במה אתם משחקים?

מחכה לסוויץ' 😃

מחכה לפס4/5.

אני כל כך רוצה לשחק בו ואני גורר רגליים כי הקטלוג האחורי שלי רק מתנפח ושזה משחק של איזה 25-30 שעות. אני מבאס את עצמי, אבל לאחרונה אני מוצא את עצמי יותר נשאר בסלון לראות איזו סדרה (Succession פאקינג יצירת מופת) במקום לשחק 😐

מה שבטוח יהיה לנו דיון מרתק עליו כשהרבה אנשים מעונינים בו כאן.

אני לקראת הסוף של kh3 ,אני לא יודע עם זה יותר משחק או יותר סרטוני מעבר ,אני מעריך שהרבה מהסרטונים מעבר נעשו דרך המנוע
של המשחק ,כי אחרת אין לי מושג איך הכניסו הכל לבלו רי
למרות שאני משחק דרך הגיים פאס

בכל מקרה אני יגיד את זה מאוד בפשטות

מי שמכיר את העלילה ,זה קינדום ארטס הכי טוב שיצא
ולמי שלא מכיר תחשבו על dmc lite + דיסני + סקוור איניקס
מי שלא מכיר את העלילה אין טעם לשחק ,לא תבינו מה קורה
ושאני מדבר על העלילה זה כולל גם את המשחקי צד
לקחו את כל העלילות וחיברו אותם למשחק הזה

בקיצור לרובכם לא מומלץ למרות שזמין בגיים פאס
אני ינסה לסיים את המשחק היום

מעבר לזה אני כבר בקומה 11 בלואיגי מנסיון 3 ,המשחק יותר טוב שמתקדמים ,יש יותר דברים לחשוב אליהם ,במיוחד שרוצים להשיג את כל האבני יוקרה בשלבים

אני משחק בצורה כזאת ,נכנס לשלב ,מנסה לעשות כמה שיותר בלי עזרה ,רק פה ושם שאני נתקע צופה בסרטון ואז ממשיך לבד
וזה כולל באבני חן
מה שכן גיליתי שלא כל שלב אפשר לעשות 100 אחוז אבני חן על ההתחלה ,בחלק מהאבנים צריך יכולות שמקבלים ביתקדמות במשחק

אני עדין חושב שהזווית מצלמה הזאת כבר מיושנת
זה היה טוב לגימקיוב ול3ds ,אבל בסוויץ לדעתי היה צריך fps

מה שכן גיליתי שאפשר לשחק את העלילה הראשית ב2 שחקנים
מה שיכול לעשות את המשחק קל בהרבה
ויש גם מולטי מקוון שלא ניסיתי

זה נשמע שאתה פשוט לא בקטע של משחקי מטרואידוניה, ולא בקטע של משחקי סולס-לייק...

במשחקי מטרוידווניה אין אפשרות לבחור תיאורי טקסט למרקרים, ולמעשה בכמעט אף משחק קיים אין אפשרות לבחור תיאורי טקסט למרקרים... למה דווקא פה זה מפריע לך?
הרי ברוב המשחקים האלו כמות נקודות העניין היא בסופו של דבר כל כך מזערית שאתה לא צריך לנהל דו"חות באקסל בשביל לזכור אותם: פה יש לך את האזור שלא חקרת וצריך לחזור אליו כשתקבל יכולת מסוימת, שם יש לך איזה NPC שצריך לראות מה קורה איתו, וכו'... אם זה עד כדי כך מפריע לך פשוט פתח מחברת או תרשום בטלפון. זה בערך הפיצ'ר הכי איזוטרי שיש.

