במה אתם משחקים?

חזרתי לטומב ריידר וסיימתי אותו. היה ממש כיף. משחק באמת נהדר. לקח את הנוסחא של אנצ'רטד (שלקח את הנוסחא של טומב ריידר) והוסיף לה כמה אלמנטים שמאוד אהבתי, כמו עיצוב העולם המטרוידי ופלטפורמינג גמיש יותר.
אהבתי מאוד את הקריצה למשחקים המקוריים בסוף, כשלארה הורגת את האויב האחרון עם שני אקדחים במקביל.

עכשיו חזרתי לAC3. נעצרתי בערך בשלושת רבעי הסיפור ולא נשאר לי הרבה. חשבתי שפשוט ארוץ על הסיפור עד הסוף, אבל משהו במשחק הזה גורם לי לרצות לסיים מלא משימות צד. אני עושה משימות באחוזה שלי (אלו שבהן עוזרים לתושבי האחוזה בכל מיני fetch quest נחמדים) ועשיתי כמה משימות עם הספינה (לפני כן, עשיתי רק את המשימות שהייתי חייב לעשות) והן ממש נהדרות. זה גורם לי לצפות הרבה יותר למשחק הבא, שעד המשחקיות האחרונה ששוחררה, שקלתי לדלג עליו.
אני מאוד נהנה מהשלבים הלינאריים של peg leg. אני אחפש עוד מעט איפה יש עוד 9 trinkets, כדי להשיג את החלק האחרון של המפה.
אני גם משדרג את הספינה (צריך עוד 4000 פאונד, בשביל לשדרג את הספינה לשלדת ברזל), שולח מתנקשים למשימות וצד להנאתי.

נשאר לי די מעט בסיפור הראשי, אבל נראה שאבלה כמה וכמה שעות נוספות, בלעשות דברים אחרים.
אני מאוד מצפה למשחק AC דור הבא אמיתי, עם עולמות ענקיים ובלי זמני טעינה. רק השינוי הזה יכול להפוך את המשחקים האלו להרבה יותר מוצלחים, עבורי.

אחרי זה, אני חושב שאתחיל את ני נו קוני (שקניתי לפני חודשים ועדין לא הכנסתי לPS3), אלא אם כן פתאום יופיע מחדש החשק לסיים את בורדרלנדס 2.

פיקמין 3 בינתים מאוד נחמד
אבל אני רק בהתחלה

אני גם עובר שלבים ברימן אורגין

סיימתי את AC3.
סיום חובבני. הכל הרגיש כאילו היה להם מעט מאוד זמן לתכנן ולבצע הכל. המשחק (acting) היה גרוע. הכתיבה הדרדרה לרמות עצובות. הסיום עצמו הרגיש כאילו הם ממש רצו להפטר מדזמונד ולא מצאו דרך טובה במיוחד לעשות את זה.
זה כן הציב את הסיפור במקום מעניין, לקראת הדור הבא. נראה שחוץ מהמתנקשים והטמפלרים, יהיה צד חדש שיעשה צרות לאנושות (או ינסה להציל אותה. תלוי את מי שואלים).
למרות הסיום הגרוע, מאוד נהניתי מהמשחק. הוא המשחק השני הכי גרוע בסדרה, אחרי המשחק הראשון, אבל הוא עדין משחק טוב מאוד.

אני מקווה מאוד ש4 יצדיק את המספר שלו וירגיש יותר טוב מ3, אבל אני חושש שהAC הבא שירגיש לי רענן וטוב, כנראה יהיה הAC הדור הבא האמיתי הראשון.

