במה אתם משחקים?

אבל השאלה הגדולה נדב איפה הוא עומד בעיניך מול הראשון? 😃
שמח שנהנהת, גם איכשהו לא חטפת באמת את ה... ספוילר אז מאמין ששום דבר לא הרס לך את החוויה (בניגוד אלי)
ובכל זאת שאני קורא את מה שאתה אומר אני קצת מתחרט שלא רכשתי את המשחק למרות הספוילר, אולי הדעה שלי היתה יותר חיובית ואוהדת אם הייתי משחק בעצמי.

אני חושב שהמשחק יותר טוב מ-TLOU1 בכל אספקט, כן, גם העלילה. אני לא יכול להכחיש שיש משהו יותר נעים בבטן בלשחק משחק מסע שבו משחקים שתי דמויות נגד העולם לעומת משחק שמתרחש כולו באותו אזור ומנסה לעשות קייס ש-ERA ממש אבל ממש שונא (כלומר - both sides). אבל אפילו אם המבנה של TLOU1 היה יותר נוח למוח הלטאה שלי, אני אוהב מה שעשו עם TLOU2. הוא פשוט כתוב כמה רמות מעל ל-TLOU1, ואני אומר את זה כמישהו ששחק ב-TLOU1, ההרחבה left behind ואז TLOU2 ברצף. בעצם אפשר להגיד שיוני 2021 היה "חודש TLOU" בשבילי ואין לי בכלל ספק ש-TLOU2 הוא הדבר הכי טוב בחודש הזה. אני גם מרגיש שהיה לו אימפאקט יותר גדול עלי מאשר הראשון, עם כמה שאני לא מצליח להיות אדיש או להשאר יבש בסצנת הפתיחה והסיום של המשחק המקורי.

לדעתי הכיוון של TLOU2 היה מאוד חכם. לא סטנדרטי למשחק וידאו, הדבר היחיד שהוא בר השוואה היא סדרת MGS ביותר מאספקט אחד, אבל כמובן ש-TLOU2 כתוב הרבה יותר טוב מסדרת MG. זה משהו שהייתי מצפה מסדרה כמו the leftovers, לא ממשחק וידאו. הכיוון היה לדעתי מצויין, אפילו אם היה אפשר לחתוך קצת שומן באמצע.

(ספויילרים לסוף של TLOU2)

אז הדיעה שלי על TLOU2 היא שזה משחק נהדר בכל רמה אפשרית, הפקה ברמה שלא ראינו מעולם וגם כנראה לא נראה עד המשחק נוטידוג הבא, וכתיבה שהיא לדעתי מתעלה על הז'אנר. אפשר לא לאהוב את הכיוון שהם לקחו, אבל אי אפשר להכחיש שיש פה משחק שמרומם את ז'אנר משחקי הוידאו עוד שלב לכיוון להיות פורמט סיפורי לגיטימי. ולא ממש דברתי על זה אבל הגיימפליי באמת נהדר. מצאתי אותו קצת לא מאוזן ברמה HARD כשקרבות רגילים היו קלים מאוד ומצד שני רגעים מתוסרטים שבהם עשרות מפלצות רצות אליך במקביל יכלו להיות קצת מתסכלים, אבל סה"כ זה משחק עם גיימפליי נהדר ומערכת התגנבות שרק MGS5 עולה עליה בעולמנו המודרני שאין יותר משחקי התגנבות אמיתיים.

אני מסכים שעלילת המשחק כתובה ברמה שפשוט לא קיימת במשחקי וידאו, והוא לקח כיוונים לא צפויים, לטוב ולרע... כמו בחיים.
עכשיו, אתה אולי לא יודע את זה כי חששת לקרוא בנושא בגלל ספוילרים, אבל הרבה מהביקורת הכי גדולה כלפי המשחק הייתה בכלל ש

אני גם ממליץ לך לצפות בקטעים של "מקצוענים" במשחק, ותראה עוד מלא אנימציות שבטח לא ידעת שקיימות במשחק, הניואנסים הקטעים האלה באמת הפכו עבורי כל מפגש למשהו מותח הרבה יותר.
אני גם צפיתי באשתי משחקת באיזה חצי משחק בינתיים, והרבה פעמים היא פשוט בורחת מהאוייבים לכיוון ה"יציאה", וזה לא פחות מותח מלהלחם נגדם, זה נותן תחושה של סרט מרדף מטורף, ממליץ לנסות גם ריצה כזו מתישהו 😃

לגבי זה שאהבת את הסיפור יותר מהראשון - לא בטוח בכלל שהיית מרגיש ככה אם היית משחק בTLOU1 *לראשונה* עכשיו, ואז בשני. יכול להיות שבפעם הבאה שתשחק בTLOU2 (אולי לפני המשחק השלישי) אז תרגיש ככה.
ומה באמת דעתך על משחק שלישי, עכשיו כשסיימת?

