InterAl כתב:sharonbn כתב:לפי מה שאני רואה ברשת ושומע בחדשות, הדיעה הרווחת היום בקהילה המדעית העולמית היא שהנזק לכיפות הקרח נובע מהתחממות גלובאלית ושהתחממות גלובאלית נובעת בעיקר מזיהום אוויר ושזיהום אוויר נובע בעיקר ממעשה ידי ארם - התעשייה, התחבורה, האירוסול, הזבל.
ואתה מאמין לכל מה שאתה שומע בחדשות? אתה לא מסוגל לבדוק דברים בעצמך ולגבש דעה עצמאית? ולגבי מקל ההוקי וקליימטגייט - שמעת עליהם בכלל?
קודם כל, אמרתי שהמקורות שלי הם אתרים ברשת וחדשות. מקורות ברשת זה ויקיפדיה, הידען, ומה שגוגל מביא לי. מה המקורות שלך? אשמח לשמוע על עוד מקורות ידע.
לגבי אקלים גייט, מה שקראתי הוא שהממצאים של החשיפה היו שנויים במחלוקת (בלשון המעטה). למשל -
המכתבים וקוד המקור העידו, לטענת חוקרים, מבקרים ו"ספקנים" רבים, על פגמים בתהליכי מחקר, על הטיה והסתרה של נתונים, הימנעות ממסירת מידע על מחקרים בניגוד לדרישת החוק, ועל ניסיונות להפעיל לחץ על כתבי־עת מדעיים לבל יפרסמו מאמרים של חוקרי אקלים "ספקנים".[2] לעומתם ניצבו חוקרים בולטים רבים, כמו ריצ'רד סומרוויל וקווין טרנברת'[3], שטענו כי הסערה, כביכול, מבוססת על ציטוטים סלקטיביים, מחוץ להקשרם, שבאו לחבל בהצלחתה של וועידת קופנהגן, שמוקדה הוא שינוי האקלים והצעדים הנדרשים לבולמו.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%99%D7%98בויקיפדיה באנגלית יש פירוט שנמשך על פני כמה עמודים.
אבל בלי קשר לנכונות של הממצאים, העובדה המציאותית היא שהמיינסטרים של חוקרי האקלים בעולם תומכים בטענה שיש קשר סיבתי בין זיהום האוויר -> אפקט החממה -> התחממות גלובאלית -> הקטנת כיפות הקרח והנמסות הקרחונים. תיאוריות מדעיות יהיו לעולם שנויות במחלוקת ואני הראשון שמסכים להודות שתיאוריה יכולה להיות מופרכת בעתיד. זה נכון גם לגבי תיאוריית המיעוט לגבי השפעת הקרינה הקוסמית. נכון להיום, אחרי ה"חשיפה" של אקלים גייט, עדיין יש רוב מוצק שתומך בתיאוריה של זיהום האוויר.
InterAl כתב:sharonbn כתב:איך אתה יודע אם אנשים צריכים או לא צריכים את המוצר/שירות? אתה שואל אותם? זה בעיניך מדד נכון?
אז למה אתה פוסל את הנרקומן שאומר לך שהוא רוצה את מנת הסם שלו? מה ההבדל בינו ומישהו שמעשן? מישהו שעושה הימורים? מישהו שצורך ממתקים כל היום?
וכל מה שכתבתי על פרסומות לא זכה להתיחסות? לא נכנס אצלך בחישוב?
אני לא יודע, אבל על פי ניסיון החיים שלי, אנשים בד"כ יודעים מה טוב בשביל עצמם. לא תמיד, אבל בד"כ. אם אתה מעלה טענה נגד הכלל, כדאי שתבוא עם גיבוי יוצא דופן לטענה הזאת - ואני מתרשם שאין לך. ההבדל בין נרקומן למכורי הימורים/משחקים/סוכריות הוא פשוט: הנרקומן פיתח תלות גופנית בסם, בעוד שההתמכרויות האחרות הן פסיכולוגיות גרידא. ההשוואה בין השניים היא נואלת.
קודם כל, ישנו מיעוט שמתמכר לסוכר, ולפחמימות.
שנית, הוכח שיצרני הסיגריות שמים חומרים ממכרים במוצרים שלהם. (הנה דוגמא לאיך יצרנים גורמים לנו "לרצות" את המוצרים שלהם)
שלישית, גמילה מהתמכרות פסיכולוגית יכולה להיות קשה מאד ולפעמים מתלווים אליה סימפטומים פיסיים.
