באמת קשה לי להבין איך סבסוד צולב מתקשר לנושא שאנחנו מדברים עליו. אם אני מבין נכון, אתה טוען שללא סבסוד, שכר הלימוד בגן הילדים של העשירים גבוה יותר מזה של העניים? למה? בגלל השכירות של המקום? מחירים אינם בהכרח נגזרת של רמת החיים של האוכלוסייה. יש גורמים משפיעים נוספים כמו למשל תחרות. ידוע למשל שמחירי המזון בהרבה ישובים קטנים בפריפריה הם גבוהים מאלה שבמרכז רק בגלל חוסר תחרות.
בכל אופן, אני התכוונתי למשהו אחר לגמרי: את חינוך חינם לכלל האוכלוסייה המדינה מממנת מהכנסותיה, שרובן מגיעות ממיסים. זה ידוע שהעשירונים עליונים משלמים את רוב המיסים בארץ (כמו שצריך להיות כמובן) לכן הם המממנים העיקריים של כל השירותים שהמדינה נותנת, ובכללם חינוך חינם מגיל 3.
אם משפחה מהעשירון העליון מקבלת 1000 שקל לחודש עבור גן לילד, זה 1000 שקל שמגיעים מקופת המדינה ויכלו ללכת לשלל מטרות אחרות שהיו משרתות טוב יותר משפחה מהעשירות התחתון, בין אם בסובסידיות ובין אם בהקטנת נטל המס עליהן (למשל מע"מ).
על פניו, יש משהו בדבריך. אולי היה אפשר למשל לדרג את הסובסידיה של מערכת החינוך. אבל מעבר לעניין הכלכלי גרידא, יש למדינה מטרות נוספות שקשורות למערכת החינוך. למשל, המדינה מעוניינת לחזק את מערכת החינוך הממלכתית ע"ח הפרטית. היא מעוניינת שכמה שיותר הורים ישלחו את ילדיהם למערכת החינוך הממלכתית ושלא רק תלמידים עניים ילכו ללמוד שם אלא גם התלמידים מהמשפחות המבוססות. בנוסף, במערכת החינוך הממלכתית המדינה מנסה ליצור שיוויון הזדמנויות לילדי המשפחות העניות ולמען שזה יצליח, חשוב שכולם יהיו באמת שיויוניים ככל הניתן (בשביל זה נולדה התלבושת האחידה למשל)
חוץ מזה, יש גם תכניות אחרות של המדינה שמכוונות בלעדית לאוכלוסיות חלשות כמו מס הכנסה שלילי ופטורים ממס לתושבי פריפריה.
ב) בגדול יש לך נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אבל למעט אולי קבוצה אחת שמטה את המספרים (העוני מבחירה בשילוב הילודה הגבוהה במגזר החרדי) אתה כנראה תתפלא לגלות שממוצע הילדים בעשירונים הנמוכים לא נמוך מהעשירונים הגבוהים ולפעמים אפילו להיפך. הסיבה היא שחישוב העשירונים בארץ הוא "עיוור" לגיל, ולכן סטונדטים תפרנים נטולי ילדים משתייכים בהרבה מקרים לעשירונים הנמוכים בעוד משפחות מבוססות יותר בגילאי 40+ ועם 3 ילדים ויותר דווקא נכנסות לעשירונים הגבוהים.
https://hovavdror.wordpress.com/2017/01/22/גיל-ושכר-ממוצע/
קראתי טוב טוב את המאמר שהבאת ואני חייב להגיד שהמסקנות שלי שונות משלך. בעיקר לא הבנתי איך הסקת שהורים גילאי 40 עם 3 ילדים נמצאים דווקא בעשירונים הגבוהים. הרי גם בין עובדי נגב קרמיקה יש משפחות כאלה, לא?
אז אם נסתכל על הגרף שכותרתו ""שכר ברוטו ממוצע לשכיר לפי גיל ומשלח יד" נראה, באופן לגמרי לא מפתיע, שבני ה40 שהם לא אקדמאים או מנהלים שכרם של אלה לא מטפס לאורך הקריירה שלהם והוא נשאר כל ימי חייהם מתחת לשכר הממוצע. אלה הם בני ה40 עם 3 ילדים שנמצאים בעשירונים התחתונים.
ג) גם פה אתה מפספס את העיקרון של הסבסוד הצולב: זה לא משנה מה האחוז ביחס להכנסה, כי המתנה היא באותו הגודל האבסולוטי. 1000 שקל שהמדינה משקיעה דווקא במשפחה אחת עשירה הם תמיד אותם 1000 שקל שבאים על חשבון משפחות אחרות עניות יותר.
טוב, פה אנחנו פשוט נבדלים בנקודת המבט. זה ברור שאפשר להסתכל על אותם מספרים ולהגיע למסקנות שונות ואף סותרות. בעיניי ההטבה כאחוז מההכנסה זה נתון חשוב ומשפיע ובכל מקרה פירטתי שיש מערך שיקולים רחב יותר בכל הנוגע למערכת החינוך.
טוב, אז הבנתי שבאמת כ"א יכול להביא קישורים לחיזוק הטענות שלו.
בכל אופן, לפי הקישור שראשון שהבאת, אני רואה את ההפרטות האלה: הפרטה של חברת הטלפון, הפרטה של הבורסה, הפרטה של מפעל לאלכוהול, הפרטה של חברת אחזקות נדל"ן, הפרטה של בנק - באמת מאד קשה לי לראות בזה מגמה שהמדינה מפריטה את השירותים שלה לאזרח.
אבל באותו דף אני רואה את המשפט הזה
Sweden is a competitive mixed economy featuring a generous universal welfare state financed through relatively high income taxes that ensures that income is distributed across the entire society
כ"כ באותו דף גם כתוב שבשבדיה 70% מהשכירים מאוגדים.
מצד שני גם כתוב שאין שם חוק שכר מינימום.
כנראה שהמציאות היא לא שחור ולבן. יש בשבדיה הרבה מאפיינים קפיטליסטים ויש שם גם מאפיינים של מדינת רווחה.
טוב, זה היה פוסט ארוך והתשובה עלי ארוכה אף היא. אני מבטיח לקרוא את החומר שהבאת מחר או בקרוב.
בכל אופן, הטענה שאני הבאתי ולא קיבלתי תשובה שסיפקה אותי היתה ההודעה של אלן גרינספאן בה הודה ששגה כאשר הנהיג מדיניות של החלשת הפיקוח הממשלתי על הבנקים והגופים הפיננסיים הפרטייים בתקופה שלפני המשבר.
LaskinElder
