במה אתם משחקים?

[Laskin]

אני שיחקתי על הרמה הרגילה, אז ממש לא הרגשתי את זה בעוצמה כזו... המשחק ממש זרם לי מעולה וכשרציתי פשוט להתקדם - כך עשיתי ולא הייתי צריך ממש לדאוג.
כמו שאמרתי - מוכן שיחתכו ממנו שעתיים מקסימום
מה עוד, שיש במשחק הזה אפשרות להתאים אישית את רמת הקושי, אז אם בא לכם להתקדם מהר יותר אתם הייתם יכולים רק להעלות מעט את הסליידר של ה״משאבים״ ואז הייתם מקבלים את אותה רמת קושי עם קצת יותר משאבים. ואולי כדי להעניש את עצמכם קצת על ה״עזרה״ הזו - הייתם יכולים לשנות מדדים אחרים ולהקשות במובנים אחרים, כך שבפועל המשחק היה קשה יותר, אבל עם יותר משאבים ולכן זורם יותר.

[Stick]

אתה מדבר פה עם מעריץ של סדרת סולס, אני מלכתחילה נגד רמות קושי אלא בעד שהמפתחת תלטש לכדי שלמות מעטפת משחק אחת שהיא החזון שלה.
אז בטח שאני לא עומד עכשיו להכנס לתוך תתי תפריטים ולנסות לייצר לעצמי חוויה על סמך שעות של משחק, בתקווה שאני לא בטעות שובר משהו או הופך להיות OP. בקיצור אני בכלל לא אוהב את זה, מה גם שהמשחק משתנה עם כל שלב שבו ואני לא הולך עכשיו לשבור את הראש ולהתאים בכל כמה שעות את הסליידרים.

ובלי קשר, זו לא רק התחמושת, יש גם לא מעט OCD שמשולב כאן. אישית גם על נורמל הייתי מסתובב בכל פינה ומחפש כל סוד, ככה אני משחק משחקים. ועם זאת שככה אני משחק משחקים, לא זכור לי שהייתי כל כך מותש מזה במשחקים אירים שכן אהבתי (ואני אוהב את TLOU2).
הלופ פה פשוט מעייף, נמרח, לא באמת מתגמל, וחוזר על עצמו בצורה מאוד 'גיימית'. כלומר זה תמיד אותו דבר - קרב, חקירת משאבים, קרב, חקירת משאבים, קרב, חקירה עם הרבה משאבים שגורמת לך לחשוב, קרב סט פיס, סוף שלב.
הלופ הזה פשוט מעייף וצפוי אחרי בערך 15 שעות, ואחרי 5 נוספות כבר נמאס לגמרי.
המצב הזה היה בעיניי זהה גם במשחק הקודם, רק שהוא נגמר אחרי ה20 שעות האלו (ואפילו לפני), והסיםור שם התקדם בקצב ובצורה הרבה יותר מעניינת שגרמה לי לרצות להתקדם.
במשחק השני מתפוצץ לי הראש כל פעם שיש סט פיסס חדש או בערך באחת מכל שתי התקלויות עם אויבים. הוא יוצא מן הכלל באספקט הזה, אבל זה לא 'מחזיק' אותי במהלך החקירה כי אלו דברים שאני לא יכול לצפות להם, הם תמיד הפתעות. ככה שהמצב שלי בזמן ישיבת TLOU 2 (בעשר השעות האחרונות, כשהוא התחיל לעייף אותי, לא מההתחלה) הוא כזה:
חצי מהזמן מחכה כבר שיקרה משהו ואני אתקדם או שהמשחק כבר יגמר, ו50% אני נופל מהכסא ולא מאמין למה שאני רואה ונזרק לאיזו חווית סט פיסס כל כך אימרסיבית שאני שוכח שזה משחק. משחק מוזר .

[bling]

וואלה לא ידעתי שיש סליידר שמשפיע על המשאבים. אני גם לא מתכוון לגעת בזה, אם המשחק ירגיש מתיש מדי ולא זורם נשנה לנורמל וזהו. לבינתיים אין בעיה והכל זורם טוב, אני מתלהב מהגיוון בסביבות ובסיטואציות, שבשלב של חקירה ואיסוף משאבים פתאום יכולה להיות סיטואציה אופציונלית עם קליקרים או כל דבר אחר, זה דווקא כן שובר את התבנית של קרב-->חקירה וזה יוצר פחות הפרדה בין הדברים.

