במה אתם משחקים?

[Stick]

לBG3 יש כתיבה מצוינת. ה'עלילה' אולי באמת גנרית, אבל הסיפורי צד (בעיקר אלו שנמשכים איתך כל המשחק), הדמויות, השיחות עצמן - הכל מצוין.
אישית זה מה שעשה לי את המשחק ומה שגרם לי להמשיך לשחק בו, ממש לא מערכת הקרב. עצם הכתיבה עצמה והסיפורים של המשחק, והעובדה שהוא מרגיש (כמובן שזה מסך עשן, אבל אחד מצוין) שאפשר לעשות בו הכל והמשחק יגיב בצורה אורגנית ומעניינת לכל דבר שאעשה. גם כן צד של כתיבה מן הסתם.
הייתי שם את הוויצ'ר 3 באותה קטגוריה, למעט התגובתיות של העולם שהיא ממש לא באותה רמה ומרגישה הרבה יותר כמו מזלג סטנדרטי של 2-3 אפשרויות ותגובות נעולות אליהן.
דיסקו אליסיום זה משחק ששיחקתי עד הסוף רק בגלל הכתיבה שלו והרצון לשמוע עוד ועוד שיחות ומונולוגים, בעיקר אלו הפנימיים. אף פעם לא נמאס לי לשמוע שיחה בין הכבד למוח כשפתאום גם ללבלב יש זווית מעניינת והוא חייב להדחף לשיחה .
סתם שלוש דוגמאות מהראש. כן, ה'עלילה' גנרית בכולם, אבל העלילה היא רק סיפור מסגרת כדי להכיל קמפיין של 20-100 שעות. לייצר סיפור אחד מרכזי שיהיה העלילה של המשחק שיימשך כל כך הרבה זמן ויתן לך לצד זה את היכולת להשתעשע בסייד קווסטס ובמגוון רחב של דמויות זו משימה כמעט בלתי אפשרית, ומשימה שאף אחד מהמשחקים האלה לא מכוון אליה, וטוב שכך. כשאני שופט את הסיפורים שלהם זה כמעט אף פעם לא בדגש על העלילה הראשית.

[Baba Yaga]

מה שטוב במשחק זה הגיימפליי, זה לשם עצמו מספיק כדי להפוך אותו לאחלה משחק RPG. מה משך את כולם בBG3? הגיימפליי.

הגיימפליי, הסקייל, ערכי ההפקה, האימרסיות של העולם...
bg3 הצטיין בהמון קטגוריות מלבד הגיימפלי.

[Death_119]

לBG3 יש כתיבה מצוינת. ה'עלילה' אולי באמת גנרית, אבל הסיפורי צד (בעיקר אלו שנמשכים איתך כל המשחק), הדמויות, השיחות עצמן - הכל מצוין.
אישית זה מה שעשה לי את המשחק ומה שגרם לי להמשיך לשחק בו, ממש לא מערכת הקרב. עצם הכתיבה עצמה והסיפורים של המשחק, והעובדה שהוא מרגיש (כמובן שזה מסך עשן, אבל אחד מצוין) שאפשר לעשות בו הכל והמשחק יגיב בצורה אורגנית ומעניינת לכל דבר שאעשה. גם כן צד של כתיבה מן הסתם.
הייתי שם את הוויצ'ר 3 באותה קטגוריה, למעט התגובתיות של העולם שהיא ממש לא באותה רמה ומרגישה הרבה יותר כמו מזלג סטנדרטי של 2-3 אפשרויות ותגובות נעולות אליהן.
דיסקו אליסיום זה משחק ששיחקתי עד הסוף רק בגלל הכתיבה שלו והרצון לשמוע עוד ועוד שיחות ומונולוגים, בעיקר אלו הפנימיים. אף פעם לא נמאס לי לשמוע שיחה בין הכבד למוח כשפתאום גם ללבלב יש זווית מעניינת והוא חייב להדחף לשיחה .
סתם שלוש דוגמאות מהראש. כן, ה'עלילה' גנרית בכולם, אבל העלילה היא רק סיפור מסגרת כדי להכיל קמפיין של 20-100 שעות. לייצר סיפור אחד מרכזי שיהיה העלילה של המשחק שיימשך כל כך הרבה זמן ויתן לך לצד זה את היכולת להשתעשע בסייד קווסטס ובמגוון רחב של דמויות זו משימה כמעט בלתי אפשרית, ומשימה שאף אחד מהמשחקים האלה לא מכוון אליה, וטוב שכך. כשאני שופט את הסיפורים שלהם זה כמעט אף פעם לא בדגש על העלילה הראשית.

