כן, כי רק להוסיף בשביל להוסיף זה נחשב ״להיות טוב״.
כן, כי לעשות עוד מאותו הדבר ולנוח על זרי הדפנה שווה שבחים שכאלה.
מאז יציאתו, TLOU2 הפך ל textbook example למשחק המשך שנח על זרי הדפנה במובן הכי שלילי שיש. יותר מכך, הוא קבע סף חדש לדבר הזה.
לא זכור לי אף משחק המשך AAA שמבחינה מכנית שואף כזה נמוך, מנסה כזה קצת, דוחף כזה חלש כמו מה ש TLOU2 עושה. על אחת כמה וכמה לנוכח אורך הפיתוח שלו.
למען האמת, המשחק הזה הוא על גבול המעליב מהבחינה הזו.
תראו את לאסקין מצפה מהורייזון 2 להציג 'מספר אוייבים חדשים'. איפה הייתה הציפייה הזו מ TLO2 שהגדיל לעשות ולהוסיף אוייב וחצי בלבד כאשר יש לו כר פוריה בלתי נגמרת לסוגי אוייבים תודות לזומבים?
הורייזון 2 עושה יותר על פני קודמו מאשר TLOU2 אך עדיין הוא מקבל מבט עקום של 'עוד מאותו דבר', אבל TLOU2, השיא של הגישה הזו, מקבל עיניים מזוגגות.
ויותר חשוב: 2 תוספות/שינויים עיקריים ב 2TLOU הם עובדתית כישלון עיצובי. כל אדם עם יכולת ביקורת וניתוח וידע במשחקים ובסדרה הזו צריך לעשות מהדבר הזה מטעמים.
אחד העקרונות החשובים של הסדרה הוא המיעוט במשאבים לרשות השחקן. המתח הקבוע במשחק הוא ה risk-reward של כמה אני מוכן להסתכן בחקירת הסביבה כדי למצוא משאבים. כמה בריאות ותחמושת אני אאבד כדי למצוא אותם?
והנה ב TLOU2 יש לנו כספות שמכילות את המשאבים האלה. את הקודים לכספות מוצאים בהסתכנות בחקירת העולם. אבל, הנה באים המעצבים של נוטי דוג, ומה עושים?
מאפשרים את פתיחת הכספות בלי שום מאמץ ובניחותא. פשוט תעבור מספר-מספר עד שאתה שומע קליק. לא צריך להסתכן ולחפש את הקודים. המוטיבציה העיקרית לחקור את הסביבה מחוסלת. ברגע שאתה רואה כספת - אתה יודע שקיבלת מתנה חינם. באותה מידה זה יכול להיות ארגז שמרסקים. היו מקרים שמצאתי את הפתק עם הקוד דקות אחרי שכבר פתחתי את הכספת, כי למה שלא תפתח את הכספת ברגע שאתה רואה אותה?
היישום הנ"ל הזה הוא כישלון עיצובי ממדרגה ראשונה. השתנה בקשת על אחד מעמודי התווך של הסדרה. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. יישום שמצופה ממפתח מתחיל לא מ'ענקי התעשייה'. חובבנות לשמה שמטילה ספק אם האנשים שם ב ND באמת מבינים את המאטרייה.
אז אחד הדברים המרכזיים שההמשך מוסיף הוא כישלון עיצובי חרוץ? איך לעזאזל ה'עיתונאים' החליקו את זה? כי סוני. כי ND. וכי רובם חסרי יכולת ניתוח. זה לשמוע להקה מזייפת ושוכחת את המילים ולהגיד שזו ההופעה הכי טובה שלהם אי פעם.
תוספת גדולה שנייה של TLOU2: מספר עצי שדרוגים. גם פה מדובר בכישלון עיצובי שכן ND נופלים באותה מלכודת שכל כך הרבה נופלים בהם של bloat ובנאליות בשדרוגים.
אבל הכי חשוב: איך מעצב משחק יכול להסתכל על 3 עצי שדרוג ולהחליט לא לתת שום גמישות בבחירת השדרוגים? חייבים לשדרג אחד-אחד ובאותו סדר יחיד וקבוע.
TLOU2 זה לא משחק שעוצר התקדמות שלך בגלל שאין לך יכולת מסויימת אז אין מטרה בלהבטיח שלכל השחקנים יש שדרוג מסויים בנקודת זמן מסויימת.
הזדמנות פז לתת חופש ביטוי לשחקן במשחק לינארי? זורקים לפח. למידה מפספוסים של מפתחות אחרות? כלום. הליכה לאחור מהשדרוגים לפי בחירת השחקן במשחק הראשון? אכן.
עוד כישלון עיצובי שעבר לעיתונאים מעל הראש.
אפשר להמשיך ולדבר על היבט הפאזלים בהמשך שהלך לאחור מהמשחק הראשון גם כן.
הפואנטה: מבחינה מכאנית TLOU2 לא מנסה ולא שואף לדחוף קדימה. (לא, לעשות prone בדשא גבוה זה לא קונספט ראוי לשבח). מבחינת אוייבים או נשקים חדשים/התנהגויות נשקים חדשים הוא מוסיף כמות שמביכה חבילת הרחבה סטנדרטית. שני אלמנטים מרכזיים בהמשך הם כישלון עיצובי גמור. הוא עושה גם דברים טובים ורמת המהוקצעות בשמיים. אבל זה לא מבטל את החולשות, הכשלים, מיעוט ההתקדמות והשכלול מהמשחק הקודם, משך פיתוח לעומת גודל ההתקדמות..
ואז רואים את הציונים של TLOU2 קיבל, ורואים את השיח סביב הורייזון 2 ומבינים: יש מבקרים חסרי יכולות. יש bias לסוני. נוטי דוג מקבלת pass מכולם במאמץ לגרום לנו לקנות את זה שהם אולפן מהשורה הראשונה. הם לא. TLOU2 הוכיח שהם עדיין בשורה השנייה.
במידה אירונית, אין משהו שמסמל יותר את המצב מאשר שם המשחק. זה לא TLOU2. זה חלק 2. וזה כל כך נכון. המשחק מקביל לטרילוגיית סרטים שצולמה כולה במכה אחת אבל משוחררת לאקרנים במרווח של שנים.
הרימייק ש TLOU1 מקבל רק ימחיש שמדובר ב'חבילה שלמה' יותר טובה ומגוונת מההמשך, יותר מרשימה ועם פחות נקודות תורפה.