[Klayman]

אתה מדבר פה עם מעריץ של סדרת סולס, אני מלכתחילה נגד רמות קושי אלא בעד שהמפתחת תלטש לכדי שלמות מעטפת משחק אחת שהיא החזון שלה.
אז בטח שאני לא עומד עכשיו להכנס לתוך תתי תפריטים ולנסות לייצר לעצמי חוויה על סמך שעות של משחק, בתקווה שאני לא בטעות שובר משהו או הופך להיות OP. בקיצור אני בכלל לא אוהב את זה, מה גם שהמשחק משתנה עם כל שלב שבו ואני לא הולך עכשיו לשבור את הראש ולהתאים בכל כמה שעות את הסליידרים.

ובלי קשר, זו לא רק התחמושת, יש גם לא מעט OCD שמשולב כאן. אישית גם על נורמל הייתי מסתובב בכל פינה ומחפש כל סוד, ככה אני משחק משחקים. ועם זאת שככה אני משחק משחקים, לא זכור לי שהייתי כל כך מותש מזה במשחקים אירים שכן אהבתי (ואני אוהב את TLOU2).
הלופ פה פשוט מעייף, נמרח, לא באמת מתגמל, וחוזר על עצמו בצורה מאוד 'גיימית'. כלומר זה תמיד אותו דבר - קרב, חקירת משאבים, קרב, חקירת משאבים, קרב, חקירה עם הרבה משאבים שגורמת לך לחשוב, קרב סט פיס, סוף שלב.
הלופ הזה פשוט מעייף וצפוי אחרי בערך 15 שעות, ואחרי 5 נוספות כבר נמאס לגמרי.
המצב הזה היה בעיניי זהה גם במשחק הקודם, רק שהוא נגמר אחרי ה20 שעות האלו (ואפילו לפני), והסיםור שם התקדם בקצב ובצורה הרבה יותר מעניינת שגרמה לי לרצות להתקדם.
במשחק השני מתפוצץ לי הראש כל פעם שיש סט פיסס חדש או בערך באחת מכל שתי התקלויות עם אויבים. הוא יוצא מן הכלל באספקט הזה, אבל זה לא 'מחזיק' אותי במהלך החקירה כי אלו דברים שאני לא יכול לצפות להם, הם תמיד הפתעות. ככה שהמצב שלי בזמן ישיבת TLOU 2 (בעשר השעות האחרונות, כשהוא התחיל לעייף אותי, לא מההתחלה) הוא כזה:
חצי מהזמן מחכה כבר שיקרה משהו ואני אתקדם או שהמשחק כבר יגמר, ו50% אני נופל מהכסא ולא מאמין למה שאני רואה ונזרק לאיזו חווית סט פיסס כל כך אימרסיבית שאני שוכח שזה משחק. משחק מוזר .

מה שהדגשתי , אפילו מבלי ששיחקתי, ושהקשבתי רק לביקורות אמברגו - גרמו לי להמתין למבצע עליו. הרגשתי את מה שאתה מרגיש גם בראשון, וכששמעתי שהשני ארוך ממנו משמעותית, לא היה לי חשק להיכנס לזה במחיר מלא . שמח לשמוע שהגיימפליי מספק וכיפי בקרבות וסט פיסז וכו'! במקרה שלו, אגב, אני ארוץ עליו בנורמל כנראה. את הראשון סיימתי על הרמה הקשה ולא היה מאתגר במיוחד, אבל לא בא לי לשקוע פה יותר מדי ברמה הזו.

[Laskin]

אני מבין שלא בא לכם להתעסק משום מה עם זה, אבל אתם מאוד ברורים על התלונות שלכם - לא יכולים להתקדם כי צריכים יותר משאבים, אז רק טיפה לשנות את זה, לא נראה לי כמו ביג דיל.
אתם קצת מחרבנים לעצמכם את המשחק, כי אתם אומרים בפירוש שזה בדיוק מה שמפריע לכם, אז למה ״לסבול״ מחיסרון ברמת הקושי הזו? ולגבי דוגמת סולס - היא לא מתאימה כי כאן יש לא רק רמות קושי שונות, אלא גם ממש אפשר להתאים את זה לסוג הגיימפליי שלכם.
בקיצור חבל קצת, כי כמו שאמרתי - כשאני רציתי להתקדם - פשוט עשיתי את זה. יש NG+ בשביל לחקור הכל, וגם ככה אי אפשר לשדרג את הדמות עד הסוף בריצה הראשונה.

[Stick]

חשבתי שאם דווקא יש דבר אחד שברור בכל ההודעות שלי זה שלא מדובר רק בעניין של תחמושת .

