במה אתם משחקים?

ניהו מרגיש לי הרבה יותר התקפי, בטח שסקירו שהוא משחק שהוא נטו ההתקפה וכל הכלים ההגנתיים שלך בו הם התקפיים לחלוטין. אני לא משווה סקיל לגריינד, כי באף אחד מהמשחקים האלו אין באמת גריינד. אם כבר אז בwo long וניהו אפשר לעשות אם ממש רוצים כי המשחק מבוסס loot וstats. בסקירו אין שום גריינד או שום מערכת של נקודות נסיון ודברים כאלו... נטו מה שאתה מכנה כסקיל.
כשאני אומר סקיל זה לא כמה המערכת מגוונת אלא כמה גבוה היא מתפתחת, אם אתה מצליח להבין למה אני מתכוון.

אגב, דיברתי רק על מערכת הקרב פה קודם. אני חושב שזו של ניהו היא הכי טובה ברמה האובייקטיבית מבין השלושה, אבל שאישית אני הכי נהנה מזו של סקירו שהיא כמעט מדיטאטיבית כשאתה קולט אותה. אבל זה מגיע מהפשטות והליטוש וההידוק המושלמים שלה.
באשר למשחק עצמו? סקירו בעיניי משחק טוב מניהו בצורה משמעותית. המשחק הוא לא רק מערכת הקרב מן הסתם, הוא עיצוב העולם והשלבים, שבניהו הוא די רע בעוד שזה ה-דבר במשחקים של from (וגם מחולק לשלבים נפרדים מול עולם רציף של סקירו). זה עיצוב האויבים, בוסים שאין בכלל מה להשוות, עיצוב אומנותי, וכו' וכו'.
דיברתי רק על מערכת הקרב וזה משהו שניהו 2 מושלם בו, אבל כמשחק? סקירו לא רואה אותו 😃. זה לא קרוב בכלל.

בכל מקרה גלאס, אם אתה עד כדי כך נהנה מהדמו ששמת 5 שעות בשלב אחד של wo long, אתה חייב להביא את ניהו 2 בזול. הם מאוד מאוד דומים, ואם כבר אז לדעתי ההבדלים שיש הם לטובת ניהו 2 (בינתיים). אבל גם אם תחשוב שwo long עדיף עדיין הם בעצם אותו משחק, ככה שאתה תעוף עליו.

לאסקין, אין קשר בין wo long לסקירו. אתה יכול להגיד שניהו 2 לא בשבילך אחרי שלא התחברת לwo long, למרות שעדיין הייתי אומר ש10 דקות בדמו זה לא מספיק זמן.
אבל זה עוד בסדר, הם דומים וכן מרגישים אותו דבר בלי ספק. סקירו? משהו אחר לגמרי. כמו להשוות את GOW לג'דיי פחות או יותר, או את GOW הישנים לDMC (לא רק בקרב, בכל המשחק) 😃.

שיחקתי בבטא של nioh2 בזמנו או דמו או מה שזה לא היה ואהבתי מאוד, ואפילו רציתי שנשחק אותו במקביל, אז אני כמובן לא שולל את מה שאתה אומר עליו.
אני גם מסכים שסקירו הוא לחלוטין Skill based באותה רמה שמשחק מכות הוא לחלוטין skill based אני פשוט שומר טינה למיני בוסים שלו וקשה לי להתגבר על זה שאני צריך לשרוף עליהם זמן.

התגובה של לאסקין כל כך מצחיקה. לעניות דעתי הפורום הזה די מאופק עם 3 קרזיונרים, לאסקין, אני ועידן, ואם אני התייאשתי מסקירו ברמה שעוד שניה שברתי את הדיסק
(נתתי אותו במתנה לקרוב משפחה שהתעניין כדי שיהיה לי תירוץ שהוא "נעלם" מהבקלוג) אז לאסקין בטח ישרוף את הדיסק 🤣

סקירו הוא משחק מדהים, לא פחות! גלאס, חשבתי שעם רפלקסים כמו שלך במשחקי מכות הוא יהיה לך קלי קלות.

גם אני חשבתי 😃 יש פה את זה מתועד שסקירו יותר קשה מלהגיע לרמה טובה במשחק מכות 😃
קליימן תנסה את הדמו, מעניין מה תחשוב עליו.

בסופו של יום, פשוט אמרתי פאק איט, מי גם ככה הולך לראות ולהעריך את הסבל שלי בסקירו ואת המאמץ? והתייאשתי.