אני לא חושב שהכתיבה מצויינת, מלבד הקווסט של Astarion שהיה ממש מגניב, אבל שוב - בגלל הקרב הסופי. והקווסט בגיהנום שמסתיים בשיר, Act 3 היה בהפרש הAct הגרוע מכולם, הוא היה מלא בקווסטים שהיו עם מעט מאוד גיימפליי והPacing שלו היה נוראי.

דיסקו אליסיום באמת מעולה, אבל אין בו בכלל גיימפליי, הוא בסוף סוג של הרפתקאת טקסט בדומה לקווסטים של פעם. הוא לא בז'אנר מבחינתי.

[Stick]

טוב, טעם וריח... אבל בכל הקשור לקביעה שלך - "מה משך את כולם בBG3? הגיימפליי.", אני לא מסכים .

[Death_119]

טוב, טעם וריח... אבל בכל הקשור לקביעה שלך - "מה משך את כולם בBG3? הגיימפליי.", אני לא מסכים .

אין קביעה, דעה אישית כמובן. באמת שהDrive הכי חזק אצלי בBG3 בהפרש היה הגיימפליי, כי מה לעשות בדומה לשני המשחקים הקודמים שלהם Larian עושים אחלה XCOM RPG זה סימן ההכר היחיד להם כסטודיו.

BG3 חלש משמעותית מBG2 מעולם לא הרגשתי משיכה למשחק בגלל העלילה שבו או הדמויות, יש לו כמה קטעים טובים, באמת Top כמו מה שציינתי, וקצת Fan service (למרות שלהחזיר את ג'הירה זה פשע נגד האנושות) אבל בלי גיימפליי ממכר וLoot מעולה לא הייתי מסיים בחיים את המשחק.

הקטע הכי טוב במשחק בהפרש זה היכולות הנוספות שאתה מקבל בAct 3 לא איזה פרט עלילה, למה? כי הגיימפליי הוא מה שקובע במשחק לטעמי.
אם אני רוצה עלילה טובה במשחק אני יעדיף תמיד לשחק במשחק של Remedy כמו Alan wake 2 לדוגמא. קשה להביא עלילה שתחזיק שחקן לאורך משחק של 100 שעות+.

[Stick]

כן, ברור שדיעה אישית, בגלל זה אני לא מתווכח .
רק אגיד ששוב אני לא מתכוון לסיפור במובן של העלילה, היא גנרית ובאמת לא מעניינת במשחקים כאלה לרוב, אלא על הכתיבה. לא שיחקתי במשחק ורציתי להמשיך אותו כדי לראות לאן הסיפור מתקדם או להבין מה לעזאזל קורה פה, כמו עם AW2 באמת, אלא שיחקתי כי נהנתי מהאינטרקציות עם העולם והדמויות. שזה מבחנתי היה הצד החזק של המשחק (ואני מכניס פה את התגובתיות של העולם אליך). מבחנתי זה חלק יותר משמעותי במשחק הזה מאשר העלילה, אם אנחנו מדברים על 'הסיפור' שלו. זה קצת הופך לדיון טרמינולוגי אז זה לא באמת רלוונטי אם אתה מסכים עם ההגדרה או לא, אבל זו הכוונה שלי.

[glass man]

כמו שכתבתי לסטיק בשרשור אחר, לא ציפיתי מעולם למשחק AAA של 9 שיכול להתחרות בטופ של היום, ועכשיו אחרי שאובסידיאן הבהירו גם לא לצפות מהם לעולם לAAA כי לא בא להם,אז אני גם יודע לא לצפות לזה מהם אף פעם, אבל כתיבה טובה זה לא משהו שאתה צריך תקציב AAA בשבילו, אתה פשוט צריך מישהו עם כישרון כתיבה ולתת לו מספיק כסף כדי שיוכל רק לשבת מול הWord כל היום, זה לא אמור לעלות הרבה, בושה.