[glass man]

הדעה שלי היא בערך כמו קליימן. נהנהתי מאוד מהאווירה העלילה הסמול טוקים והסביבות של tlou1 מספיק כדי שזה יהיה המשחקים האהובים עלי בדור (קחו בחשבון שלא צפיתי במתים המהלכים כששיחקתי בו)

מצד שני הגיימפלי היה בשבילי שילוב מוזר של חלקים מאוד טובים עם חלקים מאוד משעממים.

אולי זה בגלל ששיחקתי על hard בלי הlisten מוד והיום 7 שנים אחורה אני יכול לומר בוודאות שזו לא היתה הדרך הכי אידיאלית לשחק אותו.

ולכן כנראה את ההמשך אשחק כמו לאסקין אחרי כל מה שסטיק כתב והעבר שלי עם הסדרה.

כן, אני מבין אנשים שרוצים לעשות מהמשחק חווית הישרדות טהורה אבל ההרגשה שלי הוא שהוא נבנה יותר להיות סרט אינטרקטיבי וככה אני אהנה ממנו.

[Stick]

אולי דבריי הובנו לא נכון, אבל האמת היא שאני נאלץ לא להסכים. לדעתי זה משחק של hard, וכמו שכבר אמרתי התחמושת היא לא הסיבה היחידה לעייפות שלי מהמשחק. מצד שני, אם לא הייתי מרגיש שכל התקלות היא באמת סכנת חיים, ואם לא הייתי מרגיש שאני חייב לברוח מדי פעם או דברים כאלו, הייתי נהנה פחות מהגיימפלי עצמו. ואם איכשהו זה לא ברור, אני חושב שהגיימפלי (שאני מכיר, על hard) הוא בהחלט שווה את זה גם עם כל הביקורת שיש לי לתת על המשחק הזה. כשהוא טוב, הוא ***ממש*** טוב. וכשהוא לא טוב, הוא פשוט מעייף ונמרח מעט (וזו תחושה שמגיעה רק מאמצע המשחק בערך בכל מקרה). קצת כמו ההמלצה שלי לחברים לראות כבר את 'הסנדק' 1 ו2 .

בכל מקרה, אתה יכול לשחק עם הסליידרים שלאסקין הציע אם זה קריטי לך, לי אישית זה קשה פסיכולוגית משום מה..
אבל לדעתי זה כן משחק לhard.

[Uncle Pey'j]

TLOU זה המשחק המושלם ל-Hard,העולם והדמויות וכמובן הגיימפלי לופ מאוד מחמיאים לרמת קושי מאתגרת שעוד יותר מעצימה עבורי את התחושה הכללית שהמשחק מנסה (ומצליח) להשרות על השחקן.

[glass man]

ומה אם אני בסך הכול רוצה לראות איפה אלי וג'ול בחיים בלי שזה מצד אחד יהיה פייס אוף קייק ומהצד השני אני מת כבר להתחיל את דספרדוס 3

חיים קשים.

אני אתחיל בנורמל ואם המשחק יהיה טרוויאלי מדי נתחיל מחדש על הארד

מה שכן מסכים עם כולם לגבי הסליידרים זה יהרוס לי את כל "השעיית הספק" להתעסק איתם.

[idan]

לדעתי המשחק די מאוזן על hard (זו לא הרמה הכי קשה) אבל כך או כך יש לו מערכת צ'קפוינט נדיבה ביותר, כולל כמה שמירות באותו קרב, וגם טעינות כל כך מהירות שזה כמעט לא משנה אם אתה מת.

[Klayman]

אני מבין שלא בא לכם להתעסק משום מה עם זה, אבל אתם מאוד ברורים על התלונות שלכם - לא יכולים להתקדם כי צריכים יותר משאבים, אז רק טיפה לשנות את זה, לא נראה לי כמו ביג דיל.
אתם קצת מחרבנים לעצמכם את המשחק, כי אתם אומרים בפירוש שזה בדיוק מה שמפריע לכם, אז למה ״לסבול״ מחיסרון ברמת הקושי הזו? ולגבי דוגמת סולס - היא לא מתאימה כי כאן יש לא רק רמות קושי שונות, אלא גם ממש אפשר להתאים את זה לסוג הגיימפליי שלכם.
בקיצור חבל קצת, כי כמו שאמרתי - כשאני רציתי להתקדם - פשוט עשיתי את זה. יש NG+ בשביל לחקור הכל, וגם ככה אי אפשר לשדרג את הדמות עד הסוף בריצה הראשונה.

