נושא ה-ppוליטיקה הרשמי

[InterAl]

אתה מבין שכל המקורות שאתה מביא נסמכים על אותו סעיף בחוק, נכון? זה אותו section 230 מ-1996 עליו אנחנו מדברים כל הזמן. הסעיף הזה מתייחס באופן כללי לכל שירות ממוחשב אינטראקטיבי, לא ספציפית לרשתות חברתיות. הוא גם לא מתנה את זכות ההגנה בשמירה על נייטרליות. זאת המצאה שלך.

[sharonbn]

נראה יותר מסודר מישראלים עומדים בתור.. הזוי.

This is happening today. https://t.co/3ZtyGd4pwn

— Cliff Bleszinski (@therealcliffyb) June 6, 2015

כדי לאזן את התמונה, שלא נחשוב שכל מה שקרה בשבוע שעבר היה עמידה מסודרת בתור ונפנוף דגלים, יש גם את הסרטון הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=nVvWFCQ ... 1610457615

פה מראים את המפגינים דורכים, מושכים, גוררים ומכים שוטרים:
https://twitter.com/evanchill/status/13 ... 8258220034

[bozeman]

אתה מבין שכל המקורות שאתה מביא נסמכים על אותו סעיף בחוק, נכון? זה אותו section 230 מ-1996 עליו אנחנו מדברים כל הזמן. הסעיף הזה מתייחס באופן כללי לכל שירות ממוחשב אינטראקטיבי, לא ספציפית לרשתות חברתיות. הוא גם לא מתנה את זכות ההגנה בשמירה על נייטרליות. זאת המצאה שלך.

אתה מבין שחוק הוא לא רק החוק הספצפי שכתוב אלא מה שקובעים בתי המשפט ותקדימים?
אתה מבין שאם בתי משפט דחו תביעות על בסיס החוק הזה - זה אומר שעכשיו "יש הגנה על בסיס החוק"?

[InterAl]

קודם כל, פסק דין הוא לא חוק. הוא יכול להיות מחייב לערכאות תחתונות, אבל עדיין לא נחשב חוק. שנית, אשמח אם תביא פס״ד מארה״ב שטוען שזכות ההגנה לפי סעיף 230 מחייבת נייטרליות עריכתית.

[bozeman]

יש *חוק* שאומר שפסיקות בתי המשפט הן תקדים ופסיקת בית המשפט העליון היא תקדים מחייב לפסיקות. ולכן בית משפט שפוסק - למעשה יוצר חוק בפועל. אתה הרי יודע טוב מאוד שכל עניין של התערבות בתי המשפט ושמרנות שלו בנוייה על זה. ולכן - טענה ש"אין חוק כזה" לאחר שיש פסקי דין בנושא - היא נאיביות במקרה הטוב.
לגבי פסקי דין מארה"ב, תעשה חיפוש ותראה פסקי דין שמגינים עליהן במקרים שנתבעו. אתה יכול לקרא את המאמר הזה גם:
https://ir.lawnet.fordham.edu/cgi/viewc ... ontext=flr

[InterAl]

שוב, תקדים הוא לא חוק. קודם כל, פסיקת ביהמ״ש העליון לא מחייבת את עצמו (הוא יכול לדרוס תקדימים לפי שרירות ליבו), וגם לא מחייבת את המחוקק שיכול לחוקק חוק חדש או לתקן חוק קיים אם הפסיקה של ביהמ״ש לא נראית לו.

לגבי פסקי דין, אין לי ספק שיש פסקי דין שמגינים על החברות. זה ברור, הרי זאת בדיוק ההגנה שהחוק מעניק להן (ולכל אתר באינטרנט) באופן מפורש. אני טוען שאין פס״ד שפסק לפי הטענה שלך - כלומר שזכות ההגנה לפי סעיף 230 מותנה באי עריכה או בעריכה שוויונית בלבד.

[bozeman]

אינטר הדיון הזה שאתה מנסה להבחין הוא סמנטי בלבד. בפועל יש להם הגנה מתביעות והסיבות הן כפי שמניתי אותן כבר. אם אני אנסה לתבוע את אחת החברות האלו - הראיתי לך בדיוק את כתב ההגנה שהן הגישו, ואנחנו יודעים גם את תוצאות המשפטים.
בנוסף, ההגנות שיש להן הן לא אותן הגנות וזה ממש לא מאותו חוק לאתרים אחרים - גם את זה הראיתי לך.
ההגנות מבוססות על חוסר יכולת ונייטרליות. כרגע הם מראות בפעולות שלהן גם שיש להן יכולת וגם שהן לא נייטליות - ולכן לטעמי הן מאבדות / צריכות לאבד את ההגנה שלהם. הטענה שלי היא הפוכה משלך. אתה חושב שבלי חוק ישיר שמחוייב אותן / מוריד מהן את ההגנה - יש להם הגנה. התשובה שלי - כמובן שלא. אתה חושב שאין פס"ד שטוען מה שאני אומר - אני הבאתי לך פס"ד שבדיוק מדבר על החובה לנייטרליות, ואפילו כתב הגנה של פייסבוק שטוען שמגיע להן הגנה מתוקף הנייטרליות. ויש עוד - אבל אני לא עוזר משפטי שלך מעבר לזה ואתה בהחלט יכול לחפש ולמצוא עוד לבד.