ובמשחקי סולס, תאהב את זה או תשנא את זה, כל הקטע הוא שאתה בכל זאת לא נזרק לחדר הבוס מיד אחרי שנפסלת אלא נאלץ לחזור על קטע משחק קצר: הסיבה המרכזית לזה היא בשביל למנוע ממך לעשות brute-force רפטיטיבי מידי ולסמוך על זיכרון-שרירים עם ניסיונות רצופים להילחם מול הבוס עד שהוא נופל. זמן המשחק הנוסף הזה מוציא אותך מהפוקוס על קרב הבוס, ובעצם מצריך ממך להיות קצת יותר זהיר ומתוחכם וקצת פחות לסמוך על שינון.
אספקים משניים לבחירה עיצובית כזו הם שבדרך לבוס אתה אוסף עוד קצת דברים (במשחק מבוסס farming זה מקזז קצת את הדברים שאתה בדרך כלל מבזבז יותר מהם בקרב הבוס), וההבנה שלך כשחקן שלהפסד בקרב הבוס יש אימפקט יותר משמעותי מאשר סתם לחזור לנקודת שמירה ישר לפניו - לגרום לך להשקיע יותר כי הstakes גבוה יותר. זה בתכלס לא שונה בהרבה מעיצוב משחקים קלאסיים סטייל מגהמן (הפסד בקרב הבוס מחזיר אותך הרבה אחורה), זלדה (מוות מול הבוס מחזיר אותך לתחילת המבוך) או אפילו מריו (כשנגמרות הפסילות אתה צריך להתחיל מהתחלת השלב/עולם ולא מהצ'קפוינט האחרון).

אני חושב שזו בדיוק אחת הגדולות של אודיסי: ציר העלילה המרכזי בפועל הוא דווקא די מפוקס ולא ארוך מידי, ובסופו אתה מקבל את סצינת סיום 1. כנראה שרק אחר כך תתפנה לחיסול חברי הכת ואז תקבל את סצינת סיום 2. ואחרי שסיימת עם כל זה, אתה יכול לבחור להתפנות סוף לחלק היותר מיתי של המשחק עם אטלנטיס ולהגיע לסצינת סיום 3 + החיבור לסיפור הכללי יותר של הפרנצייז' (שבו נודה בזה, היה די פח כבר מהמשחק הראשון, אבל הם הצליחו לתפור אותו פה בצורה חביבה). וזה עוד לפני הexpansions.

הקטע המעניין הוא שאני לא מכיר עדיין אף אחד שסיים את קו העלילה הראשי-משפחתי, ולא המשיך אחר כך עם טעם של עוד לחיסול כל חברי הכת - מה שמראה לדעתי על פייסינג ממש מוצלח. אבל אני מניח שאם המשחק היה מחייב אותך לפעול הפוך ולרדוף את כל חברי הכת לפני שתגיע לסיום הראשון של המשחק (נניח כמו שקורה במשחקים סטייל Shadow of Mordor) אז זה היה הרבה יותר מלאכותי (ומעצבן).

לא מעניין אותי טיעונים של מה 'נהוג' ומה לא. מעניין אותי מה משרת את המשחק.

כל משחק ששם דגש על התיעצות במפה, גילוי יכולות ופתיחת איזורים צריך לתת אפשרות לשים מרקרים כמה שאתה רוצה ולצרף אליהם כל תיאור שהוא. למה זה לא קורה? חוסר מחשבה מספקת של המפתחים והיצמדות למה ש'נהוג'. ב-6 המרקרים שקניתי ב HK השתמשתי במקביל ורציתי לשים גם עוד ולא נשאר לי. אז כן, אני לא מעוניין להיסמך רק על הזיכרון שלי למה שמתי אותם, כמו שאני לא רוצה להוציא מחברת lol. בשביל מה יש יצוג ויזאולי בתוך המשחק? וגם אם אשלוף מחברת - זה לא מוחק את המינוס שהמשחק לא מאפשר זאת בעצמו.

לגבי הבוסים, כל מה שכתבת בבל"ת. ב HK המרחקים בין חדרי הבוסים לנקודת השמירה לא עקביים אז אין פה חישוב מתוחכם. יכולות מסויימות שאתה מוצא יכולות לקצר את זמן הניווט הזה. זמן המשחק הנוסף הוא חרטה שמרפד את משך המשחק בגלל שאתה צריך לחזור על עקבותיך פעם אחר פעם. זה לא גורם לי להיות יותר זהיר, זה גורם לי להיות מתוסכל ממערכת השמירה ולהגיע פחות מרוכז לקרב הבוס. כל הדיבור על brute-force הוא שטות.
מערכת השמירה הזו לא תורמת למשחק, לא גורמת לי 'להעריך' יותר את המשחק או איך שהוא מעוצב ולבטח לא גורמת לי להנות ממנו יותר. טוב שיש מודים.

