משתמשים בהכל. כשאתה מריץ וקיבלת תקלה בטסט של ריגרסיה אתה תרצה כן להפעיל עם Debugger כדי לגלות ספציפית מה הוביל לבעייה. טסט Unit test מחייב אותך לעבוד עם Debugger מאחר ואתה כותב אותו ברמת פונקציה, עד שתגיע לנכונות שלו אתה תעבוד עם Debugger. לעבוד עם הדפסות בלבד הוא תהליך ארוך שלא יוביל אותך תמיד לבעיה. כשמתחברים מרחוק יש לא פעם דיליי מאוד גדול, מעבר לכך יש גם לא פעם טעויות מצד הדיבאגר, מאבד את מיקום הProgram counter, לא נותן גישה לזיכרון כמו שצריך ואפילו הData base של הIntellesense נעשה Corrupt לא פעם. גם Breakpoints לא תמיד נתפסים.
אם הטסטים שלך כתובים טוב, אתה לא תצטרך דיבאגר ב-95% מהמקרים. אם אתה נעזר הרבה בדיבאגר כשאתה כותב unit tests אז אתה לא כותב קוד כמו שצריך. unit tests שכתובים טוב אמורים לייתר את הצורך בדיבאגר כמעט לחלוטין.
לגבי רימוט דיבאגינג, הבעיות שאתה מתאר הן נדירות למדי.
