Laskin כתב:נו, והמטרה בGOW 2018 הייתה להגיע ל... הר. הגעת, אפשר להגיד שסיימנו... אז בסדר, יש כמה אנשים שרוצים נקמה, אבל את הסיפור ההוא עם ההר סיימת זה אפילו היה אחרי הקרב הסופי בהחלט.
וואלה, זה ה-ר-ב-ה יותר הגיוני מאשר זה שהגעת ל...הר, ששם מחכים לך כל האלים לפני הקרב הגדול - ועליו מוותרים לגמרי.
המטרה לא הייתה סתם להגיע להר ולראות את זאוס, אלא להלחם נגדו, ושמישהו מהם ינצח, או משהו. לא קרה? אז לא נגמר הסיפור.
בנוסף, בכל משחק בסדרת GOW אתה מגיע די בתחילת המשחק לאנשהו שלכאורה אמור להיות השלב הסופי, ואז אתה נופל בחזרה. וכן, לכולם הייתה גם כתיבה גרועה, חוץ מ-2018, אבל זה נושא אחר לגמרי.
Laskin כתב:אני לא יכל להסכים פחות…
המשחק השלישי הוא בהחלט מסע - מסע הרג, של אלים. זה החלק הכי מגניב בהפרש. שלא נדבר על הקרב נגד הטיטאן…
נקודת הסוף פחות רלוונטית מבחינה גיאוגרפית, אז התחלת שם והפילו אותך ואתה חוזר, אוקיי… אבל אתה כן עובר מסע כדי להגיע לשם, שהוא לא אותו מסע שהיה כדי להגיע לשם בפעם הראשונה, אז מה זה משנה? עלילתית זה עצל, ברור, אבל אי אפשר לעצור שם רק בגלל שזו הנקודה הגאוגרפית, כי זה לא סוף הסיפור
זה כאילו ממש משנה אם זה אותה נקודה או אחת אחרת? נניח אם זאוס היה מתחבא בהר אחר הפעם - זהו? בעייה נפתרה?
חייב לציין שזה הרבה יותר הוט טייק ממה שאתה כנראה מצילח לראות… איך אפשר לוותר על הסוף בנקודה שהוא רק מגיע?! זה השיא, אני פשוט לא מבין איך אפשר לוותר על זה.
Stick כתב:GOW 2 הוא לא מסע אל האולימפוס. המשחק הוא מסע אל אחיות הגורל, כדי שקריטוס "ישנה את הגורל שלו" כביכול ויחזור בזמן לרגע שזאוס הרג אותו. זה מה שאתה עושה במשחק. כשתאה מגיע לשם אתנה מקריבה את עצמה וזאוס מצליח לברוח אל האולימפוס כדי להתכונן למלחמה בקריטוס עם שאר האלים. בשלב הזה קריטוס חוזר להביא את הטיטאנים מרגע השמדתם ועושה "ששת הימים" ותוקף בעצמו כדי להתחיל את המלחמה.
המשחק נגמר באולימפוס (לא בפסגה, אלא בתחילת הטיפוס) אבל זה כבר לגמרי הבילד אפ והקליף הנגר למשחק הבא.
היה ברור מאותו רגע שGOW 3 הוא בעצם הארמגדון היווני, משחק שכולו המלחמה של כולם על כולם ושהאלים ינסו לעצור אותך בדרך של קריטוס להשמיד את כולם ואת העולם.
שתי הסצנות האחרונות במשחק הן אתנה אומרת לקריטוס שכל אולימפוס יגן על זאוס, קריטוס עונה (במונולוג לעצמו כמיטב המסורת של הטרילוגיה ההיא ) שהוא יהרוג את כל האלים אם ככה. ואז זאוס מדבר עם ורואים את כל האלים שיהיו באמת במשחק השלישי, מכין אותם למלחמה והם איתו, ואז קריטוס מפתיע אותם עם הטיטאנים בתחתית ההר.
מה שהם עשו זה לתת לך להגיע לפסגה ואל זאוס כבר אחרי השעה הראשונה רק כדי להפיל אותך ולתת לך לבנות את המסע מאפס ועצמאית ולא על גבי הטיטאנים. אבל הם עשו את זה רק כי זה היה פתרון נוח בשבילם כדי לתת לקריטוס ריסטרט בשאול לקראת המשחק, משהו שהיה חלק מהז'אנר בזמנו ואני מקווה שלא יקרה כיום עם ראגנרוק.
