Stick כתב:אבל AC אודיסי הוא כן רפטטיבי גם לפי ההגדרה שלך.
קודם כל לגבי השעות הראשונות, המשימה להגיע למגריס (זו שדיברתי עליה) היא אכן המשימה הראשונה שאתה מקבל ביציאה מהאי ההתחלתי. ובהגעה למגריס אתה עובר דרך קרב ימי מתוסרט, וכמה דקות לפניו מגייס את האיש הראשון לספינה. קרבות הכיבוש מגיעים בסיום של אותה משימה. המערכת היחידה שלא ראיתי לפני השעות הראשונות זו מערכת הכת, ובוא, זו מערכת (מהנה) שהיא ה-הגדרה לרפטטיביות לצורך גריינדינג עד שתגיע לראש הפרמידה, שם אולי יהיה הרגע היחיד ששוה את זה 'באמת' בזכות האימפקט הסיפורי של זהות אותה חברת כת.
אבל למה 'באמת'? כי עד אז זה נטו גריינדינג רפטטיבי. לך תאסוף רמזים, תגלה חבר כת, תגיע לרמה שלו, תלך אליו ותהרוג אותו, תקבל ציוד חדש וחזק שלא יהיה שווה שלוש רמות קדימה (וכן, אפשר תאורתית לשדרג את הציוד, אבל אז זה מוציא את העוקץ מהציוד הבא שתמצא. ובנוסף זה יקר בטירוף ואני בספק מאוד גדול אם באמת אפשר לעשות את זה לכל הציוד כל הזמן כדרך משחק).
זה מהנה, כי העולם יפייפה, התנועה בו חלקה וכי יש איזו פנטזיית כוח מאוד מוצלחת במשחק הזה. אבל זה מאוד רפטטיבי.
עוד שתי נקודות:
- רפטטיבי = ארוך מדי? אני לא ממש מבין למה אתה מתכוון. כאילו כן אם המשחק היה 7 שעות הוא לא היה רפטטיבי כי היית זוכה לעשות כל דבר פעם אחת. אם הוא היה 14 שעות גם כן כנראה שלא. אבל הוא 100 שעות, אז הוא רפטטיבי. זה לא "או זה או זה". שוב, אני לא אומר שהוא רפטטיבי אז הוא לא שווה את ה100 שעות שלו, אני אומר שהוא מהנה ל100 שעות מאוד רפטטיביות. והוא מאוד רפטטיבי, פשוט כך. כל הלופ שלו בנוי על אותם דברים שוב פעם, ושוב פעם, ושוב פעם, ושוב פעם. אני לא אומר שלא נהנתי, אבל הוא המקביל לסרט פופקורן - כמה המוח שלך היה דלוק תוך כדי משחק מאז השעה ה20? לא הרבה כי כל דבר שעשית במשחק אתה כבר יודע לעשות כי כבר עשית.
הוויצ'ר 3 אגב פותר את זה בצורה מאוד פשוטה - קונטקסט עלילתי לכל פעולה והשלכות אמיתיות להרבה מאותן פעולות. הוא אולי גם כן רפטטיבי מהבחינה הזו שנדיר לעשות משהו חדש מבחינת הסתכלות קרה על הגיימפלי, למעשה יש בו הרבה פחות מאודיסי מבחינת עשיית גיימפלי, אבל המוח שלך כביכול נשאר דלוק, ואתה תמיד שומר על עניין לראות מה כן יהיה מעבר לפינה בזכות הקונטקסט העלילתי הרחב שממלא כל פינה במשחק. והקונטקסו העלילתי הזה כמובן כן משתנה, וכמובן שהוא מאוד מוצלח - עליו קם ונפל המשחק.
גם באודיסי כמובן יש סיפור וNPC שנותנים קונטקסט למשימות, אבל בבירור זה משני בטירוף גם בשביל המפתחים, לעומת המצב בוויצ'ר. על כל משימה שמתגמלת את העניין שהשקעת בקונטקסט העלילתי שלה יש 10 שלא, וזה בלשון המעטה.
-לא ראיתי את הבוסים בשעות האשונות אז הוא לא רפטטיבי? אני לא מבין את זה גם כן. יש קרבות בוס (בין אם מעניינים כמו המפלצות או סתמיים וממוחזרים כמו הקרבות בארנה והמרסנריס), אבל ריש את זה בהמון משחקים. גם אם השעה האחרונה של המשחק הייתה משחק פונג בין זאוס להדס זה לא אומר שהמשחק לא רפטטיבי כי זו פעולה שלא ראיתי. ה99 שעות שהובילו לאותו משחק פונג בין האלים היו רפטטיביות והן מה שמייצג את המשחק.
swym כתב:Stick כתב:אבל AC אודיסי הוא כן רפטטיבי גם לפי ההגדרה שלך.
