את הקסדה ושיחקתי טיפה טיטאנפול על מסך הטלוויזיה הרגיל שלי. 50 אינץ' כאמור, במרחק מטר וחצי בערך. לא מסך קטן. ועדיין, אחרי שהעולם כולו עטף אותי, הוא פתאום נראה פיצי ולא משמעותי. וזה חתיכת גיים צ'יינגר.

11. ולמי ששאל: כל העסק עלה 2,050 שקלים (כולל משלוח ומיסים) דרך אמזון UK. יש מצב שחלק מהסכום הזה יוחזר בהתאם להאם גבו או לא גבו מס.

[Death_119]

מעתיק את עצמי מפייסבוק:

אתמול קיבלתי סוף סוף את ה-PSVR שלי. איחור של שבוע בלבד מתאריך המשלוח שנקבע ע"י אמזון! יאי דואר ישראל! הנה כל מיני מחשבות שעלו לי בראש מהבערך-שעתיים שהשתעשעתי איתו אתמול (תשובה לשאלה "כמה עלה לך" בסעיף האחרון):

1. זוכרים את התקופה הפרהיסטורית הזאת בהסטוריה של הקונסולות, שבקרי המשחק היו חוטיים ואם מישהו היה עובר בינכם לבין הטלוויזיה היה לו סיכוי ממש טוב למעוד על הכבל ולנתק את הכל? אז זה חזר. כמות הכבלים שה-VR הזה דורש היא אסטרונומית. סוני ניסו לעשות כל מה שאפשר בשביל לגרום לזה להיות נוח, אבל זה עדיין מרגיש ממש ממש מוזר לחזור לעולם חוטי אחרי שהרגילו אותנו שכבר לא צריך כבלים.

2. מציאותי זה עדיין לא. רבות דובר על כך שהפלייסטיישן 4 אינה חזקה מספיק בשביל להריץ משחקים פוטוריאליסטים ב-VR, אבל זו לא הבעיה שלי עם הטכנולוגיה. הבעיה היא חדות המסך ו"אפקט הרשת", שנמצא גם ב-Vive ובאוקולוס. כשמרכיבים את הקסדה רואים "רשת" של פיקסלים, ונוצר אפקט כאילו מסתכלים על העולם דרך מסך רשת כזה כמו שיש בחלונות בבית. בפלייסטיישן VR זה הכי בולט משום מה כשהמסך כהה. זאת ועוד: הרזולוציה לא מספיק חדה והכל די מטושטש, במיוחד טקסטים. על AA אין על מה לדבר.
זה לא נורא ובסופו של דבר אפקט ה"וואו" עדיין קיים (עוד על כך עוד מעט), אבל זה כן קצת מרגיז. מסך ה-50 אינץ' שלי הוא אפילו לא 4K אבל כל סרט שאני רואה בו חד לאללה. כשניסיתי לראות פרק של איזו סדרה בנטפליקס דרך ה-VR זה הרגיש כאילו אני רואה משהו על מוניטור טלוויזיה ישן ונחות.

3. ועדיין, בפעם הראשונה שנכנסים למשחק שמציב את השחקן בחלל גדול זה עושה וואו. תחושת ה"נוכחות" במרחב אמיתית, ועם כל הטישטוש אפשר להרגיש שנמצאים בעולם אחר.

4. ניסיתי את PlayStation VR Worlds, אוסף של 4 משחקונים שמהווה סוג של דמו טכנולוגי. הם מנצלים טוב את המציאות המדומה, עם שלל טריקים של פרספקטיבה וזוויות ראייה רחבות. אין בהם יותר מדי מבחינת גיימפליי, אבל כהדגמת יכולות זה יופי של דבר.

5. ניסיתי גם את Wayward Sky, משחק הרפתקאות (סוג של קווסט / פאזל גיים) חמוד לאללה. הוא לא מנקר עיניים כמו VR Worlds, אבל יש בתוכו הרבה יותר "משחק", וממש ממש נהנתי מהקצת שהספקתי לשחק בו.

