אמת וגם...
באיזה עולם בדיוק סצינה שבה אלי מאפשרת את ההריגה של ג'ואל בכלל מתקבלת על הדעת? זה לא איזה משחק RPG שאפשר לברוח עם החלטות כאלה,כל הפרנצ'ייז מושתת על הקשר העמוק בין שתי הדמויות האלו וברור שלא משנה כמה השקר של ג'ואל משמעותי עבורה או מה הוא עשה כדי להציל אותה,היא לא הייתה מאפשרת לרצח שלו להתרחש..ברצינות,איך אפשר בכלל לחשוב אחרת? בכל מקרה אני התחברתי לסיפור הנקמה ולזעם הבלתי נשלט כמעט של אלי,אני חושב שהחלק הזה בוצע מעולה.
מה שתיעבתי היה הסוויץ' הזה לאבי כחלק מניסיון נואש של דרוקמן לגרום לי לראות איזושהי תמונה כוללת שברור לי שכמובן קיימת,אבל בהתחשב בחיבה העמוקה לג'ואל שפיתחתי במשחק הראשון,בכנות,פשוט לא אכפת לי,הכעס של אלי היה גם הכעס שלי,ועד הרגע האחרון רציתי להרוג את אבי. כמובן שזה רק אני,ואני מעריך את הניסיון שלהם לעשות משהו אחר,גם אם מרגיש לי מנותק מהמציאות והחוויה האנושית של משהו כמו נקמת דם
עריכה: עידן צודק,מי שלא סיים את TLOU 2 לא לקרוא