פארמינג לא פקטור ב HK. האימפקט של הפסד הוא בזבוז הזמן של השחקן להגיע חזרה לקרב, נכון. אם על זה מבוסס העיצוב - שייבושם להם. הדוגמאות למשחקים אחרים שלך הם לא משחקים באותו סגנון. יכול להיות שנהרגתי בקרב הבוס ועכשיו החלטתי לחקור כיוון אחר לגמרי במפה. אני עדיין צריך לעשות את הדרך למקום מותי כדי להחזיר את ה'גופה' שלי.

וזה בלי להזכיר שבזבוז הזמן בהגעה למקום מותך תקף גם לכל מוות רגיל.

מיקום נקודות שמירה בסמוך לחדרי בוסים, גבול עליון למרחק (מס' מסכים) שתצטרך לעבור במקרה של מוות נגד בוס, שימוש במערכת הצ'ארמים של המשחק כדי להציע פונקציונליות בסגנון - כולם פתרונות לצמצום ה'טיילת' החלולה הזו וצמצום המקרים בהם המשחק נעמד בדרך של עצמו. אני נהנה ממנו יותר עם המוד שאפשר לי לשמור בכל מקום.

מה אני אגיד לך, אם אתה לא מסוגל לזכור שישה דברים במקביל אז תעבוד על הזיכרון שלך - יש משחקים במיוחד בשביל זה. זו תלונה קנטרנית בערך כמו שמישהו יתלונן שהוא לא מצליח ללחוץ מספיק מהר על הכפתורים וצריך שהמשחק יאט את הזמן או יתן לו כפתור ניצחון אוטומטי בקרב. הexploration והמעבר על המפה כדי לחפש עוד סודות שאולי פספסת הוא בדיוק העניין במשחקי מטרוידוניה.

קטעים איתך... עכשיו עברת להתלונן על פיצ'רים: בטח שאפשר לקצר את זמן הניווט - כל הקטע הוא שהמשחקים האלו מעודדים אותך לעשות exploration ולנסות למצוא דרכי קיצור או יכולות חדשות. אתה עדיין לא תופיע שוב ושוב מול הבוס ישירות כך שצריך להמשיך ולשחק זהיר, אבל תוכל לגלח זמן שיטוט ארוך יותר.

גרינדינג בהגדרה זה חרטה שמרפד את המשחק... שוב פעם נראה שהבעיה שלך היא עם הז'אנר: אתה לא אוהב משחקי מטרוידוניה ולא אוהב משחקי סולס-לייק, אז בטח שמשחק שעושה את שניהם יפריע לך.
אני בעצמי לא אוהב משחקים עם גרינדינג ולכן גיליתי שסולסלייקים הם לא כוס התה שלי, אבל אני כן מבין שאני צריך להיות יותר זהיר במשחקים כאלו בדיוק כדי לסבול פחות מהאלמנט של הגרינדינג, ושאני בא פה למשחק שבו אני לא יכול לסמוך על brute force רפטיטיבי של הבוס עד שמתישהו אני אנצח אותו עם קצת מזל ותזמון נכון. זה חלק מהאתגר והעניין.
יש סקאלה שלמה שלל משחקים עם קרבות בוס: החל מאלו שמאפשרים לך לחזור ישירות על קרב הבוס שוב ושוב ושוב ברצף עד שתנצח אותו בטעות ובלי להעניש אותך על זה שאתה מפסיד (נניח גוואקמילי, אם בא לך מטרוידוניה פשוט יותר), דרך משחקי הסולסלייק כמו הולו נייט, ועד למשחקי רוגלייק בקצה השני (לך תתלונן בDead Cells על זה שמוות בקרב בוס מחזיר אותך קצת אחורה... שם אתה חוזר לתחילת המשחק והשלב נוצר מחדש). פשוט תמצא את מה שמתאים לך במקום להתלונן על מה שלא.

גם פה, אתה מתלונן בדיוק על הדזיין של משחקי סולסלייק: אתה יכול בכיף שלך ללכת לכיוון אחר לגמרי במפה ובלי לחזור לאזור שבו מתת קודם - זה פשוט יעלה לך בדמות יותר חלשה ו/או אובדן של פארמינג שעשית קודם. המשחקים האלו מאלצים אותך לעשות בחירות כואבות לפעמים בין להמשיך ולדפוק את הראש בקיר אבל לשמור על מה שצברת, לבין לוותר על מה שצברת ולנסות כיוון אחר (או שפשוט git gud ואז לא תצטרך לבחור).