רביעית, גם כשנגמלים מסמים, הגמילה הפיסית היא רק השלב הראשון והקצר יותר. אחריו ישנו תהליך ארוך של גמילה מההתמכרות הפסיכולוגית.
לא לחינם אסור לנגמלים מאלכוהול לשתות אפילו לא כוס אחת אחרי שנגמלו כבר.
לפי דעתי ההשוואה בין השניים ולידית.
אבל זו לא הנקודה שבכלל רציתי להעביר. ברור שיש הבדל בין שיטות ה"שיווק" של יצרני מזון, סיגריות, אלכוהול, סמארטפונים וכו ובין סוחרי סמים. פשוט, ההכרזה הפשטנית והכוללנית של "אם אדם צורך מוצר/שירות, סימן שהוא חפץ בו" היתה הרמה להנחתה. זה כבר הוכח במחקרים כבר לפני עשרות שנים שעושים עלינו מניפולציות כדי שנקנה מוצרים ושירותים שאנחנו לא צריכים ולפעמים מזיקים לנו. זה מתחיל בטריקים קטנים כמו תמחור ב .99 או מיקום של מוצרים על המדף וכלה בהסתרת מידע על כמויות סוכר ושאר חומרים. כל פירוט שכתוב בתוויות היום הוא תוצאה של רגולציה שמכריחה את היצרן לפרט את המרכיבים, ממוינים לפי אחוזים, מנורמלים ל100 גרם ולא מנה וכו.
InterAl כתב:sharonbn כתב:זה לא נכון. אתה ממש עוצם בכח את העיניים ובוחר לא לראות מה שלא מתאים לך
חדווה בר, המפקחת על הבנקים היום, היתה סמנכ"לית בבנק לאומי לפני כן.
לפניה, רוני חזקיהו, עבד בבנק פועלים ודיסקונט לפני התפקיד הציבורי. לאחריו, עבק לעבוד בדלק בשביל יצחק תשובה ואח"ב היה יו"ר הבנק הבינלאומי
לפניו, זאב אבלס, אחרי התפקיד הציבורי היה יו"ר בנק איגוד
לפניו, גליה מאור, אחרי התפקיד הציבורי היתה יו"ר בנק לאומי
ממש "פקידים שממונים ע״י השלטון"
בנק ישראל בפועל ממש מנוהל ע"י אנשים שיצאו וחוזרים למערכת הבנקאית.
איך זה סותר את הטענה שלי בדיוק? הטענה שלי היתה שאותם אנשים ממונים ע"י פוליטיקאים - כלומר לא קיבלו מנדט ישיר מהעם - והם משפיעים על המשק באמצעות סמכויות נרחבות שמעניק להם החוק. כלומר הגדרתם כדיקטטורים היא מדויקת, הטיעון שהעלת פה לא סותר פסיק אחד ממה שאמרתי. לא רלוונטי בכלל מאיזה בנק הם באו או לאיזה בנק הם הולכים.
אוקי, אז עכשיו הבנתי את הטענה שלך. אני חשבתי שאתה טוען שאלו פקידים שהם חלק מהמנגנון הממשלתי שאין להם קשר לסקטור הפרטי אותו הם באים לפקח.
העובדה שהם ממונים לא הופכת אותם לדיקטטורים. בכל ממשל דמוקרטי יש את הדרג הפוליטי שנבחר ע"י הציבור והוא קובע מדיניות שאמורה לבצע את מה שהציבור מצפה שיקרה. ישנו הדרג המקצועי שאמור להביא לפועל החלטות פוליטיות.
אם אנחנו מסכימים שבכל שיטת ממשל צריך שיהיו חוקים (למשל, יש הסכמה על חוקים שמגינים על חיים וקניין, כמו רצח, גניבה, סחיטה וכל אלה) אז הרי צריך גוף שיאכוף את החוקים האלה. במקרה של הגנה על הפרט אלה המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט. הגופים האלה צריכים להיות מקצועיים ע"מ לבצע את תפקידם טוב נכון?
מה לדעתך יקרה אם שוטרים ייבחרו לפי פופולריות?