אז בעצם השניים שהכי אהבו את המשחק הם זה שעשה מרתון TLOU עם כל התוכן הקיים, וזה שרץ על כל המשחק ביומיים. כלומר שני המשוגעים 😃.

אבל ברצינות, שמח לשמוע שככה עפת עליו. האמת שקשה לי לא להסכים עם כל מה שאמרת ברמה העקרונית - כלומר זה משחק מצוין עם ערכי הפקה פסיכיים, כתוב מצוין, מנסה לקחת את המדיום והסיפוריות שלו צעדים אמיתיים קדימה (הרחבתי על כך בזמן אמת כשסיימתי אותו), יש בו גיימפלי אדיר, אכן ההתגנבות בו נהדרת וממש לא מה שציפיתי שND יצליחו להרים ברמה כזו.
ההבדל הוא שאצלי יש את ה"אבל" הזה בסוף כל הדברים האלו, ואצלך אין.
לא אהבתי את המבנה של המשחק מבחינת החוויה שלך תוך כדי משחק, גם אם רעיונית אני יכול להבין ואפילו לאהוב, תאורתית, את מה שהם עשו. כל הקטעים עם אבי היו מבחנתי פילר מתמשך, לא אהבתי אותה בהתחלה וגם לא אהבתי אותה בסוף, גם אם היא צודקת, כדמות היא נשארה דמות שלא אהבתי.
כל הקטע הזה של both sides היה כל כך ברור בערך מהשנייה שהתחלת לשחק את אבי, ובתכלס לא נאמר או נעשה שם משהו מעבר לזה לאורך כל 15 שעות המשחק שעקבו, עד שחוזרים לשחק את אלי שוב לאפילוג.
כלומר כן יש לה סיפור, מגלים את הרקע שלה ויש בהחלט אירועים עם הצלקות וכל זה, החברים שלה וכו'.
אבל הסיפור שלה לא באמת עניין אותי כי היא כדמות אף פעם לא הפסיקה לעצבן אותי, וכל הקטע הבאמת מעניין שהמשחק ניסה לעשות עם both sides בסוף לא באמת התקדם לאנשהו מאז הרגע שהבנתי שהם עושים. הרגשתי שאני כל המשחק מהנהן לסיפור שניל חופר לי ועונה לו "כן, כן... both sides... כן, כן..." כשאני רק מחכה שזה יתפתח לאנשהו, וזה לא באמת קרה.

בסוף במשחק הזה יש שלושה סיפורים, יש את הסיפור של אלי, הסיפור של אבי, והקונספט המיוחד של both sides.
את הסיפור של אלי אהבתי באופן יחסי אבל אי אפשר להגיד שהוא היה מפותח או מלא כמו הסיפור במשחק הראשון, פשוט כי הוא רק חלק מסוים במשחק הזה.
הסיפור של אבי היה פשוט פילר מתסכל בעיניי, גם אם כתוב טוב ברמה הטכנית, רק בגלל שאף לא לרגע אחד היה באמת אכפת לי מכל אחת מהדמויות שהיו בסיפור שלה.
והקטע של both sides הוא רעיון מצוין ונסיון לקדם את המדיום שאפשר רק להוריד את הכובע בפניו, באופן העקרוני. בפועל, הרבה בגלל האורך והשומן המוגזם של המשחק הזה, גם הקונספט הזה יצא בסוף סוג של 'מוסר השכל' שאתה מבין די מהר במשחק ומאז צריך להנהנן לו כל כמה זמן בלי שזה מתפתח מעבר יותר מדי.

אני לא יכול להתווכח אפילו עם נקודה אחת שלך סטיק, אנחנו מסכימים על הכל, אני משער שפשוט יש דברים שהפריעו לך יותר מלי. גם יכול להיות שאחרי חודש שלם של TLOU ברצף הייתי כבר במצב דיכאון קליני והמוח שלי קבל את זה בצורה שונה.