לגבי הטענות שניתן לשנות פסיקה או חוק - נו ברור, אבל מה השאלה פה? אנחנו לא דנים מה יהיה אחרי שישנו את החוק - אלא מה יש עכשיו. ועכשיו יש להם הגנת יתר אפילו מעיתונים על בסיס הדברים שכתבתי.

[InterAl]

לא, הוא לא סמנטי, הוא מהותי. אתה זה שעושה התנייה בין הגנה לנייטרליות. מאיפה ההתנייה הזאת הגיעה? היא לא כתובה בחוק בשום מקום, אין שום פסיקה שקבעה אותה, גם לא הבאת קישור לשום פסק דין, הבאת קישור לכתב עת של אוניברסיטת פורדהם בלי ציטוט ובלי כלום, וציטוט מכתב הגנה - לא מפסיקה של בית משפט שקושרת בין נייטרליות להגנה. אתה טוען טענה חסרת שחר, לא מגבה אותה ואומר לי לחפש בעצמי כי אתה לא העוזר המשפטי שלי? אוקיי... גם איך אתה טוען שההגנות ספציפיות לרשתות חברתיות אם כל המקורות שהבאת מסתמכים על section 230 שקובע בפירוש שמדובר בהגנות כלליות לכל שירות ממוחשב?

[bozeman]

בכל המקורות יש את ההפניות לחוקים, הפרשנויות שנתנו הגופים השונים ופסק הדין השונים. העובדה שלא טרחת לקרא אותם לצערי, אינה בשליטתי.
אתה מוזמן שוב לעבור על הטיעונים ולענות להם.

[InterAl]

אני אקרא בהזדמנות מאות עמודים של חומר משפטי אקדמי על הנושא, תודה. אם תוכל לצטט את החלקים הרלוונטיים לדיון, זה יהיה נחמד. אם לא, הנחה סבירה תהיה שגם אתה לא באמת קראת מה כתוב שם.

בינתיים קראתי בזריזות חלק מהמאמר של פורדהאם, וממש לא נראה שהם תומכים בטענות שלך... אם כבר, אז להיפך:

Thus, as a whole, Section 230 offers broad immunity to “interactive computer service” providers
when a litigant seeks to hold them liable for publishing, or not publishing, a user’s content.149
Section 230(c)(1) provides immunity from any lawsuit that seeks to hold a service provider liable
for publishing information that was created by an “information content provider,” effectively
protecting social media sites from liability for hosting content.150 And Section 230(c)(2) provides
immunity for sites that take good faith action to restrict access to content that the provider or
users deem “objectionable.”
151 Consequently, to the extent that private litigants or state
governments would have been able to hold social media companies liable under existing law for
their decisions regarding presenting or restricting access to user content, those suits have largely
been barred under Section 230.152

יש כמה דוגמאות לפסקי דין בהם ספקים הואשמו בסלקטיביות של הורדת מידע, אבל אלה היו מקרים לגופם, בשום מצב לא שללו מהם את זכות ההגנה כלפי צד שלישי שמצוינת בחוק באופן מפורש וללא תנאי.

[glass man]

מחר פייסבוק יכולים לאבד מליארד לקוחות, ואז פתאום החוקים שאתה רוצה להחיל עליהם משום שהם עצומים - יבוטלו?
פוליטיקאים מנצלים את הפלטפורמה שלהם כי היא פופולרית. עד לפני כמה חודשים לא היו פוליטיקאים בטיק טוק, היום כמעט כולם שם, אז זהו? נגמר לטיק טוק הזכות לעשות כרצונם? זה מגוחך עד כאב שיש אנשים שמחזיקים בדיעה כזו... פופולריות לא צריכה לבוא עם מגבלות, כי אז מי ירצה להיות פופולרי? מחר יכתיבו להם שאסור להם להציג פרסומות, למה לא... הם הרי צריכים לשרת את הציבור עכשיו, הם בובות של הממשלה, אנחנו נהנים מהשירות שלהם אז משום מה הם חייבים לנו משהו בחזרה.

אגב אני לא מנסה ״להגן על האזרח״ אני רוצה שוויון בפני החוק, אתה רוצה אי שוויון כשמישהו מוצלח ״מדי״, וזו צורת חשיבה של קומוניסט. זה סוג של ״הלאמה״ של עסק.

איזה שוויון? צוקרברג פועל לפי הקפריזות שלו באי שוויון כלפי טראמפ קרא את שני ההצהרות שלו.

זו שטראמפ היה בשילטון :'
The impulse is to pull back from free expression
"We are at a crossroads. We can either stand for free expression ... or we can decide the cost is simply too great. We must continue to stand for free expression."