הפיקוח על הבנקים, רשות ההגבלים, הרשות לני"ע וכל אלה אחראים על אכיפת החוק בשוק הפיננסי. הם המשטרה בתחום הזה.
InterAl כתב:sharonbn כתב:זו לא המציאות בה אנחנו חיים. המון כלכלנים בכירים אומרים שהתאוריה על "היד הנעלמה" של השוק החופשי פשטה את הרגל.
אפילו אדם סמית בעצמו, טוען שאסור להשאיר את הזירה המסחרית ללא פיקוח ממשלתי :
"מעבידיו של הפועל הם בני המעמד השלישי, מעמד האנשים החיים על הרווח (...) לפיכך, האינטרס של מעמד שלישי זה אינו קשור באינטרס הכללי של הציבור כמו האינטרס של שני המעמדות האחרים. במעמד זה, הסוחרים והתעשיינים הם שתי הקבוצות המשתמשות בדרך כלל בהון הרב ביותר, ובזכות עושרם ניתנת להם רוב תשומת הלב של הציבור.
"הואיל והם עוסקים כל ימיהם בתוכניות ומפעלים, לא אחת הבנתם חריפה יותר מהבנתם של רוב האצילים בעלי האחוזות. אבל הואיל ומעייניהם נתונים בדרך כלל לאינטרס של הענף המסוים של עסקיהם, ולא לאינטרס של הציבור, אפילו שהם מחווים דעה בגילוי לב גמור (ולא תמיד הם נוהגים כך), אפשר לסמוך על שיפוטם בקשר לאינטרס שלהם הרבה יותר מעל שיפוטם בקשר לאינטרס של הציבור (...).
"לפיכך, יש לנהוג בזהירות רבה בכל הצעת חוק או תקנה מסחרית שמעלה המעמד הזה, ולעולם אין לקבלה אלא לאחר בדיקה ממושכת וקפדנית, שתיעשה לא רק בזהירות רבה, אלא גם בחשד רב. מקורה במעמד שהאינטרס שלו לעולם אינו שווה לגמרי לאינטרס של הציבור, שבדרך כלל יש לו עניין להונות את הציבור ואפילו לעושקו, ופעמים רבות אף עשה כן"
(אדם סמית', "עושר העמים", עמודים 265-265)
יש לך בעיות קשות בהבנת הנקרא אם אתה טוען שסמית קורא פה לפיקוח ממשלתי. נהפוך הוא, הוא מדגיש שצריך להיזהר מרגולציה שמקורה בלוביזם של אנשים עסקים. הוא לא קורא לשום הגברת פיקוח/רגולציה ממשלתית. המסקנה של סמית, כמו המסקנה שאני ציינתי קודם, היא להעיף את השוק מהידיים של הממשלה ככל שרק ניתן. זאת אחת התזות המרכזיות של עושר העמים, ובכלל בכל ההגות של אדם סמית שהיה תומך נלהב בסחר חופשי.
הטקסט הזה בא להמחיש את הנקודה שהאינטרס של בעלי ההון נוגד את האינטרס הציבורי.
אם אנחנו לוקחים כהנחה שלבעלי ההון יש כח רב להשפיע על מהלכים ולממש את האינטרס הצר שלהם, השאלה מה או מי יכולים לעמוד ולהשגיח על האינטרס הציבורי.
אתה מאמין שכוחות השוק, ה"יד הנעלמה" מרסנים את ההשפעה של בעלי ההון. אתה אומר שזו ה"מציאות" שבה אנו חיים.
אני לא מאמין בתיאוריה הזו. אני לא רואה את המציאות ככה.
בנושא שמירת הסביבה, אתה טוען שאין צורך ברגולציה ושכוחות השוק יפתרו את הבעיה של כריתת עצים, זיהום הים, האוויר וכל אלה. אני טוען שהפתרונות האלה הם תאורטיים וכאשר אין אינטרס ישיר לשימור הסביבה, אז תמיד יש סיכוי שיהיה אינטרס עיסקי שיקלקל את המטרה ואפילו כשיש אינטרס עיסקי מובהק שתומך בנטיעת עצים, ישנו אלמנט חוסר הראציונאליות שפוגע בכ-ו-ל-ם, ממשלות וחברות עיסקיות כאחד ומקלקל את כל התחזיות והכוונות הטובות, של תומכי הרגולציה ושל תומכי השוק החופשי כאחד.