התחלתי את ני נו קוני. לא חשבתי שאגיד את זה כל כך מהר אחרי TLOU על משחק קונסולה, אבל הוא נראה פשוט מרהיב. ברור שהוא הרבה פחות מרשים מבחינה טכנית, אבל הכל מקסים כל כך, שאני לא מצליח לא לחייך, בכל פעם שאני רואה מקום חדש, או מפלצת (חמודה ברמה מבחילה) חדשה.
המשחק עצמו הוא פחות או יותר מה שציפיתי לו. כלומר, המון גריינד, בהתאם למסורת של JRPG, ככה שאני לא מופתע משום קונספט משחקיות מעצבן.
למרות הגריינד, אני בהחלט נהנה ממנו. כמו שאמרתי, הכל נראה ממש מקסים. הכתיבה התמימה והילדותית של אוליבר והנימוס הלא טבעי של כל שאר הדמויות בעולם עובדת טוב. האנימציות פשוט מרהיבות. הסרטונים המצוירים של סטודיו גיבלי מרשימים, כצפוי.
מבחינה טכנית, אפילו במשחק שנשען באופן ברור על עיצוב אומנותי חזק, קל מאוד לראות איך מכשיר לא בן 7 היה עוזר למשחק הזה להראות טוב יותר. החל מצמחים שלא מגיבים לזה שאתה עובר בתוכם ועד לזרמי מים שלא מודעים לקיומך. אלו דברים שקיוויתי לראות, בהתחשב בכיוון האומנותי שמאפשר רמת פירוט הרבה יותר נמוכה בכל דבר בעולם.

מבחינת משחקיות, מערכת הקרב מהנה למדי. הרעיון של טיפול בfamiliars (הגירסא של המשחק לפוקימונים, בעצם) נורא נחמד ונותן במה לעיצוב הנהדר שלהם. מערכת הקסם לא ממש מעניינת, לטעמי (אבל אני מניח שהיא תהפוך ליותר משמעותית בהמשך) ומערכת הbroken hearts היא פשוט סדרת fetch quests בסיסיים, שהפכו לקצת יותר מעניינים בזכות המעבר בין עולמות שונים.

בסה"כ, משחק JRPG סטנדרטי למדי, שהופך למוצלח מאוד בזכות כיוון אומנותי מוצלח ועולם משחק מעניין. אני 7 שעות בפנים וכמו כל JRPG, אני עדין מקלף את שכבות הבצל של מכאניקות המשחק. אני מחכה לרגע שהכל יתחבר ביחד, כדי שאדע איך המשחק הזה באמת מרגיש.

סיימתי את The Witcher 2,
ווהו איזה משחק! 😮
פעם ראשונה שאני מרגיש שהעלילה נכתבה על ידי כותבים מקצועיים. כל התככים, כל הדמויות, כל הבחירות הגורליות (שמאוד מעניין אם ישפיעו על הוויצ'ר 3).
ולצפות בחצי שעה של קרדיטים בשביל הסרטון שאחריהם היה שווה את זה.
הנה הוא אם מישהו פספס: https://www.youtube.com/watch?v=Ud5NIT6ULVE
איזה טיזר מגניב למשחק השלישי!

הבעיה היחידה היא רמת הקושי - הוא מתחיל קשה רצח ובסביבות פרק 2 הופך לקל רצח בעקבות השדרוגים. הבוס הסופי היה בדיחה, אם כי ה-quick time event שאחריו הרג אותי...

טורצ'לייט 2 הוא פשוט משחק מהנה!! 😃.

נכון 😃
נורא אהבתי את זה שהדמויות שאפשר לבחור ממש לא סטנדרטיות.
לרוב יש מכשף, ברברי, לוחם קדוש, נקרומאנסר, או דברים דומים. בטורצ'לייט 2 יש דמויות שונות לגמרי, שמשוחקות שונה לגמרי. הוא גם עושה את כל הקטע של להשיג ציוד נורא כיפי, שזה תמיד חשוב בז'אנר הזה.

אממ אז אחרי שנטשתי את המשחק החוזר שלי ב TLOU (יום אחד תהיה גרסת פס4 של הדבר הזה והמעגל שלי עם המשחק הזה יסגר 🙁) עברתי ל Shadow of the colossus HD ואין מה לאמר,המשחק פשוט אדיר ושומר על הרמה שלו גם היום.