איזה RPG הוא עם עלילה טובה וטקסטים שאתה ממש נהנה מהם? Cyberpunk היה סביר לפרקים, אבל כל שאר הז'אנר אפילו BG3 זה העתק הדבק.
הRPG האחרון שממש אבל ממש אהבתי את העלילה בו זה Mass Effect הראשון ורק בגלל שהוא היה Space opera AAA אמיתי.

מה שטוב במשחק זה הגיימפליי, זה לשם עצמו מספיק כדי להפוך אותו לאחלה משחק RPG. מה משך את כולם בBG3? הגיימפליי.

אם אתה לא בGP שווה לחכות שירד לאיזה 30 דולר בטח עוד חצי שנה ולקנות.

אני מניח שאנחנו מדברים פה בעיקר על CRPG/WRPG, והמשחקים עם הכתיבה הכי טובה בז'אנר לדעתי הם פליינקייפ טורמנט וVampire The Masquerade Bloodlines. בפליינסקייפ טורמנט, הכתיבה היא סיפרותית הדיאלוגים מלאים דמויים יפהיפהים אבל בלי להעיק, פליינקייפ טורמנט, גם מבדל את עצמו מכל החרא הגנרי שאתה בדרך כלל רואה במשחקי פנטזיה.

בגדול? בעיני כתיבה רעה, היא כתיבה שמכריחה אותי לקרוא 100 עמודים של lore כדי להבין מה קורה בסיפור בכלל, אני יודע שבפנטזיה ומדע בדיוני, אלה דברים הכרחים מאוד בשביל הWorldbuilding שהכותבים מנסים ליצור, אבל אם אתה לא מצליח לעניין אותי בסיפור שלך גם בלי לקרוא 1000 עמודים של lore על דברים שקרו 2000 שנה לפני שהמשחק התחיל,אז בעיני הכתיבה שלך לא משהו.

2. בעיני כתיבה רעה זה גם שהכותבים של המשחק מחליטים, להשתמש בשפה ציורית מדי,בתור בן אדם שקרא ליטרלי מאות ספרים באנגלית לאורך השנים
כולל קלאסיקות כמו פוקנר ופיצג'רלד אם הכתיבה מרגישה לי ציורית מדי, תיאורית מדי, מנסה להיות ספרותית בכוח, וכוללת מילה פה ושם שבחיים לא נתקלתי בה ב37 שנותי, אז זו גם כתיבה רעה בעיני.

בגדול, אני לא דורש ממשחק WRPG/CRPG שיהיה איזה דוסטוייבסקי, ברור לי ששום דיאלוג בCRPG לא יהיה מעניין כמו השיחות של איוון עם השד באחים קרמזוב ושום סיפור צדדי בWRPG לא יהיה מדהים כמו סיפור צדדי אצל דוסטוייבסקי, אבל כן זה צריך להשאיר אותי מרותק, וצמא לעוד כמו vampire ופליינסקייפ ולזרום ולתת לי הרגשה שיש לי חופש אמיתי בבחירות שאני עושה. אם אתה מחשיב בחירות בעלילה בתור "גיימפלי" אז כן אני משחק בשביל הגיימפלי הזה.

אבל בסופו של דבר הכל עניין של טעם, כן? אני למשל חושב שדיסקו משחק קשקשני, משעמם, שלא יכולתי להמשיך לשחק בו מרוב שברור לי שהכותב שם הוא גרפומן לפעמים אנשים מתעקשים בכוח לעבוד במקצוע שלא מתאים להם, למשל הבן של שלמה ארצי שמתעקש כל השנים להיות זמר...