ההגדרה שלנו למילה "סקיל" היא כנראה לא זהה, אבל ככה או ככה, אני חושב שחשוב להפריד בין סקירו לניהו 2 (ומה שwo long יהיה) במובן הזה.
בסקירו המערכת מאוד פשוטה, אין לך הרבה לאן ללכת איתה. כן, אפשר לשלב התקפות מיוחדות ויש כאלו שמשתלבות טוב יותר מאחרות לאיזה מעגל קומבואים ודברים כאלו, אני בטוח שאפשר למצוא ביוטיוב סרטונים של אנשים שמשלבים התקפות שונות בצורה כזו שנראת רציפה. אבל עדיין הייתי אומר שבגדול זה לא הלב של מערכת הקרב. זו מערכת קרב שהיא בעצם כמו משחק קצב משולב במשחק אבן נייר ומספריים תמידי שמשוחק בינך לבין האויב.
הקושי, או הסקיל או איך שלא תקרא לזה, מגיע מללמוד את האויבים בעצם. ללמוד את הmove set שלהם קודם כל, כמו בכל משחק from, אבל גם ללמוד את הקצב המיוחד שלהם בסקירו. בסופו של דבר בריצה שבה תהרוג כל בוס זו בעצם הפעם שבה אתה תכנס איתו לריקוד. הקרבות, כשאתה מצליח בהם, הם מאוד קצרים והם מתנהלים כך שאתה והאויב נמצאים אחד בתוך החרב של השני ב100% מהקרב, מחליפים התקפה, הדיפה, קפיצה וכן הלאה באותו הקצב עד שמישהו נופל.
לכן אני אומר שברגע הזה שהכל מתחבר לך במשחק, ואני כן חושב שזה לוקח כמה שעות לתוכו עד שזה קורה, הוא הופך להיות כמעט מדיטאטיבי. ובכל מקרה הקרבות שלו נהפכים מאוד, מאוד סינימטיים וקצביים.

בניהו 2 אפשר להרוג כל בוס גם בלי להבין שנייה אחת מהmove set שלו. אבל, כמו שכבר אמרתי, אפשר גם לשחק אותו כמו דארק סולס, ללמוד move set, להתחמק ממנו בהצלחה, להבין איפה החלון ולתקוף רק בהתקפות רגילות וקצרות כשאפשר לאט לאט ובסוף להנצח.
אבל בניהו 2 אתה גם יכול להיות יותר חזק מהבוס בכל רגע. המערכת היא כזו שאתה יכול לחבר קומבואים כמעט אינסופיים, למרות שיש מד סטמינה במשחק הזה, וזה כמובן מאוד קשה לביצוע. אבל בין הצורה הפשוטה לצורה האלוהית שבה אפשר לשחק את ניהו 2 יש אלף שלבים ואתה כשחקן יכול להיות בכל רגע נתון בכל אחד מהם. ככה שהייתי אומר שדווקא ניהו 2 הוא שדומה יותר למשחק מכות מהבחינה הזו.
ברמת העקרון ניהו 2 נותן לך מספיק כלים כדי להיות יותר חזק מכל בוס או כל אויב, זה פחות או יותר האנטיתזה לעיצוב המשחק של from. השאלה היחידה בניהו 2 היא עד כמה אתה מצליח לנצל את ה100% פוטנציאל שיש לך במשחק הזה. כמובן שבפועל מה שקורה זה שאתה משתפר תוך כדי המשחק, אבל כל אחד מגיע למקום אחר או מנסה להשתפר בצורה אחרת, ככה שאם מישהו אחד יגיד שניהו 2 הוא בעיניו משחק סולס קשוח ואיטי אני אבין, ואם מישהו אחר יגיד שניהו 2 הוא משחק H&S אולד סקול עם אויבים קשים אבל דמות שהיא חצי אל, אני גם כן אבין.
אני כנראה איפשהו באמצע מבחינת כמה רחוק הגעתי עם המערכת הזו. אני מבין את כל הפוטנציאל ואת כל התאוריה של מה אפשר לעשות איתה, אבל כמובן שבפועל וברמת הביצוע אני לא קרוב למה שאפשר למצוא ביוטיוב 😃.

