נושא ה-ppוליטיקה הרשמי

[DrKeo]

דברתי על הקדנציה הנוכחית של ביבי, ה3.5 שנים האחרונות. רק ציינתי את זה כדי להדגיש כמה חסרי אידיאולוגיה ויכולת מפלגות שלטון פה, איך ממשלה בראשות העבודה הצליחה להיות יותר קפיטליסטית מממשלה בראשות הליכוד. עם כל השאר אני לגמרי מסכים אבל אני רק אגיד שביבי באמת זרח כשר אוצר, כשהוא בראש הפירמידה הוא יותר מתעסק בהשרדות מאשר עשיה.

[InterAl]

שוב, מאוד תלוי למה אתה קורא ״קפיטליסטית״. מבחינת נתוני מקרו, הממשלה הנוכחית ״קפיטליסטית״ לאין שיעור מכל ממשלת שמאל שהיתה פה. פחות אינפלציה, פחות הוצאה ממשלתית כאחוז מהתמ״ג, שיעור חוב נמוך יותר, אבטלה נמוכה יותר, דירוג אשראי גבוה יותר, תמ״ג לנפש גבוה יותר ואפשר להמשיך... בסופו של דבר בפוליטיקה התוצאות משנות, לא האידאולוגיה. והתוצאות של מדינת ישראל הן מעולות איך שלא מסתכלים על זה.

[DrKeo]

זה נכון אבל זאת לא תוצאה מפעילות הממשלה הנוכחית, היא קוצרת שלל של ממשלות קודמות.

[InterAl]

שגם הן היו של הליכוד. הליכוד בשלטון כבר עשור ברצף. ואגב, זה לא נכון. שמירה על רמת הוצאות נמוכה ביחס לתמ"ג היא הישג גם של הממשלה הנוכחית. וזה בסופו של דבר המדד הכי קריטי, כי הכל נגזר ממנו: מיסים, שיעור הגירעון, שיעור החוב, דירוג אשראי, שיעור צמיחה וכו'. כדי להיות ממשלה קפיטליסטית הדבר החשוב ביותר הוא דווקא למעט לעשות ולתת לשוק לעבוד.

[DrKeo]

שגם הן היו של הליכוד. הליכוד בשלטון כבר עשור ברצף. ואגב, זה לא נכון. שמירה על רמת הוצאות נמוכה ביחס לתמ"ג היא הישג גם של הממשלה הנוכחית. וזה בסופו של דבר המדד הכי קריטי, כי הכל נגזר ממנו: מיסים, שיעור הגירעון, שיעור החוב, דירוג אשראי, שיעור צמיחה וכו'. כדי להיות ממשלה קפיטליסטית הדבר החשוב ביותר הוא דווקא למעט לעשות ולתת לשוק לעבוד.

ממעיטים לעשות כשהמדינה לא כבידה ברגולציה, כשאתה לא במלחמה מכמה וכמה כיוונים, כשמחירי הרכב לא כפולים מחו"ל, כשהמיסוי לא גבוה מדי, כשהתירות אשכרה קיימת, כשמערכת הבריאות וביטוח לאומי מתפקדים, כשהצבא מתפקד ולא שותה תקציבים אדירים, כשמערכת החינוך מתפקדת וכשמחירי הדיור שלך הם לא כמו בניו יורק בזמן שהשכר שלך הוא חצי. יש עוד ה-מ-ו-ן מה לעשות, העובדה שהממשלה לא עושה כלום חוץ מאשר להעביר חוקים אנפנטילים כמו חוק הלאום היא לא לזכותה. אנחנו מנגנון שעובד כי שתלו בו שורשים חזקים, המדינה בצמיחה למרות הממשלה הנוכחית, לא בזכות. זה מאוד נחמד לשבת ולא לעשות כלום כשמספרים כוללניים נראים טוב, אבל במציאות ברוב המדינות המערביות אתה תחיה חיים הרבה יותר "עשירים" מאשר בישראל בגלל היחס הוצאות/שכר וכל זה למרות שהצמיחה שלנו יותר טובה משל רובן.

בכל מקרה אני לגמרי מסכים עם המשפט שלך:

כדי להיות ממשלה קפיטליסטית הדבר החשוב ביותר הוא דווקא למעט לעשות ולתת לשוק לעבוד.

הבעיה היא שסט החוקים שלנו הוא לא קפיטליסטי. אנחנו מלאים ברגולציה, וועדים, שחיתות, אינספור חוקים, מכסים, מיסים וכך הלאה. כלומר לשבת ולא לעשות כלום זה לא קפיטליסטי כי השוק רחוק קילומטרים מלהיות חופשי. בכדי להיות ממשלה קפיטליסטית הם צריכים להתחיל להיות אקטיבים בלבטל כמה שיותר מזה. לבטל מכסים, להוריד מיסים, לקצץ תקציבים, לשחרר בירוקרטיות וכך הלאה. אז ורק אז הם יוכלו לשבת ולתת לשוק לעבוד. לא כשיש מס 100% על רכב, 50% מס הכנסה או חסמי יבוא על חצי ממוצרי המזון. אבל מה הם עושים במקום? חוק הלאום? חוק המרכולים? מתעסקים בהאם יעבדו או לא ברכבת בשבת?