[Klayman]

דל"פ (ככה נראה לי לפחות בפורום הזה) - ספיידרמן 2 אחלה משחק. כן, הוא לא ממציא את הגלגל מחדש(אני גם תכלס לא חושב שצריך להמציא את הגלגל מחדש בכל משחק), ואפילו לא יצר מערכות מטורפות חדשות מאז מיילס מוראלס, אבל ואללה, הסט פיסז וכל ה Show שהוא נותן - באים לי ממש ממש בטוב. הוא כיפי, זורם, מערכת הקרב טיפשית וגורמת לך להרגיש חזק מאוד ובאמת כמו גיבור על, יש לא מעט משימות צד מעניינות ומקוריות בעלילה (חלקן גם בביצוע עצמו - בדיוק סיימתי משימה כזאת שבה עזרתי לגברת עיוורת אחת שהזמינה את ספיידרמן, ואני משוכנע שיש שם מכניקה שלא ראיתי קודם במשחק ובסבירות גבוהה גם לא אראה אח''כ).

שוב - ברור שזאת לא איזו מהפיכת גיימינג, אבל אני משחק בו בהנאה גדולה, על 30 FPS על PS5 רגילה ונהנה מאוד. קניתי כשהיה במבצע פעם אחרונה וממליץ בחום.

[DrKeo]

דל"פ (ככה נראה לי לפחות בפורום הזה) - ספיידרמן 2 אחלה משחק. כן, הוא לא ממציא את הגלגל מחדש(אני גם תכלס לא חושב שצריך להמציא את הגלגל מחדש בכל משחק), ואפילו לא יצר מערכות מטורפות חדשות מאז מיילס מוראלס, אבל ואללה, הסט פיסז וכל ה Show שהוא נותן - באים לי ממש ממש בטוב. הוא כיפי, זורם, מערכת הקרב טיפשית וגורמת לך להרגיש חזק מאוד ובאמת כמו גיבור על, יש לא מעט משימות צד מעניינות ומקוריות בעלילה (חלקן גם בביצוע עצמו - בדיוק סיימתי משימה כזאת שבה עזרתי לגברת עיוורת אחת שהזמינה את ספיידרמן, ואני משוכנע שיש שם מכניקה שלא ראיתי קודם במשחק ובסבירות גבוהה גם לא אראה אח''כ).

שוב - ברור שזאת לא איזו מהפיכת גיימינג, אבל אני משחק בו בהנאה גדולה, על 30 FPS על PS5 רגילה ונהנה מאוד. קניתי כשהיה במבצע פעם אחרונה וממליץ בחום.

אני לא חושב שזאת דיעה פופולרית או לא פופולרית, אתה פשוט היחיד שאשכרה שחק בו

נחמד לשמוע שהוא טוב, אבל הוא עדין משחק 20$ בשבילי, אולי 30$. כשהוא יגיע לשם נקנה. ואני עוד עם ילד בן 9 בבית

[Laskin]

בהתחשב במכירות והציונים שלו - זה דיעה דווקא די פופולרית. המשחק טוב מאוד.
החיסרון הכי בולט בו בעיניי זה כמה משימות צד מסויימות שהן ממש, ממש מעפנות.
אגב, WTF אתה עושה - תשחק מיד על 60, זו חוויה כל כך, אבל כל כך הרבה יותר טובה במשחק הזה.
אני לא רואה מצב שאתה שם את המשחק על 60, משחק שעה, ואחר כך חוזר ל-30. תחושת המהירות והתנועה החלקה במשחק הזה ממש בולטת.

אני בינתיים נשברתי וקניתי את BMW... חלש אופי, אני יודע.
המשחק ממש ממש מדהים, ויזואלית. ממש אבל.
חסר בו טיפה ליטוש, והדיבוב של הדמות הראשית נורא בעיניי (את NG+ אני אשחק בסינית), אבל חוץ מזה הוא ברמה הגבוהה ביותר שראיתי מזה המון זמן.

