סיימתי את המשחק אחרי 14 שעות ושבת של בינג'. אני אהיה די נחרץ מההתחלה ואגיד שמעריצים פנאטים של המשחקים הראשונים צריכים לשחק במשחק הזה, כי יהיה להם כיף חיים. מי שלא, אבל מחבב אותם מאוד (כמוני) גם כן כנראה יהנה לפחות ברובו, אני לא חושב שהוא מצדיק רכישה במחיר מלא עכשיו אבל אם לא אכפת לכם לקנות קוד, ה-32 דולר שמבקשים עליו שווים את זה.
הקמפיין כולו מרגיש כמו הומאז' אחד גדול לדום ולא סוטה מהנוסחה כמעט בכלל בניגוד לדום 3. כמו שכתבתי כאן פעם אני אוהב נורא את דום 3 אבל הסטיה בחזרה לגישה המקורית במקום אימה היא נחוצה. המשחק מרגיש badass ומטאלי מאוד, מוזיקה נכנסת בדיוק כשצריך, יש המון המון gore וה-doomguy הוא זה שכולם מפחדים ממנו במקום זה שמפחד. אני חושב שזה היה אתגר עצום ל-id של היום, בלי כל השמות המפוצצים לקחת על עצמה להמיר את הקמפיין המהיר וחסר המעצורים של דום ל-2016, אבל היא הצליחה, שאפו ענק. המשחק לא דומה לאף שוטר שאני זוכר בשנים האחרונות, הוא אולד סקול משולב עם עדכונים הכרחיים (לדעתי) בשוטרים של היום, כמו מערכת שדרוגים, מפה מפורטת וכו'. מה שמגניב זה שאת הרוב המוחלט של העזרים אפשר לכבות לחלוטין דרך התפריטים, זאת אומרת אפשר לשחק בלי שום Tutorial, סימון לאן ללכת, בלי סימונים על האויבים שמודיעים מתי אפשר לעשות Glory Kills ועוד (פחות בשבילי, יותר בשביל המעטים שמתלוננים על זה).
האקשן כמעט אף פעם לא נעצר, המשחק בנוי (כמו שחשדנו כולנו) כמעט כולו מסביבות ארנה עם Lockdowns על איזושהי התקדמות הכרחית בשלב, אבל אם הסתכלתי על סרטוני הגיימפליי וחששתי קצת אז אני חוזר בי. אמנם זה קצת מעצבן שעוצרים מלאכותית את ההתקדמות אבל כמעט כל הארנות מגניבות מאוד, יש בהן Power-ups גלויים וגם חבויים בכל מיני פינות, קופצים בין קומות, עוברים בפורטלים וכו'. יש לא מעט פלטפורמינג גם בזמן לחימה וגם בקטעי טיפוס/ירידה, השליטה לא floaty ומגיבה היטב. מה שכן יצא לי למות כמה וכמה פעמים בקטעים כאלה והייתי צריך לחזור לצ'קפוינט קודם ולהילחם קרבות לא קלים שוב.
בטח כבר הבנתם שהמשחק מאתגר, לדעתי רמה מעל רוב הקמפיינים של שוטרים שיצאו בשנים האחרונות, שפחות הרגילו אותי להתרוצץ ממקום למקום מעבר לאיזה strafe פה ושם. לא אגזים ואומר שזה ה-Dark Souls של השוטרים אבל פשוט אסור לעמוד במקום, אסור. הארנות נהיות אינטסיביות וקשות יותר בהדרגה, גם על Hurt me plenty היו הרבה קטעים שהייתי צריך הרבה נסיונות כדי לעבור. אויב חדש שבהתחלה מופיע לבד ונראה מאיים בטירוף תוך רבע שעה כבר מביא חברים ומסתובב לו כשווה בין שווים בין ה-Horde של המפלצות שמשתגרות בארנות. אני בדרך כלל לא מחפש אתגר במשחקים ולא מביא את עצמי להמשיך לשחק במשחקים שאני נתקע בהם, זה נראה לי מעצבן, מיותר ובזבוז זמן, אבל הפעם דווקא נהניתי. אני גם חייב לציין שאיד אשפים בלמקם בדיוק כמה תחמושת וחבילות בריאות/Armor ברחבי השלב כדי שתמיד תרגיש חנוק בלי שזה יהיה לא הוגן. המסור משמש כגלגל הצלה כאן, אהבתי את הרעיון.
המשחק גם מלא בסודות ופיצ'פקעס שיגרמו למעריצים של דום (ושל דברים אחרים) ליילל כמו ילדות קטנות, מן הסתם לא אספיילר אותם עכשיו, אבל הוא בהחלט מעודד חקירה. המפות לא עצומות ואין יותר מדי איפה לחפש אבל רוב הסודות השווים כן נמצאים במקומות לא מובנים מאליהם ונותנים צ'ופרים כאלה ואחרים (אישית לא התעכבתי יותר מדי על חיפושים).
אני יכול להגיד שנהניתי מאוד מהחלקים בסביבות הפתוחות ופחות בתוך המבנים, והן היו חסרות לי קצת. גם הייתי מקצר את הקמפיין בכמה שעות, הוא אמנם נהיה מאתגר יותר לקראת הסוף אבל מרגיש גם להתחיל קצת חדגוני מבחינת הסביבות, לדעתי החלק השני שלו פחות טוב. אישית (וברור לי שהרבה לא חושבים ככה) אני חושב ש-13 שעות ומעלה זה אמנם היה הסטנדרט של פעם אבל היום אני פחות סבלני וקשה לי לשחק קמפיין שהוא שוטר נטו, בלי איזה אלמנט עלילתי או RPG-י משמעותי למשך זמן כזה. אני מוכן לסלוח למשחק הזה כי הוא באמת משאיר אותך on your toes ודרוך לכל אורך הדרך.
רונןVeteran