אני בהחלט מסכים שהעובדה שהסיפור של אבי הועבר בקושי כ-40% ממשחק שלם פגע בה כדמות, ובטח שזה לא עזר שהיא מתחילה בתור דמות ממש אבל ממש מעצבנת ואתה כשחקן מגיע מראש בדיעה קדומה של לשנוא אותה. מעבר לזה, כשאתה מתחיל לשחק עם אבי אתה מגיע מרגע שמשאיר אותך תלוי באויר וכל מה שאתה רוצה בזמן שאתה משחק אותה הוא לחזור כבר לרגע ולראות לאיפה הוא מתגלגל. כלומר אתה מת לדעת מה קרה לדמות X, אבל במקום זה אתה מתעסק בסיפורי בניית דמות לאבי. אבל אני כן חושב, לפחות מבחינתי, שעד סיום המשחק כבר לגמרי התחברתי לאבי. וכן, היא בהחלט דמות הרבה פחות טובה מאשר ג'ול או אלי. אני אפילו אפריז ואגיד שהיא דמות פחות טובה מג'סי, איכשהו מהמעט זמן מסך של ג'סי חבבתי אותו למדי.

כל נושא ה-both sides נעשה הרבה יותר טוב ב-MGS, עם כמה שהכתיבה של TLOU2 עליונה לו בכל מובן אפשרי. העובדה שקוג'ימה נתן לך להתבוסס בפרספקטיבה של צד אחד בלבד במשך 4 משחקים (MG1-2 ואז MGS1-2) כשרק בסיומת של MGS2 הוא מרמז לעובדה שבעצם יש פרספקטיבה סבירה גם לצד השני. ואז, במהלך כמעט הזוי, כל המשחק החמישי (MGS3) מוקדש בבלעדיות לספר את הסיפור של "הצד השני" כסוג של פלאשבאק שמתרחש כמעט 50 שנים בעבר. היה בזה משהו אמיץ, אבל בו בזמן מבחינה מבנית זה היה הרבה יותר חכם ממה ש-TLOU עשה. הסיפור של "הצד השני" לא אכל לך את הסיפור של הצד שאתה רגיל אליו ואוהב אותו, הוא לא מנע פיתוח שלו, הוא לא גנב זמן מהסיפור. אני חושב שקוג'ימה הצליח איפה ש-TLOU2 נכשל, אבל בו בזמן TLOU2 הוא באמת מאסטר-פס, אין לי מי אחרת לתאר אותו.

אגב, רק רציתי לציין בנוגע לסופים המזוייפים,

לאסקין, בנוגע להמשך, אני כמובן אשמח לעוד משחק. אני לא בטוח עדין ב-100% לאיזה כיוון אני רוצה שיקחו את זה, אני משער משהו בסגנון של:

אבל ביננו, זה סתם fan fiction. מה שהייתי באמת רוצה לראות זה המשך, כי אני כן מאוד רוצה עוד מהעולם הזה. יאללה יוני 2025, חודש+ שבו אני משחק TLOU1-3 ברצף עד שביולי 2025 אני מתאבד.

לגבי הסוף שלך…

הכינוי שלו במשחק הבא יהיה...

לגבי ענייני SJW

אני באמת לא מבין את הסלחנות המופרזת הזו לשמרנות והמקובעות של הגיימפליי ב TLOU2. לא היה שום ניסיון לדחוף קדימה את הפורמולה באופן שאינו-בנאלי, מתבקש ומצופה ממשחק המשך על קונסולה יותר חזקה.

מבחינת קידום גיימפליי TLOU2 מרגיש כמו חבילת הרחבה. זה מרגיש שהשקיעו יותר במערכת ניגון גיטרה מאשר כל דבר אחר במשחק. המשחק ארוך יותר ומגוון משמעותית פחות. היבט הפאזלים הצטמצם. חוסר משווע וחוסר דימיון בסוגי אוייבים (אפילו אין בומרים). ה Stalkers מופיעים בפחות מ 5 סצנות במשחק. הבלו-פרניט שהמשחק מרמז עליו ביום הראשון בסיאטל נזרק לפח. איך לעזאזל לא היה סגמנט כזה אחרי שאתה מוצא סירה.

היבט הכספות במשחק הוא אחד מהגולים העצמיים העיצוביים הכי גדולים שראיתי אי פעם במשחק. זה אמור להיות סיכוי-סיכון של חקירת העולם כדי למצוא את הקודים לכספות.
בפועל אתה יכול לעבור על המספרים בכספת עד שאתה שומע קליק ייחודי וזהו. זה פשוט מגוחך. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה.