בנוגע לגיימפליי - אין ספק שזה לא סקירו עם הדיוק, הפשטות ומערכת הקרב המושלמת שלו, וכמובן אין מערכת PARRY (לפחות בינתיים).
המשחק מורכב מאוד ביחס לז'אנר, עם *המון* מערכות שונות שהמשחק לא ממש מסביר לך, אז אני הלכתי וצפיתי בכמה סרטונים ביוטיוב כדי להבין מה קורה ומה כדאי לעשות, אחרי ששיחקתי בו שעתיים בערך ולא לגמרי הבנתי לעומק הרבה דברים.
העיצובים של האוייבים מדהימים ומקוריים, הרגתי כבר מלא מיניבוסים, חלקם בנסיון ראשון אז אולי השתפרתי כגיימר? לא יודע, מרגיש לי עדיין שזה רק בגלל שזו ההתחלה, ומצאתי שהדרך הכי טובה במשחק בשלב הזה היא דווקא ללחוץ על האוייבים ולפוצץ אותם בהתקפות הכי חזקות שלי, ובינתיים זה עובד לא רע, ואני נהנה מזה.

[DrKeo]

משחקי אינסומניאק הם 40fps בשבילי. פחות מפריע לי הרזולוציה, אני יושב 3 מטרים מ-77״ כך שגם 1440p נראה ממש אחלה, בעיקר מפריע לי במצב 60 שהם מורידים משמעותית את הדחיסות של העולם. הרבה פחות מכוניות והולכי רגל, יש גם LOD יותר אגרסיבי, זה מאוד מפריע באימרסיביות. וגם לא מזיק הרמת RT הגבוהה יותר.

עם 40 אתה מקבל בדיוק אמצע דרך בין 30 ל-60, את כל הטוב של המצב 30 וחלקות ממש טובה. אולי לא טובה כמו במצב 60, אבל ממש טובה. סוג של הטוב משני העולמות.

הלוואי ומצבי 40 היו סטנדרט, הם ממש מרגישים הטוב משני העולמות ואני בטוח שהפס5 פרו הייתה יכולה להאיץ אותם ל-60 כך שזה יכול להיות סוג של win win. אני משער שאם למישהו חשוב fps הוא כנראה ממילא עם טלביזיה שתומכת 120.

[Laskin]

ספציפית ספיידרמן נראה הרבה יותר טוב ב-60 לדעתי.
הצפיפות והLOD לא כל כך בולטים בספיידרמן 2, זה לא פוגע בזמן גיימפליי באימרסיביות, המשחק ממש מהיר ואתה לא באמת שם לב לזה כשאתה משחק, רק אם אתה צופה מהצד ומחפש את זה.

[DrKeo]

עדין לא שחקתי ב-2, אני מדבר על המשחק הראשון. יכול להיות שבשני זה פחות מורגש כי הוא מהיר פי 2-3 מהמשחק המקורי (פעם אשכרה טרחתי לחשב את המהירות, זה קבור איפשהו בפורום).

עריכה:
מצאתי את זה, בהדגמות לפני שהמשחק יצא מיילס עף ב-63 מטרים לשניה. בספיידרמן הקודמים המהירות המקסימאלית הייתה 32 מטרים לשניה. כמובן יכול להיות שיש קטעים שעפים מהר יותר, מדדתי את זה על פי ההדגמת גיימפליי מ-2023.

[Laskin]

לא רק זה, יש משמעותית יותר תנועה וגם ההשתקפויות יותר מפורטות ומגיעות רחוק יותר במצב הביצועים של ספיידרמן 2 מאשר בספיידרמן הראשון (כשהוא רץ על הפס5 כמובן), יש RT מתקדם יותר וכו'.

[DrKeo]

בכל תמונת השוואה שראיתי בין מצב 30/40 ל-60 נראה שבמצב ביצועים יש חצי מכמות המכוניות ושליש מכמות הולכי הרגל (הערכה גסה עם העין), זה משמעותי לדעתי. לפחות בספיידרמן 1 זה משמעותי, אני לא חושב שב-2 זה יהיה שונה.

[Laskin]

הכוונה שזה בולט מאוד בספיידרמן 1 כי יש ממש מעט הולכי רגל ומכוניות במצב ביצועים, בספיידרמן 2 יש צפיפות גדולה בהרבה מאשר ב-1, בכל מצב.

[DrKeo]

הכוונה שזה בולט מאוד בספיידרמן 1 כי יש ממש מעט הולכי רגל ומכוניות במצב ביצועים, בספיידרמן 2 יש צפיפות גדולה בהרבה מאשר ב-1, בכל מצב.