אתה סתם מאשים את השחקן פה - ND יצרו עולם מאוד מעניין, שמספר המון מהסיפור שלו בפתקים שאנשים כתבו לפני מותם (הבן שלי בדיוק ננשך על ידי זומבי, אז אני אשב ואכתוב על זה כאן בינתיים) ושאר environmental story telling שסטיק (ועידן, אם הבנתי נכון) וגם אני, לא רוצים ממש לפספס. אז ואללה כן, ייקח לנו יותר מ סופ"ש לסיים את המשחק, אבל לא בא לנו להפסיד דברים מעניינים מהסיפור, סתם כי רצנו יותר מדי. איסוף המשאבים רק מוסיף לכך ש ND עיצבו את המשחק כדי שתסתובב בו ולא תרוץ לסוף.

בקיצור, אולי יש סליידרים וכו', אבל אני מבין למה סטיק מתכוון בקטע של" הלוואי והם היו מתחייבים לעיצוב ספציפי של *כך המשחק שלנו עובד* ", ולא לרמות קושי פיקטיביות. אישית, מאוד נהנתי מהדרך הזאת ב sekiro ובצורה שונה לחלוטין ב control (קל משמעותית מ sekiro, אבל מעביר בדיוק את התחושות שהוא רוצה להעביר לך לאורך המשחק, בלי סליידרים ורמות פיקטיביות).

[Laskin]

כן, אבל הם לא התחייבו לרמת קושי אחת ולכן זה לא כמו סקירו או סולס בכל מקרה ואני לא חושב שפספסתי כמעט כלום, אני התקדמתי הלאה מהר ספציפית במקומות שבנויים כמו ארינה ״סטנדרטית״ עם סבירות מאוד נמוכה למצוא שם משהו מעניין ורק כשהדמות שלי היתה לבדה. לקח לי 30 שעות, אם הייתי רץ על זה הייתי יכול לסיים אותו בטח ב-8 שעות פחות מזה.

[Klayman]

שמעתי שיש לא מעט חלקים שאלי לבדה, בניגוד לקודם. בכל מקרה, אין לי מושג באמת, כי לא שיחקתי, אבל מה שסטיק מעלה פה היא תחושה ששמעתי גם בחלק מהביקורות.

[DrKeo]

כולנו צחקנו על הצמיד חאמסה שיש לדינה/אלי בטריילרים בזמנו אז הנה התיחסות לאמנית קונספט של TLOU2 לנושא:

67DD150D-368C-412E-B377-A9BD28984ABA.jpeg (312.43 KiB) נצפה 9168 פעמים

[bozeman]

רגע - אם היא יהודיה - היא לא אמורה לקבל עכשיו באן?

[glass man]

רגע - אם היא יהודיה - היא לא אמורה לקבל עכשיו באן?

היא יהודיה האנטישמיות עברה מיהודים לישראלים. רק ככה צבועים שמאלנים נוצרים יכולים לחיות עם עצמם אם היא היתה ישראלית היא היתה מקבלת באן.

[bozeman]

היא נאמרת ישירות לישראלים - אבל בהחלט היא קיימת כלפי יהודים באופן כללי...

[glass man]

היא נאמרת ישירות לישראלים - אבל בהחלט היא קיימת כלפי יהודים באופן כללי...

בהחלט. אבל זה לא תקין פוליטי להיות אנטישמי ליהודים אז זה עבר טרנספורמציה לשנאת ישראלים.

ברור ששנאת היהודים שלהם תצא החוצה במוקדם או במאוחר.

[Stick]

טוב, סיימתי את tlou 2 .
*מאוד* אהבתי את השעות האחרונות,

ספויילר: הצג

שרק מוכיחות את הבעיה המרכזית שלי עם המשחק - לחפור 15 שעות על נקודה שהפכה ברורה אחרי דקה וחצי, ולרוץ על כל השאר.
איי אם המשחק היה רק יותר הסוף ופחות האמצע, הוא באמת יכל להיות משהו חד פעמי. כמה רגש יש בשעתיים האלו, כמה ניואנסים.

בכל מקרה, משחק מעולה. ND כמו ND נתנו לנו סוף שצריך לשבת איזה יום בראש, ואני בהחלט מתכוון לחזור ולחפור את דעתי עליו בימים הקרובים.

[Stick]

טוב, עוד אין לי כוח (או זמן האמת) לחפור כרגע על הפרטים הקטנים והספוילרים של המשחק. שתכלס, זו הצורה היחידה שבה באמת אפשר לדבר על המשחק הזה.
אבל בינתיים ותוך כדי שאני עוד מארגן בראש את כל הפרטים הספציפיים שאני חושב על המשחק, אני חייב לזרוק לאיפשהו את המחשבות הכלליות שלי על היצירה המיוחדת, מוזרה, ולעיתים מדהימה הזאת.