[InterAl]

כלכלה היא עניין יחסי. נטל המס פה הוא מהנמוכים ב-OECD. התיירות בשיא של כל הזמנים - למעלה מ-3 מיליון תיירים שנה שעברה. מערכת הבריאות היא הרביעית ביעילותה בעולם - לפי השוואה עולמית שבוצעה לפני מספר שנים (וההוכחה בשטח הכי טובה: תוחלת החיים פה היא מהגבוהות בעולם). תקציב הצבא הוא בסה״כ 5-6% מהתוצר - הנמוך שהיה פה מעולם - אמנם ביחס למדינות אחרות ברור שהוא די גבוה, אבל זה בגלל שאנחנו מהמדינות המאוימות בעולם. הממשלה עושה המון בנוגע להקלת רגולציות, בהנהגת משמעת פיסקלית, בקידום הפרטות, ועוד המון. הטענה שלך לגבי ביטול מכסים הכי מצחיקה - הרי אחד הדברים הגדולים שנעשו פה בשנתיים האחרונות הוא ביטול מאות מכסים על מאות מוצרים. זה אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של כחלון והממשלה בקדנציה הזאת. לומר ש״היא לא עושה כלום״ בקידום שוק חופשי זאת טענה הזויה.

לגבי רמת חיים - המדד המקובל למדידה של רמת חיים הוא תמ״ג לנפש שמותאם ליוקר מחיה, וגם במדד הזה אנחנו בטופ 30 בעולם, וממש לא רחוקים ממדינות אחרות: אצלנו 38 אלף דולר לנפש, באנגליה 43 אלף דולר לנפש. בקצב הצמיחה הנוכחי, תוך שנים ספורות אנחנו עוברים גם את אנגליה.

האם יש עוד המון מה לעשות? ברור. אבל אי אפשר להתעלם מההתקדמות האדירה שנעשתה פה בשנים/עשרות שנים האחרונות. גם אי אפשר להתעלם מכך שהמפלגה הפוליטית הדומיננטית ביותר ב-40 שנה האחרונות (ובוודאי בעשור האחרון) היא הליכוד, ולכן יש לה מניות רבות בהצלחה הזאת.

לגבי חוק הלאום - הוא מהחוקים החשובים שנחקקו פה, ומבצר באופן רשמי את הגדרת המדינה כמדינת היהודים. לגבי חוק המרכולים, חסמים, מיסוי על רכב וכו׳ - זה נחמד להיתפס לשלילי כשיש כ״כ הרבה חיובי, אבל זה לא מאוד משכנע.

[sharonbn]

מה חשוב בחוק הלאום? למה צריך לבצר באופן רשמי את הגדרת המדינה כמדינת היהודים? מה צריך לתקן שלא תקין היום?

[InterAl]

מה חשוב בחוק הלאום? למה צריך לבצר באופן רשמי את הגדרת המדינה כמדינת היהודים? מה צריך לתקן שלא תקין היום?

קודם כל, המטרה היא לא רק לתקן אלא למנוע צרות בעתיד. למשל, אם הערבים עוד כמה עשרות שנים יהיו 40% מהאוכלוסיה במקום 21%, עשויה לעלות דרישה להפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה - למשל ע״י קידום זכות השיבה לפליטים הערבים (גם אם באופן חלקי, כפי שעלה כבר בשיחות קמפ דייויד) או הנהגת חוק השבות גם ללא יהודים. למעשה, מספיק שתעלה פה ממשלת שמאל שתהיה מוכנה לבצע ויתורים מרחיקים לכת, ושיבת פליטים בכמות כזאת או אחרת עלולה לקרות. חוק הלאום יקשה על ביצוע מהלכים כאלה, שיכולים להיות אסון של ממש למדינה.

שנית, סוגיית הפליטים מאפריקה. החוק מצהיר במפורש על ישראל כמדינת היהודים, ולכן זה מחליש את הקייס להשארתם פה.

לבסוף, בג״ץ. כרגע בג״ץ נותן משקל יתר לערך ה״שוויון״ שכלל לא מצוין בחוק. המטרה היא שיהיה, לצד אותו עקרון השוויון שלא קיים בחוק, גם עקרון של שמירת צביון המדינה כיהודית. זה עשוי להשפיע על פסיקות בג״ץ עתידיות.

