Death Stranding - הנושא הרשמי

זה.. כי אין לך PS4 😃

Death Stranding יהיה המשחק הראשון מקוג'ימה שאני אשחק 😮

אני לא חושב שיש מה לקחת את מה שהמפתח ההוא אמר ברצינות.. המשחק בטח רחוק שנתיים-שלוש מסיום עבודה..

זה נכון, אני משער שאתה מדבר על gow? 😃

הממ.. כמבון שצחקתי, אבל האמת שאם כבר נכנסים לזה ברצינות.. משחק הדור מבחינתי הוא דווקא הוויצ'ר 3, שאותו שיחקתי כמובן בכלל על הPC.
אבל אחריו אני לגמרי שם ביחד את GOW ואת בלאדבורן, ומעט אחריהם את אנצ'רטד 4 וTLL ככה שכן, אני מניח שאם 4 מתוך 5 משחקי הדור שלי הם בלעדיים כנראה שיש משהו בPS4 הזה 😃

מצד שני את משחק הדור שלך שחקתי וסיימתי ואני עדין חושב שmgs5 טוב יותר. אולי רק זלדה תחרות לדעתי, שני המשחקים היחידים ששמתי בהם יותר מ100 שעות (overwatch לא נחשב אני משער).

את זלדה לא שיחקתי (כי, נו, אין לי סוויצ'... 😃) אבל את MGS 5 סיימתי ואהבתי מאוד.
וכשאני אומר שסיימתי, אני מתכוון שסיימתי את האקט הראשון. מאוד נהנתי בו וזה לקח 35 שעות ואחרי זה הכל הרגיש כמו פילר מטורף פתאום בתחילת האקט השני.
זה קטע מטומטם שעד היום אני לא מבין, אני מכיר את הסיפור על הבעיות של המשחק ושהוא זורז לשיגור לא גמור וכל זה, אני פשוט גם מבין שיש באקט 2 כמה משימות 'אמיתיות' אז למה לדחוף אותן מתחת לים של פילר במשחק ארוך מספיק גם ככה?
בכל מקרה בזמן אמת הרגשתי שכן יש איזשהו סוף שאני יכול לחיות איתו אחרי אקט 1 (אגב זה הזמן לציין ששיחקתי רק את MGS 4 ואת MGS5. משניהם מאוד נהנתי אבל אני ממש לא מעריץ של הסדרה שזוכר בע"פ כל דבר מהלור) ושאחזור לאקט 2 אחרי שיעבור קצת זמן ואני אהנה גם מהפילר. זה הזמן לעמוד מול המציאות ולהודות לעצמי שזה כנראה כבר לא עומד לקרות 😃 .

בכל מקרה כן, יופי של משחק אבל עם חתיכת פיל ענק שחייבים להתייחס אליו בכל פעם שדנים על איכותו. הוא מצוין כי בבסיס שלו הוא משחק אדיר אבל הוא פשוט לא גמור, מפוצץ בפילר בחציו השני שלא לצורך ולא קוהרנטי לחלוטין. אין בעיה שזו אשמת המפיצה והוא לא גמור, אבל זה המצב.
עדיין יאמר לזכותו שהוא בהחלט TOP 10 של הדור מבחינתי עם הבעיות, אבל אני לחלוטין שלם עם חמשת המשחקים ששמתי לפניו (אם אפשר לשים גם משחקים קטנים יותר אז בשמחה הייתי שם לפניו גם את hollow knight ואפילו את inside הקצרצר).

בכל מקרה אני גם בסדר לגמרי עם מבחן ה100 שעות, כי הוויצר 3 הוא המשחק היחיד ששמתי בו מספר שעות תלת סיפרתי הדור, 197 לפי סטים. (ואני מניח שכמו אוברווץ', גם פיפא עם חברים לא נחשב..)

מכל מה שאנחנו יודעים mgs היה אמור להיות מורכב משלושה אקטים, או לפחות שניים ופרולוג. למה הם עיבו ככה את אקט 2? אלוהים יודע, אני טחנתי את המשימות הללו אבל אין ספק שזה תוצר של משחק לא גמור. בצורה אירונית, המשימות ״בשר״ של אקט 2 כל כך הרבה יותר טובות מאקט 1, הן מרגישות יותר מטאל גיריות והן המשימות הכי טובות במשחק. אולי הראש שלי סינן את התוצר ונשאר שם רק אקט 1 (שגם בו היה לא מעט פילר) והבשר של אקט 2 אבל אני חושב שמעטים המשחקים שמתקרבים בכלל לרמת גיימפליי של mgs5.