זה בקשר לכל מיני שאלות שאלו כמו דינאיפורמציה וכו' שים לב איך צוקרברג מכיר בזה שחופש הביטוי זה ערך שחייבים לספק אותו זו זכות יסוד בסיסית הוא חורט את ערך הייסוד הזה על דגלה של פייסבוק ואומר שזו שהוא בוחר בו.

כשטראמפ יוצא מהשלטון: החלטנו שאם ניתן לטראמפ במה בפלטפורמה שלנו כרגע הסיכונים יהיו יותר מדי גדולים"

מעבר לזה שצוקרברג דורך על חופש הביטוי של טראמפ, הוא גם משנה את דעתו בשרירותיות לפי מה שמתאים לו.זה שוויון?

הפיתרון שלך ושל אינטר שטראמפ יקים כביכול "אי משלו" "פלטפורמה משלו" וכו'

עדיין לא תפתור את בעיית הייסוד.

כי מה יקרה כשטראמפ יהיה בעל הבית של פלטפורמה עם מעל 2 מליארד? פתאום טראמפ יחליט למי יש חופש ביטוי בעולם ולמי לא?

צוקרברג לא יכול להיות "מעל החוק" מול טראמפ ולשלול ממנו חופש ביטוי בסיסי ולהפך טראמפ לא יוכל בעתיד לשלול חופש ביטוי מצוקרברג.

למרות שממש לא כואב לי הלב על צוקרברג עכשיו שהמנייה של פייסבוק יורדת, ירידת המנייה של פייסבוק היא ההוכחה שהמשקעים חוששים שהציבור לא יראה בעין יפה רמיסה של חופש הביטוי כי ככה זה צריך להיות בעולם נורמלי כולנו שווים אחד לשני בזכויות הייסוד.וחופש הביטוי הוא זכות יסוד.

איך אני קומניסט? בקומוניזם המדינה מלאימה לא רק עסק, היא גם גונבת את הקרדיט מהיזם, לא נותנת לו ולצאצאים שלו להרוויח מהמאמץ שלהם ומצנזרת כל דבר.
אני אף פעם לא אמרתי שום דבר כזה, להפך רק ציינתי כמה האנושות הוקירה את צוקרברג על היזמות שלו.

מה שאתה אומר יוביל לזה שההגדרה של "עסק" תתן זכויות יתר לאדם יחיד כי העסק "שלו" אז לא העסק שלו, לא נותן לו זכות לרמוס זכות בסיסית של אדם אחר.

וסלח לי שאני שוב מעלה את הנאציזם. אבל חובה להדגיש, שהנאצים עלו לשלטון כי היטלר כאדם יחיד צבר כוח אינסופי,
הנאצים היו קודם כל היטלר= יחיד שצבר כוח בלתי מוגבל ומופרז עוד לפני שהיה קאנצלר, ומרוב כוח בלתי מוגבל לא נשאר אף אחד בגרמניה שירסן את הכוח שלו.

זו הסכנה.

[InterAl]

היטלר לא עלה לשלטון כ"אדם יחיד", גרמניה אחרי מלה"ע הראשונה היתה מדינה מפוררת לגמרי מבחינה פוליטית, כלכלית, חברתית, עם מסורת דמוקרטית לא קיימת, אלימות קבועה ברחובות וכו'... אי אפשר להקביל את המצב שהיה שם לשום מדינה מערבית מודרנית, ולטעון שמדינה קפיטליסטית טהורה שמקפידה על זכויות פרט תגיע למצב הזה - זה אבסורד, ההיסטוריה מוכיחה בדיוק ההיפך.

[Laskin]