[sharonbn]

אבל אם באמת בעוד עשרות שנים 40% מהאוכלוסייה תהיה ערבית, מה זה משנה מה החוק אומר על הנייר? בפועל, המדינה לא תהיה מדינה יהודית. לערבים במצב הזה יהיה כח פוליטי לשנות את המציאות למרות החוק, או שהם יעשו את זה בדרכים אלימות או שאני לא יודע מה אבל "מדינה יהודית" זה לא מה שיהיה פה.
ככל שיגדל הפער בין החוק דה יורה למצב דה פקטו אנחנו נתקרב להגדרה של מדינת אפרטהייד שנסמכת על כח משטרה כדי לקיים את ההגדרה שלה כיהודית (ואנחנו עוד לא שם תודה לאל)
אני מאמין שהדרך לבצר את הגדרת המדינה כמדינת היהודים היא ע"י ביצור הרוב היהודי בישראל. היהודים חייבים לעולם להיות יותר מ 75%. זה הצליח עד עכשיו ויש למדינה את דרכי פעולה כדי להמשיך את המגמה.

סוגיית הפליטים: אני מאמין שחובתנו המוסרית וההיסטורית לעזור לפליטים שברחו מארצם מפחד מלחמות ורדיפה. אני לא אומר שנפתח את השערים לזרם של מאות אלפים. הרי בנינו גדר ואי אפשר כבר להסתנן לארץ. יש היום פחות מ40 אלף פליטים בארץ. חלקם הם קורבנות רדיפה וחלקם מחפשי עבודה. צריך ואפשר למיין אותם. כל דבר צריך להחליט בשיקול דעת. לפי דעתי אנחנו מספיק חזקים ע"מ לקלוט כמה עשרות אלפים פה מתוך מחווה הומניטרית. הרי אתה תיארת שמצבנו מעולם לא היה טוב יותר. אנשים באו לפה ובנו את החיים שלהם פה ונולדו להם ילדים שלא מכירים ארץ אחרת מלבד ישראל, רוצים לשרת בצבא ולעזור לבנות את המדינה. זה לא אנושי לגרש אותם.

לגבי בג"ץ: אלף כל, שום דבר לא שחור ולבן. גם בג"ץ מכיר בצביון היהודי של המדינה ונותן לו חשיבות. למשל:

"אופיה היהודי של מדינה בא לידי ביטוי גם בקשת רחבה של חוקים, בהם חוקי יסוד העוסקים ב"ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", ובפסקי דין רבים, בהם פסק דינו של הנשיא אהרן ברק שבו הגדיר את ישראל כמדינה דמוקרטית שהיא יהודית:

רבות הן המדינות הדמוקרטיות. רק אחת מהן היא מדינה יהודית. אכן, טעם קיומה של מדינת ישראל הוא בהיותה מדינה יהודית. אופי זה מרכזי הוא לקיומה, ומהווה הוא – כדברי השופט מ' חשין בפני ועדת הבחירות המרכזית – "אקסיומה" של המדינה."

שנית, המגמה בבג"ץ מוכתבת לפי הרכבו. זה משהו שאפשר לשנות.

[InterAl]

קודם כל, סתם שלפתי 40% כדוגמה, זה יכול להיות גם 33%. וגם במצב של 40%, יהודים עדיין יכולים להיות רוב במדינה. וכל עוד יש רוב יהודי, גם אם דחוק, המדינה עדיין יכולה להיחשב כיהודית.

שנית, יש את עניין הסכם שלום עתידי, שעלול להכניס לפה עשרות/מאות אלפי פליטים (לא אפשרות תיאורטית - אהוד ברק הסכים לכך בשיחות טאבה). החוק יקשה על כך.

לגבי הפליטים מאפריקה - אין שחר לטענה שרובם פליטים בכלל - אפילו בג״ץ קבע זאת. הם ברובם מהגרי עבודה, ולכן מקומם לא פה.

לגבי בג״ץ - ההחלטה לדחות את העתירות של מרצ על הסרת הגבלות לאיחוד משפחות (לפני 15 שנה) התקבלה על חודו של קול. איחוד משפחות זה מימוש בפועל של זכות השיבה. עצם זה שהחלטה כזאת עברה על חודו של קול בבג״ץ, מוכיחה את הנחיצות של חוק כזה. זה חוק שעשוי לאזן את פסיקות בג״ץ ולמנוע אסונות שיבואו מכיוונו בעתיד.

[sharonbn]

המדינה עדיין יכולה "להיחשב כיהודית" גם אם יהיה בה מיעוט יהודי, כל עוד הוא ישמור על כוחו בכנסת. השאלה מה זה אומר.

עד היום, ללא חוק הלאום, המדינה נחשבה יהודית מפני ש80% מהתושבים שלה אמרו את זה. חוק השבות נקבע ליהודים בלבד גם ללא התמיכה של חוק הלאום. במדינה יש טקסים ליום השואה גם ללא התמיכה של חוק הלאום. המדינה מקיימת בפועל את הזיקה שלה ליהדות ולעם היהודי וזה מה שקובע, לא חוק שכתוב בספר החוקים.
ואם הערבים יגיעו או יתקרבו ל40% הם יוכלו לדרוש טקס ממלכתי לציון הנכבה או לבטל את טקס יום השואה או לבטל את התמיכה בניצולי השואה גם כאשר חוק הלאום קיים.

חוץ מזה, אם באמת בעוד 30 שנה יהיו פה 40% ערבים אז בעוד 50 שנה הם יהיו רוב. שום חוק לא יעזור אז.