מה שאני לא אהבתי בסקירו (וזה עדיין לא מוריד מזה שהמשחק הוא לחלוטין מבוסס סקיל ומיומנות אם כבר להפך) זה פשוט הParry הוא מאוד דומיננטי במשחק הזה, כאילו בלי להשתחצן, אני סוג של parry god באמת לא כי אני איזה מוכשר, כי יש משחקי מכות שבלי לשלוט באלמנט הבסיסי הזה אתה הולך הביתה בבושת פנים, אז זה אלמנט שהייתי חייב להשחיז בשביל להתחרות ברצינות עם הזאבים שיש ברשת, אבל לא היה לי עניין לשחק ככה את סקירו זה שיעמם אותי וכשאתה לא מנצל את המערכת הזו, המשחק נהיה קשה בכמה סדרי גודל.

אני באמת חושב שלראות מישהו שמשחק סקירו שהוא אשכרה מנצל את הparry ואשכרה משחק את המשחק as intended זה יופי של דבר, פשוט אחרי 20 שנה של parry יומיומי השתעממתי וחיפשתי משהו חדש.

מה שאני כן אגיד סטיק, זה שלגמרי גרמת לי לקנות את Nioh2 בזה הרגע 😃

אה, יופי. הם היו נראים לי ממש ממש דומים בגיימפליי... וחלון הPARRY בוו-לונג הזה is too damn low

להבדיל ממה שמקובל לחשוב יש בסקירו שתי רמות קושי, וברמה הרגילה (השנייה נפתחת רק אחרי שמסיימים את המשחק בכל מקרה) כל פרי שאתה מפספס הופך להיות פשוט הגנה, לא מכה שאתה סופג ממנה נזק.
לספוג מכות בהגנה ממלא לך את מד היציבות, שזה מד נפרד שיש גם לך וגם לאויבים וכשהוא מתמלא אתה מאבד שליטה לכמה רגעים, אבל הוא מתמלא לאט ומתרוקן מהר, וכל עוד לא מילאת אתו לגמרי אין לו משמעות.
ככה שבסקירו כנראה תצטרך בסוף לבצע פרי מוצלח, אבל הוא יותר סלחן מwo long באשר למספר ההזדמנויות שיש לך להגיע לשם. בריצה הראשונה לפחות 😃.

הפארי בסקירו סלחני יחסית - יש לך חלון של חצי שנייה בערך (שיורד ככל שאתה מספים).

אני מריץ עוד סיבוב ב god of war 2018. האמת שגיליתי לא מעט תוכן צג שלא נגעתי בו בסיבוב הראשון, ואני חייב להגיד שהמשחק הזה "התיישן" מצוין. אז כן, מערכת הקרב אולי לא הדבר הכי הכי מדהים שיש, ומדי פעם נתקלים בקירות בלתי נראים, אבל הסיפור, ה acting, הגרפיקה(כן, עדיין) וכל מה שקשור לסאונד, סט פיסז ועיצוב שלבים שנועד לתת תחושה של מסע - הכל מבוצע לטעמי בצורה מדהימה. לא זכרתי כבר הרבה מהסיפור ואני שמח שאני רץ עליו שוב כרגע כדי להתרענן לקראת החדש.

עדיין עם wo long fallen dynasty כוסאומו עם טים נינג'ה איזה חבורה של טרולים הם. הם הטרילו אותי לגמרי, דבר ראשון הדרקון ההוא זה שחזק כמו בוס ונראה כמו בוס והורג אותך כמו בוס? אז הוא בכלל לא בוס וסתם בזבזתי זמן מיותר של ימים בלהרוג אותו. אוף.

והבוס האמיתי? דאמט. כמו שסטיק אמר שהמשחק מתחיל לזרום ושאתה נכנס לZone מה שנקרא, המשחק לא שונה במיוחד ממשחק מכות ואם אתה לא רע, זה לא קשה לשחוט את הצורה הראשונה של הבוס בלי לקבל אפילו מכה אחת או בלי לאפשר בכלל לבוס להגיב לך, אבל זה נכון רק לצורה הראשונה, כי כמו תמיד טים נינג'ה טרולים והצורה השניה שלו... אלוהים ישמור.מה זו ההטרלה הזו בשם אלוהים?

אני מדבר כאן בתור אחד שקרע את Father Gascoigne בBB בלי מדריכים על הניסיון החמישי פה, אני לא יודע על איזה ניסיון אני כבר על הצורה השניה, של הבוס אבל אני כנראה בניסיון ה20+ או

לא מאמין שאצליח לחסל את הבוס הזה היום כי הדמו עומד להיגמר ואני מן הסתם דוגל בno grind run מה שאומר שאם אני רואה איזושהי קסדה או מגן או איזה נשק שנותן לך בוסט, אני לא מצייד את הדמות שלי בזה, ואם איבדתי rank אני לא הולך ומחיזיר אותו אז... בני זונות טים נינג'ה. קונה day one.