גלאס למה אתה שואל ״איזה שוויון״ ואז מביא דוגמא של פלטפורמה פרטית? כתבתי בבירור - ***״שוויון בפני החוק״***.
המשמעות - חוקי המדינה, לא הכללים של פייסבוק. מדינה לא יכולה להפלות, או יותר נכון אסור שזה יהיה המצב, חברות פרטיות - כן. זו זכותן וצריך לשמור על הזכות הזו. וזכותנו להחרים אותן ולקרוא לאחרים לעשות זאת גם כן, זה הכל.
אתה שוב ושוב משתמש במלים ״זכויות בסיסיות״ כשאין לפ מושג מה המשמעות... זכויות בסיסיות זה משהו למרחב הציבורי, לא הפרטי. אני לא חייב לאפשר לך להגיד כל מה שתרצה בתוך הבית שלי או בתוך העסק שלי, אני קובע את הכללים שם, כמובן בתנאי שאני לא פוגע בך פיזית או משהו. והמדינה - צריכה לספק לי את ההגנה הזו, אני יכול אפילו לקרוא לשוטר ולהגיד לו להסיר אדם מביתי או מבית העסק שלי כי אני פשוט לא מעוניין שיהיה שם. עסק שלי - כללים שלי.
וכן - אם טראמפ מחר מקים רשת חברתית שלא מקבלת אליה אנשים שמתחילים באותיות א׳ ו-ת׳, בתנאי שיש להם נמשים על האף - הוא יכול לעשות זאת, זו זכותו המלאה, והזכות הזו לא תתבטל ברגע שיש לו מעל מספר משתמשים שהחלטת.
ברור לי שצוקרברג ודורסי לא עקביים עם הכללים שלהם עצמם, אבל אלא אם הם גובים כסף ויש ״חוזה״ - זו גם כן זכותם המלאה, והמשתמשים רואים את זה וזה גורם להם לרצות לעזוב, וחלקם באמת עוזבים וזה משפיע על מניות החברה, ופותח פתח למתחרה משמעותית להכנס לתחום.
זו המשמעות של שוק חופשי ותחרות, לא ״אם תעבור את ה-X משתמשים (שאנחנו נקבע שרירותית) אז הממשלה תחליט את כללי החברה״. זו בעצם הלאמה, כי אם הממשלה יכולה לקבוע את מי מותר להעיף משם ומי לא - אז היא גם יכולה להחליט את מי לקדם בפיד, איזה פרסומות מותר ואיזה אסור, כמה פרסומות מותר להציג, לאסור על גביית תשלומים עבור שירותים, והכי מפחיד - פרטים של מי לספק לשירותי המדינה, גם ללא חשש לפלילים.
וכן, גם אתה לא מלאים את זה באופן מחא כולל הרווחים - אתה עדיין בחשיבה הקומוניסטית שעסק הופך להיות ״רחוב ציבורי״ כהגדרתך, כש מספיק אנשים נהנים מהשירות שלו (ועוד בחינם!)... אתה כל כך עמוק בתוך החשיבה הזו שאתה אפילו לא מבין כמה זה בולשביקי.
אם היית קומוניסט לא הייתי מתווכח איתך, הייתי פשוט מסכים שאתה הזוי עם קבלות וזה בסדר. אבל אתה פשוט לא חשבת לעומק לרגע על הנושא הזה, אם תתן להם להחליט עבור פייסבוק/טוויטר אז מחר הם יחליטו עבור עוד ועוד תחומים חופשיים כרגע, באינטרנט ומחוץ לאינטרנט.

[bozeman]

אני אקרא בהזדמנות מאות עמודים של חומר משפטי אקדמי על הנושא, תודה. אם תוכל לצטט את החלקים הרלוונטיים לדיון, זה יהיה נחמד. אם לא, הנחה סבירה תהיה שגם אתה לא באמת קראת מה כתוב שם.

בינתיים קראתי בזריזות חלק מהמאמר של פורדהאם, וממש לא נראה שהם תומכים בטענות שלך... אם כבר, אז להיפך:

Thus, as a whole, Section 230 offers broad immunity to “interactive computer service” providers
when a litigant seeks to hold them liable for publishing, or not publishing, a user’s content.149
Section 230(c)(1) provides immunity from any lawsuit that seeks to hold a service provider liable
for publishing information that was created by an “information content provider,” effectively
protecting social media sites from liability for hosting content.150 And Section 230(c)(2) provides
immunity for sites that take good faith action to restrict access to content that the provider or
users deem “objectionable.”
151 Consequently, to the extent that private litigants or state
governments would have been able to hold social media companies liable under existing law for
their decisions regarding presenting or restricting access to user content, those suits have largely
been barred under Section 230.152

יש כמה דוגמאות לפסקי דין בהם ספקים הואשמו בסלקטיביות של הורדת מידע, אבל אלה היו מקרים לגופם, בשום מצב לא שללו מהם את זכות ההגנה כלפי צד שלישי שמצוינת בחוק באופן מפורש וללא תנאי.

כתוב בדיוק הפוך - הם לגמרי תומכים בדברים. (איפה ההפוך?) לא ביקשתי ממך לקרא שום דבר, כתבתי והפנתי למקורות שאם תרצה תוכל לקרא - אבל אתה זה שרוצה שאתחיל לצטט לך במדויק מה שבא לך שאני אצטט ומתעלם ממה שכן הבאתי ומהטענות עצמן. הרי פה כתוב בדיוק מה ההבדל בין חברה מדיה לבין רשת חברתית. הפנתי אותך לפסק דין ספציפי, בארץ, בעברית שתוכל לקרא מה כותבים. הבאתי אפילו את הטענות של פייסבוק משם - כלומר איך הם מבססים את עצמם וטוענות להגנה מכוח הדברים. הראיתי שהם טוענים שהם נייטרלים ושהם *לא* סתם חברת אונליין או פורום אינטרנט.
גם הגודל שלהם - הוא טענה שלהם. אתם טוענים שאסור שתהיה הפרדה בין חברה גדולה וקטנה - הם דווקא רוצים את ההבחנה הזאת (כמובן כי זה עוזר להם). אתה טוען שאין אבחנה בין פורום לפייסבוק - גם בתהי"מ וגם הם כן טוענים להפרדה. (כי זה לטובתם).