לגבי הפליטים מאפריקה - לפי ידיעתי לפחות חלקם הם קורבנות רדיפה וברחו מפחד מלחמות. חוץ מזה אמרתי שיש כאלה שגרים פה כבר 10 שנים. זה לא רלוונטי למה הם הגיעו לפה. כבר אמרתי - אפשר למיין את הפליטים ולגרש את אלה שאין להם שורשים פה.

[sharonbn]

מערכת הבריאות היא הרביעית ביעילותה בעולם - לפי השוואה עולמית שבוצעה לפני מספר שנים (וההוכחה בשטח הכי טובה: תוחלת החיים פה היא מהגבוהות בעולם).

ממחקר ראשון מסוגו שערך בחודשים האחרונים משרד הבריאות, ושהגיע לידי TheMarker מוכיח כי רמת השירות הרפואי שאנחנו מקבלים נשחקה קשות בתוך עשור, ובשנים האחרונות חלה שחיקה קשה בזמינות שירותי הבריאות שמקבלים האזרחים:

כך, בעוד שהאוכלוסייה גדלה ומזדקנת, הטכנולוגיה מתייקרת והוצאות השכר גדלות — ההשקעה הציבורית בבריאות נשחקת. בסיכום העשור היא אמנם גדלה, אבל לא בקצב שמדביק את כל שאר המשתנים — והיא נמוכה משמעותית משאר מדינות OECD. כתוצאה מכך, בתוך שנים ספורות התארכו מאוד התורים לשירותי הבריאות, הן בקהילה והן בבתי החולים, חלה ירידה בהפניות לבתי חולים, זמן השהייה בחדרי המיון התארך, והציבור נאלץ לנהור לביטוחים הפרטיים בניסיון לפצות על כך.

ההוצאה על בריאות בכל העולם תופחת: בעשור האחרון הגדילו מדינות OECD את ההוצאה שלהן על בריאות בקצב של 1.5% מעל עליית התוצר השנתית. בישראל, לעומת זאת, ההוצאה על בריאות כשיעור מהתוצר נשארה קבועה בעשור האחרון (7.4%) — והיא נמוכה משמעותית מהממוצע בארגון (9% במדינות OECD).

כיצד שחיקה זו באה לידי ביטוי?

- בירידה הקבועה בשיעור מיטות האשפוז לנפש — אף שעוד בנקודת המוצא, ישראל היא מהנמוכות במדינות המערב מבחינת מספר מיטות האשפוז לנפש: כ–1.7 מיטות לאלף נפש בישראל, לעומת כ–3 מיטות לנפש במערב.

- פחות הפניות לבתי חולים, תורים ארוכים יותר לרפואה מקצועית בקהילה, וזה לא כולל את הדברים שקשה לראות במספרים, כמו מדיניות קפוצה יותר במימוש זכויות, כמו קבלת תרופות יקרות בסל או אישורים לבדיקות יקרות.

- חדרי המיון, שהם צוואר הבקבוק הגדול של המערכת, הופכים פקוקים יותר ויותר: בארבע שנים בלבד, בין 2012 ל–2016, עלה משך השהייה בחדר המיון כמעט ב–20% — משעתיים וחצי לכמעט שלוש שעות. אחוז המטופלים ששוהים במיון יותר מ–5 שעות עלה בתוך ארבע שנים בלבד ב–30% — מ–17% מהפונים ל–22%.

- והנה אחד הנתונים המדאיגים ביותר: אנחנו ממתינים הרבה יותר זמן בתור ההמתנה לרופאים מומחים בקופות החולים. אם רק לפני שבע שנים, ב–2011, משך ההמתנה הממוצע בתור לרופא יועץ היה 16.4 יום — הוא זינק בתוך שנים ספורות אלה ב–43%, ל–23.4 יום בממוצע. במקצועות רפואיים אחדים, כמו אנדוקרינולוגיה, נפרולוגיה וגסטרואנטרולוגיה, התורים מגיעים לחודשים ארוכים, וזינקו ביותר מפי שניים בתוך שמונה שנים בלבד.

https://www.themarker.com/consumer/heal ... -1.6362079

[omerkot]

מדינת ישראל רואה את עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי אבל לא הגדירה את זה בחוק ומהטעם הזה, פסיקות של בג"צ לא יכלו לפקטר את העובדה הזו.
בהנתן שבג"צ האציל על עצמו סמכויות בתחומים של זכות עמידה, ביטול חוקים ואפילו חקיקה דה פקטו (במקומות שבהם המחוקק השאיר חורים או החליט שלא להחליט), חוק יסוד כזה הוא ראוי.

הדיון סביב רוב ערבי תיאורטי לא קשור כי עוד לפני כן החוק יאבד רלוונטיות. הדיון סביב המסתננים גם הוא לא רלוונטי כי לכל מדינה יש זכות ריבונית להתיר ולפסול כניסה של אנשים בהתאם לרצונה והיא גם רשאית לסלק מתחומה אנשים ללא מעמד חוקי. בנוסף, ההחלטות הביזאריות של בג"צ בעניין המסתננים מעולם לא לקחו בחשבון סוגיות לאומיות וקיום רטרואקטיבי של חוק הלאום לא היה משנה אותן.

