חוק איסור קטיפת פרחי בר הוא חלק מסדרת חוקים מאסיבית על כל תחום חיק הטבע, והיא עצומה. למשל, אם תראה מה צריך היום כדי להדריך קבוצה בטבע, לעומת העבר.
להגיד שזה נעצר פשוט בחוק אחד - זו ראייה מאוד מאוד צרה, והיא פשוט לא נכונה. כמו כן אני באמת לא מבין למה אתה משתמש בחוק הזה כדוגמא כל הזמן, הוא לא באמת הגן על שום דבר בעל ערך, כל פרח שתרצה תוכל לקחת זרעים ולשתול אותו, למשל בשכונה שאני נולדתי - היה צמח מגניב כזה בכינוי "אל-תיגע-בי" שכשאתה נוגע בו העלים שלו "מתקפלים" בחזרה... היום כבר אין כאלו בארץ. אז הזמנתי זרעים ועכשיו הבנות שלי משחקות עם זה.
אתה יכול לתת לי דוגמא ל***תחום*** שבו חוקקו רק חוק אחד וזהו? זה לא קיים, ואתה לא יכול להגיד לי ש"תחום קטיפת פרחי הבר" נחשב תחום, כי זה לא, הוא חלק ממשהו רחב יותר של הגנת הסביבה.
אגב, עכשיו בדקתי את העניין ומתוך ויקיפדיה:
"בשנת 2005, לאחר שנים רבות של ניסיונות לעדכון הרשימה, אושרה רשימה חדשה של ערכי טבע מוגנים. הרשימה הרחיבה את רשימת הצמחים המוגנים. הרשימה כללה בנוסף לצמחים גם רכיכות ודגים. הרשימה מתחלקת לשתי קבוצות: "צמחים עשבוניים בעלי פרחים ושרכים" וקבוצה של "מטפסים, שיחים ועצים". בעקרון הצמחים המוגנים הם צמחים מקומיים. נכללו ברשימה גם מיש דרומי שאולי הובא על ידי האדם ואינו מקומי וכן פיקוס השקמה שהובא מאפריקה."
זאת אומרת - אכן עקרון המדרון החלקלק עובד אפילו בתחום המאוד ספציפי הזה שקשור לרגולציה רחבה הרבה יותר. הוסיפו עוד ועוד סוגי פרחים, ואז אפילו המשיכו והוסיפו לרשימה קבוצות אחרות שאינן פרחי בר בכלל, ואפילו דגים ורככיכות (!), ויותר מזה - זנים שבכלל המקור שלהם היה שהביאו את הזרעים שלהם מחו"ל ואין להם קשר לנוף המקומי הטבעי. התחלנו בכמה פרחי בר נדירים מקומיים ועכשיו זה גם עשבים, עצים, מטפסים, דגים, רכיכות... לא עקרון מדרון חלקלק... ממש לא