כפי שאני מבין אתה טוען שיש להם הגנה רגילה שיש לכל אתר רגיל? הטענה שלי היא שלא - יש להם הגנת יתר. אתר רגיל מחוייב לעמוד בתנאים שהם לא מחויבים. פסיקות בתי המשפט, והטענות שהבאתי מראות שזה המצב.
אם אתה רוצה - שם לב לטענות צד שלישי - כלומר אם אני תובע אותך ישירות על פרסום בפייסבוק - זה משהו אחד. העניין הוא תביעה כלפי האתר עצמו ש"נותן במה". כל ההגנות שהיו עד היום הניחו *לטובתם* שהם לא מסוגלים לעקוב ולנטר הכל (כי הם גדולים!) ושהם גם לא יכולים להיות שופטים של מה נכון ומה לא (אם מישהו מאשים אותך שאתה נוכל - איך אנחנו פייסבוק יכולים להחליט אם זה נכון או לא?) והניחו שיש חופש הביטוי ולכן קודם מותר לפרסם ומקסימום בפניה וכלים סבירים - יורידו את הדברים. אלו הגנות שנתנו רק להם. הן עצמן טוענות את זה , פסקי הדין שהראיתי תומכים בזה.

ובכל זאת הנה פס"ד לדוגמה (למרות שהמקרה פה קשה יותר, זה קחבר קונגרס שתובע):
https://www.abajournal.com/news/article ... y-accounts
https://www.nytimes.com/2020/06/25/us/p ... weets.html

But on Wednesday, Judge John Marshall of the Henrico County Circuit Court in Virginia said Section 230 of the Communications Decency Act, a federal law that says social media companies are not liable for content posted on their platforms, provides Twitter immunity in the suit.

The ruling was a blow to conservatives who have criticized Section 230 and accused Twitter of bias against them, something Twitter and other social media companies have repeatedly denied.

וגם:

Nunes had argued that Twitter has a bias toward a point of view that makes it a content provider or creator that isn’t protected by Section 230. Marshall said there is no evidence that Twitter helped draft the content that is the subject of the lawsuit, and Nunes’ allegation that Twitter is a content provider “is a conclusion without facts.”

“Plaintiff seeks to have the court treat Twitter as the publisher or speaker of the content provided by others based on its allowing or not allowing certain content to be on its internet platform,” Marshall wrote. “The court refuses to do so.”

כלומר כהגנה שלהם הייתה שהם *כרשת חברתית* לא שופטים תוכן, הם נייטרלים, ולכן מקבלים הגנה מתביעה. ביה"מ פוסק שאכן זה ככה, שהם *לא* מתערבים בתכנים ולכן זכאים להגנה.

אולי אתה רוצה לחדד את הטענה?

[InterAl]

אני חושב שחלק מהבלבול שלך נובע מהמושג social media. זה לא רשת חברתית בהכרח (social network). כל אתר שמארח user-generated content הוא social media, כולל הפורום הזה. כלומר כתבות, מאמרים ופסקי דין שטוענים שהחוק מגן על social media - לא מתייחסים ספציפית, או אך ורק, לרשתות חברתיות! הכוונה היא לכל שירות שמארח תוכן משתמשים.

לגבי הטענה העיקרית, חזרתי עליה אולי 10 פעמים. הבעיה היא ההתנייה שאתה עושה בין הזכות להגנה ע"פ סעיף 230 לבין החובה לשמירה על נייטרליות. אין שום התנייה כזאת בחוק או בפסקי דין. פסק הדין אליו הפנית לא טוען זאת בשום צורה! העותר טען שטוויטר היא ה-content provider (כלומר יוצר התוכן - "המשתמש" בד"כ) ולכן אחראית לתוכן. השופט דחה את הטענה הזאת וטען שהיא חסרת ביסוס (a conclusion without facts), מאחר ומשתמש בטוויטר יצר את התוכן ולא טוויטר עצמה. לכן, השופט דחה את העתירה נגד טוויטר על סמך סעיף 230 שנותן הגנה לכל שירות ממוחשב אינטראקטיבי מפני תוכן משתמשים בעייתי. אין כאן שום בדל תמיכה בטענות שלך.

[bozeman]

אני חושב שחלק מהבלבול שלך נובע מהמושג social media. זה לא רשת חברתית בהכרח (social network). כל אתר שמארח user-generated content הוא social media, כולל הפורום הזה. כלומר כתבות, מאמרים ופסקי דין שטוענים שהחוק מגן על social media - לא מתייחסים ספציפית, או אך ורק, לרשתות חברתיות! הכוונה היא לכל שירות שמארח תוכן משתמשים.