למה לא? המשחק הזה בנוי על stats וloot באופן ישיר. זה לא לעשות צ'יז למשחק, זה איך שאתה אמור לשחק אותו.
אתה יכול להגיד שלא בא לך לעשות grind, כלומר ללכת ולהלחם באותם אויבים שוב ושוב רק כדי לקבל נסיון וloot, אבל loot שכבר מצאת? למה לא להשתמש בו? זה חלק משמעותי במשחק.
אני מניח שבגלל זה הדמו כל כך קשה לך. אני סיימתי אותו בשעה בלי באמת להבין את מערכת הקרב עד לניואנסים שלה אפילו. אני לא מנסה להגיד שאני מטורף במשחק הזה כי אני ממש לא, רק שזה דמו שהוא שלב טים נינג'ה טיפוסי (מהנסיון שלי עם ניהו 1 ו2), בערך באורך הכללי של שלב רגיל שלהם, ובערך בקושי הסטנדרטי שלהם.

המשחק יהיה לי די walk in the park בלי האתגרים האלה 😉 אני חייב את האדרנלין שזה מוסיף 😃

שחקתי די הרבה בGT7 בימים האחרונים עם הthrustmaster 300rs GT והיה חוויה מאוד מעניינת. זאת הפעם ראשונה שלי עם הגה איכותי ואין ספק שזה הופך את המשחק לכיף אקספוננציאלית. מצד אחד אני ממש נהנה, מצד שני ההגה הוא כזאת לוגיסטיקה. בכל פעם שאני רוצה לשחק צריך להרכיב אותו, ספציפית במקרה של הפס5 אני מביא את השולחן אוכל לטלביזיה מה שיוצר עמדה מאוד שכונתית, מאוד מהנה ומאוד לוגיסטית מבחינת הקמה. אז אני לא יודע כמה אני אתמיד בו, אבל הוא בנתיים מאוד כיף.

ובנגוע לGT עצמו, המשחק הזה הוא כל כך משחק פס4, זה מאוד בולט. התאורה מאוד שטוחה, צל ו-AO נם נדירים במרחק של יותר מ-20 מטר קדימה מה שהופך את הרקעים למאוד מכוערים וההשתקפויות ברמה נמוכה, גם אלה שמבוססות על קיוב-מפס וגם אלה של ה-RT. ואני לא יודע אם זה רק כי אני מבפר שעוד בודד בתוך המשחק, אבל המירוצים תמיד מורכבים מרק 8 משתתפים בו זמנית.

אני מוצא את כמות התפריטים מיגעת, כל פעולה שרוצים לעשות, אפילו אם זה משהו בסיסי כמו להתחיל מחדש מירוץ, דורשת ממך לעבור דרך 5 תפריטים. וכמובן שכל התפריטים הם תלת מימדים עם שיט ברקע, מה שאומר שכל תפריט לוקח 2-3 שניות לעלות. ומה הולך עם מבחר המכוניות? יש מרצדס אחת מה-20 שנים האחרונות, אין אף BMW, מאזדה או טויוטה שרציתי. יש רק קוראנית אחת במשחק (יונדאי), לטסלה יש רק את מודל s, וגם אין את סיאט. מה נסגר?

אבל אם מסתכלים מעבר לגרפיקה המיושנת, התפריטים המיגעים והמבחר מכוניות הדי מסכן למשחק בז׳אנר, לשחק במשחק עם הגה זה כיף לא נורמאלי! רק באסה שזה משחק דור קודם.

קיאו עם הזמן יפתחו לך עוד רכבים. ואיזו מאזדה רצית חוץ ממיאטה או RX (וקשה לי להאמין שאלו נעדרות)

אתה לא משחק על מצב קמפיין? זה ההיילייט תמיד במשחקי GT ראשיים נורמלים.

cx30 וסיאט איביזה.
אתה לא עוקב...

סיימתי את auras wrath. וואלה איזה משחק! 9+ בספר שלי!

כלומר המבחר בחנות יגדל? יש את החנות משומשים (2000 ומטה) וחנות החדשים (2000 ומעלה). ואני אכן משחק בקמפיין, או בשמו השני ״הכלבה של הבריסטה״ 😃

בינגו! איזה אדם חסר לב לא רוצה לשחק בGT במכוניות שלו ושל ההורים שלו? בנתיים ה306 שהייתה לי לפני 15 שנים, האיביזה 2014 שהייתה לי עד לפני חצי שנה והcx-30 שיש לי כרגע כולן MIA. לפחות בשלב שאני נמצא בו בקמפיין. הסיוויק של אמא שלי דווקא כן נמצאת.