[InterAl]

המדינה עדיין יכולה "להיחשב כיהודית" גם אם יהיה בה מיעוט יהודי, כל עוד הוא ישמור על כוחו בכנסת. השאלה מה זה אומר.

עד היום, ללא חוק הלאום, המדינה נחשבה יהודית מפני ש80% מהתושבים שלה אמרו את זה. חוק השבות נקבע ליהודים בלבד גם ללא התמיכה של חוק הלאום. במדינה יש טקסים ליום השואה גם ללא התמיכה של חוק הלאום. המדינה מקיימת בפועל את הזיקה שלה ליהדות ולעם היהודי וזה מה שקובע, לא חוק שכתוב בספר החוקים.
ואם הערבים יגיעו או יתקרבו ל40% הם יוכלו לדרוש טקס ממלכתי לציון הנכבה או לבטל את טקס יום השואה או לבטל את התמיכה בניצולי השואה גם כאשר חוק הלאום קיים.

חוץ מזה, אם באמת בעוד 30 שנה יהיו פה 40% ערבים אז בעוד 50 שנה הם יהיו רוב. שום חוק לא יעזור אז.

לגבי הפליטים מאפריקה - לפי ידיעתי לפחות חלקם הם קורבנות רדיפה וברחו מפחד מלחמות. חוץ מזה אמרתי שיש כאלה שגרים פה כבר 10 שנים. זה לא רלוונטי למה הם הגיעו לפה. כבר אמרתי - אפשר למיין את הפליטים ולגרש את אלה שאין להם שורשים פה.

שום דבר ממה שאמרת לא מוריד פסיק אחד מהטענה שלי לגבי חשיבות החוק. כלומר גם אם כל הטענות שלך נכונות ומדויקות (והן לא), הן לא סותרות את הטענה שלי לגבי חשיבות החוק.

[InterAl]

מערכת הבריאות היא הרביעית ביעילותה בעולם - לפי השוואה עולמית שבוצעה לפני מספר שנים (וההוכחה בשטח הכי טובה: תוחלת החיים פה היא מהגבוהות בעולם).

ממחקר ראשון מסוגו שערך בחודשים האחרונים משרד הבריאות, ושהגיע לידי TheMarker מוכיח כי רמת השירות הרפואי שאנחנו מקבלים נשחקה קשות בתוך עשור, ובשנים האחרונות חלה שחיקה קשה בזמינות שירותי הבריאות שמקבלים האזרחים:

כך, בעוד שהאוכלוסייה גדלה ומזדקנת, הטכנולוגיה מתייקרת והוצאות השכר גדלות — ההשקעה הציבורית בבריאות נשחקת. בסיכום העשור היא אמנם גדלה, אבל לא בקצב שמדביק את כל שאר המשתנים — והיא נמוכה משמעותית משאר מדינות OECD. כתוצאה מכך, בתוך שנים ספורות התארכו מאוד התורים לשירותי הבריאות, הן בקהילה והן בבתי החולים, חלה ירידה בהפניות לבתי חולים, זמן השהייה בחדרי המיון התארך, והציבור נאלץ לנהור לביטוחים הפרטיים בניסיון לפצות על כך.

ההוצאה על בריאות בכל העולם תופחת: בעשור האחרון הגדילו מדינות OECD את ההוצאה שלהן על בריאות בקצב של 1.5% מעל עליית התוצר השנתית. בישראל, לעומת זאת, ההוצאה על בריאות כשיעור מהתוצר נשארה קבועה בעשור האחרון (7.4%) — והיא נמוכה משמעותית מהממוצע בארגון (9% במדינות OECD).

כיצד שחיקה זו באה לידי ביטוי?

- בירידה הקבועה בשיעור מיטות האשפוז לנפש — אף שעוד בנקודת המוצא, ישראל היא מהנמוכות במדינות המערב מבחינת מספר מיטות האשפוז לנפש: כ–1.7 מיטות לאלף נפש בישראל, לעומת כ–3 מיטות לנפש במערב.

- פחות הפניות לבתי חולים, תורים ארוכים יותר לרפואה מקצועית בקהילה, וזה לא כולל את הדברים שקשה לראות במספרים, כמו מדיניות קפוצה יותר במימוש זכויות, כמו קבלת תרופות יקרות בסל או אישורים לבדיקות יקרות.

- חדרי המיון, שהם צוואר הבקבוק הגדול של המערכת, הופכים פקוקים יותר ויותר: בארבע שנים בלבד, בין 2012 ל–2016, עלה משך השהייה בחדר המיון כמעט ב–20% — משעתיים וחצי לכמעט שלוש שעות. אחוז המטופלים ששוהים במיון יותר מ–5 שעות עלה בתוך ארבע שנים בלבד ב–30% — מ–17% מהפונים ל–22%.