לגבי הטענה העיקרית, חזרתי עליה אולי 10 פעמים. הבעיה היא ההתנייה שאתה עושה בין הזכות להגנה ע"פ סעיף 230 לבין החובה לשמירה על נייטרליות. אין שום התנייה כזאת בחוק או בפסקי דין. פסק הדין אליו הפנית לא טוען זאת בשום צורה! העותר טען שטוויטר היא ה-content provider (כלומר יוצר התוכן - "המשתמש" בד"כ) ולכן אחראית לתוכן. השופט דחה את הטענה הזאת וטען שהיא חסרת ביסוס (a conclusion without facts), מאחר ומשתמש בטוויטר יצר את התוכן ולא טוויטר עצמה. לכן, השופט דחה את העתירה נגד טוויטר על סמך סעיף 230 שנותן הגנה לכל שירות ממוחשב אינטראקטיבי מפני תוכן משתמשים בעייתי. אין כאן שום בדל תמיכה בטענות שלך.

התקדמות, והנה החידוד למה שאתה כותב ואיפה אני לא מסכים איתך.

אתה כותב:

הבעיה היא ההתנייה שאתה עושה בין הזכות להגנה ע"פ סעיף 230 לבין החובה לשמירה על נייטרליות. אין שום התנייה כזאת בחוק או בפסקי דין.

ואומר שפסק הדין לא אומר זאת. אז אחדד לך מה אני רואה.
הטענה של התובע היא, שמכיוון שטוויטר *מצנזרת תכנים* (של שמרנים) היא *אינה* נייטרלית - ולכן היא כמו "ספקית תוכן". הטענה שלו היא שמכיוון שהתכנים עוברים במסננת של טוויטר - זה מה שהופך אותה לספקית תוכן. הרי גם אתר חדשות הוא לא כותב בעצמו - יש לו כותבים. ואפילו אם נראה את הכותבים הרגילים הכעובדי האתר ולכן הוא, ואתר חדשות יהיה גם אחראי למאמר דעה גם כלפי מי שאינו עובד האתר. זאת הטענה שלו.
בית המשפט דחה את הטענה הזאת - לא בגלל "שמישהו אחר יצר את התוכן". אלא כי הוא טען שהם נייטרלים! (או לא היה מוכן לקבוע שהם לא נייטרלים) זה בדיוק המשפט הזה שהבאתי:
Plaintiff seeks to have the court treat Twitter as the publisher or speaker of the content provided by others based on its allowing or not allowing certain content to be on its internet platform. The court refuses to do so.

אם תראה את המקור הראשון תראה שם הטענה הראשונה שלך עוברת שם אבחנה והם מדברים ישירות על זה שזאת רשת חברתית.

[InterAl]

השופט לא דחה את העתירה כי טוויטר נייטרלית - מהמשפט "The court refuses to do" אתה לא יכול לקפוץ למסקנה הזאת. השופט מסרב להתייחס לטוויטר כיוצרת התוכן, ולא כגוף לא נייטרלי. קרא את פסק הדין המלא, בסה"כ 3 עמודים, ולא ממקור משני:

https://digitalcommons.law.scu.edu/cgi/ ... historical

בשום מקום שם אתה לא יכול לקפוץ למסקנה שביהמ"ש קושר את זכות ההגנה לחובת שמירה על נייטרליות. ביהמ"ש פוסק שלטוויטר חסינות מפרסום צד ג' בפלטפורמה שלה, והשופט פוסק שהטענה של העותר שעריכה מגמתית כמוה כ"יצירת תוכן" היא חסרת בסיס - לא כי טוויטר לא ערכה בצורה מגמתית! פשוט כי זאת טענה חסרת בסיס והוא מצטט את התקדים הבא:

Section 230 creates a federal immunity to any cause of action that
would make service providers liable for information originating with a third-party user of the service.
Specifically, section 230 precludes courts from entertaining claims that would place a computer service provider
in a publisher's role. Thus, lawsuits seeking to hold a service provider liable for its exercise of a publisher's
traditional editorial functions — such as deciding whether to publish, withdraw, postpone or alter content
— are barred.

כלומר השופט פוסק שהחסינות היא מוחלטת, לכל שירות ממוחשב, ללא תנאי וגם בלי קשר לעריכת או חסימת התוכן.

ובנוסף, תתייחס בבקשה לטענה בנוגע ל-social media, שהרי ברור לי שבלבלת בין social network ל-social media ואתה מסרב להודות בכך. החוק וכל הפסיקות לא נותנות שום הגנה מיוחדת לרשת חברתית אלא לכל שירות ממוחשב.

[Laskin]

לצערנו הרב, אתם מדברים על משהו שאין לו תשובה ברורה כרגע, וזה כנראה יתברר בבית המשפט בחודשים/שנים הקרובות, כי הולכים לנסות לשנות או לבטל את זה...
ה"ניחוש הפרוע" שלי הוא שמה שיחליף את זה לא יהיה טוב יותר עבורנו, או עבור התחרות בתחום, והאינטרנט כולו לא הולך להיות מקום חופשי יותר.