כן, כי ברמת הגיימפלי הבסיסי המשחק הזה הוא באמת משהו מיוחד ומאוד, מאוד מהנה.
אבל אני חושב שפשוט אי אפשר להתעלם מהבעיות הרבות והמשמעותיות שקיימות במשחק עצמו, בקמפיין שלו אם תרצה, שמצליחות באמת בצורה מרשימה לגרום לגיימפלי המדהים הזה להתבוסס בלא מעט בעיות ורגעים בינוניים.
קשה קצת לחשוב על זה אחרי gow, שהוא דוגמה לכל מה שmgs 5 הוא לא - משחק מהודק, קוהרנטי, שיודע מה הוא רוצה ולאן הוא לוקח אותך באמת. זה השיא האמיתי של חוויית הסינגל פלייר בעיניי, משחק שבו היד המכוונת של היוצר מורגשת בכל שנייה והוא שולט לגמרי במה שקורה.
mgs 5 אמנם נהנה מגיימפלי מופתי אבל פשוט אין לו את החוויה הקוהרנטית והאמיתית שכולנו יודעים שהייתה אמורה להיות לו, ולכן באמת קשה לי לשים אותו ברשימת ההכי גדולים של הדור, והוא רק ברשימת הגדולים של הדור.

אגב, גם הוויצר 3 הוא משחק שלא לגמרי עומד בהשוואה לגאונות של gow, אבל שם זה בעיקר כי הוא עצום ופתוח בצורה מוחלטת. הוויצר זו פשוט חיה מוזרה בשבילי, מלבד אולי כתיבת דיאלוגים וסיפורים קטנים אין שם אפילו דבר אחד שאני יכול להגיד שלא ראיתי נעשה יותר טוב בלפחות כמה משחקים. אני באמת לא יודע להסביר למה הוא משחק הדור שלי, אבל אני בטוח שהוא משחק הדור שלי באופן מוחלט.
אני יכול לכתוב עמודים שלמים על הבעיות שלו, ובכל זאת בכל פעם ששיחקתי בו פשוט הוקסמתי.

מסכים עם כל מה שאמרת ועדין MGS5 המשחק שהכי נהנתי ממנו בדור הזה 😃

MGS5 הוא בטופ של הדור לטעמי, משחק ענק גם אם מסתכלים רק על האקט הראשון, והוא היחיד שמרגיש כמו משחק next gen אמיתי. GOW והוויצ׳ר איפשהו באמצע, שניהם טובים אבל מאכזבים. הוויצ׳ר כן מרגיש next gen לפרקים, אבל אחרי 80-90 שעות בא כבר להקיא ממנו. GOW... כבר ביקרתי אותו מספיק. שאר הבלעדיים לפס4 הם נחמדים אבל לא שום דבר שמפיל מהכסא.

אז רגע.. יכול להיות שכל הבעיות שלך מgow נובעות מכך שהוא לא מרגיש לך next gen? ב2018?

לא יודע אם אני צריך להתבייש או להסיר את האוואטר שלי מיידית אבל לא הצלחתי להתמיד יותר מדי עם מגס5 ונטשתי אותו אחרי כמה שעות.

מן הסתם הגיימפליי שלו מושלם, אבל כל המסביב פשוט לא. זה הרגיש כאילו משהו מה core של הסדרה נעלם עם המשחק הזה, אפילו מגס רע כמו מגס4 הוא יותר מגס מאשר 5. העלילה ממש חלשה ובקושי קיימת מתלחתכילה, כל העיצוב של המשימות וההתקדמות הוא די bland ומרגיש רפטטיבי. המשימות מסתמכות נטו על המכניקות המעולות אבל הן לא מציעות את הגיוון שהוא חלק מה staple של הסדרה הזו. כל משימה זה פשוט איזה בסיס או איזור שצריך לחדור לתוכו ולקחת איזה משהו או שלל objectives גנריים כאלו. אין רגעים כמו במגס 2 שפעם מתחזים לחייל אויב, פעם מפרקים פצצות, פעם מסייעים בצליפה, פעם צוללים מתחת למים, פעם נלחמים בחרב ביחד עם סנייק ופעם רצים עירומים עם ריידן בזמן ש AI עושה לך טרולינג במשך שעה 😃

אין כמעט דרייב גם לכלום, הקונטקסט העלילתי להכל הוא סופר מינימלי ולא מעניין בניגוד למגס׳ים הקודמים שלכל דבר היה קונטקסט עלילתי חזק שגרם להכל להרגיש כמו רכבת הרים ו״מסע״ שאתה עובר במשחק.

ובסיס האם היה סתם הרגיש כמו מטלה והתעסקות מיותרת וכל הפרוגרסיה במשחק עם המיני משימות המשמימות שלרוב זרקו בין לבין היה מתיש.