או... שפשוט תשתמש במודים וצ'יטים למיניהם - זה המשחק שלך אז פשוט תעשה מה שבראש שלך אם זה מה שגורם לך להנות יותר: שחק את דום עם IDDQD, שחק את וורקראפט עם צ'יט של זהב ועצים, שחק את מגה-מן באמולטור שמאפשר לך לשמור בכל נקודה במשחק, שחק את אקסקום 2 עם מודים שמבטלים את מונה התורות, ושחק את אססינס קריד במוד של דיסקברי טור. לאף אחד לא אכפת.

אין סיבה שאני אזכור בעצמי. המשחק מוכר חבילות של מרקרים כך שבו-זמנית אפשרי שיהיו לך מספר דו-ספרתי של מרקרים על המפה. למה לזכור את כל נקודות העניין האלה במקום שאוכל לשייך טקסט לכל מרקר? מה הקשר בין חיפוש סודות לאי-יכולת לכתוב תיאור על סממן. להיפך, בגלל שאני חוקר ומוצא סודות, ומוצא מקומות שהם לכרואה דד-אנד, או מקומות שמצריכים יכולת שעדיין אין לי או סתם כל נקודת עניין כלשהי - מתבקש עד מאוד שאוכל להזכיר לעצמי בקלות ובמהירות מה נקודת העניין.

זה לא קנטרי. זה no-brainer בכל משחק פתוח שהמפה בו משחקת תפקיד.

--
הקטע בקיצור הניווט היא שהטענה שזמן השיטוט מתוכנן ומדוקדק הוא שטות. זה פשוט מיקום אי-עקבי ולא חכם של מקומות שמירה לאורך המפה כולה ובמיוחד בקרבת קרבות בוס.

למות ולעשות את הדרך החזרה לנקודת המוות זה לא גריינדינג. זה בזבוז זמן. אני לא צריך להילחם בדרך. אני רק צריך להגיע לשם כדי שאוכל להמשיך למשהו שאני באמת רוצה לעשות. זה נכון לכל מוות במשחק. אני לא רואה בעין יפה את בזבוז הזמן שלי כשאין לזה שום השפעה חיובית על המשחק.

מספיק עם השטויות של הbrute force. ל'שיטוט' לא צריכה להיות השפעה. אם תלך ראש בקיר נגד הבוס אז תמות פעם אחר פעם. לא צריך להיות כאלה נואשים כדי להגן על עיצוב לא חכם. נראה לי זו טיעון פרסונלי גרידא עבורך..נראה לי יותר אפקטיבי כ'עונש' זה להתמודד במהירות שוב ושוב נגד הבוס ולהמשיך לקבל בראש ממנו כי אני לא עושה את ההתאמות הנכונות -זה הזרז לשחק יותר נכון נגד הבוס, וזה יקרה יותר מהר אם אני לא צריך לעשות דרך ארוכה כל הזמן לזירת הקרב.

-
אין צורך להביא משחקים שעובדים אחרת בכלל. ל dead cells יש היבט של פרוצידרילות בשלבים אז זו דוגמה רעה. אני מדבר ספציפית על HK ואיך נקודות השמירה לא משרתות אותו. לטיעונים של 'ככה זה בסוג המשחקים האלה' אין מקום ומונע הסתכלות מפוכחת על מה אפשר לשפר.
--

אין בחירה כואבת ב HK. אין שום בעיה לעשות את הדרך למקום מותך. אין דפיקה בראש כי גם אני מת מול בוס הגופה שלי מחכה באיזור בטוח. אין כאן קושי. אין כאן אתגר.
אין מאמץ. מה שיש פה הוא מטלה. Chore ותו לא. בזבוז זמן ולא יותר. אז אם העיצוב מסתמך על זה שהשחקן יתעצבן על מערכת השמירה ויחליט 'וואלה, אין לי זין לעשות את הדרך לשם עוד פעם' אז העיצוב קלוקל (ואם כבר עדיף שיתן לי בחירה אחרי שאני טוען אם לוותר על הגופה ולקבל את ה vessel השלם שלי).