[bozeman]

אינטר - אבל זאת בדיוק הפרשנות. אתה הולך בכיוון של "לא כתוב זה לא" אבל הכיוון הפרשי הוא הפוך. בחוק מדובר שאם אתה אחראי לתוכן - אתה אחראי כלפי צד ג'. אם אתה לא אחראי לתוכן - כלומר נייטרלי - אתה לא. זה מה שהשופט אומר.
מהות הדיון האם הוא נותן שירות, כללי, או אחראי על תוכן. - הסיווג בין השניים נעשה עפ"י מה שקורה בפועל.
בדברים הקודמים ישנה בדיוק ההתאמות לכל אחת מהאפשרויות של אתר/פורום לבין רשת חברתית.
אני מבין שאתה לא מעוניין לפרש ככה את הדברים. אבל מבחינה משפטית זה מה שכתוב. זה מה שגם מופיע בפסקים שיש בארץ וזה גם ההתייחסויות השונות במקרים הראשונים - התקדימים - שלכן אח"כ לא היו כמעט תביעות ישירות מול החברות האלו. (הן נדחו על הסף).


לאסקין - הדברים הלא ברורים הם מה המצב כרגע לאחר התנהלות החברות בצנזורה. אני מניח שאו שהחוק יקבע בפועל את חוסר האחריות למרות ניטור התכנים, או שיהיו עוד נסיונות לתביעה ובית המשפט יסיר את ההגנה.

[InterAl]

לא, לא אם אתה "אחראי לתוכן" אלא אם יצרת את התוכן: information content provider. השופט טוען שעצם זה שטוויטר חסמה/ערכה תוכן משתמשים לא הופכת אותה ל-content provider. הוא לא טוען בשום מקום שעריכה סלקטיבית הופכת אותך ל-content provider - את זה התובע טוען והשופט דוחה, ולא מנימוקי נייטרליות! אז איך מהטענה הזאת קפצת למסקנה שחסינות מחייבת נייטרליות? אין שום קשר.

ועל אילו "התאמות" אתה מדבר? החוק חד משמעי:
No provider or user of an interactive computer service shall be treated as the publisher or speaker of any information provided by another information content provider.

איך קפצת מזה להגנה ספציפית על רשתות חברתיות? איך מ-"social media" קפצת ל"רשתות חברתיות" (לא משנה שהחוק לא מדבר על סושיאל מדיה)?

[InterAl]

לצערנו הרב, אתם מדברים על משהו שאין לו תשובה ברורה כרגע, וזה כנראה יתברר בבית המשפט בחודשים/שנים הקרובות, כי הולכים לנסות לשנות או לבטל את זה...
ה"ניחוש הפרוע" שלי הוא שמה שיחליף את זה לא יהיה טוב יותר עבורנו, או עבור התחרות בתחום, והאינטרנט כולו לא הולך להיות מקום חופשי יותר.

איך אין תשובה כרגע? החוק חד משמעי והפסיקות חד משמעיות, יש חסינות מלאה לכל שירות ממוחשב מתוכן משתמשים בעייתי. מה שלא ברור הוא מה הקונגרס הולך לעשות בעניין. כרגע, התשובה היא חד משמעית וברורה לגמרי. אבל לא למי שטועה...

[Laskin]

הכוונה על ההבדלים בין "רשת חברתית" לבין "אתר עם סקשן תגובות" למשל... זה לא מאוד מאוד ברור ממה שאני זוכר, כשניסיתי להכנס לזה בעבר.

[InterAl]

ההבדלים האלה לא רלוונטיים, מהסיבה הפשוטה שהחוק לא מתייחס להבדלים האלה. קרא את החוק: interactive computer service. שום סושיאל ושום נטוורק.

[glass man]

לאסקין: חנן הראה שיש להם הגנה מתביעות, וגם הגנה שחורגת מרשתות חברתיות אחרות מעצם גודלן אז איזה שווין (שוב?) יש פה? אין פה. צוקרברג הגיע לכוח אדיר ושולט גם בWhatapp מחר הוא יחליט להעיף את טראמפ גם משם? היכן נגמר הכוח? תיאורטית הוא יכול להגיע למצב שהוא שולט בכל רשת חברתית שקיימת, ואז מה ? הוא ישתיק את טראמפ בכל פלטפורמה שקיימת תחת השמש? אנ

אתה מסרב להכיר בזה שחופש הביטוי הוא אכן זכות יסוד. החברה האמריקאית כולה בנויה על עיקרון חופש הביטוי, ולכן צוקרברג ניסה ללכת בין הטיפות בעניין הזה. בתי משפט לא מצליחים בפועל לשרטט את הגבולות של חופש הביטוי, אם תבדוק תראה שגם במקרים שבית המשפט חשב שהיה שימוש חריג בחופש הביטוי הוא התקשה בפועל להעניש על זה.
כי זו זכות יסוד.