אני כבר בבוס ה 12 יחסית לקראת סיום,החסרונות היחידים של המשחק היום זה שהשליטה והאנימציות קצת מסורבלות ויכולות לתסכל,כשאתה נתלה על הענק אתה יכול שעות להתנדנד והכל כ"כ איטי,המשחק דורש הרבה סבלנות,גם יש לי טענות למבנה של המשחק של בוס-->חזרה למקדש-->בוס,אני חושב שבעולם כ"כ יפהיפה היו צריכים ליצור חוויה רציפה יותר,לתת לי להמשיך לרכב אל עבר היעד הבא,ככה היתה תחושה חזקה יותר של מסע.

אבל חוץ מזה,אין ספק שמתברג בטופ של הטופ,הרכיבה כיפית ברמות,כיף לנווט ולחפש את היעד הבא,תחושת הEXPLORATION והנופים המדהימים שעוברים עושים את המשחק לא פחות מהבוסים עצמם.
הבוסים עצמם לרוב מאוד מהנים ויצירתיים,כל אחד שונה ומרגיש כמו פאזל,הגיימפליי יכול להיות קצת מסורבל כמו שאמרתי,אבל יש תחושת סיפוק לא קטנה כשמצליחים להביס אחד.

למרות שאני מהחריגים הללו שיותר נקשרו לאיקו בזמנו (לא יודע איך המשחק מחזיק היום אבל אצלי הוא בטופ 5 של כל הזמנים) אני חושב שגם היום SOTC הוא משחק חובה לכל בן אנוש והוא רק ממחיש כמה היה חסר לנו משחק AAA בסגנון של Team ICO בדור הזה,אין להם תחליף וההעדרות שלהם בדור הזה היא אחת העוולות הכי גדולות,מי שלא שיחק בזה חייב את זה לעצמו.

טורצ'לייט 2 הרבה יותר כיף לי מבורדרלנדס 2. תענוג של משחק. אפילו הגיע להם יותר מ5$ ממני.

Tomb raider החדש פשוט מדהים

הדמויות כלכך אמיתיות ,הפלאשבקים [שבמצלמה] עוזרים לך להבין את הדמויות, העיצוב שלבים לא קל מידיי ולא קשה מידיי ^^ בנוי בצורה מושלמת, מערכת השדרוגים מוסיפה למשחק עוד עומק , וכל הדברים הקטנים לעשות בעולם [שדידת קברים, לאסוף כל מיני חפצים על האי, לצוד] זה מהדברים הקטנים שהופכים את המשחק לאחד המשחקים הטובים השנה ! וגם המשחק עם הגרפיקה
הכי טובה [עד בואו של GTA V 😁 ]

אני גם משחק ב CIV 5 G&K . בהחלט שיפרו את האינטרקצייה במשחק. אבל המערכת דתות פשוטה מידיי 🙁 וזה שאי אפשר לכפות על ערים כבושות את הדת שלך אלא פשוט לשלוח קבוצת אנשי דת שימירו את דת העיר לדת שלך זה אחד הדברים המאכזבים ביותר שראיתי...

אגב אתם חושבים ש 623 שעות בסקיירים זה טיפה מוגזם ? כי עם כן אני פורש לכמה זמן למשהו פחות "ממכר"

סיימתי את THE CAVE, היה באמת משחק חמוד. חלק מהחידות באמת טובות והכתיבה טובה, סוג של קסם של משחקי הרפתקאות ישנים. סך הכל מאוד נהנתי מהשעתיים וחצי האלה. עכשיו עברתי לCOSTUME QUEST, בנתיים הוא הJRPG הכי טוב ששחקתי בשנים האחרונות. כמו כל משחק של DF אפשר להגדיר אותו פשוט כמקסים, בנתיים אני ממש ממליץ עליו אבל הכנסתי בו רק שעה.