לא הצגת טיעונים שמראים שאופן השמירה ב HK משחק לטובת המשחק.
---

הצגתי אפשרויות רבות לשיפור מערכת השמירה ב HK שהיא אינה קוויק-סייב ותואמת לרוח המשחק:

1) פיזור ספסלים באופן מושכל יותר, במיוחד ליד קרבות בוסים שהשחקן ירצה לחזור אליהם במהרה לאחר מוות.
2) רק לגבי מוות בידי 'בוס' - מספר מסכים מקסימלי שהמשחק יכול לזרוק אותך אחורה.
3) למשחק יש מערכת צ'ארמים. צ'ארם אחד מאפשר לראות את מיקומך במפה (לא מכיר משחק אחר שמגביל את האפשרות הזו). זה יהיה ברוח המשחק לשים צ'ארם שנותן אפשרות שמירה נדיבה יותר מאשר מה שקיים באופן רגיל.

4) המשחק מוכר לשחקן גם את האפשרות לשים מרקרים על המפה. אפשר גם למכור אייטמים שקשורים למערכת שמירה.
5) אם אתה לא רוצה לחזור לגופה - אפשרות לספוג 'קנס' של חצי מהכסף שלך כדי לקבל את החצי האחר ולקבל vessel שלם. או כל סטיפולציה אחרת שאתה יכול לחשוב עליה. פשוט שאני יכול לבחור בה מיד אחרי שהטעינה לאחר המוות מסתיימת.

כל אחת מהאפשרויות האלה משפרת על המצב הקיים בלי לגזול שום דבר ששווה להתעכב עליו. זה שאני יכול להפעיל מוד לא פוטר את המפתחים מהעיצוב הלקוי הזה ואי-הענקת מחשבה מספקת לגביו, לבטח גם בגלל גישה של 'ככה זה בז'אנר וככה נהוג אז למה לבחון את זה'.

חחח קאז אתה מתעקש להיות בו זמנית גם הגיימר וגם הGame director. המשחק מנסה לגרום לך לעשות את אותו דבר X פעמים כי ככל שאנחנו עושים פעולה X יותר פעמים אנחנו נהיים יותר טובים בה ככה עובד המוח האנושי אף אחד מאיתנו הוא לא מעל המכניקה הזו.

אתה בעצם אומר "לא, לא בא לי להשתפר אני רוצה שיהיה סייב פוינט בכל מקרה גם אם עדיין לא השתפרתי מספיק"
כשאתה תשתפר מספיק אתה תנצח את הבוס זה לא מסובך.אולי גם באונליין בFPS צריך סייב פווינט למקרה שקיבלת headshot?

כל ההצעות שלך רק מנסות להפוך את המשחק לקל יותר. הפיתרון לכך פשוט מאוד ואני חוזר עליו שוב: git gud. התלונות שלך נובעות מתסכול כי אתה שחקן גרוע.

הוא גם עושה לעצמו חיים קשים עם המקלדת והעכבר... אני שם כסף שאחרי כמה ימים עם גיימפאד קאז מקבל בוסט לביצועים שלו במשחק.

דווקא משחקים כאלה אני מעדיף לשחק על המקלדת, כי השליטה לא אנלוגית. עם גיימפד תצטרך להשתמש ב-dpad, שהוא נחות משמעותית ממקלדת לטעמי. או ב-thumbstick, שזה די טמטום למשחק לא אנלוגי.

באמת אינטר? אני לא יכול בלי Dpad מרגיש כל כך מדויק, ולא שוחק את האצבעות כשאתה עושה תנועות מהירות. כשהתקנתי את Bloodstained
על הנייד החדש שלי, ניסיתי בהשראת קאז (ועצלנות לקנפג את הדאולשוק) לשחק עד הבוס הראשון עם עכבר ומקלדת (סיוט מהלך)
לשחק רק עם המקלדת היה משמעותית יותר נוח, אבל עדיין עם הDpad שחטתי את הבוס הזה על הניסיון הראשון.

כאילו אין ספק שאם הבחירה צריכה להיות בין מקלדת לבין עכבר ומקלדת אני בוחר במקלדת כל יום, אבל לא יודע בעייתי לי.