6. ולסיום שיחקתי ב-Thumper, משחק קצב שעובד לא רע גם לא ב-VR, אבל כשמשחקים אותו במציאות מדומה זה פשוט עולם אחר. וואו. זו ללא ספק היתה החוויה הכי מספקת עד כה.

7. על המדף הוירטואלי ממתינים לי גם Rez Infinite ו-The Playroom VR. מתפתה ממש לקנות גם את Tethered. מקווה להספיק לבדוק אותם היום.

8. ונחזור קצת לביקורת פחות חיובית: הפלייסטיישן VR מזכיר את המפלצת של פרנקינשטיין. סוני לקחו כל מיני טכנולוגיות קיימות ושילבו אותן במוצר חדש. יחסית למגבלות יצא להם לא רע בכלל. ולמרות זאת, הבעיה הגדולה ביותר של המוצר הזה נעוצה במעקב המיקום שלו. הוא משתמש ב-PlayStation Camera הקיימת ושלטי ה-Move הוותיקים בשביל לנסות להבין איפה נמצא הראש של השחקן, וזה לא תמיד עובד טוב. במשחקים עם שליטת תנועה חוויתי לא אחת "קפיצות" של השלטים בלי שהזזתי אותם באמת. פה ושם העולם כולו זז לי מול הפנים כי הפלייסטיישן החליט שאני מזיז את הפנים למרות שאני לא.
זה... לא נעים. התקווה שלי היא שעם הזמן ישפרו את העניינים האלה בעדכוני תוכנה. כרגע זה קצת מוריד.

9. אבל, שוב - כל זה שווה את אפקט ה"וואו" כשזה כן עובד כמו שצריך.

10. כשסיימתי את סשן המשחק השני שלי כיביתי את הקסדה ושיחקתי טיפה טיטאנפול על מסך הטלוויזיה הרגיל שלי. 50 אינץ' כאמור, במרחק מטר וחצי בערך. לא מסך קטן. ועדיין, אחרי שהעולם כולו עטף אותי, הוא פתאום נראה פיצי ולא משמעותי. וזה חתיכת גיים צ'יינגר.

11. ולמי ששאל: כל העסק עלה 2,050 שקלים (כולל משלוח ומיסים) דרך אמזון UK. יש מצב שחלק מהסכום הזה יוחזר בהתאם להאם גבו או לא גבו מס.

מעולם לא חוויתי VR מעבר לSDK1 של אוקולוס שהיה ברזולוציה של 720P, ככה שאני לא מסוגל לדמיין את האפקט רשת המדובר. מה שכן - הבעיה עם המצלמה בנוגע לשלטים (לגבי הקסדה אני שומע לראשונה) ידועה, גם הדיוק שלהם בקנטים, סוני היו צריכים להוציא בקרים חדשים ולאפשר תמיכה בישנים למי שרוצה, החלטה תמוהה.

בכל מקרה נשמע מגניב, למה וויתרת על וואלקיר? למרות שהוא דיי גרוע הוא הדבר הכי קרוב לגיימפליי אמיתי שהקסדות הללו מסוגלות להציע.

[erezronen]

מעתיק את עצמי מפייסבוק:

אתמול קיבלתי סוף סוף את ה-PSVR שלי. איחור של שבוע בלבד מתאריך המשלוח שנקבע ע"י אמזון! יאי דואר ישראל! הנה כל מיני מחשבות שעלו לי בראש מהבערך-שעתיים שהשתעשעתי איתו אתמול (תשובה לשאלה "כמה עלה לך" בסעיף האחרון):

1. זוכרים את התקופה הפרהיסטורית הזאת בהסטוריה של הקונסולות, שבקרי המשחק היו חוטיים ואם מישהו היה עובר בינכם לבין הטלוויזיה היה לו סיכוי ממש טוב למעוד על הכבל ולנתק את הכל? אז זה חזר. כמות הכבלים שה-VR הזה דורש היא אסטרונומית. סוני ניסו לעשות כל מה שאפשר בשביל לגרום לזה להיות נוח, אבל זה עדיין מרגיש ממש ממש מוזר לחזור לעולם חוטי אחרי שהרגילו אותנו שכבר לא צריך כבלים.

