ממתי DS עשה ניכוס תרבותי לעיצוב שלבים מעגלי? איפה השמאל האמריקאי כשצריך אותו?
זה הרבה יותר מזה, אין צ'ק פוינטס באמת (לפחות לא בשלב בו אני נמצא), אתה מת אתה חוזר לתחילת השלב, אתה שותל נקודות של ריפוי ואתה צריך להחליט אסטרטגית איפה, מעט מאוד חיים והקרבות הם מאוד מוכווני סקילס בלי טעויות. זה ממש נראה כמו Dark souls light ובלי זה שאתה מאבד את כל הsoul points שלך, הוא פשוט לא קשה כמו DS.
גם הקרבות בוסים ממש מגניבים, לפחות האחד שצלחתי.
מצד שני יש גם אלמנטים של מטרואיד כנהוג בכל משחק שני בימינו ומקדשים וחידות כמו זלדה. זה פשוט משחק Exploration שלוקח את הטוב מהגדולים בז'אנר.
משחק ממש מגניב, ההמלצה במקומה, שיחקתי שעה וחצי ונהנתי מכל דקה. גם העלילה חביבה.
לא הייתי משחק בפיסי, אלא אם כן משחקים מעל טלוויזיה בסלון + Gamepad, זה משחק קלאסי לקונסולה.
לא להאמין שזה תוצר של שני אנשים, מצד שני גם לא להאמין שהThe ascent (לפחות בצד הטכני) הוא תוצר של 12. מי צריך AAA בימינו 😃.