- והנה אחד הנתונים המדאיגים ביותר: אנחנו ממתינים הרבה יותר זמן בתור ההמתנה לרופאים מומחים בקופות החולים. אם רק לפני שבע שנים, ב–2011, משך ההמתנה הממוצע בתור לרופא יועץ היה 16.4 יום — הוא זינק בתוך שנים ספורות אלה ב–43%, ל–23.4 יום בממוצע. במקצועות רפואיים אחדים, כמו אנדוקרינולוגיה, נפרולוגיה וגסטרואנטרולוגיה, התורים מגיעים לחודשים ארוכים, וזינקו ביותר מפי שניים בתוך שמונה שנים בלבד.

https://www.themarker.com/consumer/heal ... -1.6362079

כל הטענות האלה עדיין לא סותרות את הטענה שמערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם. הן גם לא סותרות את העובדה שתוחלת החיים בארץ היא מהגבוהות בעולם ובמגמת עלייה.

[InterAl]

מדינת ישראל רואה את עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי אבל לא הגדירה את זה בחוק ומהטעם הזה, פסיקות של בג"צ לא יכלו לפקטר את העובדה הזו.
בהנתן שבג"צ האציל על עצמו סמכויות בתחומים של זכות עמידה, ביטול חוקים ואפילו חקיקה דה פקטו (במקומות שבהם המחוקק השאיר חורים או החליט שלא להחליט), חוק יסוד כזה הוא ראוי.

הדיון סביב רוב ערבי תיאורטי לא קשור כי עוד לפני כן החוק יאבד רלוונטיות. הדיון סביב המסתננים גם הוא לא רלוונטי כי לכל מדינה יש זכות ריבונית להתיר ולפסול כניסה של אנשים בהתאם לרצונה והיא גם רשאית לסלק מתחומה אנשים ללא מעמד חוקי. בנוסף, ההחלטות הביזאריות של בג"צ בעניין המסתננים מעולם לא לקחו בחשבון סוגיות לאומיות וקיום רטרואקטיבי של חוק הלאום לא היה משנה אותן.

לא דובר על רוב ערבי אלא על גידול בשיעור הערבים. כן, גידול בשיעורם ובייצוגם בכנסת יעלה בהכרח את טענת השוויון לדיון הציבורי, ובעוצמה רבה יותר מהיום.
לגבי המסתננים - בג״ץ לא לקח בחשבון סוגיות לאומיות (גם) בגלל שסוגיות לאומיות לא עוגנו בחוק. כעת, כשיש חוק יסוד לאומי ששווה במעמדו לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (לכל הפחות, שכן הוא עבר ברוב של חברי כנסת בעוד שכבוד האדם לא), לבג״ץ יהיה פחות ״קייס״ לתת חשיבות עליונה רק לחוק יסוד אחד ולא לאחר, ולכן זה גם ישתקף בפסיקה בסופו של דבר.

[MGS FREAK]

בואו נזכור שגם אותו "רוב יהודי" הוא לא אחיד ומורכב ממגוון קבוצות- יוצאי ברה"מ שחלקם כלל יהודים, חרדים מזרמים שונים עם רמות שונות של זיקה או תמיכה בדבר הזה שנקרא "מדינת ישראל", יהודים חילונים שרוצים מדינת כל אזרחיה ויהודים דתיים שרוצים לכונן את ממלכת ישראל על חורבות המדינה. ובכלל, מי יודע כמה מאזרחי המדינה הרשומים חיים בפועל את חייהם בחו"ל ו"נטשו" את המדינה אך עדיין נספרים. כך שלדעתי העניין הדמוגרפי של יחס יהודים\לא יהודים הוא חסר משמעות כל עוד הצביון הוא יהודי.

אני מסכים עם מה ששרון אמר- אפשר להגיד שהמדינה היא יהודית עד מחר, אבל ביום שיהיה פה רוב ערבי אף חוק או סמל לא ישנה את המצב בפועל.

דעתי על חוק הלאום- כל מה שהוא עושה הוא לחזק את הדימוי של ביבי והימין בתור הצד "הנכון", יהודים ישראלים ופטריוטים אמיתיים. מזכיר לי את כל הפוליטיקאים בזמן הדיון על החוק הפולני שדאגו לצייץ ולהתראיין בכל הזדמנות ולעשות תחרות מי המגן הגדול ביותר של העם היהודי וזכרון השואה.

בנוגע לנושא המסתננים האפריקאים- דין פליט הוא לא כדין מהגר עבודה. אין לי דעה ברורה מה צריך לעשות באף אחד מהמקרים (גירוש\השארה) אבל בשלב ראשון חייבים להבין מי פליט ומי "סתם" בא לחפש חיים יותר טובים. וצריך להוציא את הגזע מהתמונה. מגרשים או אוסרים כניסה של אנשים שונים ממינים צבעים ודתות שונות על ימין ועל שמאל (לגיטימי שמדינה תקבע ותאכוף חוקי הגירה). הגזענות האמיתית מבחינתי היא של חבר'ה לבנים שמכניסים את הגזע למשוואה כדי לחוות את חווית ה"אדם לבן פריבלגי שמציל שחור מסכן ובכך מוכיח שהוא לא גזען ואף מפצה במעט על פשעי הקולוניאליזם"

[omerkot]

פריק, ערכתי לך את ההודעה. אנחנו לא מטקבקים פה באתר של הארץ או ישראל היום אז אני מבקש לשמור על תרבות מינימלית. אפשר לטעון כל טענה גם בלי לרדת למחוזות מבוזים.