2. מציאותי זה עדיין לא. רבות דובר על כך שהפלייסטיישן 4 אינה חזקה מספיק בשביל להריץ משחקים פוטוריאליסטים ב-VR, אבל זו לא הבעיה שלי עם הטכנולוגיה. הבעיה היא חדות המסך ו"אפקט הרשת", שנמצא גם ב-Vive ובאוקולוס. כשמרכיבים את הקסדה רואים "רשת" של פיקסלים, ונוצר אפקט כאילו מסתכלים על העולם דרך מסך רשת כזה כמו שיש בחלונות בבית. בפלייסטיישן VR זה הכי בולט משום מה כשהמסך כהה. זאת ועוד: הרזולוציה לא מספיק חדה והכל די מטושטש, במיוחד טקסטים. על AA אין על מה לדבר.
זה לא נורא ובסופו של דבר אפקט ה"וואו" עדיין קיים (עוד על כך עוד מעט), אבל זה כן קצת מרגיז. מסך ה-50 אינץ' שלי הוא אפילו לא 4K אבל כל סרט שאני רואה בו חד לאללה. כשניסיתי לראות פרק של איזו סדרה בנטפליקס דרך ה-VR זה הרגיש כאילו אני רואה משהו על מוניטור טלוויזיה ישן ונחות.

3. ועדיין, בפעם הראשונה שנכנסים למשחק שמציב את השחקן בחלל גדול זה עושה וואו. תחושת ה"נוכחות" במרחב אמיתית, ועם כל הטישטוש אפשר להרגיש שנמצאים בעולם אחר.

4. ניסיתי את PlayStation VR Worlds, אוסף של 4 משחקונים שמהווה סוג של דמו טכנולוגי. הם מנצלים טוב את המציאות המדומה, עם שלל טריקים של פרספקטיבה וזוויות ראייה רחבות. אין בהם יותר מדי מבחינת גיימפליי, אבל כהדגמת יכולות זה יופי של דבר.

5. ניסיתי גם את Wayward Sky, משחק הרפתקאות (סוג של קווסט / פאזל גיים) חמוד לאללה. הוא לא מנקר עיניים כמו VR Worlds, אבל יש בתוכו הרבה יותר "משחק", וממש ממש נהנתי מהקצת שהספקתי לשחק בו.

6. ולסיום שיחקתי ב-Thumper, משחק קצב שעובד לא רע גם לא ב-VR, אבל כשמשחקים אותו במציאות מדומה זה פשוט עולם אחר. וואו. זו ללא ספק היתה החוויה הכי מספקת עד כה.

7. על המדף הוירטואלי ממתינים לי גם Rez Infinite ו-The Playroom VR. מתפתה ממש לקנות גם את Tethered. מקווה להספיק לבדוק אותם היום.

8. ונחזור קצת לביקורת פחות חיובית: הפלייסטיישן VR מזכיר את המפלצת של פרנקינשטיין. סוני לקחו כל מיני טכנולוגיות קיימות ושילבו אותן במוצר חדש. יחסית למגבלות יצא להם לא רע בכלל. ולמרות זאת, הבעיה הגדולה ביותר של המוצר הזה נעוצה במעקב המיקום שלו. הוא משתמש ב-PlayStation Camera הקיימת ושלטי ה-Move הוותיקים בשביל לנסות להבין איפה נמצא הראש של השחקן, וזה לא תמיד עובד טוב. במשחקים עם שליטת תנועה חוויתי לא אחת "קפיצות" של השלטים בלי שהזזתי אותם באמת. פה ושם העולם כולו זז לי מול הפנים כי הפלייסטיישן החליט שאני מזיז את הפנים למרות שאני לא.
זה... לא נעים. התקווה שלי היא שעם הזמן ישפרו את העניינים האלה בעדכוני תוכנה. כרגע זה קצת מוריד.