קודם כל לגבי השעות הראשונות, המשימה להגיע למגריס (זו שדיברתי עליה) היא אכן המשימה הראשונה שאתה מקבל ביציאה מהאי ההתחלתי. ובהגעה למגריס אתה עובר דרך קרב ימי מתוסרט, וכמה דקות לפניו מגייס את האיש הראשון לספינה. קרבות הכיבוש מגיעים בסיום של אותה משימה. המערכת היחידה שלא ראיתי לפני השעות הראשונות זו מערכת הכת, ובוא, זו מערכת (מהנה) שהיא ה-הגדרה לרפטטיביות לצורך גריינדינג עד שתגיע לראש הפרמידה, שם אולי יהיה הרגע היחיד ששוה את זה 'באמת' בזכות האימפקט הסיפורי של זהות אותה חברת כת.
אבל למה 'באמת'? כי עד אז זה נטו גריינדינג רפטטיבי. לך תאסוף רמזים, תגלה חבר כת, תגיע לרמה שלו, תלך אליו ותהרוג אותו, תקבל ציוד חדש וחזק שלא יהיה שווה שלוש רמות קדימה (וכן, אפשר תאורתית לשדרג את הציוד, אבל אז זה מוציא את העוקץ מהציוד הבא שתמצא. ובנוסף זה יקר בטירוף ואני בספק מאוד גדול אם באמת אפשר לעשות את זה לכל הציוד כל הזמן כדרך משחק).
זה מהנה, כי העולם יפייפה, התנועה בו חלקה וכי יש איזו פנטזיית כוח מאוד מוצלחת במשחק הזה. אבל זה מאוד רפטטיבי.
עוד שתי נקודות:
- רפטטיבי = ארוך מדי? אני לא ממש מבין למה אתה מתכוון. כאילו כן אם המשחק היה 7 שעות הוא לא היה רפטטיבי כי היית זוכה לעשות כל דבר פעם אחת. אם הוא היה 14 שעות גם כן כנראה שלא. אבל הוא 100 שעות, אז הוא רפטטיבי. זה לא "או זה או זה". שוב, אני לא אומר שהוא רפטטיבי אז הוא לא שווה את ה100 שעות שלו, אני אומר שהוא מהנה ל100 שעות מאוד רפטטיביות. והוא מאוד רפטטיבי, פשוט כך. כל הלופ שלו בנוי על אותם דברים שוב פעם, ושוב פעם, ושוב פעם, ושוב פעם. אני לא אומר שלא נהנתי, אבל הוא המקביל לסרט פופקורן - כמה המוח שלך היה דלוק תוך כדי משחק מאז השעה ה20? לא הרבה כי כל דבר שעשית במשחק אתה כבר יודע לעשות כי כבר עשית.
הוויצ'ר 3 אגב פותר את זה בצורה מאוד פשוטה - קונטקסט עלילתי לכל פעולה והשלכות אמיתיות להרבה מאותן פעולות. הוא אולי גם כן רפטטיבי מהבחינה הזו שנדיר לעשות משהו חדש מבחינת הסתכלות קרה על הגיימפלי, למעשה יש בו הרבה פחות מאודיסי מבחינת עשיית גיימפלי, אבל המוח שלך כביכול נשאר דלוק, ואתה תמיד שומר על עניין לראות מה כן יהיה מעבר לפינה בזכות הקונטקסט העלילתי הרחב שממלא כל פינה במשחק. והקונטקסו העלילתי הזה כמובן כן משתנה, וכמובן שהוא מאוד מוצלח - עליו קם ונפל המשחק.
גם באודיסי כמובן יש סיפור וNPC שנותנים קונטקסט למשימות, אבל בבירור זה משני בטירוף גם בשביל המפתחים, לעומת המצב בוויצ'ר. על כל משימה שמתגמלת את העניין שהשקעת בקונטקסט העלילתי שלה יש 10 שלא, וזה בלשון המעטה.
-לא ראיתי את הבוסים בשעות האשונות אז הוא לא רפטטיבי? אני לא מבין את זה גם כן. יש קרבות בוס (בין אם מעניינים כמו המפלצות או סתמיים וממוחזרים כמו הקרבות בארנה והמרסנריס), אבל ריש את זה בהמון משחקים. גם אם השעה האחרונה של המשחק הייתה משחק פונג בין זאוס להדס זה לא אומר שהמשחק לא רפטטיבי כי זו פעולה שלא ראיתי. ה99 שעות שהובילו לאותו משחק פונג בין האלים היו רפטטיביות והן מה שמייצג את המשחק.