בקיצור אני מבין שהמשחק אולי לא בשבילי פשוט, אבל הטענות שלי היו מעבר לזה שהוא לא היה גמור. אולי גם בגלל המשחק הזה אני באיזשהו מקום סקפטי כלפי DS לא יודע.

אה והמשחק הזה גם מקושר לחרטת הגיימינג הכי גדולה שלי, רק בגלל מגס5 נטשתי את הוויצ׳ר 3 בשלב מתקדם מאוד במשחק (אחרי שכבר הגעתי לאי עם החורף כשעשיתי כמעט כל סייד קווסט שהיה פתוח וזמין לי לפני האי) למרות שכל כך אהבתי את המשחק הזה והוא עדיין בין משחקי הדור שלי אבל מגס והזמן שבזבזתי עליו כל עך הוציא אותי מהעלילה וה Lore שפשוט לא הצלחתי לחזור ואני עד עכשיו מתבאס על זה כשאני רואה דיונים ודיבורים סביב הוויצ׳ר 3.

אני מסכים שיש משהו קצת "OFF" בMGS5, אבל קשה לשים עליו את האצבע... אני סיימתי אותו כי זה פאקינג משחק הMGS האחרון והסיפור ממש חשוב לי, אבל באמת שהוא מרגיש מפוזר והיה חסר לי שם משהו שמגדיר משחקי סינגל פלייר... הוא עדיין בטופ 10 שלי בדור הזה, די בוודאות, אבל לא חושב שהוא נכנס לחמישייה.

יש בmgs5 המון בעיות, הוא פשוט משחק לא גמור. יש שם בערך 15 משימות עלילה בין הבערך 50 המשימות שיש טוטאל במשחק. במשימות עלילה המשחק מאוד מטאל גירי אבל כל המשימות מסביב מדללות את המטאל גיריות בצורה קיצונית ואני משער שזה מה שיצר את ההרגשה שלך בלינג. האירוני הוא שדווקא באזור המשימות 40-50 המשחק מביא די הרבה משימות עלילה והסיום שלו מאוד חשוב ללור של מטאל גיר, הוא מסביר את החור עלילה הכי גדול שנשאר בסדרה לדעתי.

אני לגמרי מבין למה אתה מתכוון בלינג, יש לא מעט משימות שצריך ״לבלוע״ אבל אני לא חושב שקשה מדי לבלוע אותן כי הגיימפליי כל כך אלוהי. אני גם ממש נהנתי מבניית הבסיס, הוא יוצר גיימפליי לופ ממש טוב. אתה מתחזק, עושה משהו במשימה שמשיג לך חוסר לבסיס, אתה משדרג את הבסיס וכך שוב מתחזק וכך הלאה.

בכל מקרה, אם רק היית בולע את המשימות פילר, היית מגיע לכמה משימות עלילה באמת מהטובות בסדרה וגם טוויסט עלילתי נחמד שסוגר חורים מ-mg1 ו-2, אפילו כמה השלמות מ-3. אני מסכים ב100% שמבחינה עלילתית המשחק דליל מאוד ביחס לכל משחק בסדרה אבל להגיע לסיום שווה את זה.

אגב, האיים בוויצ׳ר 3 הם אחד הקטעים היותר טובים במשחק והם די מוכלים בתוך עצמם כך שאם אתה בדיוק בקטע הזה אז לדעתי מדובר בקטע המושלם לקפוץ מחדש לתוך המשחק.

או שאם אתה מרגיש רצון או צורך לסגור מעגל עם הוויצ'ר, תמיד אפשר לקפוץ לאחד הDLC שבוודאי נמכרים היום במחיר זנות.
כל אחד מהם בנפרד נותן סיפור עצמאי לגמרי, השני גם עולם נפרד לגמרי, ואפשר לשחק בהם בנפרד דרך התפריט בלי צורך בדמות ברמה מסוימת מהמשחק הבסיסי.
אלו במקרה גם שני הקווסטים הגדולים הכי טובים במשחק, ככה שבכלל מומלץ.

אני לא מאמין שעדין לא שחקתי בהם.

אוקיי נגיד ונקבל את ההנחות האלה, האם המשימות העלילתיות האלה שאתה מתאר מציעות גיוון מבחינה המבנה והעיצוב שלהם סטייל מגסים הקודמים? זאת אומרת האם עושים בהם דברים שונים מהרגיל או שה objective זה עדיין לחדור בסיס צבאי ולהשיג מסמכים/ להציל שבוי וכו׳

אני מבין שהמשחק נשען נטו על המכניקות והיצירתיות של השחקן אבל היה חסר לי גם יצירתיות מצד המשחק עצמו, שהוא לא יהיה רק במבנה של שלב התגנבות גדול שבו יש לך הרבה כלים לפתור את זה ויאללה לך. שיזרוק אירועים והפתעות וגיוון בגיימפליי כחלק מעיצוב המשימה ולא רק מה שיוצא מראשו של השחקן.