9. אבל, שוב - כל זה שווה את אפקט ה"וואו" כשזה כן עובד כמו שצריך.

10. כשסיימתי את סשן המשחק השני שלי כיביתי את הקסדה ושיחקתי טיפה טיטאנפול על מסך הטלוויזיה הרגיל שלי. 50 אינץ' כאמור, במרחק מטר וחצי בערך. לא מסך קטן. ועדיין, אחרי שהעולם כולו עטף אותי, הוא פתאום נראה פיצי ולא משמעותי. וזה חתיכת גיים צ'יינגר.

11. ולמי ששאל: כל העסק עלה 2,050 שקלים (כולל משלוח ומיסים) דרך אמזון UK. יש מצב שחלק מהסכום הזה יוחזר בהתאם להאם גבו או לא גבו מס.

מעולם לא חוויתי VR מעבר לSDK1 של אוקולוס שהיה ברזולוציה של 720P, ככה שאני לא מסוגל לדמיין את האפקט רשת המדובר. מה שכן - הבעיה עם המצלמה בנוגע לשלטים (לגבי הקסדה אני שומע לראשונה) ידועה, גם הדיוק שלהם בקנטים, סוני היו צריכים להוציא בקרים חדשים ולאפשר תמיכה בישנים למי שרוצה, החלטה תמוהה.

בכל מקרה נשמע מגניב, למה וויתרת על וואלקיר? למרות שהוא דיי גרוע הוא הדבר הכי קרוב לגיימפליי אמיתי שהקסדות הללו מסוגלות להציע.

אני חושב שהבעיה היא לא בשלטים אלא במצלמה. היא לא מספיק מדוייקת וכנראה לא מתמודדת מספיק טוב עם תנאי תאורה נמוכים. ההרגשה היא שמדי פעם היא יוצאת ונכנסת לפוקוס וזה מה שגורם לחוסר האורינאציה שלה ולרעידות בתוך המציאות המדומה.

(מתפלא אגב שאתה אומר שזו פעם ראשונה שאתה שומע שזה קורה בקסדה עצמה. החבר'ה של Giant Bomb מדברים על זה ה-מ-ו-ן)

לגבי וואלקיר - לא הז'אנר שלי, ככה שלהוציא עליו 60 דולר קצת גדול עליי כרגע. אולי אם יהיה במבצע מתישהו, למרות שאני גם קצת מקווה שכאשר יתחילו למכור את ה-VR בארץ בתחילת שנה הבאה אז אולי אקבל עותק ביקורת של זה.

[Death_119]

מעתיק את עצמי מפייסבוק:

אתמול קיבלתי סוף סוף את ה-PSVR שלי. איחור של שבוע בלבד מתאריך המשלוח שנקבע ע"י אמזון! יאי דואר ישראל! הנה כל מיני מחשבות שעלו לי בראש מהבערך-שעתיים שהשתעשעתי איתו אתמול (תשובה לשאלה "כמה עלה לך" בסעיף האחרון):

1. זוכרים את התקופה הפרהיסטורית הזאת בהסטוריה של הקונסולות, שבקרי המשחק היו חוטיים ואם מישהו היה עובר בינכם לבין הטלוויזיה היה לו סיכוי ממש טוב למעוד על הכבל ולנתק את הכל? אז זה חזר. כמות הכבלים שה-VR הזה דורש היא אסטרונומית. סוני ניסו לעשות כל מה שאפשר בשביל לגרום לזה להיות נוח, אבל זה עדיין מרגיש ממש ממש מוזר לחזור לעולם חוטי אחרי שהרגילו אותנו שכבר לא צריך כבלים.