לצוקרברג יש זכות לעשות בפלטפורמה שלו כל מה שירצה, כל עוד הוא לא רומס את חופש הדיבור. מה שהוא עשה במקרה הזה. בעסק שלי אני רשאי לעשות כרצוני, אני לא יכול לפגוע פיזית באנשים שבאים לעסק שלי כי זה העסק שלי, כי יש להם זכות יסוד לחיות בביטחון.הזכות שלי לעשות בעסק שלי כרצוני לא עולה על זכות הייסוד שלהם.

אני לכל היותר רשאי להגן על עצמי אם אני מרגיש שבגלל שאני "בעל עסק" אני סובל ממה שנקרא "הטרדה מאיימת" או שמישהו מנסה להרוג אותי בעסק שלי.

אם יש לי עסק, ומישהו רוצה להיכנס אליו ולקנות משהו, אני לא רשאי לא למכור לו כי זה "העסק שלי" אם יש לו את הכסף ציטוט לדוגמא מהחוק הישראלי:
"מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי"
"לענין חוק זה, אחת היא אם העיסוק נעשה למטרת רווח או שלא למטרת רווח ואם נגבה או לא נגבה"
" בחוק זה, "מי שעיסוקו" – לרבות בעלים, מחזיק או מנהל של עסק"

עכשיו,אתה יכול לטעון שנפלתי בפח שלך, ושפייסבוק הוא לא מקום ציבורי ושאני מנסה לקבוע לעצמי שהוא "מקום ציבורי"

אבל אם פייסבוק וטוויטר רוצות הגנה כי הן "לא יכולות לפקח על כל פלוץ שמישהו כותב" כמו שאינטר כתב ההגנה הזו אומרת שהם לא אחראים לפלטפורמה שלהם, כלומר שהפלטפורמה היא מקום ציבורי שיש גבולות לכמה שאפשר לפקח עליו גם אם מנסים.

אז שיחליטו מה הם ואז יהיה איזון לכוח שלהם. הם מנסים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה להיות "בעלי עסק" ולקבל הגנה של בעלי עסק. ומתי שמשתלם להם לקבל הגנה של "מקום ציבורי" עניין כזה של סטנדרטים כפולים זה פשוט כוח בלתי מוגבל.

מה שאתה אומר לי זה בעצם "גלאס, אל תתערב תתן לשוק החופשי לעשות את העבודה הצדק ייעשה מעצמו"

אבל זה העניין, יש מצבים שה"צדק" לא נעשה, שהחברה, מערכת המשפט, הציבור, השוק החופשי וכו' נכשלים בלעשות צדק.

ושוב אתה יכול להגיד לי "גלאס אתה לא יכול להחליט מה הצדק"

אני יכול להגיד בוודאות שחופש הביטוי הוא הצדק והוא הערך העליון בחברה דמוקרטית, כי החברה האמריקאית בנויה עליו, העולם החופשי בנוי עליו, והוא מה שמבדיל אותנו ממדינות נכשלות ונחשלות כאחד.

כל אלה שחסמו את טראמפ משתמשים ב"הסיכון לתת לו חופש ביטוי היה גדול מדי" - כי הם יודעים שהם עשו משהו לא מקובל בחברה שלנו, אז הם צריכים להכין את התירוצים.

אבל, איזה הוכחה יש להם שהם מנעו סיכון שיצדיק פגיעה בחופש הביטוי? אין להם. לא דיברו איתם מלאכים, או יישות עליונה וסיפרו להם מה יקרה.
ואנחנו מדברים על טראמפ, שהנהיג את העולם החופשי, לא פתח בשום מלחמה, ורק עשה הסכמי שלום, להפוך אותו לאיזה מישהו שיכול לגרום לכאוס, זה פשוט קריפי.

לא אומר שאתה עושה את זה, אתה לא, אבל אלה שחסמו מטראמפ את חופש הביטוי כן.

אתה אומר שאני לא לוקח בחשבון את ההשלכות של ההשקפה שלי, אבל גם בעיני אתה לא רואה איך ההשלכות של ההשקפה שלך יכולים להביא לחזרה של הנאציזם
וזה לא דבר הזוי כמו שאינטר ניסה לטעון, היטלר מת, הרעיון שלו, לצערנו המאוד רב עוד קיים.

[InterAl]

חופש הביטוי הוא הזכות שהממשל לא יגביל אותך, לא גוף פרטי. זה התיקון הראשון לחוקה:

Congress shall make no law respecting an establishment of religion, or prohibiting the free exercise thereof; or abridging the freedom of speech, or of the press; or the right of the people peaceably to assemble, and to petition the Government for a redress of grievances.

גוף פרטי יכול לעשות מה שבא לו. אחרת תוכל לתבוע את הניו יורק טיימס שהם לא נותנים חופש ביטוי לימנים, או את ה-national review שלא נותנים חופש ביטוי לשמאלנים... לא זאת הכוונה בחופש ביטוי, וביהמ״ש פוסק בדיוק לפי המשמעות הזאת. כלומר גופים פרטיים לא חייבים לאפשר שום חופש ביטוי, וכך זה היה מאז ומעולם.