[InterAl]

בואו נזכור שגם אותו "רוב יהודי" הוא לא אחיד ומורכב ממגוון קבוצות- יוצאי ברה"מ שחלקם כלל יהודים, חרדים מזרמים שונים עם רמות שונות של זיקה או תמיכה בדבר הזה שנקרא "מדינת ישראל", יהודים חילונים שרוצים מדינת כל אזרחיה ויהודים דתיים שרוצים לכונן את ממלכת ישראל על חורבות המדינה. ובכלל, מי יודע כמה מאזרחי המדינה הרשומים חיים בפועל את חייהם בחו"ל ו"נטשו" את המדינה אך עדיין נספרים. כך שלדעתי העניין הדמוגרפי של יחס יהודים\לא יהודים הוא חסר משמעות כל עוד הצביון הוא יהודי.

אני מסכים עם מה ששרון אמר- אפשר להגיד שהמדינה היא יהודית עד מחר, אבל ביום שיהיה פה רוב ערבי אף חוק או סמל לא ישנה את המצב בפועל.

דעתי על חוק הלאום- כל מה שהוא עושה הוא לחזק את הדימוי של ביבי והימין בתור הצד "הנכון", יהודים ישראלים ופטריוטים אמיתיים. מזכיר לי את כל הפוליטיקאים בזמן הדיון על החוק הפולני שדאגו לצייץ ולהתראיין בכל הזדמנות ולעשות תחרות מי המגן הגדול ביותר של העם היהודי וזכרון השואה.

בנוגע לנושא המסתננים האפריקאים- דין פליט הוא לא כדין מהגר עבודה. אין לי דעה ברורה מה צריך לעשות באף אחד מהמקרים (גירוש\השארה) אבל בשלב ראשון חייבים להבין מי פליט ומי "סתם" בא לחפש חיים יותר טובים. וצריך להוציא את הגזע מהתמונה. מגרשים או אוסרים כניסה של אנשים שונים ממינים צבעים ודתות שונות על ימין ועל שמאל (לגיטימי שמדינה תקבע ותאכוף חוקי הגירה). הגזענות האמיתית מבחינתי היא של חבר'ה לבנים שמכניסים את הגזע למשוואה כדי לחוות את חווית ה"אדם לבן פריבלגי שמציל שחור מסכן ובכך מוכיח שהוא לא גזען ואף מפצה במעט על פשעי הקולוניאליזם"

כמו שאמרתי כבר, לא דובר על רוב ערבי אלא על עלייה בשיעור הערבים. עלייה בשיעורם ובייצוגם בכנסת יעלה דרישה לשוויון. למשל, בחקיקת ״חוק שבות״ ערבי - פתח למימוש זכות השיבה. חוק הלאום יקשה על כך.

לגבי חיזוק הדימוי של ביבי והימין - את החוק יזם בכלל דיכטר, עוד כשהיה בקדימה ולא בליכוד. היתה לו תמיכה רחבה גם באופוזיציה, אבל היא הידלדלה בעקבות המחאות הציבוריות הדמגוגיות וחסרות ההגיון.

לגבי מסתננים - נדיר לשמוע טענות לגבי צבע עורם. הטענות המרכזיות נוגעות לאי היותם פליטים, לשמירת הצביון היהודי ומניעת מדרון חלקלק, ומניעת אינטגרציה כפויה שלהם בשכונות בת״א למשל, שהפכו כבר למיני-אפריקה, עם כל מה שמשתמע מכך. כל הטענות הללו נכונות לחלוטין.

[MGS FREAK]

חנן- הקצנתי את הדימוי של השמאל בהומור בדיוק כמו שהקצנתי את הדימוי של הימין כדי להעביר את הנקודה שלי. לא ראיתי את זה כירידה למחוזות מבזים יותר מנקודות אחרות בפוסט, אבל בסדר, קיבלתי.


אינטר- כל עוד היחס בין קצב הריבוי היהודי לערבי ישאר זהה עם "יתרון" לזה היהודי לא יתכן מצב שכזה, לא?

נכון שדיכטר יזם את החוק עוד לפני שנים אבל כרגע? זה יופי של חוק לנפנף בו בזמן בחירות כי הוא יעיל מאוד בלעשות את דבר שביבי מצוין בו, יצירת דיכוטומיה בין הימין הטוב לשמאל הרע (לכאורה) או בין היהודים לערבים (ראה מקרה "הערבים נוהרים לקלפיות") ומכאן הדרך של הבוחר החציוני להצביע ליכוד היא קצרה.