2. מציאותי זה עדיין לא. רבות דובר על כך שהפלייסטיישן 4 אינה חזקה מספיק בשביל להריץ משחקים פוטוריאליסטים ב-VR, אבל זו לא הבעיה שלי עם הטכנולוגיה. הבעיה היא חדות המסך ו"אפקט הרשת", שנמצא גם ב-Vive ובאוקולוס. כשמרכיבים את הקסדה רואים "רשת" של פיקסלים, ונוצר אפקט כאילו מסתכלים על העולם דרך מסך רשת כזה כמו שיש בחלונות בבית. בפלייסטיישן VR זה הכי בולט משום מה כשהמסך כהה. זאת ועוד: הרזולוציה לא מספיק חדה והכל די מטושטש, במיוחד טקסטים. על AA אין על מה לדבר.
זה לא נורא ובסופו של דבר אפקט ה"וואו" עדיין קיים (עוד על כך עוד מעט), אבל זה כן קצת מרגיז. מסך ה-50 אינץ' שלי הוא אפילו לא 4K אבל כל סרט שאני רואה בו חד לאללה. כשניסיתי לראות פרק של איזו סדרה בנטפליקס דרך ה-VR זה הרגיש כאילו אני רואה משהו על מוניטור טלוויזיה ישן ונחות.

3. ועדיין, בפעם הראשונה שנכנסים למשחק שמציב את השחקן בחלל גדול זה עושה וואו. תחושת ה"נוכחות" במרחב אמיתית, ועם כל הטישטוש אפשר להרגיש שנמצאים בעולם אחר.

4. ניסיתי את PlayStation VR Worlds, אוסף של 4 משחקונים שמהווה סוג של דמו טכנולוגי. הם מנצלים טוב את המציאות המדומה, עם שלל טריקים של פרספקטיבה וזוויות ראייה רחבות. אין בהם יותר מדי מבחינת גיימפליי, אבל כהדגמת יכולות זה יופי של דבר.

5. ניסיתי גם את Wayward Sky, משחק הרפתקאות (סוג של קווסט / פאזל גיים) חמוד לאללה. הוא לא מנקר עיניים כמו VR Worlds, אבל יש בתוכו הרבה יותר "משחק", וממש ממש נהנתי מהקצת שהספקתי לשחק בו.

6. ולסיום שיחקתי ב-Thumper, משחק קצב שעובד לא רע גם לא ב-VR, אבל כשמשחקים אותו במציאות מדומה זה פשוט עולם אחר. וואו. זו ללא ספק היתה החוויה הכי מספקת עד כה.

7. על המדף הוירטואלי ממתינים לי גם Rez Infinite ו-The Playroom VR. מתפתה ממש לקנות גם את Tethered. מקווה להספיק לבדוק אותם היום.

8. ונחזור קצת לביקורת פחות חיובית: הפלייסטיישן VR מזכיר את המפלצת של פרנקינשטיין. סוני לקחו כל מיני טכנולוגיות קיימות ושילבו אותן במוצר חדש. יחסית למגבלות יצא להם לא רע בכלל. ולמרות זאת, הבעיה הגדולה ביותר של המוצר הזה נעוצה במעקב המיקום שלו. הוא משתמש ב-PlayStation Camera הקיימת ושלטי ה-Move הוותיקים בשביל לנסות להבין איפה נמצא הראש של השחקן, וזה לא תמיד עובד טוב. במשחקים עם שליטת תנועה חוויתי לא אחת "קפיצות" של השלטים בלי שהזזתי אותם באמת. פה ושם העולם כולו זז לי מול הפנים כי הפלייסטיישן החליט שאני מזיז את הפנים למרות שאני לא.
זה... לא נעים. התקווה שלי היא שעם הזמן ישפרו את העניינים האלה בעדכוני תוכנה. כרגע זה קצת מוריד.

9. אבל, שוב - כל זה שווה את אפקט ה"וואו" כשזה כן עובד כמו שצריך.