בכל מקרה, אפשר לבקר את הצורה שבה הדברים קרו, ואני לא חושב שמישהו פה מתכוון להתווכח לטובת הכתיבה של הטרילוגיה המקורית, אבל זה לא כל כך משנה אם המשחק התרחש ככה, או אם גאיה הייתה נהרגת בקרב הראשון והיית צריך להמשיך לטפס 'לינארית' את ההר משם בלי ליפול. או כל רעיון אחר שאפשר לחשוב עליו, בסופו של דבר היה ברור ומתקש שהמשחק הזה יהיה המלחמה הגדולה באלים על האולימפוס. האולימפוס הוא הר, אז לטפס אותו לאורך המשחק זה הדבר הכי מתבקש בעולם.
אני חושב שסך הכל GOW 3 משחק פחות טוב מהשני וגם אמרתי את זה כבר אתמול, המסע שלו לא מוצלח כמו הקודם כי המבנה שלו פחות מוצלח, עיצוב השלבים במובן של איך הם באים אחד אחרי השני הוא לא כל כך מוצלח וזה פוגע בו, אבל אלו בעיות ביצוע ולא בעיות של הרעיון. הוא גם הולך המון פעמים לרוחב ולא קדימה, אם זה כשאתה הולך פתאום לחפש את קרונוס בגהנום היווני, אם זה כל הפעמים שאתה עובר בפורטלים מנקודה אחת של האולימפוס לנקודה אחרת (המון פעמים דווקא למטה ולא למעלה). אני חושב שעיצוב קלאסי של טיפוס מלמטה למעלה היה עובד טוב יותר לתחושת המסע, אבל זה לא משנה את העובדה שGOW 3 תמיד היה צריך ואמור להיות המשחק הזה של הארמגדון היווני שבו משמידים את כל אולימפוס. זה לא שהמשחק זרק אותך מהאולימפוס לאיזו עיירה נידחת ואז הוא היה משחק שבו אתה מנסה בכלל להגיע לנקודה אחרת כי דרכה אתה מגיע שוב פעם לאולימפוס, משהו שהיה הרבה יותר כמו מה שאתה מתאר קיאו.
Stick כתב:אבל שוב, בעוד שאני מסכים, אלו בעיות ביצוע ולא בעיות בקונספט הכללי. אתה שוכח GOW 2 הוא לא המשחק ששם אותך על פסגת האולימפוס, GOW 3 שם אותך שם אחרי שעה. אם נקח את הקונספט של משחק שבו מטפסים את ההר ונלחמים באלים שמנסים לעצור אותך בדרך, אין שום בעיה לבנות את כל המשחק סביב זה בלי לגרום לך ליפול על ההתחלה ולהתחיל מחדש. אפשר להתחיל בעיר אולימפיה לשלב גדול בעיר יוונית בנויה, ולאט לאט לאורך הטיפוס להגביר את המיתיות של העולם עם מושבה של איזה אל בנקודה מסוימת, משהו שאל אחר יעשה לך בנקודה אחרת, וכו'.
בסוף אני חושב שGOW 3 לא באמת הרגיש כמו משחק שמטפסים בו את האולימפוס, וזה כי הוא הלך המון פעמים לרוחב ונע כמה וכמה פעמים מלמטה למעלה, למטה, למעלה, חזרה למטה, הצידה, למעלה וכו'. רובו היה חדרים סגורים גם בעוד שGOW 2 השכיל לתת לך את הסקופ של סביבות שמרגישות פתוחות.
אני אסכים עם כל הטענות לך לגבי עיצוב המשחק, הפייסינג שלו ומה לא. אבל אני לא מסכים שהייתה פה 'עבודה בעיניים' שהמשחק כולו סבב סביב המלחמה באלים על הר האולימפוס. הם עשו בחירות לא נכונות בדרך, אבל זה לא שאי אפשר בדיעבד לדמיין את זה בצורה מוצלחת יותר באספקט הזה.
This is happening today. https://t.co/3ZtyGd4pwn
— Cliff Bleszinski (@therealcliffyb) June 6, 2015
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 16 אורחים