סיימת עם כל הדמויות?
לי היה באג-שובר-משחק בשלב של הנוסעת בזמן (שזה השלב הכי מגניב לדעתי), אז נאלצתי להתחיל מחדש עם דמויות חדשות. לצערי המשחק מכריח אותך לחזור בכל ריצה על שלבים כמו השלב במכרה...

המשחק מעולה בלהנגיש קווסטים לקהל הרחב שהסף ריכוז שלו התקצר עם השנים, חבל שהוא לא הצליח יותר במכירות ובביקורות העלובות.
מבחינת עיצוב חידות הוא מתעלה לדעתי על כל קווסט ישן של לוקס.

הייתה אבן שצריך להזיז בשביל אחת החידות והיא פשוט לא זזה. מבדיקה באינטרנט זה באג ידוע.
אגב עד כמה שנהנתי מהמשחק לא עשיתי ריצה שלישית שלמה בשביל הדמות שנשארה לי, זה כבר סזיפי מדי 😃

סיימתי אותו רק בריצה אחת בנתיים, אולי אני אחזור אליו בעתיד לריצה עם 3 דמויות אחרות. פשוט COSTUME QUEST תפס אותי חזק, איזה RPG נהדר, כיף לא נורמאלי ואוירה פשוט מעולה. אגב, איזה באג היה לך במערה של הנוסעת בזמן?

אני בערך ב14 שעות משחק בני נו קוני ואני מאוד נהנה.
עולם המשחק נפתח עכשיו, שקיבלתי גישה לסירה ואני יכול ללכת לכמה וכמה מקומות. לצערי, גם המשחק הזה סובל כמו כל JRPG מזה שצריך לעשות גריינדינג לפני בוסים חזקים (עד עכשיו, זרמתי עם המשחק ולא היה צורך, אבל עכשיו יש מולי בוס די חזק). זה לא כל כך נורא, כי הקרבות די מהנים ויש את אלמנט התפיסה של המפלצות, ככה שלפחות אני תופס כמה יצורים חדשים ויכול לגוון את הקבוצה שלי.
משהו די חריג במשחק הזה הוא שצריך ממש לנהל את הכסף. ברוב הJRPG ששיחקתי, היתה לי כמות עצומה של כסף ויכלתי לקנות בכיף עשרות שיקויים, למגוון בעיות. במשחק הזה, ממש אין לי מספיק כסף. השיקויים להחזרת MP (כל מיני סוגי קפה, במשחק הזה) יקרים מאוד ואני צריך להלחם די הרבה, כדי להשיג כסף עבורם. זה עוד יותר בעייתי, כי קסמים במשחקים הזה חשובים מאוד. זו חלק מהסיבה שאני צריך לעשות גריינדינג (לא צריך רק ניסיון, אלא גם כסף).

בכל מקרה, זה בטח לא סבל, פשוט בגלל שהעולם מרהיב. כיף לשוט בים הפתוח ולראות איך הצבע של המים משתנה לאדום בשקיעה ולכחול עמוק, בלילה.

גריינדינג ממש לא הכרחי בני נו קוני, לפחות לא עד הבוס האחרון (לא שהגעתי עד לשם, אבל כך שמעתי). דווקא מהבחינה הזאת המשחק בנוי ממש טוב. אם אתה מרגיש שזה הכרחי, נסה לשים לב לכמה דברים:

1. משימות צד - סיים את כל משימות הצד שעל הלוח ברגע שהן הופכות לזמינות. למעשה - זו הדרך של המשחק לגרום לך לעשות גריינדינג בלי לעשות גריינדינג - וגם יאפשר לך לפתוח בשלב מסויים יכולות שמאוד עוזרות בבוסים (ריבוי גליטרים למשל).
2. שמור על ציוד מתאים - ציוד מתאים שמנצל את החולשות של הבוסים ומגן עליך מההתקפות האלמנטים שלהם הם גם סוג של חובה החל משלב מסויים.
3. הגנה הגנה הגנה - זה אולי העניין הכי קריטי: בוסים דורשים טקטיקה שונה לגמרי מאויבים רגילים, שלעיתים קרובות דורשות הרבה מאוד סבלנות ("היכון" על כפתור ההגנה והתקפה רק אחרי מתקפות חזקות של הבוס, כשהוא ב-cooldown עד ההתקפה הבאה). החל משלב מסויים פשוט אי אפשר לשרוד אחרת.