10. כשסיימתי את סשן המשחק השני שלי כיביתי את הקסדה ושיחקתי טיפה טיטאנפול על מסך הטלוויזיה הרגיל שלי. 50 אינץ' כאמור, במרחק מטר וחצי בערך. לא מסך קטן. ועדיין, אחרי שהעולם כולו עטף אותי, הוא פתאום נראה פיצי ולא משמעותי. וזה חתיכת גיים צ'יינגר.

11. ולמי ששאל: כל העסק עלה 2,050 שקלים (כולל משלוח ומיסים) דרך אמזון UK. יש מצב שחלק מהסכום הזה יוחזר בהתאם להאם גבו או לא גבו מס.

מעולם לא חוויתי VR מעבר לSDK1 של אוקולוס שהיה ברזולוציה של 720P, ככה שאני לא מסוגל לדמיין את האפקט רשת המדובר. מה שכן - הבעיה עם המצלמה בנוגע לשלטים (לגבי הקסדה אני שומע לראשונה) ידועה, גם הדיוק שלהם בקנטים, סוני היו צריכים להוציא בקרים חדשים ולאפשר תמיכה בישנים למי שרוצה, החלטה תמוהה.

בכל מקרה נשמע מגניב, למה וויתרת על וואלקיר? למרות שהוא דיי גרוע הוא הדבר הכי קרוב לגיימפליי אמיתי שהקסדות הללו מסוגלות להציע.

אני חושב שהבעיה היא לא בשלטים אלא במצלמה. היא לא מספיק מדוייקת וכנראה לא מתמודדת מספיק טוב עם תנאי תאורה נמוכים. ההרגשה היא שמדי פעם היא יוצאת ונכנסת לפוקוס וזה מה שגורם לחוסר האורינאציה שלה ולרעידות בתוך המציאות המדומה.

(מתפלא אגב שאתה אומר שזו פעם ראשונה שאתה שומע שזה קורה בקסדה עצמה. החבר'ה של Giant Bomb מדברים על זה ה-מ-ו-ן)

לגבי וואלקיר - לא הז'אנר שלי, ככה שלהוציא עליו 60 דולר קצת גדול עליי כרגע. אולי אם יהיה במבצע מתישהו, למרות שאני גם קצת מקווה שכאשר יתחילו למכור את ה-VR בארץ בתחילת שנה הבאה אז אולי אקבל עותק ביקורת של זה.

הסיקור שלהם לVR הוא סרטון של 6.5 שעות, אין לי סבלנות לראות את גרטסמן מזיל ריר על עצמו בכורסא למשך זמן כל כך ארוך .

[erezronen]

יש לך טעות - יש שני סרטונים של 6.5 שעות (אחד מהיום בו הוסר האמברגו ועוד אחד מהיום בו ה-VR הושק לקהל הרחב).

ממליץ לך לחפש בסטרים השני (מיום ההשקה) את החצי שעה שהם משחקים ב-Drive Club VR, יחסית בתחילת הסטרים (בטח בסביבות השעה פלוס מינוס). זה קטע קורע מצחוק שמדגים ממש טוב את הבעיה הנ"ל. חייב לציין שלא חוויתי אותה כל כך גרוע.

[bozeman]

אני חייב לציין שהדבר שהכי קנה אותי בביקרות זאת העובדה שלמרות הכל באמת הרגשת שזה עובד ושאתה בעולם, בעיקר אחרי שחזרת לשחק "רגיל". זה מעודד לעתיד. אני רואה את עצמי משחק איזה ME בצורה כזאת...

[InterAl]

יקחו עוד כמה שנים עד שזה יראה באמת טוב. כרגע זה עדיין מטושטש והאיכות הגרפית נראית כמו שנת 2000. גם אז, כנראה שהביצועים על 1080P אמיתיים יהיו נחותים מאלה שעל מסך רגיל.

[erezronen]

יקחו עוד כמה שנים עד שזה יראה באמת טוב. כרגע זה עדיין מטושטש והאיכות הגרפית נראית כמו שנת 2000. גם אז, כנראה שהביצועים על 1080P אמיתיים יהיו נחותים מאלה שעל מסך רגיל.