ועדין, פי 2 מכוניות ופי 3 הולכי רגל זה משמעותי, גם אם הצפיפופת טובה יותר. וזה לא לשחק ב-30, זה לשחק ב-40, בול נקודת האמצע בין 30 ל-60. לא פשרה גדולה מדי כדי לקבל חוויה יותר אמרסיבית שלא נופלת לרזולוציות נמוכות מ-1080p.

[Laskin]

לדעתי התוצאה בעין נראית הרבה יותר טוב ב-60. ושיחקתי ב-40 חצי מהזמן, זה פשוט לא שווה את זה לדעתי. 60 נראה כל כך הרבה יותר חלק… במשחק מהיר זה משמעותי. זה כמו להשוות למשחק מירוצים כמעט. ה-20 פריימים האלה מאוד מוסיפים.

[DrKeo]

במשחק מירוץ רציני כל גילוח של שניה בזמן lap יש חשיבות מאוד גבוהה ל-60, בפורצה הורייזון לעומת זאת מדובר בבלגן ארקיידי גדול ואין באמת צורך ב-60. למזלי אני משחק על 4080 אז אני נהנה גם מ-RT, גם מהגדרות הכי גבוהות וגם מ-120fps, אבל אם הייתי צריך לבחור על ה-XSX והיה יתרון משמעותי כלשהו למצב 30, הייתי הולך על מצב 30. וכשיש מצב 40 זה בכלל no brainer.

בנוגע לספיידרמן, אני לא יודע איך המהירות הכפולה משפיעה על המשחק. אולי אני אשחק בו ואני ארגיש שאני חייב 60. אבל אם זה דומה בצורה כלשהי למשחק הקודם, 40 זה לגמרי מספק ושווה את הדחיסות הגבוהה יותר בעולם. אבל זה עניין של דיעה.

אני רק אציין שללכת למצב אחד ואז לחזור לשני זאת לא דרך לבדוק איזה מצב אתה מעדיף מבחינת fps. הדבר הכי מורגש ב-fps הוא שינוי ב-fps. תמיד עדיף 30 יציב על 60 מקרטע למשל (לפחות אם אין VRR כמובן). כשהייתי משחק overwatch הרגשתי את ההבדל בין 144 ל-100 כשהתקנתי דרייבר חדש שתקע את המסך שלי על קצב רענון 100hz. אם יש fps קבוע, העין מתרגלת אליו מהר.

המשמעות היא שכשאני אשחק בספיידרמן 2 אני שם מצב 40 ומתעלם מהקיום של מצב 60. אם זה מרגיש לי טוב, אני נשאר שם. אם לא, ננסה את מצב 60. לקפוץ בין מצב אחד לשני רק יגרום ל-40 להרגיש מקרטע, אפילו אם הוא סבבה לך לגמרי אם לא היית עושה את ההשוואה.

[Laskin]

אם זה מרגיש מקרטע - יש סיבה לזה… כי זה כנראה מרגיש מקרטע
לא לבדוק אפילו את מצב 60 זו התעלמות מהמצב הכי טוב, למה שתעשה את זה? אני תמיד בודק. במשחקים מסויימים 40 עדיין מרגיש מעולה, במשחקים אחרים זה פתאום מרגיש ממש מוזר ומעפן. ספיידרמן הוא דוגמה למצב השני.

[DrKeo]

אם זה מרגיש מקרטע - יש סיבה לזה… כי זה כנראה מרגיש מקרטע
לא לבדוק אפילו את מצב 60 זו התעלמות מהמצב הכי טוב, למה שתעשה את זה? אני תמיד בודק. במשחקים מסויימים 40 עדיין מרגיש מעולה, במשחקים אחרים זה פתאום מרגיש ממש מוזר ומעפן. ספיידרמן הוא דוגמה למצב השני.

המוח רגיש בצורה מוגזמת לפרשים ב-fps בקרבה אחד לשני. זאת הסיבה ש-60 שנופל ל-50 מרגיש משמעותית פחות טוב מ-30 נעול (כל עוד אין VRR כמובן). החוויה שאתה מרגיש כשאתה עובר מ-40 ל-60 ואז חוזר ל-40 היא לא טבעית ולא איך שהמוח שלך יתפוס את זה כשתשחק בצורה רציפה ב-40. המוח שוכח והוא שוכח מאוד מהר. זה משהו שכדאי לך לנצל.