אני חושב שהיתה לנו גם חוויה ממש שונה, וגם שההגדרה שלך לרפטיטיבי שגויה.
קודם כל, ממש לא מסכים עם כל מה שאתה מספר על השדרוגים בשום צורה: השדרוג הוא לא רק פרקטי, אלא גם סביר כלכלית. אתה הרי לא צריך לשדרג את כל הסטים במשחק כל הזמן אלא רק כמה בחירות אהובות - ואפילו אותם אין שום צורך לשדרג כל הזמן אלא אולי פעם ב-5-10 דרגות, כלומר פעם בכמה שעות משחק טובות. המרדף אחרי לשדרג לגיר טוב יותר כשעולים בדרגות הוא הרבה פחות משמעותי כאן מאשר בהרבה RPG "קלאסיים" שיצא לי לשחק בהם.
אולי רק אם אתה משחק על nightmare אז צריך שהציוד יהיה כול הזמן בטופ האפשרי, אבל מחוץ לזה הפערים בין דרגה לדרגה הם מינוריים והרבה פחות משמעותיים מהיכולות שהדמות שלך פתחה, או מכמה טוב אתה כשחקן. אני לא שדרגתי ציוד באופן עקבי (בטח לא ציוד "זהב" שאותו יותר יקר לשדרג), ולא היתה לי עם זה שום בעיה במשחק - בדיוק בגלל שיש את האיזון ציוד חדש שתמצא לבין היכולת לשדרג ציוד קיים בתשלום.
לגבי הרפטיטיביות, ההגדרה של רפטיטיבי היא משהו שחייבים לחזור עליו שוב ושוב בצורה מעייפת ולא נחוצה. אבל זה בדיוק מה ש*לא* קורה באססינס קריד: קודם כל פשוט כי אתה לא חוזר על אותו הדבר שוב ושוב, אלא מדלג בין מספר דו-ספרתי של דברים שונים שאתה יכול לעשות לאורך עשרות השעות של המשחק. בנוסף, אתה פשוט לא חייב לחזור כמעט על שום דבר במשחק: מנגנון הכת שהזכרת? אתה לא חייב לרדוף אחרי כל 30+ חברי הכת ברצף ואפילו לא חייב לרדוף אחריהם בכלל (למעט אולי כמה שנחוצים לעלילה הראשית) - זו הבחירה שלך אם ומתי לעשות את זה במשחק, ואני למשל מצאתי את עצמי מסיים את המשחק כשנשארו לי רק משהו כמו 10 חברי כת להתנקש בהם. ציד של חיות אגדיות ויחודיות? זו משימה צדדית לחלוטין, אבל מאתגרת במיוחד כי כל חיה היא קרב שונה. לנקות את כל המבצרים במפה? לא נחוץ בשום צורה לעלילה הראשית או לעלילות משניות (אבל עדיין משהו שיצא לי לחזור אליו המון כי זה אחד החלקים החזקים במשחק). למצוא אוצרות תת-ימיים? יש אולי שניים או שלושה כאלו שקשורים למשימות עלילתיות וכל השאר אופציונלי. למצוא ולהוריד nation leaders? בקושי יצא לי לעשות את זה לאורך המשחק (וגם כשעשיתי את זה אז לפעמים זה היה בקטע סטייל בלאגן-GTA של אופס, מסתבר שהרגתי שומר שלו ועכשיו כולם רודפים אחרי אז יאללה אולי כבר נזרום עם זה ונראה אם נמות או לא). להכריע בקרבות כיבוש בין ספרטה לאתונה? גם לא נדרש למעט כמה דוגמאות בודדות שקשורות לעלילה. ארינה? לא חייבים בכלל לעשות את זה. למצוא ולהילחם בmerceneries? גם לא נדרש בשום צורה, אבל לפעמים אפילו יותר כיף להעלות את דירוג הwanted שלך ולגרום להם לבוא אליך בשביל הלוט האיכותי. לפתור חידות סביבתיות פשוטות במקדשים תת-קרקעיים כדי למצוא ancient tablets? נראה לי שזה היה אופציונלי לאורך כל המשחק אבל עדיין הסחת דעת חביבה כל פעם כשאתה מוצא אחד. קרבות מיתולוגיים? הדובדבן שבקצפת.