יכול להיות הרבה מצבים שצריך בהם גריידינג ולא רק לפני הבוס האחרון,
אם למשל אין לך פמילייר שיש לו מתקפה טובה על הבוס או אם עשית מטמורפוסיס לפני בוס קשה.
מצאתי שרוב המשימות צד משעממות בדיוק כמו לעשות גריינדינג וגם לוקחות יותר זמן אז אני רואה אותן כגריינדינג.

אני כבר כמעט שעתיים בבורדרלנדס 2, לבינתיים תענוג.

1) סיימתי את כולן, פרט לאחת, שבה אני צריך להרוג אויב מסוים, עם מתקפה מסוימת. אני עושה את המשימה הזאת דרך הגריינדינג. גם פתחתי כמה וכמה יכולות מיוחדות.
2) בשביל ציוד מתאים, צריך כסף. בשביל כסף, צריך גריינדינג. זו גם אחת הסיבות שאני עושה את זה, עכשיו. אני צריך לקנות ציוד לכמה יצורים חדשים שהוספתי לחבורה, כי עכשיו יש לי 3 "מאמנים" ולא 2.
3) ברור לי שאני לא הכי טוב בעולם במערכת הקרב ובטח יש מלא דקויות שאני פשוט לא שם לב אליהם במהלך הקרב. בגלל זה אני צריך גריינדינג. ככה אני פשוט אהיה חזק מספיק, בשביל לנצח למרות החסרונות שלי. את כל הקטע של ההגנה וההתקפה בזמנים הנכונים, אני כבר עושה לא רע בכלל.

התחלתי לשחק בFUZE. החדש של אינוסמניאק, אני משחק בקואופ עם חבר ובינתיים נהנה, הביקורות די חלשות אבל כרגע מדובר במשחק כיפי, כיף לשחק בקואופ והנשקים כמו תמיד אצל אינוסמניאק מעולים, לא משחק שיבלוט השנה בשום צורה, אבל כיף עם חברים

טוב סיימתי את SOTC,הקולוסוס האחרון היה קצת מעפן אבל המשחק מעולה.

עכשיו אני לא יודע למה כדאי לי לעבור,יש לי כמה אופציות נחמדות מפלוס-
Xcom,כלבים ישנים,דארקסיידרס1,המערה,SPEC-OPS,דימון סולס ואינפיימוס 2.

יש גם את היטמן אבסולושן בפלוס אבל אין לי מקום בהארדיסק כי איכשהו הוא שוקל 16 פאקינג ג'יגה 😐

החלטתי להוריד את Xcom בינתיים כי נורא אהבתי את הדמו בזמנו והיו לו תגובות מאוד חיוביות אבל נראה לי הוא יהיה לי קשה מדי,אני גרוע במשחקי RTS.

XCOM משחק מדהים, המערה גם מצויין אבל קצרצר וסגנון מאוד שונה מהאחרים. תשחק במערה כשימאס לך מפיצוצים ורובים 😃

מחלק את זמני בעיקר בין Mario & Luigi: Dream Team לבין פיקמין 3.