מצד שני אני מההזוים האלה שאשכרה יכולים לטעון שבכל דור הם משתמשים בDpad יותר ממה שהם משתמשים באנלוג סטייק או במקלדת אז אולי זה קשור לזה.

מקלדת הרבה יותר מדויקת, מהירה ופחות מעייפת את היד לדעתי. תסתכל על speedrunnners למשל, הרוב משחקים עם מקלדת.

התחלתי את HADES. בינתיים מהממש מעט ששיחקתי - מאוד נהנתי. אבל אשמח לטיפים, אם למישהו יש, כי אני נראה לי מאוד גרוע 😃
אני שיחקתי גם במשחקים הקודמים שלהם והם היו "בסדר", נטשתי אותם אחרי לא הרבה זמן... אבל מזה אני חושב שאהנה הרבה, הרבה יותר.
זה אמנם ROGUE שכזה, אבל יש התקדמות בכל פעם שמתים, והיא מורגשת... לפעמים אפילו נחמד למות, ולדבר שוב עם כל החבר'ה הקבועים ולגלות דברים חדשים שקורים. גם שיטת השדרוגים מעניינת ומגניבה. בקיצור יכול להמליץ עליו בחום, בטח במחיר שלו, ובטח כשעדיין היה לי קופון של אפיק אז הוא עלה לי אפילו פחות 😁

משחק מעולה. 'סיימתי' אותו כמה פעמים בגרסאות המוקדמות יותר, כשהוא עוד לא באמת היה גמור מבחינת כל התוכן, ובהחלט יש לי כוונה לחזור אליו לריצה שלמה בקרוב עכשיו כשהוא יצא רשמית.
בקשר לטיפים, אין לי איזה משהו מיוחד... אתה תפתח נשקים חדשים, יכולות חדשות, עם הזמן תבין מה עובד לך יותר ותנסה לדבוק בזה. מדי פעם האלים יחייכו אליך (תרתי משמע) ותהיה לך ריצה שאתה OP בה מבחינת שילוב היכולות, ומדי פעם תמצא את עצמך 'תקוע' עם יכולות שאתה לא מכיר ושלא מתחברות, מה שבהחלט לא פחות מהנה.

בסוף זה סגנון משחק שאי אפשר באמת לא לנצח בו, השאלה היא רק כמה זמן זה יקח. בכל ריצה נוספת אתה אוסף עוד שדרוגי קבע, ואתה הולך ומתחזק. אם אתה ממש גרוע אז תסיים את המשחק כשאתה OP מטורף ביחס לאויבים, ואם אתה ממש טוב אז להפך. כנראה שהמציאות תהיה איפשהו באמצע כמו רובנו.
אבל זה לא משנה, זה לא משחק שמשחקים כדי 'לנצח' כי זה כאמור יקרה בכל מקרה אם רק תשחק מספיק. זה פשוט משחק מאוד, מאוד מהנה שכמעט תמיד מושך אותך ל"רק עוד ריצה אחת..." 😃.

תודה! מעודד בהחלט... ראיתי שיש גם מצב ״אל״ בו אתה מתחזק יותר ויותר כשאתה מת, ומצב ״שטן״ שהוא קשה יותר, אבל בינתיים כמובן שלא הפעלתי את שניהם. נראה לי אני אתמכר לזה, משחק מעולה לשחק בו גם בלי סאונד כמעט בלילה, תחליף טוב לHS
בכל אופן כבר מהמעט ששיחקתי אין לי הרבה ספק שזה הכי טוב שניסיתי אי פעם בז׳אנר

הטיפ העיקרי שאני יכול לתת לך לשלבים הראשונים של המשחק הוא תמיד לבחור את כלי הנשק שנותן לך בונוס של 20% למשאבים (הוא מוקף כזה בהילה מנצנצת בחדר בחירת נשקים). זה גם יאפשר לך להתנסות עם כל כלי הנשק ולא להתפקס רק על אחד מהם, וגם יאפשר לך לצבור מספיק מהר שדרוגים קבועים שהופכים את המשחק לקל יותר (מומלץ במיוחד לחסוך הרבה ולקנות כמה שיותר Death Defiances כמה שיותר מהר).