אז TLOU 2, אני חושב שהמשחק הזה הוא בדיוק כל מה שלא ציפיתי שהוא יהיה. יש בו כל כך הרבה בעיות, אבל ראשית אני רוצה להגיד שאני מאוד שמח מההצלחה הביקורתית והכלכלית העצומה לה הוא זוכה.
אולי אני לא חושב שזה משחק של ~95, אבל זה משחק כל כך אמיץ, מיוחד, וקשה לעיכול, שאני שמח לראות את ND הולכים לכיוונים כאלה. גם אם זה ממש לא ביצוע מושלם, זה הרבה יותר מעניין ומעורר דיון, ואני אפילו אעז להגיד שמתייחס לגיימינג כמדיום אומנותי מורכב, יותר מכל מה שאולפנים גדולים עושים בדרך כלל.
זוכרים שדיברו על GOW כמשחק אמיץ? מה היה שם, לקחו פרנצ'ייז מוכר והעבירו אותו לזאנר מודרני?
לא, TLOU 2 זה באמת משחק אמיץ. זה משחק שהפרמיס הרעיוני שלו (שנמשך לאורך 30 שעות, אבל לא באמת ממלא אותן - חסרון גדול של המשחק) נשמע כמו משחק אינדי. רק שהמשחק אינדי הזה הוא משחק AAA. מה זה AAA, אלו ערכי ההפקה הכי גבוהים שראיתי ממשחק וידאו אי פעם.

לא סתם המשחק הזה גרר השוואות לMGS במספר מובנים, זה באמת מרגיש כמו משהו שקוג'ימה היה יכול לעשות אם הוא היה קצת פחות יפני בתפיסת המציאות שלו.
משחק שמנסה הרבה, לוקח כיוונים לא לפי הספר, מאוד עובד בחלקים מסוימים שלו ופחות באחרים.
אני רואה גם הרבה השוואות באינטרנט ל'ספרות זולה' וגם לצורה בה הוא התקבל בזמנו. כיליד 93 אני אולי לא באמת יודע איך הסרט ההוא התקבל, אבל זה בהחלט נשמע דומה.
אין לי ספק שגם אם פחות אהבתי אותו כמשחק מנניח GOW ועוד כמה, TLOU2 הוא משחק שידובר עליו עוד רבות לאורך השנים, ולא אחד שיישכח ברגע שיצא הסיקוול.
אבל, כמו שהוליווד לדוגמה מלמדת אותנו, הנוסחאות קיימות כי הן עובדות. וכשאתה במודע יוצא מהנוסחא אתה גם מסתכן, ולשאלה האם המשחק מצליח בסופו של דבר, הייתי עונה: 'בערך'.

לפני שאני אכנס לספוילרים בהודעות הבאות, אגב, אין לי מושג איך אפשר לכתוב ביקורת למשחק הזה בלי ספוילרים... שאפו למבקרים .
אני רק אגיד שאני ממליץ בחום לכולם לשחק בו. אני מניח שזה מסוג היצירות שחלק מתחברים יותר וחלק פחות (אישית אני איפשהו באמצע הסקאלה לדעתי), אבל קשה לי להאמין שלא תמצאו אפילו דבר אחד שמאוד תאהבו.

[Laskin]

הדבר שהכי הפתיע אותי במשחק, אולי חוץ מכמה דברים בסיפור, זה עד כמה נהניתי מהגיימפליי שלו.
אגב, מציע לך עכשיו לצפות קצת בספוילרקאסטים, במיוחד של גרג מדבר עם ניל, טרוי ואשלי, הוא מעולה... וגם במפתיע ה"ביקורת" של GIRLFRIEND REVIEWS שהצליחו בעיניי לשים דגש על מה שעובד יותר ומה שפחות, בכל מה שקשור לסיפור, ואני די מסכים עם הניתוח שלהם, גם אם הוא יחסית שטחי.

[Uncle Pey'j]

הספויילרקאסט מצוין,ממליץ גם לצפות בריאיון של גרג מילר עם לורה ביילי שנעשה בנפרד.

[glass man]

ואני חייב לשאול שאלה כיהודי שהדבר הכי חשוב לו בחיים אחרי עצמו זה הכסף שלו. הייתם זורקים כל מה שאתם עושים/משחקים באמצע? ופשוט הולכים לקנות את זה?

[Laskin]

ואני חייב לשאול שאלה כיהודי שהדבר הכי חשוב לו בחיים אחרי עצמו זה הכסף שלו. הייתם זורקים כל מה שאתם עושים/משחקים באמצע? ופשוט הולכים לקנות את זה?

בטח, ולו רק מחשש לספוילרים, אבל המשחק הוא חתיכת חוויה, בין אם מתחברים לסיפור או לא