אני לא זוכר מתי זה היה בדיוק (נדמה לי לפני מספר חודשים?) אבל בפעם האחרונה שנושא האפריקאים עלה לסדר היום בצורה משמעותית זכור לי שנעשה שימוש רחב בטיעון הגזע עם אמירות בסגנון "אם הם היו בלונדינים עם עיניים כחולות הכל היה בסדר".

[omerkot]

אני לא חנן

[MGS FREAK]

שיט, אני נוטה לבלבל בין שמות משתמש ירוקים

[InterAl]

כל עוד קצב הגידול היהודי יהיה גדול מקצב הגידול הערבי, ברור. אבל מי אמר שזה יהיה המצב לנצח? עד לפני 15-20 שנה התחושה היתה שאנחנו מפסידים במלחמה הדמוגרפית כי מגמת הילודה היתה לרעתנו. בשנים האחרונות המגמה השתנתה לטובת היהודים, אבל מי אמר שהמגמה לא תתהפך שוב? בנוסף, מי יודע אם הממשלה לא תחליט לספח בעתיד חלקים מיו״ש ולהעניק לערבים שם אזרחות (כמו שנעשה במזרח ירושלים למשל)? כרגע זה לא נראה סביר, אבל לך תדע מה יהיה המצב 30-40 שנה מהיום. לכן חשוב מאוד לבצר את מעמד המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ולכן זה אחד החוקים החשובים ביותר שנחקקו פה עד היום, הרבה יותר מכל חוק ״קפיטליסטי״ כזה או אחר.

ולגבי נפנוף בחוקים - זה חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה. כל צד מנפנף בהישגים שלו, זה טבעי והגיוני. במקרה הזה הנפנוף מוצדק מאין כמותו. זהו החוק החשוב ביותר שחוקק פה מאז חוק משאל העם, ועצם זה שכמעט כל הימין תמך בו לעומת כמעט כל השמאל שהתנגד, מראה שאת הדיכוטומיה בין ימין לשמאל לא ביבי יצר. זאת המציאות שבה אנחנו חיים.

[sharonbn]

מדינת ישראל רואה את עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי אבל לא הגדירה את זה בחוק ומהטעם הזה, פסיקות של בג"צ לא יכלו לפקטר את העובדה הזו.

כמו שאמרתי, הציבור במדינה, מוסדות המדינה וגם מערכת המשפט וגם בג"ץ קיבלו את ההגדרה שישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי. זה בא לידי ביטוי בסמלי במדינה, בטקסים, בחוקים, בחלוקת תקציב, בהחלטות משפטיות. זה לא שיום אחרי שהחוק ייחתם בספר החוקים פתאום תחול פה מהפיכה חוקתית ומשפטית. בפועל מעט מעט מאד הולך להשתנות. יפסיקו לעשות שלטים דו לשוניים ויעשו רק בעברית.

[sharonbn]

המדינה עדיין יכולה "להיחשב כיהודית" גם אם יהיה בה מיעוט יהודי, כל עוד הוא ישמור על כוחו בכנסת. השאלה מה זה אומר.

עד היום, ללא חוק הלאום, המדינה נחשבה יהודית מפני ש80% מהתושבים שלה אמרו את זה. חוק השבות נקבע ליהודים בלבד גם ללא התמיכה של חוק הלאום. במדינה יש טקסים ליום השואה גם ללא התמיכה של חוק הלאום. המדינה מקיימת בפועל את הזיקה שלה ליהדות ולעם היהודי וזה מה שקובע, לא חוק שכתוב בספר החוקים.
ואם הערבים יגיעו או יתקרבו ל40% הם יוכלו לדרוש טקס ממלכתי לציון הנכבה או לבטל את טקס יום השואה או לבטל את התמיכה בניצולי השואה גם כאשר חוק הלאום קיים.

חוץ מזה, אם באמת בעוד 30 שנה יהיו פה 40% ערבים אז בעוד 50 שנה הם יהיו רוב. שום חוק לא יעזור אז.

לגבי הפליטים מאפריקה - לפי ידיעתי לפחות חלקם הם קורבנות רדיפה וברחו מפחד מלחמות. חוץ מזה אמרתי שיש כאלה שגרים פה כבר 10 שנים. זה לא רלוונטי למה הם הגיעו לפה. כבר אמרתי - אפשר למיין את הפליטים ולגרש את אלה שאין להם שורשים פה.

שום דבר ממה שאמרת לא מוריד פסיק אחד מהטענה שלי לגבי חשיבות החוק. כלומר גם אם כל הטענות שלך נכונות ומדויקות (והן לא), הן לא סותרות את הטענה שלי לגבי חשיבות החוק.

עד היום, ללא חוק הלאום, המדינה נחשבה יהודית - פסיק אחד
החוק לא יגן על ההגדרה הזו אם הערבים יגיעו ל40% - שווא נח שני
אם הערבים יגיעו ל40% אז בסוף הם יגיעו גם ל51% וישנו את החוק - מקף שלישי