גם אני אחרי ישיבה די עצבנית עם המשחק, וזה למרות שכבר לא מעט זמן אני מנסה לשכנע את עצמי ללכת לישון

. הרבה זמן לא הייתה לי הרגשת "רק עוד שלב אחד" כזאת, אני כבר בשלב 9 ועל כל אחד מארבעת האחרונים שכנעתי את עצמי מעל לכל ספק שזה יהיה האחרון להיום. אבל אני כנראה לא אסיים אותו הסופ"ש, אמשיך לשחק רק בעוד כמה ימים לצערי.
אי חושב שאכתוב על המשחק בצורה מעמיקה יותר כשאסיים אותו (בטח לקראת הסופ"ש הבא), אבל בקצרה - הוא מפתיע אותי לטובה. ציפיתי למשחק מהנה עם מערכת קרב עמוקה שאולי תהיה לי סבלנות להכנס אליה עד הסוף ואולי לא, ובגדול קצת כיף שאשכח ממנו עד ליציאה של סאקירו.
אז המשחק יותר מזה. המערכת קרב שלו *מאוד* מהנה ועמוקה, וכן נכנסתי אליה בכל הכוח, והבוסים מעולים, השלבים מעניינים, הסיפור מסקרן ומושך קדימה (!), והמשחק פשוט נוטף תשומת לב ואהבה מצד המפתחים לאורך כל שנייה שלו.
זה מרגיש לגמרי כמו משחק PS2, ממש עם הקירות האדומים שחוסמים אותך מלהתקדם והכל. אבל זה מרגיש כמו המשחק שאליו נבנה כל הז'אנר הזה מאז DMC 1 ב18 שנים האלה, כמו האבולוציה הכי טובה ומזוקקת של כל מה שהיה טוב בזאנר הזה לאורך החיים שלו ובניקוי כל מה שלא עבד.
ובקצרה על V, בשלב הראשון איתו שנאתי אותו, לא הבנתי למה לוקחים לי את השליטה הכל כך מהנה בנירו ותוקעים אותי עם הפלצן הפלספן הזה. בשלב השני איתו כבר נהנתי מכל שנייה.
אני לא חושב שהוא יותר מוצלח מנירו ומהH&S הקלאסי שלו, אבל הוא כל כך שונה ומיוחד שזה לגמרי חיובי השינוי אווירה והגיוון איתו, כי אחרי שלומדים את העקרון הוא מוצלח מאוד.
ופייג' אני מסכים איתך שיש הבדל עצום בין המשחקיות עצמה לסרטוני המעבר, אבל גם בגיימפלי עצמו המשחק נראה נהדר ובטח שבתנועה עם האנימציות שגם כן נעשו ברמה גבוה מאוד. זה פשוט שסרטוני המעבר באמת נראים כמו משהו מיוחד, ואלו שיש בהן סצינות אקשן זה פשוט מפוצץ את הראש. לגמרי מרגיש כמו סרט אנימציה לכל דבר ועניין והכל עדיין רץ בזמן אמת.
טוב, באתי לכתוב קצר ובסוף יצא ארוך, אבל פשוט המשחק תפס אותי ואני לגמרי עף עליו. כבר מחכה להמשיך לשחק בו בימים הקרובים..