כשעובדים נהיים הבעלים של העסק שלהם זה בערך הצעד הכי סוציאליסטי שאפשר לדמיין. דוגמה מצוינת לניצול נכון של כספי ציבור ע"י ההסתדרות. בשביל מקרים כאלה נתנו לה כסף מלכתחילה.
כשמדינה מלאימה עסק בכפייה ואז נותנת אותו לעובדים (או כל קבוצת לחץ אחרת) במתנה זה הצעד הכי סוציאליסטי שיש. כשמתבצעת עסקה בשוק החופשי בין בעלי עניין וללא כפייה - זו המהות של הקפיטליזם, וזה לא משנה מי קונה ומי מוכר. הרכישה התבצעה בשוק החופשי, זו רק ההלוואה שלא ניתנה בשוק החופשי.
ופה הבעיה מתחילה כמובן: הרוכש לא יודע לנהל את העסק (לא באשמתו, אם הוא לא היה כושל אז כנראה שהבעלים המקורי היה מצליח איתו) ופושט את הרגל, אבל הערובה לכסף מגיעה בעקיפין דרך מישהו שלא אכפת לו מהיכולת של העסק להחזיר את ההלוואה כי היא נלקחה בכפייה ממישהו אחר שמשלם את החשבון - בעיית סוכן קלאסית שרק מספקת עוד סיבה לכך שההסתדרות רק עושה נזק.
כמובן שזו הצעה מצוינת עם ערך חברתי וגם התכנות כלכלית.
ישנן שתי סיבות להצהרה שלי:
הראשונה, מהמישור הפרגמטי: אם היו בוחרים בפתרון שאתה מציע, אז קודם כל היו סוגרים את המתפרה. התופרות הולכות הביתה. אח"כ היה צריך להקים ולממן קרן שתוציא את התופרות להכשרה. אתה יודע מה היה קורה באמת? היתה קמה ועדה והיו מתחילים דיונים. קודם כל ממנים יו"ר ו4 עוזרים ו8 מזכירות ו16 נהגים לקרן החדשה. אח"כ היו עושים דיונים ומראיינים את התופרות ואח"כ בודקים הצעות עבודה ואז היו מוציאים מכרזים לקורסים. אח"כ היה מתברר שמי שזכה במכרז זה הבן דוד של הסגן של היו"ר ובעצם אין לו בית ספר להכשרת מבוגרים. ואז היה צריך מכרז חדש.....
ואחרי 10 שנים היו עושים כתבה בטלוויזיה על התופרות שיושבות במרכז המסחרי ועדיין מחכות לקורסים שswym הבטיח לפני עשור. וזה לא ממש מעניין מישהו מהמרכז כמובן.
עמיר פרץ הציע את ההצעה שתשנה את המציאות של התופרות בהווה. מבחינה פרגמטית זו היתה ההצעה הטובה ביותר בשבילן.
אין שום דבר פרגמתי במצב הנוכחי: היא הצעה כושלת ששרפה שנים של כספי ציבור על תופרות שהתבזבזו על מקום עבודה לא יעיל, ועכשיו בגיל מבוגר יותר יהיה רק קשה יותר להוציא אותן להכשרה - שרפו כסף, יצרו תלות, ופגעו ביכולת התעסוקה העתידית. בפיתרון שלי היו לוקחים את הכסף הזה ומשלמים ישירות לתופרות בעבור השתתפות בהכשרה תעסוקתית. לא צריך שום מכרזים ושום נעליים, כי המנגנון כבר קיים.
הסיבה השניה לקוחה מהמישור הערכי. ההחלטה על מה להוציא כסף אסור שתהיה אך ורק ממניעים כלכליים ופרגמטיים. ההחלטות האלה אמורות גם לקדם ערכים שהגוף המממן מאמין ומייצג. אנחנו בונים ומתחזקים חברה אנושית, לא מפעל עם פס ייצור רובוטי.
כשאתה מתקצב קצבה לניצולי שואה אתה לא עושה את זה משיקולים כלכליים. כשאתה קובע אפלייה מתקנת במשרות ציבוריות אתה לא עושה את זה משיקולים פרגמטיים. לתמוך בעסקים קטנים ובעובדים שלהם זה ערך חברתי שהממשלה והגופים הציבוריים רוצים לקדם ומוכנים לשלם עליו.
ההצדקה הערכית היחידה היא ההחלטה הרציונלית שמונעת ממניעים כלכלים ופרגמטיים. כל טיעון "ערכי" אחר שמגיע מגוף שהוא בסך הכל סוכן הוא טיעון שמוטה לטובת האינטרסים העסקיים שלו על חשבון הגוף מקבל המימון ועל חשבון הגוף המממן (במקרה של ההחלטה הכושלת הזו - הציבור שהערכים שלו שונים לחלוטין מהערכים של ההתסדרות).
החשיבה הבזויה והכושלת הזו מובילה תמיד ובלי יוצא מן הכלל לניצול לא יעיל של המשאבים, שמגיע לכיס של סוכנים אינטרסנטיים על חשבון כל השאר. זה נכון במקרה של התופרות והציבור שההסתדרות דפקה, וזה נכון גם במקרה של ניצולי שואה עם עמותות שמחלקות כסף לבחירים, מנפחות את התקציבים, ובסוף הכסף לא באמת מגיע למי שהוא צריך להגיע - ואתה מוזמן למצוא את הביקורת הקשה של מבקר המדינה מלפני מספר שנים על "הקרן לרווחת ניצולי השואה" שבעיקר דאגה לרווחה של הבכירים שלה.
מן הסתם התוצאה של החשיבה הזו היא התבוססות בעוני ופגיעה בחברה. סוציאליסטים שגדלו על מיתוס עץ הכסף אולי לא מצליחים לתפוס את זה ולכן הם חושבים שהיגיון בסיסי הוא "רובוטיקה", אבל בעולם האמיתי שבו יש מחסור כל שקל שנשרף בצורה לא יעילה על "ערך" שהגוף בוחר לקדם זה שקל שנלקח ממקום אחר שבהקצאה יעילה היה זקוק לו יותר. התופרות האלו ש(נניח) עלו במצטבר 10 מליון שקל למשק? זה 10 מליון שקל שנמנעו מסל התרופות ובתוך כך הובילו למוות מוקדם של 50 אנשים שלא זכו לטיפול רפואי הולם. אחלה ערך חברתי טיפחת לעצמך פה.
ד"א, זה נושא שמטריד את הממשלות בכל העולם, גם בארה"ב. גם שם הממשלה רואה חלק מהתפקיד שלה להגן ולעודד על עסקים מקומיים. יש סיבה למה המענק שארה"ב משלמת לישראל מחייב את ישראל להוציא אותו על מוצרים אמריקאיים דווקא.
מהה שמטריד ממשלות ברחבי העולם זו בעיקר השרידות הפוליטית שלהן: ארה"ב מתנהלת בצורה שגויה גם כשהיא מסבסדת את ישראל, וגם כשהיא מחייבת את ישראל להוציא את הסבסוד על מוצרים אמריקאים. מה שהיא עושה זה בסך הכל לממן מכסף של משלמי מיסים תעשיות נשק אמריקאיות בזבזניות ובצורה הזו ומונעת מהן להשתפר. זו מדיניות של פרוטקציוניזם ויש הסכמה כלכלית גורפת על כך שהיא כושלת ומייצרת יותר נזק מתועלת - הבעיה היא שלפוליטיקאים לא אכפת מהנזק אלא מקבוצות הלחץ שלהם.