[Laskin]

אני לא מסכים. עובדה שבמשחקים מסויימים זה מאוד מפריע לי לרדת ל-40 ובאחרים לא. ומעל 60 זה כבר בכלל פחות נורא, אפילו כשאני יורד מ-120 חזרה ל-60 זה ממש לא נורא. אבל 30 זה מאוד ״לא חלק״.

[DrKeo]

ההבדל בין 30 ל-60 גדול, פי 2 יותר גדול מאשר ההבדל בין 60 ל-120. אבל ההבדל בין 40 ל-60 זהה להבדל בין 60 ל-120, רק 8.34ms. מן הסתם ככל שתעלה ב-fps ההבדל יהיה פחות מורגש, ומן הסתם יש משחקים שבהם ההבדל יורגש יותר ומשחקים שבהם פחות.

כל מה שאני אומר הוא שמשחקים ב-40 ואז רואים אם זה מספק אותך או לא. לא קופצים בין קצבי fps מידית אחרת נוצר מצג שווא. יכול להיות שתשחק במשחק ב-40 ותגיד שזה בלתי נסבל, לא הייתי משחק GT7 ב-40 למשל. אבל אם תקפץ בין 40 ל-60, תקבל פרספקטיב מעוותת.

השיטה שבה אני עובד היא דבר ראשון להבין מה ההבדלים הגרפים בין 40 ל-60 מהסיקור של DF. אחרי שאני רואה את ההבדלים ומחליט שמתאים לי 40 כמו למשל במקרה של ספיידרמן 1 או GOW, אני מתחיל לשחק את המשחק ב-40. אם אני מרגיש אחרי זמן משחק שאני צריך 60, אני מוותר על 40.

לקפץ בין 40 ל-60 יוצר מצג שווא שישחד אותך לטובת ה-60 למרות שההבדל אחרי שעות של גיימפליי הוא קטן משמעותית.

[Laskin]

לי בלתי אפשרי ״לסמוך על DF״, הרי יכול להיות שלעין שלו זה סביר ולשלי לא, או להפך. אני זוכר במיוחד שהיה משחק שלא יכולתי לסבול את תנועת המצלמה, ממש עשה לי כאב ראש במצב 40 ובכל זאת המליצו לשחק אותו ככה בDF. מבחינתי FPS is king ברוב מוחלט של המשחקים, וכמעט תמיד אעדיף 60 על 40, וככל שהמשחק מהיר יותר כך הסיכוי שאעדיף את זה גבוה יותר.

[DrKeo]

לי בלתי אפשרי ״לסמוך על DF״, הרי יכול להיות שלעין שלו זה סביר ולשלי לא, או להפך. אני זוכר במיוחד שהיה משחק שלא יכולתי לסבול את תנועת המצלמה, ממש עשה לי כאב ראש במצב 40 ובכל זאת המליצו לשחק אותו ככה בDF. מבחינתי FPS is king ברוב מוחלט של המשחקים, וכמעט תמיד אעדיף 60 על 40, וככל שהמשחק מהיר יותר כך הסיכוי שאעדיף את זה גבוה יותר.

סמוך על DF מבחינת הפרשים גרפים (למשל שיש פי 2 יותר מכוניות בכביש בספיידרמן 2), סמוך על עצמך מבחינת ה-FPS. זה אומר להבין מ-DF אם יש טעם בכלל לנסות מצב שהוא לא 60. אם התשובה היא כן, נסה לשחק במוד הרלוונטי בכדי להבין אם הוא מספק אותך או לא. אם לא, אל תשחק בו. פשוט.

כל מה שאני אומר הוא לא לקפוץ מידית בין מצבים כי אתה יוצר מצב בו המוח משוחד. זה כמו לאכול שוקולד לפני שאתה אוכל תותים, לא משנה כמה הם יהיו מתוקים אתה תחשוב שהם חמוצים.