אינפלציה בעצי שדרוגים, שבניגוד למשחק הראשון, מחייבים התקדמות לינארית מיכולת אחת לשנייה. אתה לא חופשי לבחור מה אתה רוצה. כתצואה מכך יש ריבוי של יכולות לא מעניינות או שאתה לא משתמש בהם שאתה נאלץ לפתוח כדי להגיע למה שאתה רוצה. איך לעזאזל מפספסים הזדמנות כזו גדולה ליצור התאמה אישית של סגנון משחק ו re-playability?

איפה מערכת ביתור הגפיים נגד אוייבים אנושיים הכה מבתקשת במשחק האלים הזה? האופציה הטקטית לנטרל אוייב בירייה שקוטעת את היד שמחזיקה את הנשק.

המשחק צריך מחשבה מחדש על יכולת ה takedown היותר מדי קלה גם ברמות קושי גבוהות. שיביאו לך טייזר שאתה חייב לפגוע באוייב איתו לפני שתוכל לעשות לו טייקדאון. לטייזר יש שימוש מוגבל שנטען מחדש ע"י משאב סוללות שאתה מוצא בעולם.

ולכל זה אפשר להוסיף את הביקורת על הכתיבה, הנראטיב והבחירות התסריטאיות.

בואו פשוט נסכים רובנו שהמשחק הראשון היה יותר טוב ונסגור עניין 😃
https://media.tenor.com/images/910a0c56061e88624771476e2e315ad1/tenor.gif

בשבוע האחרון שיחקתי ב-DMC Definitive Edition על ה-XSX כי...וואלה,אין לי מושג,בחיי,יש לי כל כך הרבה משחקים אחרים בבקלוג אבל משום מה הוא קרץ לי,אפילו שסיימתי אותו לפני שנים על הפיסי.
בקיצור,הארט סטייל שלו בחלק מהשלבים עדיין די משוגע ופסיכדלי, מערכת הקרב שלו שמה הרבה יותר דגש על aerial combat מהמשחקים האחרים בסדרה והחיסרון של סגנונות לחימה שונים עבור דנטה מורגש היטב לצערי. אני עדיין מאוד נהנה,אבל שכחתי כמה הכתיבה במשחק הזה קרינג'ית עד כדי גיחוך,אני מקווה ש-NT תיגמל מהקטע הזה בהלבלייד 2,כי הרבה מהראשים שאחראים על DMC עדיין נמצאים בסטודיו.

סלחנו למה? למשחק גוף שלישי עם המערכת התגנבות הכי טובה בתעשיה אחרי MGS5? או למערכת קרב פשוט מדהימה? מה סלחנות בזה? הם רוממו כל מערכת שהייתה להם לרמה הבאה, ברובן מדובר במערכת הכי טובה בתעשיה. גם יש דברים שאתה אומר שהם פשוט לא נכונים, יש למשל מגוון הרבה יותר גדול באוייבים במשחק הזה. למשל במקורי יש רק שלושה סוגים של מודבקים - בומרים, קליקרים וראנרים. ב-2 כולם נוכחים (כן, כלל הבומרים, אפילו שהם מופיעים רק פעמיים) ובנוסף יש לך סטוקרים, שמבלרים ואפילו את הרט-קינג (אפילו שהוא רק במיקום אחד). בצד של הבני אנוש קבלת גם את הטנקים, הכלבים והעובדה שהחיילים של הWLW ושל הצלקות מתנהגים בצורה שונה לגמרי. אני לא ממש מבין איך אתה יכול לרדת על האוייבים כשהם לא רק הוכפלו במגוון, לכל אחד מהם יש תפקיד מאוד ברור שמשפר את ההמערכת קרב.

לא שהמשחק מושלם, יש בו בעיות איזון, אבל בו, זה אחד ממשחקי ההתגנבות / קרב היותר טובים בתעשיה היום. אם ישלך טענות קונקטיות לגיימפליי, בו נתיחס אליהן.

^ועם AI מהמוצלחים שראיתי, היכולת של האויבים לעבוד בצוות, לתת עדכונים אחד לשני על הפעולות שלך ולאגף אותך הפתיעו אותי מאוד, זה המשחק היחיד שהייתי צריך להקדיש קשב למה שהאויבים אומרים.

והמערכת שריקות של הצלקות..