ככל שאתה מוצא אותם, מומלץ תמיד להשקיע בשדרוגים של הרה (הגלגל המוזר הזה), הרמס (הכנפיים) ואם בא לך גיוון אז דדלוס (הפטיש). הם נותנים בוסטים מאוד מוצלחים שעוזרים כמעט לכל מטרה. כשאין לך את האופציות האלה תתחיל לנסות להתנסות עם האלים הנוספים, להבין מה הקטע של כל אחד מהם ותתחיל לחשוב מה מתאים לך לכל סיטואציה.

וזהו, חוץ מזה... פשוט תשחק. תתאמן. תלמד את האויבים והדפוסים שלהם, תתחמק הרבה, אל תתיאש. מהר מאוד מתחילים ״לעלות על הגל״ ולהתקדם בקצב טוב.

כמו כן - יוווו, איזה משחק מעולה זה!

תודה גם לך! טיפ שנשמע מצויין ומתאים לסגנון שלי 😃
הייתי בטוח שזה מגן או משהו כזה בחדר נשקים... או שאתה מדבר ל משהו אחר ולא שמתי לב למה שאתה מדבר עליו.
בכל אופן חשבתי שאפשר רק נשק אחד בכל ריצה

לא..
הפעולה שאני מתלונן עליה היא לא הקרב נגד הבוס אלא בזבוז הזמן בהגעה אליו אחרי מוות. אין לי בעיה למות בקרב נגדו 10 פעמים. יש לי בעיה שהמשחק מבזבז לי את הזמן כל פעם לעשות את הדרך לזירת הקרב.

הדרך לשם אינה חלק מהקושי והאתגר והיא chore גרידא ולכן היא סתמית. היא לא משרתת את המשחק במאומה. אין לי מה להשתפר שם. ולראייה יש בוסים עם נקודות שמירה יותר קרובות מאחרים.

אינטר, ואני אומר למפתחים git gud. תבינו מה התפל ומה העיקר במשחק ומה מניע את האתגר. השיטוט חזרה לזירת הבוס הוא התפל והסתמי, והצעתי פתרונות פשוטים שמשמרים את רוח המשחק.

אכן אפשר רק נשק אחד בכל ריצה.

אנסה לעשות קצת סדר: דבר ראשון, כמובן שהמטרה הראשונית שלך צריכה להיות לאסוף כמה שיותר מפתחות כדי לפתוח את כל הנשקים לשימוש.
אחרי שתעשה זאת, שים לב לפני כל ריצה שאחד מכלי הנשק בחדר בחירת הנשקים מוקף במעין הילה כזאת. אם תבחר את הנשק הזה הוא יתן לך 20% בונוס על חלק מהמשאבים (זה גם יציין את כשתבחר את הנשק עצמו). ההילה הזאת מופיעה גם לפני שאתה פותח את כל הנשקים, אבל לפעמים היא קשורה לכלי נשק שעדיין לא פתחת, אז בשלב הראשוני אפשר להתעלם ממנה.

יש עוד מלאאאאאאא טיפים, אבל לדעתי חלק גדול מהכיף במשחק הזה הוא לגלות את הדברים לבד, אז התמקדתי רק ממש ממש בבסיס של הבסיס.

סימתי את לואיגי מנסיון 3
כולל כל האבני חן וכל הבו ,שזה דברים אופציונלים
למרות זה קיבלתי רק ציון c ,כי כניראה הציון הסופי נקבע לפי הכסף
שיש לכם בסוף המשחק ,אבל זה שטויות

בגדול המשחק טוב ,אבל מאכזב שנשארו בזווית מצלמה כזאת
נקווה שהמשחק הבא יהיה כבר ממבט ראשון

מה שאכזב אותי זה לגלות שיצאו dlc בתשלום למצב מולטי
המשחק לא מפציץ בתוכן ,ולדעתי זה היה צריך להיות בחינם
אני לא קניתי את זה ,גם לא לתמוך בdlc וגם כי אני לא משחק אונלין

כמשחק סינגל עם אופציה לקו אופ של שני שחקנים
היתי נותן למשחק 6.5 שאני חושב על זה
לא שהמשחק לא טוב ,הבעיה זה כמות התוכן ,והעניין אחרי שאוספים
הכל אין הרבה טעם לחזור לשחק
זה לא מאריו או סוניק שאפשר לרוץ בכיף פעם אחר פעם

