כסיפור וכמסע הראשון הרבה יותר טוב, יותר שלם, יותר מהודק, הוא נגמר בדיוק בזמן הנכון ותחושת הסיפוק שהוא מעניק היא משהו שממש אין בראגנרוק.
אבל היו לי גם בעיות לא קטנות עם מערכת הקרב שלו, עם החוסר בבוסים והרפטטיביות של האויבים, התנועה בעולם. וגם טענה קטנה יותר לגבי הגיוון בסביבות שאמנם כן היה, אבל לטעמי לא היה מספיק.
על כל האלמנטים האלה ראגנרוק מסמן וי ענק, לדעתי, ואפילו אם בחלק מהדברים זה הבדל קטן בהשוואה ישירה, זה עדיין שיפור כזה שיצר לטעמי הבדל גדול בהרגשה.
אז כן, באלמנטים שהזכרתי בשורה הראשונה הוא פחות טוב משמעותית, אבל זה לא שהוא נוראי שם... בעיקר ממש ממש מפוספס וזו התחושה הכי מבאסת, אבל סך הכל הסיפור שלו מחזיק את המשחק והכתיבה שלו סולידית ברובה. יש שומן עודף אבל לצד זה לא השתעממתי באמת בשום שלב במהלך המשחק. יש למשחק מספיק רגעים זכורים ומצוינים כשאחרי שתחושת הפספוס עברה נשארו זכורים לי בראש.
עדיין הראשון הוא משחק יותר עוצמתי וחוויה יותר משמעותית, בייחוד בהתחשב בשינוי כיוון האדיר שהוא עשה לסדרה. אם צריך לבחור משחק לרשימת המשחקים האיכותיים ביותר ששיחקתי בהחלט הייתי מכניס אותו. ולצד זה, תכלס? מראגנרוק נהנתי יותר בזמן המשחק.
אני חושב שהשוואה טובה ממשחקים שלטעמי נתנו את אותה התחושה, היא דארק סולס 1 (GOW2018) מול דארק סולס 3 (ראגנרוק).
ואפילו גם כאן זו טרילוגיה עם שני משחקים בלבד כי אין משחק שני אני לפחות לא זוכר אחד