אמממ במשחק?! לא יודע במה אתה שיחקת, אבל אם אתה יורה למשל עם שוט-גאן על זרוע של אויב ב TLOU2 היא תתרסק לחלוטין, כנ"ל הרגליים שלו. בכלל אחד המובים האהובים עלי זה לירות עם אקדח על הרגל של האויב, מה שגורם לו לדדות/לרדת על ארבע ונותן לך פתח יפה לסיים אותו עם melee. לא זכורים לי הרבה משחקים, אם בכלל, שבהם אויבים מגיבים בצורה כל כך ריאלסטית ומדוייקת לאלימות והכאב שאתה מסב להם.

מעבר לזה, אני מאוד סלחן כלפי הגיימפלי של TLOU2 כי אני חושב שהוא פשוט מצויין. הוא ממש העלה את קרנה של נוטי דוג בעיני, לפני כן הם היו עבורי בעיקר הסטודיו שעושה משחקים סינמטים מאוד מאוד יפים. אני חושב שגם עצם הטענה על מקובעות ושמרנות לא ממש מחזיקה מים אם בוחנים שינויים במשחקי המשך אחרים, אך זכור לי שכבר קיימנו את הויכוח הזה אז אין טעם לחזור על עצמי שוב.
רק בקשר לכספות - אני יודע שאתה אוהב להיות ביקורתי, אבל בחייאת.. כולה הכניסו טריק מועיל למשחק, אלטרנטיבה לשחקנים שמתקשים עם כל הקטע הזה של חקירה או כלי שימושי בסיבובים חוזרים במשחק, אף אחד לא באמת מכריח אותך להשתמש בו (אני בכלל לא הייתי מודע לזה עד שקראתי באנטרנט). זה לא באמת ביג דיל, אלא אם ממש מתאמצים לעשות אותו כזה.

מה שכן קאז... לצפות מנוטי דוג להיות צוות של חדשנות זה טיפה יותר מדי... הצוות הזה עשרות שנים לוקח נוסחאות טרנדיות ומלטש אותן לרמת גימור מושלמת... משחקים נוטי דוג בשביל הליטוש ותשומת הלב לפרטים הקטנים לא בשביל חדשנות.

כאילו זכותך להתאכזב מזה שTlou2 לא מרגיש כמו רייבוט שהופך את הקערה אבל אתה לעולם לא תקבל את זה מנוטי דוג זה לא הקטע שלהם.

סביר מאוד להניח שגם הIP החדש כשיגיע יהיה בסהכ משהו שרודף אחרי טרנדים בקולנוע או בגיימינג אבל הוא יהיה מלוטש בטירוף שאין דברים כאלה. זה נוטי דוג.

גם אני לא ידעתי על המערכת נקישות, אבל למה שאני לא אפתור את החידות הכספת הסופר קלות שלוקחות 1-2 דקות ובמקום זה אעבור על 300 קליקים?

סיימתי אתמול את ספיידרמן MM על הפס5 ומאוד נהניתי,אין בכלל ויכוח שמדובר בסוג של DLC על סטרואידים ולא במשחק המשך אמיתי עם שינויים ושדרוגים משמעותיים,אבל היות ודי עפתי על הקמפיין של ספיידרמן 2018 והזמן הקצר יחסית שחלף מאז עד MM,אני די בסדר עם זה,שיחקתי 8 שעות והשלמתי 70% מהמפה.
גרפית הוא נראה מעולה,כרגיל,לא יכול לומר ששמתי לב יותר מדי ל-RT למעט בכמה לוקיישנים שהרגשתי שממש נבנו כדי לדחוף לי את זה לפרצוף (אפילו לא ניסיתי את המוד 60fps חבר'ה,ואני משחק על טלוויזית 1080P כמו שציינתי פעם..אופי חזק 😛 ) אבל בסך הכל הייתי אומר שמדובר בשיפור קל מ-2018 ולא הרבה מעבר,חלק ממנו נובע מארט סטייל קצת יותר חזק עבורי לפחות בגלל שימוש נרחב באורות ניאון שמאוד אהבתי.