המשחק די קצר די קל ,בגלל זה הציון הנמוך
וזה לא מסוג המשחקים שהיתי מעדיף לשחק אונלין למרות שיש מצב כזה
יש רק 17 שלבים מאוד קצרים ,הזמן הנוסף זה זמן של לעשות דברים מהצד שזה לא חובה
אין גם כימאת דברים בסגנון מטרווניה שחיבים לחזור לשלבים מוקדמים ,רוב המשחק אפשר לרוץ שלב אחרי שלב
ורק במקרים מאוד ספציפים יש צורך לחזור לשלבים לפני
וגם זה קצר ,רוב החזרה אחורה זה אופציונלי לעשות את האבני חן
ואת הבו ( רוח מיוחדת במשחק )

עכשיו אני חיב להגיד ,כל עוד המשחק נמשך ,מאוד נהנתי מימנו
יש גיוון בכל שלב ,יש פאזלים נחמדים לפתור ,הגרפיקה מינוס הזווית מצלמה טובה מאוד לסגנון

אבל זה משחק שלדעתי היה צריך איזה 30 שלבים כאלו ולא 17
ומשחק שהיה צריך עוד כמה שדרוגים לכלים שמתקדמים

או לחלופין משחק שהיה נמכר ב30 דולר ,ואז היתי נותן 9

דבר נוסף שהציק לי זה החוסר בדיבוב
אין הרבה טקסט במשחק ,וחבל שנינטנדו לא מתקדמת בתחום
הזה ומתחילה לעבוד עם חברת דיבוב
אנחנו לא בתקופת הn64
הקצת מאוד טקסט שיש במשחק ,היה אפשר לעשות בלי הרבה תוספת
כסף לפיתוח עם היו שולחים לחברה שמתמחה בדיבוב

בכל מקרה מסוג המשחקים כטובים כל עוד הם נמשכים
אבל לא נמשכים הרבה

אתה מנסה להאיץ את הlearning curve ואין טעם כי אם אתה נפסל כרגע אז היית חווה את התסכול גם בקרבות חוזרים ונשנים נגד הבוס.
המטרה של להחזיר אותך אחורה, זה שאתה תמרמר על זה כמו שאתה מתמרמר על זה עכשיו, אבל שזה יציק לך בראש ואתה תחזור למשחק לנסות שוב.

ככה אנחנו, אנחנו שוכחים מהר את ההישגים שלנו אבל זוכרים מצוין את הדברים שנכשלנו בהם ומשחק כמו HK יושב על העניין הזה.
עכשיו כמו שאמרתי כשאתה חוזר אחורה, אתה נלחם נגד כל האויבים החלשים שבעצם מאמנים אותך שוב ושוב על המכניקות, ואז שאתה מגיע לבוס אתה מגיע טוב יותר ומשופר יותר, הרי עוד כמה ימים האזורים שאתה מתלונן עליהם אתה תעבור אותם בעינים עצומות ככה זה.

אפילו במשחקים שבאמת בנויים סביב save scumming מתוך חלק אמיתי של הdesign שלהם יש לך learning curve בהם.

כמו שסויים אמר, מה אני שאגיד לך איך לשחק את המשחקים שקנית בכסף שלך, כן? אבל רוב האנשים עוברים את מה שאתה מתאר כאן, זה טבעי לחלוטין זה אמור להיות ככה לכל דבר שדורש סקיל, אתה רוצה לסיים את המשחק כמה שיותר מהר ולעבור למשחק הבא? זכותך המלאה
אבל זה לא בעיה במשחק כמו שאתה מציג את זה, זה חוסר הסבלנות שלך לחכות עד שהסקיל שלך יגיע לרמה הדרושה.

הקטע של השדרוגים אחרי המוות ברוגלייקס מרגיש לי קצת דבילי. אתה לא יכול לדעת אם סיימת את המשחק בזכות עצמך (סקיל) או סתם כי מתת מספיק פעמים והפכת overpowered באיזשהו שלב. קצת מגוחך שמשחק מתגמל כישלון במקום הצלחה, די מוציא את העוקץ מתחושת ההישג: סיימתי את המשחק כי אני גרוע, לא כי אני טוב. אבסורדי משהו.