מריו ולואיג'י בינתיים ממש מוצא חן בעיניי. חלק מהביקורות אמרו שזה המשחק הכי פחות מוצלח בסדרה אבל נכון לעכשיו, 8 שעות פנימה, אני לא מרגיש ככה. יש בו קטעים שכתובים נהדר, המערכת קרבות שלו לוטשה ועובדת טוב יותר מאי פעם, הוא נראה מצויין גרפית (אם אוהבים את הסגנון) ולואיג'י באופן כללי הוא דמות נהדרת. הבעיות שתמיד הסדרה הזו סבלה מהם - כמו למשל טרחנות בלתי נדלית בהסברים של איך לעשות כל דבר קטן (למה אני צריך דיאלוג של חמש דקות על זה שכשלוחצים A אז מריו קופץ? למה לחזור על ההסבר הארוך הזה שוב ושוב ושוב? למההההההההה?) - אבל בינתיים הוא כיף גדול ואני נהנה כמעט מכל רגע.

פיקמין 3 זה סיפור אחר. מצד אחד - זה כיף לראות סוף סוף משחק AAA של נינטנדו ב-HD. זה לא שהגרפיקה היא הדבר הכי מדהים בעולם - אבל יש חלקים בעולם הזה שנראים פשוט מצויין, ובאופן כללי זה נהדר לראות את רמת הליטוש הנינטנדואית בסדר גודל כזה. וליטוש, באופן כללי, זה משהו שיש ברמות במשחק הזה. הכל מרגיש מחושב ומדוייק ומעולה, והדיאלוגים חמודים והפיקמינים מונפשים נהדר ומאחורי כל פינה מגלים משהו חדש.
מצד שני יש במשחק הזה הרבה מאוד בעיות. הראשית היא השליטה. אני משחק עם הווימוט+נאנצ'ק, כשהוויבלט יושב לי על הברכיים ומשמש מפה אינטראקטיבית (אני יכול לשלוח לשם את המנהיגים בלחיצת כפתור, שזה מאוד יעיל). זה מרגיש קצת מסורבל - והיה אפשר לעשות את זה הרבה יותר טוב אם היו מתכננים את זה מראש לוויבלט. אבל לא. כשמשחקים עם הוויבלט בלבד זה אפילו יותר גרוע, כי קשה עד בלתי אפשרי לשלוט באופן מדוייק לאן זורקים פיקמינים, ואז מפספסים לא מעט ובקרבות זה יכול להיות בעייתי.
באופן אישי אני גם מאוד לא אוהב את הגבלת הזמן לכל שלב. זה חלק גדול מהעניין אבל זה פשוט לא מאפשר לי להנות כמו שהייתי רוצה להנות ממנו. במקום לחקור את השלבים אני רץ עליהם בפאניקה מוחלטת. אולי היו צריכים פשוט לתת עוד חמש דקות לכל שלב וזה היה עוזר - כרגע משהו מרגיש לי לא מאוזן שם, הכל עובר מהר מדי ואני מרגיש שאני לא מספיק לעשות שום דבר בכל יום. מצד שני - אולי זה בגלל שאני גרוע.

דווקא ראיתי כמה קטעי גיימפליי של פיקמין 3 ביוטיוב ומלבד זה שהמשחק נראה מקסים (למרות שאני מסכים עם ארז שהגבלת זמן זה דרעק) יש לו כתיבה חמודה מאוד,הופתעתי לטובה בהתחשב בזה שיפנים עשו את זה.

עד כמה הוא יותר טוב מהראשון? כי אינפמוס1 שיעמם אותי יחסית למרות שסיימתי אותו (שזה גם הישג כי GTA4 שעמם אותי טילים ולא סיימתי אותו ככה שאינפמס בכל זאת עושה כמה דברים טוב 😃)

הוא לא קשה מדי? תן לי כמה טיפים שימנעו ממני תסכול.הבנתי שחיילים יכולים למות לי ואם אני עושה טעויות פטאליות בקמפיין אין דרך חזרה.

מריו ולואיג'י תמיד היתה סדרה שכתובה נהדר.

אינפיימוס 2 הוא כמו קפיצה של דור מהמשחק הראשון לדעתי. יש לו משימות שבאמת הפתחים היו עצלנים אבל בגדול המשחק מגוון יותר וגדול יותר.