מבחינת הסיפור קשה לי לומר שהרגשתי שהוא מניע יותר מדי דברים קדימה לכיוון ספיידרמן '2' למעט אולי סצינה אחת, כל העסק היה מאוד self contained ובסקייל קטן ואינטימי יותר שמחמיא לספיידרמן הלא מנוסה של מיילס. אחלה עבודת דיבוב/Mo-Cap מהשחקנים,אני מאזין די קבוע לפודקאסט Play Watch Listen שטרוי בייקר פאנליסט קבוע בו ואני חושב שזו הפעם הראשונה ששמעתי אותו בפרוייקט שבו הוא פשוט עושה את הקול הטבעי שלו.
גיימפליי? שוב,עוד מאותו הדבר פלוס התוספת החביבה של הכוחות venom החדשים..והשורשים הקרוס-ג'ניים שלו כל כך,אבל כל כך בולטים החל מכמות האויבים על המסך ועד למהירות ה-web slinging שלמרות כל מיני שיפורי מהירות שמקבלים לאורך הקמפיין,עדיין ברור שהמנוע שלהם לא בנוי להזרמה מהירה של אסטים במפה, לפחות לא במשחק הזה. אבל,כאמור,DLC מפוצץ אז אפשר להבין.
הוא כן סובל מאותה בעיה של ספיידרמן 2018,במובן שאני מרגיש שכל פעם מוקפצת לי עוד איזה פעילות על המפה שגם ככה מלאה באייקונים,וזה קורה בתדירות גבוהה,גבוהה מדי. אני מניח שזה חלק מה-open world tropes שאנחנו צריכים לחיות איתם,אבל גם פה וגם במשחק מ-2018 זה היה הרבה יותר בולט עבורי.

כרגיל,ערכי הפקה מטורפים שמשאירים אבק לרוב המשחקים הסינמטיים האחרים בתעשייה,אפילו כאלה מתוך צד א' של סוני ודי שמחתי שזה היה המשחק פס5 הראשון שלי ואני מאוד מקווה שאיסומניאק לא מעלים בדעתם קרוס-ג'ן להמשך,זה יהיה פשוט טרגי.

עכשיו אני מתלבט מה הלאה- דימון סולס או רטורנל? את ראצ'ט אני בינתיים אדחה,קיבלתי את המנת איסומניאק שלי 😃

אני רוצה לשחק במיילס, אבל יש לי את הdlc קודם והוא פשוט לא מושך אותי. יש בכלל מטרה בלשחק את הdlc?

אה, ותתחדש פייג׳ 😃

אני דווקא חושב שאני יכול לענות על זה קיאו- שיחקתי רק ב-DLC הראשון מתוך ה-3 שיצאו ואני לא הרגשתי שחסרים לי פרטים במשחק,בכלל לא.

הDLC של ספיידרמן היה די מעפן, 7 כזה… בלחץ.
ממש לא חובה אבל גם די קצר אז אפשר לרוץ על הסיפור שלו מהר יחסית.

פייג׳ - לא הבנתי, לא שיחקת בספיידרמן ב-60 פריימים? למה? תסביר! מה נסגר פה?! 😃

בקצרה לאסקין,העדפה ליופי על אופי 😃

לא הבנתי, יש מצב של RT עם 60 פריימים… אתה בכלל לא ניסית אותו? למרות שכולנו אמרנו פה שאין דרך אחרת?? אתה בחיים לא תשים לב להבדלים באיכות בזמן משחק (וגם בזמן קטעי המעבר - תשים לב אולי רק לאיכות השיער) ובלי ספק תשים לב להבדלים בפריימים, בצורה שלא תוכל בחיים לחזור ל-30 אחר כך.

תנסה היום. אני בהלם…
בטח ובטח אם יש לך מסך 1080 ואתה גם ככה לא נהנה מהרזולוציה עד הסוף

המצב RT/60 כן כולל פשרות RT מסויימות וגם מודלים עם LOD נמוך יותר לפי DF,כמו גם draw distance קצר יותר,אז זה לא שזה פרזנטציה 1:1 כמו המוד 30 ברזולוציה נמוכה יותר,אם זה היה המצב כנראה שהייתי משחק את המשחק ככה.

היי לכולם, מעניין אם זוכרים אותי 😁

כרגע מסיים את Luigi’s Mansion 3, נתקעתי איתו יותר מדי זמן ולא סיימתי.

משחק כיפי מאוד, בעיקר אהבתי את המשחקיות שנדרשת ממך כדי למצוא את כל היהלומים לאיסוף. מה שעצבן אותי במשחק זה שאני משחק על הלייט שלי, ומאוד מסורבל לכוון חפצים שאני ״יורה״. וגם אין ללייט את פונקציית הרטט אז זה מממממממש מסבך את כל הקטע של למצוא את כל ה-Boo.