אז מעבר לכל הבעיות היותר ״אובייקטיביות״ שיש לי איתו, אני כנראה הכי מבואס שהם שינו את הד.נ.א הבסיסי הזה שמאפיין את כל הסדרה.

יש שם גיוון אבל לא הגיוון של mgs2. כלומר יותר שמים אותך בסיטואציות מעניינות מאשר נותנים לך כלים יחודיים כמו בmgs2.

אין ספק שלמשחק הזה חסר איזו שנה וחצי של קוג׳ימה. הוא הרים מסגרת עלילה, מסגרת גיימפליי וכדומה אבל חסר התוכן הסופי, הבשר. אבל מצד שני הגיימפליי כל כך טוב וחלקים שקיימים בעלילה הם טובים, אפילו אם הם לא mgs3 טובים.

לאיפה הגעת? סיימת את האקט הראשון לפחות? אקט ראשון סוגר את העלילה של mgs5, אקט שני התחיל להתפרע ב-lore של mgs3 ו-mg1-2.

״חסר התוכן הסופי, הבשר״, וזה עדיין מספיק כדי שתחשבו שהוא אחד הגדולים של הדור?

במגס2 גם שמים אותך בסיטואציות מעניינות, זה כל הקטע 😃

במגס5 הסיטואציות די שגרתיות אבל הדרכים שלך לפתור אותן הן מגוונות ויצירתיות הרבה יותר, במגס2 הגיימפליי הרבה פחות פתוח אבל הוא יותר מגוון ומעניין יותר מבחינת הסיטואציות שזורק לך. גם יש להכל קונטקסט עלילתי שעשוי הרבה יותר טוב ומעניין במגסים הישנים.

אני מנחש שלא הגעתי רחוק מדי, פתחתי את כל העוזרים ואת כל האיזורים לדעתי וגם עברתי (יותר שרדתי) קרב בוס עם היצור אש באפריקה אבל ברור לי שיש לי עוד הרבה.

הכוונה שלי הייתה עם הבשר היא שהוא הספיק לשים שם רק אחוז מסויים ממנו ואחוז מסויים פשוט לא קיים. לצערנו כדי ״שלא נרגיש״ הם דחפו המון פילר פנימה. אני בטוח שאם mgs5 היה משחק גמור, לא היה בו כמעט בכלל פילר.

כדאי לך לדחוף קדימה, אפילו תעשה ריצות גרועות על משימות כפולות כי ניתן לסיים כל אחת גם בצורה אקשנית יחסית מהירה, כדי לחוות את המשימות האחרונות של האקט השני.

אולי יום אחד. המשחק הבא שלי הולך להיות הוריזון כולל ההרחבה שרק עכשיו אני מגיע אליו ובטח זה יקח לי מלאנתלפים שנה לסיים (במידה ואוהב מספיק בשביל לא לנטוש) עם הקצב שבו אני בדרך כלל משחק משחקי RPG גדולים שכאלו 😃

תאמין לי, לא יאומן שאתה הולך לשחק בהורייזן לפני שאתה מסיים את MGS5 😃

באמת בושה אבל חלאס כל משחק שני היום הוא עולם פתוח או סתם מכיל 200 שעות גיימפליי, אם הייתי יכול ״לסבול״ שעה שעתיים כדי להגיע לחלק הטוב שאתה מדבר עליו אז מילא, אבל אין לי כח לשרוף הרבה שעות במשהו שאין לי דרייב כלפיו רק בשביל התקווה שזה יהיה שווה את זה.

אמן על זה. אני מת כבר שיגמר הטרנד הזה ונחזור לקבל משחקים סופר מהודקים של 8-12 שעות.
rpg גדולים ועשירים זה מצוין, כמו שכבר אמרתי הוויצ'ר הוא משחק הדור שלי ואני אוהב משחקים כאלו כשהם טובים, אבל כל ac שפתאום הופך להיות rpg צולע ועמוס בתוכן רק לשם התוכן זה מייאש.
אפילו אנצ'רטד, ה-סמל של משחקים ליניארים ומתוסרטים (וגם זה שכנראה עושה את זה הכי טוב) הוסיף שני שלבים גדולים ופתוחים עם נקודות על המפה במשחקים האחרונים.
מיותר לציין שאלו by far החלקים הפחות מוצלחים בשני המשחקים.