האיביזה לא תופיע בשום שלב כי היא נפקדת לחלוטין מהשוק האמריקאי והיפני.
cx-30 מאוד סביר שתופיע מתישהו.
הסיוויק ברור שנמצאת כי היא אייקונית בתור מכונית ספורטיבית לעניים והשווקים הרלוונטיים מוצפים בה אבל קשה לי להאמין שהסיוויק שנמצאת שם היא זו של אמא שלך, עם התיבה הרציפה. מניח שיש שם את זו שלי הידנית 😬

מתי החלפת לסיוויק ידנית עומר? 😃
אחלה רכב.

קיאו מבין שזה הרכב שלך אבל למה לעולל לעצמך מאזדה CX30 במשחק GT.

קודם כל - מקנא על ההגה 😃
כמה הערות:
- יש מירוצים של עד 20 מכוניות בו זמנית.
- להתחיל מחדש מירוץ זה די פשוט - START-RESTART או RETRY... ותוך שנייה אתה שוב מנסה. מה שכן - אם אתה יוצא מהמירוץ אז זה לוקח עוד כמה תפריטים ויש לכך סיבה - נותנים לך את האפשרות לשנות את ההגדרות של הרכב. ואתה חייב לעשות זאת מבחוץ כי כל שינוי יכול לשנות את הדירוג PP של הרכב ואז הוא בכלל לא יכול להכנס למירוץ. בנוסף יש הגדרות שקשורות לרמת הקושי של המכוניות האחרות וצריך להתאים אותן בהתאם להגדרות שלך.
- לגבי מבחר המכוניות - האמת שזו טענה מוזרה בעיניי, יש למשחק הזה מבחר נהדר ומגוון ובכל כמה שבועות מוסיפים עוד מכוניות. ברור שאין הכל, אבל זה מצב מצויין בעיניי, גם אם חלק מהיצרניות קצת לוקות בחסר כרגע.

אוף, אתם עושים לי חשק לקנות את GT7 אבל בטח איזה תותחים יש במולטיפלייר והסינגל נגמר ממש מהר 🙁

אתה יודע איך זה ב-GT, יש קטגוריות ואחוז לא קטן מהזמן שלך תבלה בכל מני יפניות הא'צבק למניהן וכדומה. מן הסתם אני לא אביא את ה-CX30 למאבק בלמבורגוני, אבל אני בהחלט אביא אותה .

כן, בזמן מירוץ אתה יכול לעשות RESTART חופשי, אבל אם אתה עובר את קו הסיום אתה נכנס עמוק לתפריטים. ואין שום סיבה שלא יהיה כפתור ריסטרט כבר בתפריט בסיום המירוץ כמו ברוב משחקי המירוץ. אין סיבה שאני אצטרך לעבור 4 תפריטים שלכל אחד לוקח 2-3 שניות להטען בכדי להתחיל מירוץ מחדש. ברור לי שיש אופציות נוספות שאפשר לכוון לפני המירוץ, אבל אם אני מחליט לעשות RESTART, תנו לי. אם לא, תעבירו אותי בכל התפריטים שצריך.

המשחק סובל מזה בכל המקומות, לא רק שם. אי אפשר לעשות שום פעולה בלי לעבור ב-4 תפריטים. זה מיגע, ביחוד ששום דבר לא מידי כי כל התפריטים מלווים בכל מני גרפיקות תלת מימדיות.

וכן, לשחק עם הגה טוב זה די מטורף, כיף לא נורמאלי. לא ציפית להרגיש כל כך הרבה בהגה. אתה אשכרה מרגיש את ה-understeering, שלא נדבר על החוויה שונה לגמרי של הגז, הברקס והקלאצ'. זאת חוויה שונה לגמרי משלט.

אני ממש רוצה הגה אבל אין לי שולחן נורמלי להשעין עליו אז זה כנראה יצריך גם איזו יחידה ייעודית לזה, ראיתי שיש כמה מפלדה ממש נחמדים אבל בארץ כמעט ולא מביאים כלום ואם כן זה דגמים לא משהו...

ממש קשה להשיג דגם טוב בארץ, בארה״ב יש מחזיקי מתכת מעולים ב-300 שקלים, בארץ לא תמצא אחד סביר בקושי ב1000+. אני פשוט מחבר לשולחן אוכל, זה לא אידיאלי אבל זה עובד.