ברור, 1080P זה פשוט לא מספיק ל-VR. אשכרה מסתכלים על המסך בזכוכית מגדלת. הרזולוציה צריכה להיות משמעותית יותר צפופה בשביל שזה יראה חד כמו שטלוויזית HD ממוצעת נראית היום.

בשלב זה זה אחלה לחוויות שיכולות לספוג איכות גרפית נמוכה. משחקי קצב על מסילה (כמו Thumper או Rez) נראים נהדר. גם משחקים שמוותרים על פוליגונים והולכים על מראה מצוייר נראים לא רע בכלל. מאס אפקט, לעומת זאת... נראה לי שנמצטרך לחכות לטרילוגיה הבאה, זו שתבוא אחרי אנדורמדה, בשביל שהטכנולוגיה תגיע לרמה שתאפשר הרצת משחק כזה כמו שצריך.

[Laskin]

מה עם REVII? אין לו דמו לVR? או שזה מפחיד אותך יותר מדי?

[DrKeo]

הבעיה היא לא 1080P, אני חושב ש1080P זה יחסית אחלה אבל מה שאתה באמת רואה דומה ל720P. זה 1080P לשתי העיניים, כל עין רואה 1080P חלקי 2 שזה דה פקטו 720P במסך שיושב שני ס"מ מהעיניים. אפילו 1440P יתן מראה שנמוך קלות מ-1080P. לצערי אני לא חושב ש-VR באמת יראה חד כמו שאנחנו רוצים שהוא יראה חד עד שהמסכים יהיו איפשהו בין 4K ל1440P. אולי זה היה נשמע חלום רחוק לפני שנה+ אבל אוסף טכנולוגיות חדש (אלגוריתם דמקה, Single Pass Stereo או Lens Matched Shading) יכול להביא גייימינג ב-4K ל-VR אפילו על כרטיסים כמו ה1070GTX שעולה רק 369$, שנה הבאה כבר הכרטיסי 199$ יעשו את זה בקלות.

אז העתיד נראה אופטימי, אבל רק VIVE 2 או אוקולוס 2 עם מסך 4K באמת יראו כמו שאנחנו מצפים שזה יראה. עכשיו צריך רק תקן אלחוטי מהיר מספיק כדי להשתחרר מהכבלים.

[erezronen]

הורדתי את הדמו של REVII ולא מצאתי בו מצב VR, מה שכנראה אומר שפספסתי והורדתי את הדמו הלא נכון. אני צריך לנבור עוד קצת בחנות ולמצוא את מה שצריך. יצאה אתמול גם "חווית VR" ל-Call of Duty החדש שהורדתי כי היא היתה חינמית. זה בטח יהיה מגוכך.

ונדב כמובן צודק, המסכים של האוקולוס וה-Vive צפופים יותר משל הפלייסטיישן VR... וגם שם, המסכים העכשוויים לא מספיק חדים בשביל לפתור לגמרי את בעית "אפקט הרשת". כנראה בדור הבא של המסכים.

[Laskin]

חוויית הVR של COD היא כמו וולקירי הזה - חלליות. דמו של 5-10 דקות בערך.

[DrKeo]

הורדתי את הדמו של REVII ולא מצאתי בו מצב VR, מה שכנראה אומר שפספסתי והורדתי את הדמו הלא נכון. אני צריך לנבור עוד קצת בחנות ולמצוא את מה שצריך. יצאה אתמול גם "חווית VR" ל-Call of Duty החדש שהורדתי כי היא היתה חינמית. זה בטח יהיה מגוכך.

ונדב כמובן צודק, המסכים של האוקולוס וה-Vive צפופים יותר משל הפלייסטיישן VR... וגם שם, המסכים העכשוויים לא מספיק חדים בשביל לפתור לגמרי את בעית "אפקט הרשת". כנראה בדור הבא של המסכים.

אין גם של battlefront שמטיסים xwing?