אם הייתי צריך לרדוף אחרי כל חברי הכת ברצף ולחפש אותם לפי תיאורי מקומות שונים על המפה, או אם הייתי צריך עכשיו לסיים את כל קרבות הכיבוש ברצף שביל לסיים את המשחק, או אם היו מחייבים אותי לצלול ולמצוא את כל האוצרות התת-ימיים במה שהוא לדעתי החלק הכי חלש של המשחק כי קרבות צלילה זה לא כיף - זה אכן היה ההגדרה של רפטיטיביות. איפה כן ראיתי רפטיטיביות אמיתית? זו בדיוק היתה התלונה הנפוצה לא מזמן על Shadow of War שהכריח אותך לעשות גרינד מטורף ברצף לפני סיום המשחק, או בעצם גם באססינס קריד הראשון שהכריח אותך לעשות שוב ושוב אחת משלוש משימות בסיסיות ביותר (שכללו את האופציה הקלימקסית "לשבת על ספסל, ולהשיב למישהו") כדי לאסוף מודיעין על מטרת ההתנקשות הבאה שלך, או Saints Row שהכריח אותך להרוויח "כבוד" עם משימות צד קבועות בשביל שתוכל לפתוח עוד חלקים בעלילה הראשית.
אבל רפטיטיביות כזו לא הרגשתי בשום נקודה לאורך האודיסיאה כי יכולתי לבחור מה לעשות בשלב הבא. ברוב מוחלט של הדברים שעשיתי היה גם קונטקסט עלילתי ותגמול בהתאם, ולזה אפשר להוסיף את מנגנון השדרוג של הדמות שגרר איתו צורת משחק שונה לחלוטין כשהייתי ברמה 10, רמה 40 או רמה 70. ככה שגם כשאתה משווה אותו לשלל משחקי העולם הפתוח שקיבלנו מאז ימי GTA, זה עדיין משחק שנמצא בטופ של הז'אנר עם הכמות הפסיכית של דברים שונים שניתן לעשות בו - וזה בדיוק ההיפך מרפטיטיביות.
kririn כתב:מה שאתה מתאר פה , זה לדלג על הרבה חלקי מישחק
להתמקד בעיקר בעלילה הראשית , שהמשחק לא יהיה רפיטיטיבי
אבל אז אתה ניכנס לנקודה , שהעלילה הראשית קצרה
בנוסף יש לך גם מחסום של רמה של הדמות , בכל מיקרה מידי פעם
חייבים לעלות רמות להצליח במשימות הראשיות
כי מנגנון ההתגנבות פשוט שבור , במקום שלא משנה איזה רמה
בהתגנבות אפשר להרוג כל אויב
פה עם הרמה שלך חלשה מול האויב, התגנבות לא תהרוג אותו
זה יכול להגיע למצבים שאתה מנסה ליתגנב, אולי " שורט" קל אויב
הוא גם קורה לעזרה, וגם במכה אחת יכול להרוג אותך
ואז אתה מגיע להבנה , שאתה חיב להיות ברמות מסוימות
מול המשימות
kririn כתב:הבעיה שלי ביתנקשויות היתה כי בהרבה משימות
פשוט לא היתה לי יכולת להרוג במכה בודדת
יוביסופט גם הכניסו dlc שלא רכשתי , שמעלה הרבה יותר מהר
את רמת הדמות שלך
ככה שחלק מהאנשים קיבלו מישחק די שונה מהבחינה הזאת
עם הרבה פחות גרידינג, מי שכמוני לא רכש את הdlc הזה
די נדפק
swiss-the-engine כתב:הורדתי רד דד. איזו שליטה מעייפת. מקווה שחבר כלשהו יזרום על לשחק את זה אצלי כי סך הכל המשחק נראה נחמד.
Laskin כתב:לא הייטרים, קצת חסרי סבלנות אולי.
ואני שוב אומר - זה לא משחק לכל אחד, רחוק מזה. ואין שום דבר רע בזה וזה לא אומר עליכם שום דבר רע. אני בחיים לא אשחק בסקירו למשל, כי אין לי סבלנות למשחק שמתים בו אחרי 2 מכות. זה לא אומר שהוא לא יצירת מופת בתחומו.
בוזמן - זה כן משתפר אחרי זמן מה, כשמתרגלים לשליטה. היא עדיין לא הכי נוחה בעולם אבל רחוק מאוד מ״בלתי שחיקה״.
Laskin כתב:זה עובד מצויין לדהירה בעיניי... מוסיף לתחושה שאתה שולט בסוס. בריצה פחות ולדעתי אפשר לשנות את זה ללחיצה רציפה בהגדרות.
המשחק שחיק גם שחיק, יעיד הממוצע 97, פשוט צריך סבלנות שכנראה אין לכם
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים