תחשבו על זה כך: רוב צורות המדיה, ספרים, סרטים, סדרות, מוזיקה הן אלמותיות בתנאי שיש מי שרוצה אותן. מוזיקה וספרים מסויימים ימשיכו להפיץ גם בעוד 100 שנה, כנ"ל לגבי סרטים וסדרות שנחשבים קלאסיקות. הדבר נובע מכך שיש לנ"ל פורמט אחיד פחות או יותר: ספרים כספר נייר או אלקטרוני, מוזיקה בתור קובץ או על כלי אחסון כלשהו, וסרטים\בדומה למוזיקה.
משחקים הם סיפור אחר. יש עשרות קונסולות ומערכות הפעלה (שנכחדו וייכחדו עם הדורות), ובניגוד לשאר הנ"ל משחקים מתיישנים מאוד מהר. הגרפיקה המטורפת של היום יכולה להראות לנו מחר גרועה כמו ימי ה-8 ביט, הממשק הנוח והאינטואיטיבי והגיימפליי החלק יהיו בעתיד לא נגישים ומסובכים כמו RPG משנות ה-90 (התעסקות מעייפת במלאי החפצים, תכנון משחק שיכול להביא את השחקן בקלות ל-dead end, "מקל וגזר" לא ברורים שתוקעים את השחקן וכו') ברמה כזאת שחוסר הנוחות יעלה על הרצון לשחק.
לכו תדעו, אם העתיד הוא קסדת אוקולוס ריפט שדרך קריאת מחשבות שולטת על המשחק, עד כמה נגיש יהיה לקחת קונטרולר ולשבת מול מסך ?
למרות שבשנים האחרונות רואים כל מיני אוספי HD, רימסטרים למינהם, ואתרים כמו GOG שמנגישים משחקים ישנים, אבל האם זה מספיק ? האם הקלאסיקות של פעם ואלה שמתהוות כיום ישרדו גם בעוד 100 שנים ?