[Laskin]

זה לדעתי נפרד מהמשחק עצמו...

מה שכן, אני רואה עכשיו ביקורות על Robinson הזה של קרייטק, ונראה שמדובר במשחק חובה למי שיש לו PSVR

[erezronen]

טוב, עוד קצת רשמים מהיום השני עם הקסדה הזאת בבית:

1. את מבחן ההורים זה עבד. נתתי לאבא ואמא (לא ביחד, אין מה לדאוג) לנסות את אחד מהחוויות שבתוך PlayStation VR Worlds, בו אתה הופך לצוללן שנמצא בתוך כלוב צלילה. לא מדובר במשחק אינטראקטיבי, רק ב"חוויה" שמותאמת למכשיר.
הם התלהבו. אבא שלי הושיט את ידיו כדי לנסות לגעת בדגים ברגע שאלה התקרבו אליו. אמא שלי הופתעה לגלות עד כמה למעלה ואחורה היא יכולה להסתכל. שניהם סיכמו את החוויה ב"זה מגניב לאללה, חבל שסבתה נפטרה לפני שנה, כי היא היתה בכלל נופלת מזה".
אז לא, ה-VR לא ישכנע את ההורים שלי להפוך לגיימרים פתאום, אבל זה מוכיח שלטכנולוגיה הזאת יש פוטנציאל לקרוץ גם כמכשיר מדיה לכל הגילאים (בהינתן תכנים מתאימים כמובן). גם משהו.

2. בואו נדבר על Rez Infinite. אז Rez אף פעם לא אהבתי במיוחד. ניסיתי אותו כמה פעמים בעבר, וזה תמיד היה meh. עד אתמול. כמו במקרה של Thumper, המשחק הזה פשוט הופך להרבה הרבה הרבה הרבה יותר טוב ב-VR. סיימתי רק שלב אחד, אבל זה היה מלהיב וכיף בצורה מפתיעה ממש. אף פעם לא נהנתי ככה ממשחק קצב פסיכדלי.
המשחקים האלה, שלא מנסים לדמות מציאות, מבהירים עד כמה החוויה אימרסיבית. כשעוברים תת-שלב ב-Rez כל העולם מתחיל לשנות פרופורציה וצבעים וזה פשוט פסיכי לגמרי. כשדברים מתפוצצים ומאירים את העולם באורות אחרים זה גם ממש ממש מרשים.
ואה, עוד דבר: משחקי קצב כאלה הופכים להרבה יותר קלים ב-VR. גם ב-Rez וגם ב-Thumper הצלחתי, בסבב המשחק הראשון, להציג תוצאות מצויינות בלי להתאמץ. כשאני משחק בהם "רגיל" אני נאבק להשיג דירוג C. כיף.

3. ניסיתי להוריד את "חווית ה-VR" החינמית של Call of Duty: Infinite Warfare. משום מה המשחק לא מאפשר לי לאשר את תנאי השימוש ולהתחיל לשחק בו. אני תוהה אם זה מספיק חשוב לי כדי לנסות להסיר ולהתקין מחדש, או שפשוט כדאי לוותר על העניין.

4. המשחק הקטן והלא כל כך מיוחצן Wayward Sky מסתמן כחביב עליי בכל המשחקים שניסיתי עד כה. כתבתי את זה גם אתמול, אבל זה ממשיך להיות נכון. הוא חמוד מאוד, מנצל יופי את יכולות המכשיר והוא גם ממש "משחק" שהולך לאנשהו ומציג מכניקות. שווה לאללה.

5. בשלב זה נשארו לי 30 דולר בחשבון ה-PSN האמריקאי שלי. תוהה אם לבזבז את כולם על Tethered שקיבל ביקורות טובות, או על Keep Talking and nobody explode המציין (שישאיר לי איזה 15 דולר עודף). מניח שמה שאני אעשה בסוף זה לקנות באמזון עוד 20 דולר ואקנה גם וגם וגם